1. המערער יליד שנת 1970, הוכר כנכה צה"ל בגין תאונת דרכים מיום 21.1.1992. למערער נקבעו הנכויות הבאות: הגבלה בינונית בעמוד שדרה מותני (סעיף 37(2)ג'IV..............20% פגיעה בשורשים עם הפרעה קלה בהליכה (סעיף 32(7)ב'........ 10% הפרעות במתן שתן (מותאם) (סעיף 23(2)א'II.......................10% 2. ערעור המערער מתייחס לועדה רפואית עליונה מיום 10.2.2011 ומיום 12.5.2011. טענות הערעור מתמקדות בשני נושאים: 2.1. בישיבה מיום 10.2.2011 כללה הועדה בהרכבה את המומחים, ד"ר ולר (נוירולוג) , ד"ר מאושר (אורטופד), ד"ר זערור (נוירו כירורג), ד"ר פינטו (עור) ואילו בישיבתה מיום 12.5.2011 כללה בהרכבה את ד"ר ולר, ד"ר מאושר וד"ר ורדי (אורולוג). ב"כ המערער טוען כי הועדה היתה צריכה לשבת באותו הרכב בשתי הישיבות. 2.2 ב"כ המערער טוען כי הועדה הרפואית העליונה נקטה באמת מידה כפולה, כאשר על אף קיומה של בדיקת EMG מיום 15.12.09 העדיפה את ממצאי הבדיקה הקלינית של הועדה עצמה ואילו בפגימות האורולוגיות/סקסולוגיות הסתמכה הועדה על בדיקת זקפת לילה ועל בדיקה אירודינאמית כדי לשלול את טענות המערער. לפיכך ביקש ב"כ המערער להחזיר את הדיון לועדה רפואית עליונה בהרכב חדש שתדון באותו הרכב בעניינו של המערער. 3. כבר כאן אציין, כי דין הערעור להידחות בשתי הנקודות שנטענו. 3.1 לעניין הרכב הועדה - טענותיו של המערער התמקדו בשני נושאים. בנושא האורטופדי ובנושא האורולוגי/סקסולוגי. על אף שהערעור התמקד באופן מפורש בשני נושאים אלו , הועדה שזומנה לא כללה מלכתחילה אורולוג. לפיכך, דנה הועדה הראשונה 10.2.2011 בנושא האורטופדי בלבד. הועדה ציינה בתום ישיבה זו "יש לכנס ועדה נוספת בנוכחות אורולוג בעניין הבעיה בשתן וכן בעיית אין אונות". לפיכך, כונסה ועדה חדשה ליום 12.5.11 אשר המערער זומן להופיע בה. ועדה זו כללה את ד"ר מאושר, ד"ר ולר ואת ד"ר ורדי שהוא אורולוג. יש לראות לכן את שתי ישיבות הועדה כישיבות נפרדות לכל דבר ועניין. הישיבה מיום 10.2.2011 דנה אך ורק בנושא האורטופדי. המערער נבדק, הועדה דנה בעניינו תוך התייחסות לחוות דעת של מומחה מטעם המערער, כל חברי הועדה חתמו על מסקנותיה ונקבעה נכותו של המערער בנושא האורטופדי. בכך הסתיים הדיון בנושא האורטופדי ומסקנותיו צויינו בצורה מפורשת. בישיבה מיום 12.5.2011 הופיע המערער בפני הועדה, מסר את תלונותיו בנושא האורולוגי והסקסולוגי בצורה מפורטת. הועדה עיינה בחוות דעת המומחה האורולוג מטעם המערער, וכן בבדיקות השונות שבוצעו לו. הועדה הסכימה עם קביעת הועדה המחוזית לעניין דרגת הנכות שנקבעה וכל חברי ועדה זו חתמו על הפרוטוקול. יצויין, כי בישיבה זו לא היה כל דיון בנושא האורטופדי ולא השתנו באופן כלשהוא המסקנות בעניין זה מהישיבה הקודמת. הטענה כי מדובר בישיבת המשך, היא טענה המנותקת מעובדות היסוד. לבד מהעובדה שמדובר באותו מערער, שני כינוסי הועדה היו כינוסים נפרדים, דנו בתלונות אחרות והתייחסו מבחינה עובדתית למסמכים רפואיים ולחוות דעת רפואיות שונות. למה הדבר דומה? נפגע שהוא נכה מוכר במספר פגימות עותר לכינוס הועדה וזו מתכנסת בשני מועדים שונים, כל מועד בעניין הפגימה הרלוונטית. האם כאן היה טוען המערער שיש לשמור על זהות חברי הועדה רק בשל העובדה כי מדובר באותו המערער? המקרה שבפניי הוא בדיוק המקרה הזה. ניתן ללמוד אנלוגיה מתוך תקנות הנכים (ועדות רפואיות) תשכ"ו 1965 - תקנה 3ג'. (המתייחסות לועדות מחוזיות) - " כאשר הבקשה לקביעת דרגת נכות כוללת מספר פגימות , תורכב הועדה הרפואית מומחים אשר ידונו ויחליטו בועדה באותם פגימות. במקרים שבהם לא ניתן שהרכב של ועדה רפואית אחת ידון במספר פגימות, רשאי יהיה הממונה להורות על קיום מספר הרכבים של ועדות רפואיות לאותה בקשה". ההיגיון המונח בבסיס תקנה זו, נכון גם למקרה שבפנינו. משהתייתר הצורך בישיבה המאוחרת במומחים אורטופדיים שסיימו את תפקידם כבר בישיבה קודמת, לא היה הכרח בהשתתפותם בישיבה נוספת, אשר דנה בפגימה אחרת. לפיכך, טענת המערער לעניין זה נדחית. 