1. זהו ערעור על החלטת הוועדה לעררים לעניין אי כושר מיום 18.7.04 (להלן: "הועדה") שקבעה, כי המערער לא איבד 50% או יותר מכושרו להשתכר. 2. בטרם מתן פסק הדין הוגשה הודעה מטעם המשיב לפיה הוא מסכים להחזרת עניינו של המערער לועדת עררים לעניין אי כושר, על מנת שזו תסביר כיצד עולה בקנה אחד חוות דעת הרופא המוסמך לפיה המערער אינו מסוגל לעבודה הדורשת שימוש בידו הימנית ובשמיעה, עם מסקנת הועדה, שהמערער יכול לעסוק בהוראת אמנות. ב"כ המערער הודיע שהוא מסכים להודעת המשיב ככל שהיא עולה בקנה אחד עם המפורט בסיכומי טענות המערער, יחד עם זאת הוא עומד על זכותו לקבל פסק דין בהתאם למפורט בסיכומי טענותיו. לב"כ המשיב ניתנה, לפיכך, ארכה לצורך הגשת השלמת סיכומים, ואלה הוגשו, הגם שבאיחור. 3. להלן עיקר טענות ב"כ המערער בתמציתיות : א. טעתה ועדת אי הכושר משקבעה כי המערער רכש מקצוע בתחום האומנות כמדריך לאומנות הואיל והמערער עבר קורס של אומנות מטעם המשיב אך לא קיבל תעודה מדריך אומנות מוסמך, לפיכך קביעת מחלקת השיקום שנתקבלה על ידי ועדת אי הכושר לפיה "אין מניעה כי המערער יעסוק בתחום האומנות בהוראה", הינה שגויה לחלוטין. ב. טעתה ועדת אי הכושר משקבעה כי המערער מסוגל לעבוד בתחום ההוראה, על אף שמשרד החינוך הורה על הפסקת עבודתו כמורה מסיבות רפואיות לאחר שנקבעה לו נכות בשעור 54% לצמיתות . ג. טעתה הועדה משקבעה כי המערער בעל סיכויים גדולים להשתלב בעבודות מתאימות, מבלי שפירטה קביעתה זו . ד. נוכח מגבלות המערער הרפואיות ונוכח קביעת רופא מטעם המשיב המליץ מיום 21.1.04, שהמערער אינו מסוגל לעסוק בשום עבודה פיזית, בין היתר, בעבודה הדורשת שימוש ביד ימין ,ובהתחשב בגילו ובכך שאין לו השכלה נוספת מלבד עיסוק בהוראה, אין הוא מתאים לעסוק בשום עבודה במשרה מלאה. ה. החלטת הועדה לוקה באי סבירות ועל כן יש לבטלה. 4. להלן עיקר טענות ב"כ המשיב : א. הועדה עיינה בהחלטת הועדה הרפואית לעררים מיום 21.1.04, בחוות דעת הרופא המוסמך מיום 21.1.04 ובחוות דעתה של מחלקת שיקום מיום 10.2.04 . ב. טענת המערער שתחום התמחותו של הרופא המוסמך חשוב לצורך הדיון אינה עניינית הואיל ו"רופא מוסמך" הוגדר בסעיף 208(ב) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 כדלקמן: "רופא שהוא עובד המוסד או רופא אחר, שהמוסד הסמיכם לכך". ההוראה אינה מבחינה בין תחומי התמחות אלא דורשת "הסמכה" לפעול במסגרת נכות כללית. ג. טענת המערער בדבר חוסר התייחסות להחלטת הועדה הרפואית לעררים של שרות המדינה אינה רלובנטית לדיון זה הואיל וההחלטה והפרוטוקול לא הומצאו לוועדה. ב"כ המערער גם לא טרח להמציא את הפרוטוקול לביה"ד אלא רק את המכתב מיום 25.6.97. ד. טענת המערער לפיה הוא עבר קורס באומנות אצל המשיב, אך לא קיבל לידיו שום תעודה המסמיכה אותו לעבוד באומנות, לא הועלתה ע"י המערער בפני הועדה ובא כוחו גם לא טרח להסביר לביה"ד כיצד היה המערער מסוגל ללמוד בקורס אך לא קיבל הסמכה. ה. המשיב מסכים להשבת עניינו של המערער לוועדה, כדלקמן: 1. הועדה תבקש מפקיד השיקום חוות דעת מפורטת לגבי עברו התעסוקתי של המערער, פרטים לגבי קורס האומנות - לרבות ציונים והערכות והאם קיבל הסמכה ואם לא הסיבה לכך. 2. הועדה תעיין בחוות דעתו החדשה של פקיד שיקום ותתייחס אליה. 3. הועדה תשקול האם עולה בקנה אחד חוות דעת הרופא המוסמך כי המערער אינו מסוגל לעבודה הדורשת שימוש בידו הימנית ובשמיעה עם הקביעה כי הוא יכול לעסוק בהוראת אמנות ועבודות חרושתיות סטנדרטיות ביום עבודה מלא. 4. הועדה תערוך דיון מחודש בשאלת כושר התפרנסות של המערער לאור כל הנתונים שהיו בפניה וזאת לאחר שתשמע שוב את טיעוניו. 