1. רקע כללי ותמצית העתירה: המשיבה מס' 1 היא המועצה המקומית אעבלין, (להלן "המועצה") פרסמה מכרז פומבי שמספרו 3/01 ובו הזמינה הצעות למתן שירותי הסעות לתלמידים לשנת הלימודים תשס"ב (להלן "המכרז") המציעים נתבקשו להגיש הצעותיהם בליווי מסמכים נדרשים לא יאוחר מיום 11.8.2001. למכרז הוגשו שלוש הצעות: הצעתה של העותרת חברת הסעות סכנין(1997) בע"מ, הצעתה של המשיבה 3, חברת מטיילי סעסעאני בע"מ והצעתה של חברה נוספת שאינה צד בסכסוך. בישיבת ועדת המכרזים ביום 11.8.2001 נפתחו מעטפות המציעים, המסמכים הנלווים נרשמו ונתברר כי בסיכום כולל, הצעתה של המשיבה 3 היא ההצעה הזולה ביותר (ועל כך אין חולק). חברי הוועדה העבירו את ההצעות והמסמכים הנלווים, אותם נתבקשו המציעים לצרף, ליועץ המשפטי של המועצה לבדיקת כשירותם ועמידתם בתנאים הנדרשים ע"י משרד החינוך. בחוות דעתו קבע היועץ המשפט כי מבין שלוש ההצעות רק הצעותיהן של העותרת והמשיבה 3 כשרות ועומדות בתנאי המכרז. לאחר קבלת חוות דעתו של היועץ המשפטי התכנסה ועדת המכרזים לישיבה נוספת ובה השתתפו ארבעה מתוך חמשת חבריה. למעשה, בידי בית המשפט מצוי פרוטוקול הישיבה שתומלל בשפה הערבית. לצערי, איני בקיא בשפה הערבית ואין בידי תרגום לתמליל לשפה העברית ולפיכך תוכן המסמך אינו מובן לי. מאידך, כל אחד מהצדדים פירט בסיכומי טיעוניו את גרסתו לקורות אותה ישיבה. בית המשפט בוחר שלא להסתמך על אף אחת מן הפרשנויות ו/או הגרסאות ולהתבסס רק על סיכומה של אותה פגישה, שעליה אין מחלוקת בין הצדדים, והיא ההסכמה שגובשה בין חברי הוועדה להותיר את ההכרעה הסופית בתוצאות המכרז בידי ראש המועצה אעבלין, הוא המשיב 2. ביום 1.9.01 נשלח צו התחלת עבודה מאת המשיב 2 ובו הודע למשיבה 3 כי מאחר והצעתה היא הזולה ביותר ועונה על תנאי המכרז נבחרה ההצעה כזוכה במכרז ולפיכך עליה להתכונן ולהכין את שאר תנאי החוזה כנדרש עוד טרם תחילת שנת הלימודים. העותרת, שהצעתה במכרז נדחתה, הגישה לבית המשפט עתירה מנהלית כנגד המועצה המקומית אעבלין, יו"ר המועצה והחברה הזוכה ובה היא מלינה על בחירתם של המשיבים 1 ו-2 בהצעת המשיבה 3 ולא בהצעתם. עיקר טענת העותרת הוא כי בהצעת המשיבה 3 דבק פגם מהותי המתבטא בכך כי חתימת המשיבה 3 על מסמכי ההצעה ו/או המכרז לא נחתמה בפני עו"ד או רואה חשבון ולא אושרה ע"י גורם מאשר מוסמך כחוק וזאת בניגוד לאמור בתנאי המכרז הקובע כי היה וההצעה מוגשת על ידי תאגיד יצורפו אישורים מתאימים לגבי רישום התאגיד, זכויות החותמים בשמו וסמכותם לחייב את התאגיד בחתימתם וכמו כן, אינה עומדת בתנאי המכרז הקובע כי חתימת המציע על מסמכי המכרז והחוזה חייבת להיות מאושרת ע"י גורם מוסמך כגון עו"ד או רואה חשבון המאשר כי המציע חתם בפניו על החוזה ומסמכי המכרז וכי נתקבלו אצל