3.2 לעניין שיקול דעת שהפעילה הועדה בהסתמכות על בדיקות - בדיקת EMG מיום 15.12.09 הראתה תמונה נוירופיזיולוגית המתאימה לפגיעה שורשית במספר רמות ללא סימני דנרבציה. הועדה ציינה כי בדיקת EMG מראה על פגיעה שורשית דו צדדית, אך בבדיקה הקלינית אין עדות לכך שיש פגיעה מימין והיא העדיפה את הבדיקה הקלינית. הועדה ציינה שלא מצאה חולשה בשרירים בכף רגל ימין ומדובר בהגבלה בינונית בתנועות עמוד שדרה מותני עם פגיעה שורשית ברגל שמאל בלבד, המשפיעה על הליכה בצורה קלה בלבד. הועדה לא מצאה כל עדות לפגיעה שורשית ברגל ימין. ההלכה בנושא זה ברורה. אין בית המשפט מתערב בשאלה מהן הבדיקות שראוי שהועדה תסתמך עליהן ואיזה משקל עליה לתת לכל אחת מהן. מדובר בשיקול דעת מקצועי רפואי המצריך ידע ברפואה, ידע שבית משפט זה חסר אותו. וראו לעניין זה מתוך רע"א 9737/03 זיגלמן נ. משרד הבטחון - "השאלה כיצד תקבע הועדה הרפואית את ממצאיה, אם תסמוך את קביעתה על בדיקת M.R.I, על בדיקות עזר אחרות, או על ממצאי הבדיקה הקלינית, כיצד תשקלל את כלל הממצאים שבידה ואיזה משקל תייחס לכל אחת מהבדיקות, הוא ענין רפואי מובהק הנתון לשיקול דעתה של הועדה הרפואית. בענין זה בית המשפט לא ישים שיקול דעתו במקום שיקול דעתה המקצועי של הוועדה הרפואית. יתרה מזו, בהיותו של ענין זה נושא רפואי מובהק, קביעה רפואית מסוג זה גם אינה מקנה, על פי ס' 12 א לחוק הנכים, זכות ערעור על ממצאי הועדה הרפואית לבית המשפט". וכן ברע"א 4652/04 אואקנין נ. משרד הבטחון - "הועדה הרפואית העליונה עיינה בחוות דעתו של המומחה מטעם המבקש, אך בחרה שלא לאמץ אותה. שיקוליה הם שיקולים רפואיים מקצועיים, ובית המשפט אינו אמור לשים עצמו בנעלי הועדה לנקוט עמדה בעניינים שבמקצוע הרפואה. החוק קבע מנגנון מקצועי מבוקר לצורך מתן ההחלטות המקצועיות בנושא זה ומעורבותו של בית המשפט מקובלת לבחינת תקינותם של ההליכים בפני הועדה הרפואית ולשאלות בעלות גוון משפטי העשויות לעלות אגב הליכים אלה". ב"כ המערער טוען כי בנושא האורולוגי/סקסולוגי הסתמכה הועדה דווקא על בדיקות חיצוניות שנעשו במעבדה. אכן, הועדה שמעה את תלונות המערער על קשיים בהתרוקנות ודליפת שתן לא רצונית וכן על הפרעה בתפקוד המיני. הועדה עיינה בבדיקות N.P.T ובדיקות אירודינמיות שעבר. הועדה ציינה כי בדיקת זקפת לילה הינה בדיקה אובייקטיבית ובדיקה זו הראתה כי לא נמצאה כל פגיעה פיזית במנגנוני הזקפה. לגבי הבדיקה האירודינמית צוין כי בדיקה זו שבוצעה למערער מעידה על פגיעה קלה בכושר ההתכווצות בלבד עם התרוקנות כמעט שלמה. לא נמצאה בבדיקה פגיעה נוירולוגית נוספת. לאור ממצאים אלו הועדה קבעה את מסקנותיה שהן חוסר קשר בין הפרעות בתפקוד המיני לנכות המוכרת וקביעה של 10% (מותאם) בגין הפרעות במתן שתן. טענת ב"כ המערער כי אם לעניין ההולכה החשמלית הועדה העדיפה בדיקה קלינית, היתה אמורה גם במקרה זה להסתמך רק על דברי המערער ולא על בדיקות המעבדה שבוצעו. הטענה מוזרה בלשון המעטה. העובדה שהועדה הסתמכה על בדיקה קלינית לעומת ממצאי EMG איננה מחייבת אותה להעדיף את דברי המערער בנושא זקפה והטלת שתן כאשר יש ממצאי מעבדה המלמדים שאין כל פגם פיזיולוגי בזקפה וממצאי מעבדה לגבי הטלת שתן. כל בדיקה והמשמעות הרפואית שבצידה. 4. לפיכך, טענות הערעור נדחות וכך גם הערעור עצמו. 5. אין צו להוצאות. 6. המזכירות תחזיר את תיקיו הרפואיים של המערער לידי ב"כ המשיב. 7.אורולוגיהרפואהועדה רפואית