1.הנתבעת היא חברה אשר עוסקת במתן שירותי שמירה. 2.התובע עבד אצל הנתבעת מנובמבר 97' ועד ספטמבר 2001, כשומר. 3.בחודש ינואר 2002 הגיש התובע לבית הדין את התביעה במסגרתה טען, כי לא שובץ לעבודה סדירה כשומר ומשכך הוא זכאי לתשלום פיצויי פיטורים. בנובמבר 2002, הוגש בהסכמה כתב תביעה מתוקן. בכתב התביעה המתוקן ביקש התובע לחייב את הנתבעת בתשלום פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת ופיצוי בגין אובדן זכותו לדמי אבטלה. תביעה זו היא שעומדת בבסיס הדיון נשוא פסק דין זה. 4.בתמצית טוענת הנתבעת, כי אין ממש בטענות התובע מקום שעבודתו בשירותה הסתיימה בעקבות התפטרותו מהעבודה. התפטרות אשר באה לידי ביטוי בפועל משלא התייצב התובע למשמרות להן הוצב כשומר. בנוסף טענה הנתבעת, כי עומדת לה טענת קיזוז מקום שיש לקזז מכל סכום שיפסק לזכות התובע, דמי הודעה מוקדמת להם היא זכאית משהתפטר התובע לגרסתה, מיוזמתו ללא מתן הודעה מוקדמת. 5.עד שאדרש לעדויות שנשמעו, יש להקדים ולציין, כי בהתאם להחלטה מיום 3.2.04 היה על הנתבעת להגיש סיכומים מטעמה תוך 30 יום מיום המצאת סיכומי התובע. סיכומי התובע הוגשו לבית הדין ביום 3.3.04. ביום 12.5.04, הגישה הנתבעת בקשה דחופה להארכת מועד להגשת סיכומים עד ליום 31.5.04. המועד להגשת הסיכומים הוארך שוב עד ליום 22.6.04 ובקשה שהוגשה קודם ליום 22.6.04 להארכת המועד להגשת סיכומים - נדחתה. על אף האמור, סיכומי הנתבעת לא הוגשו עד למועד מתן פסק דין זה. משכך ניתן פסק הדין על בסיס העדויות שנשמעו וסיכומי התובע. 6.כמצוין לעיל ומתוך כתבי הטענות עולה כי המחלוקת שבפני בית הדין היא בשאלת נסיבות ניתוק יחסי עובד מעביד. כך טוען התובע כי פוטר ומאידך טוענת הנתבעת להתפטרות. עד שאדרש למחלוקת זו, אבקש להביא את העובדות הבאות העולות מהעדויות והמסמכים שהוגשו לבית הדין: א.כמצוין לעיל, עבד התובע אצל הנתבעת, בתפקיד של שומר מנובמבר 97' ועד לספטמבר 2001. ראה: סעיף 1 לרשימת המוסמכות מיום 4.6.03. ב.ככלל, לא היו לנתבעת השגות על אופן בה ביצע התובע את עבודתו. כך מצהיר עד הנתבעת, מר לורברט כי: "התובע ביצע את תפקידו כנדרש ולשביעות רצון החברה" פיסקה 5 לתצהיר העד שהוגש ביום 23.11.03. ג.במסגרת עבודתו כשומר ועד ל-13.8.01, הוצב התובע באתרי שמירה בהם נדרש שומר חמוש. ד.עד ל - 13.8.01, היה התובע מוצב בין 5 ל-6 משמרות בשבוע. ראה: אישור המעסיק על תקופת העסקה והשכר לביטוח הלאומי, המצורף כנספח לתצהיר התובע, ממנו עולה כי בחודש 2/01 עבד התובע 26 ימים, ב-3/01 עבד התובע 23 ימים, ב-4/01 עבד התובע 25 ימים, ב-5/01 עבד התובע 29 ימים, ב-6/01 עבד התובע 27 ימים וב-7/01 עד התובע 27 ימים. ה.ביום 13.8.01, ניטל רשיון הנשק מהתובע עקב פליטת כדור בה מהלך ניקוי הנשק. ו.התיק המשטרתי שנפתח בעקבות פליטת הכדור, נסגר ביום 22.8.01 ומאותו מועד לא היתה מניעה להציב את התובע באתרי שמירה בהם נדרש שומר חמוש. ראה: לעניין מועד סגירת התיק המשטרתי, רישום המשטרה אשר הוגש במהלך חקירת עד הנתבעת. ז.לאחר אירוע פליטת הכדור חדלה הנתבעת מלהציב את התובע לאתרי שמירה בהם נדרש שומר חמוש. כמו כן, חלה ירידה במספר המשמרות להן הוצב התובע. כך הוצב התובע ל-3 משמרות בלבד בתקופה שמיום 13.8.01 ועד ל-30.8.01. ח.אוסיף לעניין זה, כי לא ניתן לקבל את טענת הנתבעת לפיה לא היה שינוי בהיקף העסקתו של התובע. די לציין בהקשר זה, כי הנתבעת לא טרחה לצרף לתצהיריה ולעדויות מטעמה את סידור העבודה ממנו ניתן ללמוד כי יש ממש בגרסתה לפיה לא היה שינוי מהותי בהיקף העסקתו של התובע. ט.גם כשהוצב התובע למשימות שמירה, הוצב האחרון למקומות מרוחקים. י.אין חולק, כי התובע התריע בפני הנתבעת על השינוי בהיקף העסקתו. כך לדוגמא,פנה התובע באמצעות מזכיר האיגוד המקצועי והתלונן על הפגיעה בהיקף העסקתו. ראה: מכתב מזכיר האיגוד המקצועי מיום 13.9.01. עדותו של מר למברט בעמ' 11 לפרוטוקול מיום 3.2.04 שם נשאל העד והשיב: "ש.