1. הוגש ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים מיום 13/9/06. אלה נימוקי הערעור: א. הועדה הותירה על כנה את החלטת הועדה מדרג ראשון, שקבעה נכות רפואית בשעור 15% והפעילה תקנה 15 עד למקסימום. ב. נטען שהמערער, אזרח זר מרומניה, נפגע בארץ בתאריך 30/9/02, נבדק ע"י ועדה רפואית של בטוח לאומי ונקבעה נכות צמיתה בשעור 19% (גב וחוסר תחושה ברגל שמאל). ג. הוגש ערעור, הערעור נדון ב- 22/7/03 והועדה ביטלה את הנכות הנוירולוגית. ד. הוגש ערעור על החלטת הועדה (בל 3240/03) והתיק הוחזר לועדה בהסכמה. ה. המערער, ששב בינתיים לארצו, נאלץ לשוב לארץ על מנת להיבדק בידי הועדה הרפואית, והועדה השאירה על כנה את קביעתה, בטענה שעשתה למערער בדיקה נוירולוגית מדוקדקת, אף שבפועל לא התיעצה עם נוירולוג. ו. הוגש ערעור על ההחלטה (בל 2368/04) וניתן פסק דין ע"י כב' השופטת אפרתי, שהחזירה הענין לועדה על מנת שתכלול בהרכב מומחה נוירולוג. ז. למערער נשלח זימון לכתובתו באתר הבניה, שאותו עזב מזמן, ולא באמצעות באת כוחו, ולכן הועדה דנה בהעדרו והותירה החלטה על כנה. הוגשה בקשה לפי פקודת בזיון בית משפט, ניתנה החלטה ביום 8/3/06 אולם המערער זומן לועדה רק ב- 13/9/06. ח. נטען כי הועדה לא פעלה על פי פסק הדין, טעתה בכך שלא הותירה על כנה את קביעת הנכות הנוירולוגית, זאת משקבעה קיומו של קשר סיבתי בין שיתוק העצב לבין הפגיעה, וכן בקובעה שלפי סעיף 37(10) לא ניתן להפעיל את סעיף 32(6)(1). 2. בישיבת 25/2/07 בפני כב' הרשמת ולך, טען ב"כ המשיב: ט. הועדה מילאה אחר פסק הדין בצורה מלאה, להרכב הועדה נוספה רופאה נוירולוגית שבדקה את המערער, הועדה הבהירה שהממצאים הנוירולוגיים אינם עולים על 10 אחוזי נכות אך העניקה למערער 15 אחוז. י. הועדה פרשה נכון את סעיף 37(1)(ב). יא. הועדה נימקה מסקנותיה. 3. ב"כ המערער טענה בדיון כי הרכב הועדה לא היה נכון, כי היה על הועדה למנות יועץ לועדה, על פי קביעת פסק הדין, ולא להחליף את הרכב הועדה. לטענתה, לא הוגש ערעור על החלטת הועדה הראשונה שקבעה 15% נכות בתחום האורטופדי, והחלטה זו הפכה חלוטה. כל שנותר הוא לבדוק "האם הפחתה בתחושה היא תוצאת הדלקת או מדובר בפגיעה שורשית עקב השברים, שאז יש לקבוע נכות". ב"כ המערער ביקשה כי המשיב ישא בהוצאות הגעתו לארץ של המערער וכן ביקשה להורות על החלפת הרכב הועדה ולקבוע כי על הועדה להעזר ביועץ בתחום הנוירולוגי. 4. החלטות קודמות בעניינו של המערער, הובאו בהרחבה בפסק הדין של כב' השופטת אפרתי בתיק ב"ל 2358/04 מיום 26/7/04. 