המציע כל ההחלטות והאישורים הדרושים על פי דין לחתימתו על החוזה וכי חתימתו של החותם בשם המציע מחייבת את המציע. לפיכך טוענת העותרת, על בית המשפט להצהיר כי ההצעה פסולה ו/או מן הדין לפסלה וכי הצעתה של העותרת שהינה הצעה כשרה היא הזוכה במכרז. לחילופין, טוענת העותרת באם לא יקבע בית המשפט כי ההצעה פסולה בשל פגם מהותי שנפל בה על בית המשפט להורות כי על העותרת לזכות בשניים מתוך 13 המסלולים שבמכרז ומספרם 12,13 שכן, הצעת המחיר שהגישה העותרת לגבי שני מסלולים אלה היא ההצעה הזולה ביותר. בטרם התייחסה המשיבה 3 לטיעוני העותרת גופן מבקשת המשיבה 3 מבית המשפט להשתמש בסמכות הקנויה לו מכוח סעיף 4 לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000 (להלן "התקנות") ולדחות את העתירה על הסף מחמת שיהוי. לטענתה, מיום שנודע לעותרת על זכייתה במכרז ועד לעתירתה לבית המשפט חלפה תקופת זמן העולה כדי שיהוי אובייקטיבי וסובייקטיבי. בנוסף טוענת המשיבה 3, אין לעותרת כלל זכות עמידה בפני בית המשפט שכן, היא בעצמה לא צירפה להצעתה הוכחה בדבר בעלותה באוטובוס ציבורי הנדרש לביצוע קו מסוים ומאידך הטעתה את הועדה ו/או המועצה כאשר רשמה במפרט ההסעות ומחירים שצורף להצעה כי הביצוע של מסלול 13 יעשה ע"י אוטובוס ציבורי כאשר בפועל אין בידה רשיון להפעלת אוטובוס ציבורי, כמתחייב. לחילופין המשיבה טוענת לגופו של עניין ומפרטת בכתב התשובה מדוע לטענתה העתירה לא הוכיחה כל פגם מהותי אשר מחייב את התערבות בית המשפט בהחלטה מנהלית וזאת כפי שיפורט להלן. 2. טענת השיהוי : סעיף 3 לתקנות קובע לגבי המועד להגשת עתירה כי: "(א) עתירה תוגש במועד שנקבע לכך בדין. (ב) לא נקבע מועד כאמור, תוגש העתירה בלא שיהוי, לפי נסיבות הענין, ולא יאוחר מארבעים וחמישה ימים מיום שההחלטה פורסמה כדין, או מיום שהעותר קיבל הודעה עליה או מיום שנודע לעותר עליה, לפי המוקדם. (ג) בית המשפט רשאי להאריך מועד שנקבע להגשת עתירה כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), לאחר שנתן למשיב הזדמנות להגיב לבקשת ההארכה, אם ראה הצדקה לכך." (ההדגשות שלי ר.ש.) על סעיף 3 מוסיף ומסייג סעיף 4 לתקנות וקובע כי: "שיהוי בית המשפט רשאי לדחות עתירה אם ראה כי בנסיבות הענין היה שיהוי בהגשתה, אף אם הוגשה בתוך המועד של ארבעים וחמישה ימים כאמור בתקנה 3(ב) או הוארך המועד להגשתה לפי תקנה 3(ג)." (ההדגשות שלי ר.