5. החלטת הועדה נשוא הערעור: א. בהתאם לסעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, ניתן לערער על החלטתה של הועדה בשאלות משפטיות בלבד. ב. ועדה לעררים לעניין אי כושר, להבדיל מוועדה רפואית, פועלת בתחום שאינו מחייב ידע מיוחד בשדה הרפואה; היא קובעת עובדות, אשר לבית הדין כלים לבחינתם ואכן ישתמש בית הדין בסמכותו להתערב בהחלטתה אולם זאת רק במקרים קיצוניים הגובלים באי סבירות שכמוה כטעות בחוק . (בענין זה, ראה למשל, דב"ע שמ/1318-01 יצחק עטיה נ' המוסד, פד"ע טו' 60). יצויין, שהבסיס הרפואי להחלטת הועדה לקביעת אי הכושר - הוא האבחון הרפואי, כפי שנקבע על ידי הרופא המוסמך, לפי סעיף 208 לחוק. כמו כן,הועדה לעררים שדנה בקביעת דרגת האי-כושר, אינה חייבת ואף אינה מוסמכת לבחון בעצמה את מצבו הרפואי של המערער. במקרה דנן, הועדה עיינה בהחלטת הועדה הרפואית לעררים מיום 21.1.04 אשר מצאה כי המערער סובל מליקוי שמיעה, טנטון, הפרעה בנשימה אפית, צרידות, קרע של השרוול המסובב מימין, מ/א ניתוח בטן - סה"כ 59% נכות רפואית. אין לקבל, אם כן, את הטענה לפיה הועדה לא היתה מודעת למצבו הרפואי של המערער. ג. הועדה שמעה את תלונות המערער, ישבה בהרכב נכון: רופא, מומחה שיקום ומומחה תעסוקה. ד. בדו"ח הועדה נרשמו תלונות המערער הבאות: "...א. פרטי הנכות והערר מפי התובע: סובל מסינוסים באף עברתי 5 ניתוחים בגלל ניתוח בקיבה חולשה וסחרחורת עברי ניתוח בכיס מרה יש לי כאבים בבטן ושלשולים לחץ דם גבוה כאבי ראש, צפצופים באוזניים 24 שעות. סובל מכאבים בכתף ימין כל תנועה ביד ימין כואבת לי לא יכול לתפקד עם היד ולהתלבש סובל מכאבי צוואר. במצבי היום אני לא מסוגל לעבוד הבעיה האורטופדית שלי היא הקשה ביותר." ה. בפרק "דיוני הועדה ונימוקים לקביעה" נרשמו הדברים הבאים: "התובע בן 60 אובחן ע"י ועדה רפואית לערעורים ביום 21.1.04 כסובל מליקוי שמיעה טנטון הפרעה בנשימה ... צרידות קבוע של השרוול המסובב מימין .. ניתוח בטן סה"כ 59% עבור לחץ דם קיבל 0% ...כריתת כיס מרה 0%. בהופעתו בפני הועדה התובע טוען שמיצא את כושר עבודתו בשל גילו ובשל מצבו הרפואי שלדבריו הינו ירוד. הועדה מצאה בבבדיקה שכל תלונותיו דהיום הועלו ונבדקו ... בתאריך 21.1.04 שבעקבות הועדה ניתנה חוות דעת של רופא המוסמך על פיה התובע מסובל לעבודה מלאה שלא דורשת שמוש ביד ימין ולא שמיעה טובה. ב- 10.2.04 ... מחלקת השיקום בחוות דעתה כי מבחינה שיקומית התובע רכש מקצוע בתחום האומנות כמדריך לאומנות עיסוק זה תואם את המלצת הרופא המוסמך כאשר אין מניעה גם שהתובע יעבוד גם בהוראה. עמדת מחלקת השיקום שהתובע הינו באי כושר השתכרות כמפורט לעיל. בדיון היום בחנה הועדה שוב את ההגבלות הנובעות מהליקויים והשלכותיהם על יכולתו לעבוד. הועדה רואה בתובע בכפוף למגבלות שפורטו לעיל כמסוגל לעבודה הן בתחום שהומלץ ע"י עובדי השיקום והן בעבודות סטנדרטיות