5. פסק הדין הנ"ל, התיחס להחלטת הועדה הרפואית לעררים קבע: "לאחר שעיינתי בטענות הצדדים וקראתי את הפרוטוקולים של ישיבות הועדות הרפואיות, כמו גם את חוות דעתו של ד"ר גורדין ואת פסק הדין מיום 29/10/2003, הגעתי למסקה, כי הועדה הרפואית לעררים קיימה אחר מצוות פסק הדין הנ"ל, למעט החלק הנוגע לממצא הנוירולוגי. משהמערער חזר והתלונן בענין התחושה ברגל שמאל, ראוי היה להתייעץ עם נוירולוג, לפני ביטול החלטת ועדה מדרג ראשון, שהרכבה כלל נוירולוג, ואשר קבעה ממצאים בדבר שיתוק חלקי של עצב הגפיים". בסיום פסק הדין נאמר: "12. לאור האמור לעיל, מוחזר עניינו של המערער לועדה הרפואית לעררים, שתשב באותו הרכב ותקבל ייעוץ רפואי מנוירולוג מומחה, שיבדוק את המערער, ויחווה דעתו האם ההפחתה בתחושה בצד החצוני של יד שמאל נובעת מדלקת של עצב תחושתי או שמא מדובר בפגיעה שורשית עקב השבריר". (ההדגשות אינן במקור) 6. בועדה נשוא ערעור זה, שהתכנסה בעקבות פסק הדין, כלל הרכב הועדה רופאה נוירולוגית, רופא אורטופד וכרורג. כך נכתב: "ממצאים - בדיקה - אין דלדול שרירים בגפיים התחתונות. ירידה קלה מאוד בכח של .... מצד שמאל כח שאר השרירים תקין. החזרות הופקו מברכים ... עד שתיים. ... ירידה בתחושה לכאב בחלק החצוני של הירך השמאלית. יכול להתאים לפזור שורש 2L (או פיזור של עצב תחושתי פריפרי). הועדה עיינה בפסק הדין .... הועדה שהתקימה ב- 3/12/03 הוענק 15% לפי סעיף 37 (7) א-ב מותאם, בשל הגבלה קלה עד בינונית של תנועתיות ע"ש מותני. היום נבדק ע"י נוירולוגית מומחית, חברת הועדה. התלונה העקרית של הנבדק היא חוסר תחושה בצד החיצוני של ירך שמאל ובבדיקה נמצאה גם חולשה מינימלית של ... משמאל שיכול להגרם ע"י נמק שרשי 2L 3L. בכל מקרה הנכות בגין הממצאים הנוירולוגים אינם עולים על 10% ... הוענקו 15% בשל הגבלה בתנועות והתאמה לפי סעיף 37(1) באין אפשרות להעניק נכות נפרדת להגבלה בתנועות ולממצאים נוירולוגיים. לפיכך הועדה משאירה הסעיף שנקבע - 37(7) א-ב מותאם שהינו לטובתו. אבחנה - שברים בחוליה 2L, 3L הגבלה קלה עד בינונית בתנועת ע"ש מותני". 7. לא מצאתי פסול בכך שהועדה שיתפה בין חבריה רופאה נוירולוגית במקום לקבל חוות דעת מרופא נוירולוג כפי שנקבע בפסק הדין. החשוב לענייננו הוא שהמערער נבדק ע"י רופא נוירולוג בטרם ניתנה החלטת הועדה, וכך אכן נעשה. 8. הועדה נדרשה, על פי פסק הדין של כב' השופטת אפרתי, להכריע האם ההפחתה בתחושה של ירך שמאל נובעת מדלקת של עצב תחושתי או שמא מדובר בפגיעה שורשית עקב השבריר. עיון בפרוטוקול הועדה מעלה שלא ניתנה תשובה לשאלה זו. מכל מקום, לא ניתנה תשובה הברורה לאדם שאינו בקיא במונחים הרפואיים. 9. לאור האמור, יש להורות על החזרת העניין לועדה, על מנת שתיתן תשובה ברורה לשאלה שהופנתה אליה על פי פסק הדין של כב' השופטת אפרתי מיום 26/7/04. 10. לאור מסקנתי זו אין צורך להורות על שינוי הרכב הועדה ואף אין צורך להורות על בדיקה חוזרת של המערער, שכן זה נבדק ע"י רופאה נוירולוגית. 11. עניינו של המערער מוחזר לועדה על מנת שתפעל בהתאם לאמור בסעיף 8 לעיל, תוך הפניה לאמור בסעיף 12 לפסק הדין של כב' השופטת אפרתי מיום 26/7/04. 12. המשיב ישלם למערער הוצאות שכ"ט עו"ד בסך 1,000 ₪ בצרוף מע"מ. רפואהנכותאחוזי נכותועדה רפואית