ש.) העתירה הוגשה לבית המשפט ביום 7.10.01 ועל כך אין חולק לפיכך, כל שנותר הוא לברר מהו היום בו ידעה העותרת על ההחלטה, לכל המוקדם, והאם יש בטווח זמנים זה בנסיבות האמורות לעלות בכדי שיהוי. מעיון במסמכים שהוצגו בפני בית המשפט עולה כי ניתן לקבוע בודאות כי כבר ביום 1.9.01 ידעה העותרת על החלטת המשיבים 1-2 לבחור בהצעת המשיבה 3 כהצעה הזוכה. נספח ו' שצרפה העותרת לעתירתה הוא מכתב אל המועצה המקומית, המשיבה 1, מאת העותרת וחתום ע"י בא כוחה, עו"ד אפק, המכתב נושא תאריך 1.9.01 ובו מתבקשת המועצה להמציא לב"כ של העותרת מסמכים לצילום בעניין המכרז. סעיף ד' למכתב מאשר זאת ע"י דברי ב"כ העותרת כדלהלן: "ד. למנהל מרשתי נודע כיום כי ראש המועצה החליט כי הצעת מטיילי סעסעאני הינה ההצעה הזוכה." ממכתב זה עוד עולה כי לא רק שהעותרת ידעה ביום 1.9.01 על ההחלטה עצמה אלא כבר ביום זה ידע בא כוחה של המשיבה מהי העילה בגינה יעתור לבית המשפט: "ה. מרשתי תטען כי הצעת המציע סעסעאני אינה עונה על תנאי הסף של המכרז והיא פסולה בין היתר עקב פגמים מהותיים שדבקו בה." וכל אשר נותר לו הוא להשיג את המסמכים הרלבנטים המאששים טענתו. על פי לוח השנה, מיום 1.9.01 הוא היום בו נודע לעותרת על ההחלטה ועד ליום הגשת העתירה בתאריך 7.10.01 עברו 35 יום בדיוק (לא כולל יום 1.9.01 ולא כולל יום 7.10.01). תקופה זו כוללת את החגים: ראש השנה, יום הכיפורים וסוכות. אמנם, 35 הימים שנדרשו לעותרת להגיש עתירתה אינם עולים כדי 45 יום המירביים הקבועים בחוק ואולם, רואה אני לנכון לקבוע כי בנסיבות העניין בהגשת העתירה אכן היה שיהוי שכן, וכפי שכבר ציינתי בבקשה לצו הביניים שנדחתה על ידי, המדובר בתקופה קריטית של תחילת שנת הלימודים, המשיבה 3 כבר החלה בביצוע הסעות התלמידים ואלמלא הייתה המשיבה משתהה בהגשת העתירה ניתן היה ליישב את המחלוקת, לכאן או לכאן, עוד בטרם נפתחה שנת הלימודים. וכבר נקבע בפסיקה (בג"צ 453/84 איתורית שירותי תקשורת בע"מ נ' שר התקשורת ואח', פ"ד ל"ח (4), 619, 621) כי: "בבסיסו של השיהוי עומדת העובדה, כי עבור הזמן גרם לשינוי המצב ולפגיעה באינטרסים ראויים להגנה. בין אם אלה אינטרסים של הרשות השלטונית, בין אם אלה אינטרסים של אדם אחר, ובין אם זהו אינטרס הכלל; ובאיזון הכולל, השמירה על אינטרסים אלה חשובה היא יותר מהשמירה על האינטרס של העותר, שעתירתו נדחית בשל השיהוי (ראה בג"צ 334/63). מכאן, כי "אין לקבוע כלל נוקשה בנוגע למקרים בהם יהווה אחור מכשול על דרך מבקשים סעד מבית משפט זה" (בג"צ 76/49, בעמ' 154) והכול תלוי בנסיבות העניין. לעתים ימים אחדים בלבד דיים כדי להוות שיהוי, ולעתים אין בחלוף חודשים כדי להוות שיהוי. אכן, "השיהוי הוא פונקציה של הדחיפות" (השופט זילברג בבג"צ 8/59). 273-272)... ...