אני מציג לך מכתב ששלח מר אברמוביץ אליך ובו הוא כותב שב-13.9 סיכמנו בינינו בטלפון שהתובע ישובץ בעבודה ת.אני לא זוכר אם זה היה לפני ה-12.9 או אחרי, אבל קיבלתי מבול של פניות (הדגשה שלי- ט.מ.)". מכתב התובע לנתבעת מיום 13.9.01. יא.מהעדויות שהוצגו לבית הדין עולה, כי התובע שובץ ב-5 הזדמנויות שונות במהלך חודש ספטמבר 2001 למשמרות להן לא התייצב. אי התייצבות זו הביאה את הנתבעת להודיע לתובע במכתב מיום 12.9.01 כי באם לא יגיע למשמרת שהוצב לה, יראו אותו כמתפטר ובמכתב מיום 23.9.01, כי בעקבות 3 מקרים בהם לא הגיע למשמרת לה הוצב, הבינה כי הוא מתפטר מעבודתו. יב.מעדותו של מר אלכס רודובסקי, מנהל אזורי בחב' השמירה והממונה הישיר על התובע, עולה כי בכל אותם מקרים שהתובע לא התייצב למשמרת לה שובץ, הוא הודיע על כך לנתבעת לפני תחילת המשמרת (גם אם ההודעה ניתנה בסמוך לאותה משמרת). ראה: עדותו של מר רודובסקי, עמ' 16 לפרוטוקול מיום 3.2.04 באמצע העמוד. יג.לאחר המכתב מיום 23.9.01, לא שובץ התובע למשמרת נוספת. 7.זניחת מקום העבודה תחשב כהתפטרות, מקום שניתן ללמוד מאי התייצבות העובד לעבודה באופן חד משמעי וברור, כי הוא מבקש להביא לידי סיום את ההתקשרות עם המעביד. עוד נפסק, כי אין מקום לייחס לעובד רצון להתפטר, מקום שהמעביד מודיע לעובד כי הוא רואה את מעשה או מחדל מצידו של העובד ביטוי להתפטרותו. ראה: דב"ע מו/10-3, המכללה לטכנולוגיה ע"ש שנכר נ' משה אוספלד, פד"ע יז 353. 8.במקרה שלפנינו אין לראות את בעובדה כי התובע לא התייצב למשמרות להן הוצב כהתפטרות, מקום שחוזר התובע ומביע את רצונו להמשיך בהתקשרות עם הנתבעת ומודיע מראש על אי התייצבותו למשמרת תוך מתן הסבר (אף אם מדובר בהתראה קצרה). 9.אשר על כן נותרנו עם העובדה, כי בעקבות הודעה חד צדדית של הנתבעת לתובע מיום 23.9.01 לפיה היא רואה בו כמתפטר, הופסקו יחסי עובד מעביד בין הצדדים. בנסיבות אלו יש לראות את התובע כמי שפוטר ע"י הנתבעת מכוח ההודעה מיום 23.9.01, ללא הודעה מוקדמת. 10.במסגרת כתב ההגנה כמו גם בתצהירי עדות ראשית מטעמה ובחקירת התובע, לא הציגה הנתבעת טענה חילופית בנוגע לשיעורם של פיצויי הפיטורים ודמי הודעה מוקדמת להם זכאי התובע. לפיכך, זכאי התובע לפיצויי פיטורים בסך של 17,221 ₪ ודמי הודעה מוקדמת בסך של 4,396 ₪ נכון לאוקטובר 2001. 11.מקום שקיימת מחלוקת בנוגע לנסיבות סיום העסקתו של התובע, הריני מפחית את שיעורם של פיצויי הלנת פיצויי הפיטורים לגובה הפרשי הצמדה וריבית לתקופה שעד ליום מתן פסק הדין. ככל שלא ישולמו פיצויי הפיטורים לתובע בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין לנתבעת, יתווסף לחוב פיצויי הפיטורים פיצויי הלנת פיצויי פיטורים כחוק מיום מתן פסק הדין ועד התשלום בפועל. משאין דמי הודעה מוקדמת בגדר שכר עבודה, אין מקום לחייב את הנתבעת בתשלום פיצויי הלנה בשל אי תשלום דמי הודעה מוקדמת. 12.משלא הוכח כי התובע עשה ככל שנדרש למימוש זכותו לדמי אבטלה ומשלא הוצגו אישורים המעידים על התייצבות התובע בשירות התעסוקה כדורש עבודה - לא ראיתי מקום לפסוק לתובע פיצוי בשל הטענה כי איבד את זכותו לדמי אבטלה משנמנעה הנתבעת מלציידו במכתב פיטורים. 13.סוף דבר, התביעה מתקבלת בחלקה. הנתבעת תשלם לתובע פיצויי פיטורים בסך של 17,221 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.10.01 ועד למועד מתן פסק הדין. ככל שלא ישולמו פיצויי הפיטורים לתובע בתוך חודש מיום המצאת פסק הדין לנתבעת, יתווסף לחוב פיצויי הפיטורים, פיצויי הלנת פיצויי פיטורים כחוק עד למועד תשלום הפיצויים בפועל. כן תשלם הנתבעת לתובע דמי הודעה מוקדמת בסך של 4,396 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק. לבסוף תשלם הנתבעת לתובע הוצאות בסך של 3,500 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום. 14.הערעור על פסק דין זה הוא בזכות, ערעור ניתן להגיש לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין לצד המבקש. שומריםהתפטרות