חרושתיות בלתי מקצועיות ביום עבודה מלא לאור זאת הערעור נדחה...". ו. דו"ח פקיד שיקום מיום 10.2.04 קובע, כי המערער רכש מקצוע בתחום האומנות - כ"מדריך לאמנות" ולפי להמלצת רופא המוסד אין מניעה כי המערער יעסוק בתחום זה במיוחד שהינו בעל הרגלי עבודה טובים אדם חיובי ורציני, כך שסיכוייו להשתלב בעבודות מתאימות הינו גדל, ועל כן המערער הינו בעל כושר השתכרות. ז. מהאמור לעיל עולה, כי הועדה עיינה במסמכי תיק הנכות לרבות החומר הרפואי והמידע הסוציאלי, תוך שהיא מודעת למצבו הרפואי של המערער, הפעילה את שיקול דעתה, וקבעה כי המערער מסוגל לעבוד ביום עבודה מלא בתחום שהומלץ ע"י עובדי השיקום והן בעבודות סטנדרטיות חרושתיות בלתי מקצועיות ביום עבודה מלא. הלכה פסוקה היא שהקביעה אם אדם כשיר לעבוד או לא מסורה לועדה המיומנת לכך ואין בית הדין מחליף שיקול דעתו בשיקול דעתה של הועדה ,וזאת אלא אם מדובר בטעות משפטית הגלויה על פני ההחלטה. במקרה דנן, ב"כ המשיב הסכים החזרת עניינו של המערער לועדה על מנת שזו תסביר כיצד עולה בקנה אחד חוות דעת הרופא המוסמך כי המערער אינו מסוגל לעבודה הדורשת שימוש בידו הימנית ובשמיעה עם מסקנתה כי הוא יכול לעסוק בהוראת אמנות . אכן הבהרה זו מתבקשת הואיל ומדובר בהוראה בתחום אומנות שדורש שימוש בידיים ובעבודות חרושתיות. בנוסף, ומבין כלל טענות ב"כ המערער, ראוי להתייחס לטענת המערער הנוגעת להחלטת הועדה הרפואית מטעם משרד החינוך , שלאור קביעתה הוחלט על הפסקת עבודתו של המערער במשרד החינוך. על אף שאין החלטת ועדה רפואית מטעם משרד החינוך זו לחייב הועדה בה עסקינן, ראוי היה שהועדה תבהיר כיצד החלטתה שהמערער רשאי לעסוק בהוראה אף אם בהוראת אומנות, מתיישבת עם הפסקת עבודת המערער כמורה במשרד החינוך לאור החלטת הועדה מטעם משרד החינוך מיום 25.6.97 . 6. לפיכך מוחזר בזה עניינו של המערער לועדה,על מנת שתפעל כדלקמן: א. הועדה תסביר כיצד קביעתה עולה בקנה אחד עם חוות דעת הרופא המוסמך כי המערער אינו מסוגל לעבודה הדורשת שימוש בידו הימנית ובשמיעה עם מסקנתה כי הוא יכול לעסוק בהוראת אמנות, בהתחשב בכך שעבודת המערער כמורה הופסקה לאור החלטת הועדה הרפואית מטעם משרד החינוך מיום 25.6.97 . ב. הועדה תבקש מפקיד השיקום חוות דעת מפורטת לגבי עברו התעסוקתי של המערער, פרטים לגבי קורס האומנות - לרבות ציונים והערכות והאם קיבל הסמכה ואם לא הסיבה לכך. ג. הועדה תעיין בחוות דעתו החדשה של פקיד שיקום ותתייחס אליה ותשקול האם עולה בקנה אחד חוות דעת הרופא המוסמך כי המערער אינו מסוגל לעבודה הדורשת שימוש בידו הימנית ובשמיעה עם הקביעה כי הוא יכול לעסוק בהוראת אמנות ועבודות חרושתיות סטנדרטיות ביום עבודה מלא. ד. הועדה תערוך דיון מחודש בשאלת אי כושרו של המערער לאור כל הנתונים שהיו בפניה וזאת לאחר שתשמע שוב את טיעוניו. 7. בנסיבות העניין מוצאת אני לנכון לחייב את המשיב לשלם למערער הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 1600 ₪, בתוספת מע"מ. סכום זה ישא הצמדה וריבית מהיום, אם לא ישולם תוך 30 יום. 8. במידה ומי מהצדדים יבקש לערער על פסק דיני זה עליו להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים וזאת בתוך 30 יום מיום קבלת עותק פסק הדין.דיני חינוךרפואהמשרד החינוךועדה רפואית