דיני השיהוי אין עניינם חוסר תום-לב סובייקטיבי של העותר, אפילו פעל העותר בתום- לב מבחינתו שלו, עדיין יש שעתירתו השתהתה יתר על המידה, ובאיזון הכולל יש להתחשב יותר באינטרסים הראויים להגנה של הרשות השלטונית, של צד שלישי, או באינטרס הכלל." כמו כן ראה: בג"צ 3057/93 בסטי נ' שר החינוך , פ"ד מז(3), 525. בג"צ 2632/94 דגניה נ' שר החקלאות , פ"ד נ(2), 715. בג"צ 2285/93 נחום נ' ראש עירית פתח-תקוה , פ"ד מח(5), 632. בשים לב לכללים הנ"ל כפי שהוטוו בפסיקה, ובהתחשב בעובדה שמדובר במכרז שעניינו הסעות לשנת לימודים שהחלה, אני קובע כי המתנת העותרת לתקופה של למעלה מחודש לאחר תחילת שנת הלימודים ולאחר שידעה על תוצאות המכרז, הינה בגדר של שיהוי בלתי סביר. העותרת לא המציאה לבית המשפט כל טעם סביר לתקופה שחלפה מעת שהודע לה על תוצאות המכרז ועד למועד הגשת העתירה. בהתאם, וכבר מטעם זה, דין העתירה להדחות. בכך לכאורה מתייתר הצורך לדון ביתר טענות העותרת ואולם יחד עם זאת מצאתי לנכון לדון גם בטענות אלו ולהבהיר כי גם לגופו של ענין, אין בהן ממש. 3. זכות עמידה : זכות העמידה עוסקת בשאלה האם העותר הוא האדם הנכון לבוא ולהתלונן בבית-משפט. הלכה ידועה היא כי רק מי שעצמו היה זכאי לזכות באותו מכרז, "זכות העמידה" נתונה בידו להתריע על פגמי המכרז. לפיכך יש לבחון האם, כטענת המשיבה 3, פסולה הצעתה של העותרת עצמה מהטעם שהיא בעצמה לא צירפה להצעתה הוכחה בדבר בעלותה באוטובוס ציבורי ומאידך הטעתה את הועדה ו/או המועצה כאשר רשמה במפרט ההסעות ומחירים שצורף להצעה כי הביצוע של מסלול 13 יעשה ע"י אוטובוס ציבורי כאשר בפועל אין בידה רשיון להפעלת אוטובוס ציבורי, כמתחייב. נספח א' למכרז הוא מפרט הסעות ומחירים אותו נתבקשו המציעים למלא עפ"י נתוניהם. דוגמת טופס המפרט, ריק מפרטים, הוגשה לבית המשפט ע"י העותרת מאידך, המשיבה 3 צרפה לעיון בית המשפט את המפרט כפי שהוגש ע"י העותרת והוא חתום על ידה בכתב יד ובחותמת החברה. המפרט הינו טבלה המחולקת למספר עמודות חלקן מולאו ע"י הרשות וחלקן הותרו למילוי בידי המציע. הפרטים שמולאו ע"י המועצה נוגעים לנתוני ההסעה כגון: מס' תלמידים, מסלולי נסיעה, ימים בשבוע וכו'. מהמציע נדרש למלא את המחיר הנדרש לנסיעה, וביצוע ע"י: סוג הרכב ומס' הרכבים בנמצא. בכל 12 מתוך 13 המסלולים רשמה העותרת כי סוג הרכב הינו אוטובוס זעיר ציבורי ואילו לגבי מסלול 13 בו נרשם ע"י המועצה בעמודה שכותרתה מס' הילדים המוסעים וסיווגם הוספה המילה אוטובוס, שם רשמה העותרת אוטובוס ציבורי ללא המילה "זעיר". בדיון בבית המשפט מיום 25.10.2001 טען בפני ב"כ העותרת כי מאחר ובמסלול 13 האמור נדרשה הסעתם של 20 תלמידים ובאוטובוס זעיר ציבורי ניתן להסיע -17 33 נוסעים אין לעשות הבחנה בביצוע בין אוטובוסים מיוחדים לבין אוטובוס זעיר ובכל מקרה התכוונה העותרת להעסיק קבלני משנה לביצוע הסעות מיוחדות ואף צירפה הודעה כאמור להצעתה כנדרש בתנאי המכרז. למרות שתמוהה בעיני העובדה כי לגבי מסלול 13 צוין רק ביצוע ע"י אוטובוס ציבורי בעוד שבכל היתר צוין אוטובוס זעיר ציבורי אין די בכך כדי להראות כי רישום זה עולה כדי הטעיה הפוסלת את העותרת מלהשמיע טענותיה מה גם שבחוות דעתו של היועץ המשפטי אכן צוין כי העותרת צירפה הצהרה על כונתה להעסיק קבלני משנה. 4. העדר חתימה כפגם מהותי: כפי שצוין לעיל, הפגם המהותי עליו המצביעה העותרת מתבטא בכך כי חתימת המשיבה 3 על מסמכי ההצעה ו/או המכרז לא נחתמה בפני עו"ד או רואה חשבון ולא אושרה ע"י גורם מאשר מוסמך כחוק וזאת בניגוד לאמור בתנאי המכרז. עיינתי במכרז שירותי ההסעות כפי שפורסם ע"י המועצה וממנו ניתן ללמוד על מספר דרישות חתימה מתוך הסעיפים המפורטים כדלהלן: "3.3 על המשתתף לחתום על תנאי המכרז והצהרת המשתתף, וכן לחתום על החוזה ונספחיו בשולי כל דף ובמקום המיועד לכך." (ההדגשות שלי ר.ש.) בסעיף זה אין דרישת חתימה בפני מורשה ו/או אישור החתימה ע"י מורשה כנטען אלא נדרשת רק חתימת המשתתף על שלושה מסמכים בשולי כל דף ובמקום המיועד לכך שכותרתם: תנאי המכרז, הצהרת המשתתף ועל החוזה ונספחיו. המשיבה 3 אכן חתמה כאמור. סעיף נוסף המאזכר חובת חתימה ואותו מצטטת העותרת הינו סעיף 4.4: "4.4 היה וההצעה מוגשת ע"י תאגיד יצורפו אישורים מתאימים לגבי רישום התאגיד, זכויות החותמים בשמו וסמכותם לחייב את התאגיד בחתימתם." (ההדגשות שלי ר.ש.) סעיף ג.1 לחוות דעתו של היועץ המשפטי מפרט את המסמכים שהגישה המשיבה 3 בסעיף ג.5.1. נרשם כי המשיבה צרפה: "תעודת רישום למשתתף מרשם החברות" ובסעיף ג.6.1. נרשם כי המשיבה צרפה: "אישור של רואה חשבון על זכות חתימה ומורשי חתימה של התאגיד המשתתף" ובסעיף ג.13.1.: "כתב הסמכה מאת המפקח על התעבורה לסעסעאני מוסטפה כמנהל מקצועי של משרד הסעות". המשיבה 3 לא החסירה כל מסמך כלשהו הנדרש לאשר מה מהפרטים האמורים. על מנת לרדת לסוף דעתה של העותרת פניתי לפירוט המסמכים שהגישה העותרת עצמה והשוויתי בין המסמכים שהוגשו. נראה כי המסמך אליו מכוונת העותרת הוא זה הנזכר בסעיף ג.6.3.לחוות הדעת של היועמ"ש בעניין המסמכים שהגישה היא והוא: "אישור של רואה חשבון על זכות חתימה ומורשי חתימה של התאגיד המשתתף". כפי שצוטט בסעיף 4.4 לעיל נדרש צירוף אישורים מתאימים ולא בהכרח אישור רואה חשבון. לפיכך, איני מוצא לנכון לקבוע כי העדרו של המסמך כפי שהגישה אותו העותרת עולה כדי פגם מהותי בהצעתה של המשיבה 3. חשוב לציין כי המשיבה 3 לא התעלמה כליל מהדרישה שבסעיף 4.4 להמצאת אישורים אך מחמת חוסר המסוימות בו לוקה ניסוח הדרישה: "מסמכים מתאימים" הגישה המשיבה את המסמכים הנחוצים לדעתה, כפי שפורטו לעיל. ככל שעיינתי במסמכים ובתנאי החוזה בפרט שצירפו הצדדים לא מצאתי כל דרישה כפי שמצביעה עליה העותרת בסעיף 3(ב) לעתירה: "(ב) כמו כן נקבע בתנאי במכרז כי חתימת המציע על מסמכי המכרז והחוזה חייבת להיות מאושרת ע"י גורם מוסמך כגון עו"ד או רואה חשבון המאשר כי המציע חתם בפניו על החוזה ומסמכי המכרז וכי נתקבלו אצל המציע כל ההחלטות והאישורים הדרושים על פי דין לחתימתו על החוזה וכי חתימתו של החותם בשם המציע מחייבת את המציע." לראשונה נדרשת חתימת עו"ד/רו"ח רק בסוף חוזה ההתקשרות שצורף כנספח למכרז כדלקמן: "אני הח"מ... עו"ד/רו"ח... של הקבלן המפורט לעיל, מאשר כי ביום ... הופיעו בפני ה"ה... המשמשים כמנהלי ... (להלן "הקבלן") וחתמו בפני על חוזה זה, כי נתקבלו אצל הקבלן כל ההחלטות והאישורים הדרושים על פי כל דין לחתימתו על חוזה זה, וכי חתימתם של ה"ה המפורטים דלעיל מחייבת את הקבלן." ב"כ המשיבה 3 אינו מדייק בטענותיו כי המדובר בהצעת חוזה שהמשתתף חייב לחתום עליה לאחר זכייתו במכרז. חוזה זה היה בידי כל המציעים עוד בטרם נתקבלה ההחלטה הזוכה. המשתתפים נתבקשו במפורש להגיש את החוזה במצורף להצעה שבמכרז כשהוא חתום על ידם ("על המשתתף לחתום...") כאמור בסעיף 3.3 שנזכר לעיל, אני סבור כי היה על המשתתף לחתום על החוזה עם הגשת ההצעה אך אין כך הוא לגבי חתימת רו"ח/עו"ד, לא מצאתי כל דרישה מפורשת לחתימת עו"ד/רו"ח עם הגשת המסמכים. מאחר שכך הוא סבירה היא הנחתה של המשיבה 3 כי היה עליה להחתים את רו"ח/עו"ד רק לאחר הכרזה על ההצעה הזוכה ועם חתימת החוזה. בשים לב לכל יתר המסמכים שצורפו, גם אם אניח כי על המשיבה היה להגיש את החוזה כשהוא חתום ע"י עו"ד/רו"ח והעדר החתימה עולה כדי פגם בהצעת המשיבה 3 איני סבור כי פגם זה עולה כדי פגם מהותי ואינו אלא, לכל היותר, פגם טכני שאינו מצדיק את פסילתה של ההצעה ע"י בית המשפט. ובכל מקרה פגם זה התרפא עם החתימה על החוזה ביום 25.9.01, לאחר ההכרזה על זכיית ההצעה, ע"י רו"ח. למעשה, המשיבה 3 פעלה בתום לב ובפעולתה של המועצה לא נגרמה פגיעה בעקרונות היסוד של דיני המכרזים. שהרי, אין המדובר בתכסיס שתכליתו ליתן למשיבה 3 יתרון בלתי הוגן ועקרון השוויון לא נפגע. אף המשיבים 1-2 טוענים כי אימות חתימת המציע דווקא על נוסח החוזה דרוש אך ורק לאחר קביעת הזוכה והחתימה על החוזה בנוסח החתום. בשלב ההצעה, די בצירוף אישור רואה החשבון המאשר כי אכן מי שחתום על מסמכי המכרז חתימתו מחייבת. לסיכום, בשל כל האמור לעיל, אני קובע כי העותרת לא הצליחה לסתור את "חזקת התקינות" שעומדת לזכותה של ההחלטה המנהלית ולפיכך העתירה נדחית. 5. פיצול הסדרי מסלולי הנסיעה : בדיון שהתקיים בפני חזר ב"כ העותרת על טענתו כי יש למסור לידי העותרת את הסדר מסלולי הנסיעה 12,13 מכיוון שבשני מסלולים אלה היתה הצעתה הזולה ביותר. ב"כ העותר טען בפני בית המשפט כי למעשה, היה על המשיבה 1לפצל את המכרז בין קבלנים שונים שבידם הצעות זולות יותר לקווים מסוימים. המשיבה 3 טוענת כי בדין נתפסה הצעתה ע"י המועצה כמקשה אחת וכמקובל בדיני המכרזים ולפיכך אין מקום להורות על פיצול. מקובלת עלי התוצאה הסופית שהותירה בידי המשיבה 3 את הסדרי הקווים כולם ואולם רואה אני לנכון לציין כי הכלל הוא לבחון את ההצעה כולה ואת העבודות כמקשה אחת. לכלל זה יכול ויקום חריג הפיצול אך חריג זה חייב להיות מגובה בסעיף מסייג. סעיף 3.6 למכרז הוא התנאי המסייג קובע כדלקמן: "3.6 למען הסר כל ספק מובהר בזאת, כי הרשות המקומית אינה מתחייבת לבצע את כל ההסעות בכל המסלולים המפורטים בנספח א', וכי ההחלטה בענין מסורה לשיקול דעתה הבלעדי." בסעיף זה המשיבה 1 השאירה בידה את האפשרות לפצל את הסדרי ההסעות הכלולים במכרז בין מציעים שונים ולשם כך קבעה לכך הוראה מפורשת בתנאי המכרז. כפי שנאמר לעיל, אלמלא כן לא היתה הרשות רשאית לפצל את העבודות. הדגש הוא על המונח "רשאית" הרשות המקומית אינה חייבת לפצל, היא רשאית לפצל את העבודות. האופציה שמורה לה אך היא אינה חייבת לעשות בה שימוש. במקרה שלפני בחרה הרשות למסור את הסדר ההסעה כולו בידי המשיבה 3. ראה לעניין זה: בג"צ 296/66 אחים רויכמן (שומרון) בע"מ נ' המועצה המקומית בנימינה ואח', פ"ד כ(4), 467. בג"צ 291/67 אניר בנין וכבישים בע"מ נ' מ"י - משרד הדואר ואח', פ"ד כב(1), 7. בג"צ 462/79 שרביב בע"מ נ' ראש עיריית נהריה ואח', פ"ד לד(1), 467. בדיון בבית המשפט טען ב"כ המשיבים 1-2 כי שיקולי המועצה היו ענייניים, היא פעלה בתום לב והגיעה למסקנה שעדיף לה לרכז את ההסעות בידי קבלן אחד שהצעתו הכוללת היא זולה משמעותית מהיתר ההצעות. לטענתה, אין בחלטה שיקולים זרים ו/או פסולים ומביא לידיעת בית המשפט כי במכרז בשנה דאשתקד זכתה העותרת במכרז בו השתתפו העותרת ומשיבה 3. עמדת משיבה מס' 1 סבירה בנסיבות הענין. המשיבה מס' 1 העדיפה את הצעתה הכוללת של משיבה מס' 3 שהיא זולה בכ- 80,000 ש"ח מהצעת העותרת. הרצון לרכז את כל ההובלות באמצעות מוביל אחראי אחד ולא לפצל את קווי ההסעה השונים בין מובילים שונים, גם אם מוביל אחר הציע תעריף זול יותר לקו הסעה מסוים, הינה החלטה סבירה. אין בפני כל ראיה כי החלטות המועצה התקבלו משיקולים זרים ובנסיבות אלו, וכאשר ההחלטה סבירה, אין מקום כי בית המשפט יתערב בה. מן המפורסמות הוא כי בית המשפט בודק האם החלטה נופלת במתחם הסבירות ואם כן לא ישים את שיקול דעתו במקום שיקול דעתה של הרשות המוסמכת. במקרה שבפני, וכאשר ההחלטה סבירה, אין מקום להתערבות בית המשפט בהחלטה זו. 6. סיכום בסיכומו של דבר דין העתירה להדחות הן מחמת השיהוי שבהגשתה והן מהטעם שלגופו של ענין אין בה ממש. אשר על כן אני מורה על דחיית העתירה. אני מחייב את העותרת לשלם למשיבה מס' 1 ולמשיבה מס' 3 את הוצאותיהן בסכום כולל של 3,000 ש"ח + מע"מ כחוק, לכל אחת מהן. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. אימות חתימהמיסיםמסמכיםרואה חשבון