ערעור זה מופנה כנגד החלטת הועדה הרפואית העליונה, על פי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) תשי"ט-1959, בישיבתה מיום 13.8.02. הרקע העובדתי המערער יליד 1979, הוכר על ידי קצין התגמולים, כנכה צה"ל, בעקבות ועדה רפואית מיום 29.10.00 אשר קבעה את דרגת נכותו, באופן זמני, בשיעור של 30% על פי החלוקה כדלקמן: 10% נכות בגין פלסקופטיה בריכיאלית שמאלית קלה על פי פרט 31(2) א' I. 20% נכות בגין פלסקופטיה בריכיאלית ימנית קלה על פי פרט 31(2) א' I. הועדה נימקה את החלטתה, לקביעת נכות זמנית, בכך שהממצאים שבפניה אינם מעידים על הפרעה נוירולוגית חמורה וכן הניחה כי מצבו של המערער עתיד היה להשתפר. בתאריך 19.6.01 נדון ערעורו של המערער על החלטת הועדה הרפואית בפני ועדה רפואית עליונה. הועדה הרפואית העליונה בדקה את המערער ביסודיות וכן בחנה את חוות הדעת של ד"ר פטיש הגיעה למסקנה כי על מנת לקבוע את דרגת נכותו הקבועה של המערער יש לזמנו לועדה רפואית עליונה נוספת וזאת לאחר שהמערער ייבדק בדיקה נוספת על ידי כירורג כלי דם וכן יבצע בדיקת EMG והולכה עצבית בשתי הגפיים העליונים. כן ציינה הועדה כי חוו"ד של ד"ר פטיש אינה מתייחסת לפגיעות הנוירולוגיות מהן סובל המערער אלא מוסיפה את ההגבלה בכיפוף כתף שמאל על הפגימה שלהבחנתה (של ד"ר פטיש) מאופיינת במפרצת לפי פרט 11(3) ד'. בתאריך 8.1.02 , הובהר למערער על ידי פרופ' שפירא, יו"ר הועדה הרפואית, שחברי הועדה חוזרים על הקביעה כי על המערער לבצע את הבדיקות הרלוונטיות בטרם יוזמן לועדה רפואית נוספת, על מנת לקבל הערכת מצב רפואית אובייקטיבית. "חברי הועדה חוזרים ומבהירים שיש לבצע את הבדיקה E.M.G , לזמן את המערער בשנית עם מומחה בכירורגית כלי דם, ... הועדה מבקשת להבהיר כי תסמונת בית החזה הינה תסמונת לחץ עם מרכיב וסקולרי ומרכיב נירוגני, שכן גם מערכת העצבים וגם מערכת כלי הדם נמצאים בסמיכות, כאשר נבדק מראה חולשת שרירים הנתמכת בתלונות עצביות כגון,ידיים רדומות וחולשת שרירים יש לבצע בדיקתE.M.G. כדי לבדוק את פיזור הדינרווציה האפשרית של החולשה הקלינית. ביצוע הבדיקה הקלינית יש לה מרכיב סובייקטיבי ובלי בדיקה זו קלינאי המתעסק במערכת העצבים ההקפית אינו מסוגל להגיע לאבחנה מדוייקת." בתאריך 9.7.02 התכנסה שוב הועדה הרפואית העליונה, בהרכב של חמישה רופאים, ולאחר שעיינה בחוו"ד של ד"ר פטיש והנספחים הנילווים לה, מיום 10.12.01 ומיום 18.7.01 , המתייחסים להחמרה במצבו של המערער, הוחלט על הפניית המערער לבדיקת דופלר של העורקים והורידים התת-בריחיים על מנת לקבל נתונים אובייקטיבים לפיהם תוכל לקבוע את דרגת הנכות לה זכאי המערער. ב"כ המערער , בהסתמכה על חוו"ד של פרופ' ולדן (המטפל במערער) וחוו"ד של ד"ר פטיש, טענה כי המערער לא יוכל לבצע את בדיקות ה E.M.G. מאחר שמצבו החריף כתוצאה מהטיפול בסטרואידים ונוגדי הדלקת בהם הוא מטופל, כתוצאה מתסמונת RSD על רקע ה-T.O.S (תסמונת מוצא בית החזה בעלת אופי עורקי\ורידי) ממנה סובל המערער. בתאריך 13.8.02, לאחר שנתקבלו תוצאות הבדיקות אותן נתבקש המערער לבצע, החליטה הועדה הרפואית העליונה, לדחות את הערעור מאחר שבבדיקות המעבדה השונות ובבדיקות הקליניות שהוועדה ביצעה לא התגלו ממצאים המעידים על T.O.S. כן קבעה הועדה כי נכותו של המערער בשיעור 30%, תישאר זמנית לתקופה של חצי שנה מאחר שלדעתה קיימת אפשרות לשיפור עתידי במצבו. על החלטת הועדה הרפואית העליונה הוגש ערעור בפני בית המשפט המחוזי בירושלים (ע"א 3395/02). בתאריך 28.4.03, בעקבות בקשת הצדדים, הורתה כב' השופטת הכט על העברת הדיון בפני בית משפט זה, אלא שעוד בטרם התקיים דיון בפני בית המשפט המחוזי בירושלים, ובטרם התקיים דיון בפני, זומן המערער לבדיקה נוספת בפני ועדה רפואית . הדיון שבפני מופנה כנגד החלטת הועדה הרפואית העליונה מיום 13.8.02 דיון מתיקו הרפואי של המערער והודעת הערעור שבפני עולה כי המערער נבדק מספר פעמים בגין תלונותיו והערעור שהוגש לבית משפט זה מתייחס להחלטות שניתנו בשנת 2002 אלא שבינתיים נבדק המערער על ידי ועדה רפואית שהשאירה את נכותו הזמנית של המערער בשיעור של 10% ובעקבות ערעור שהוגש על החלטה זו נקבע בתאריך 17.6.03, על ידי ועדה רפואית עליונה כי נכותו של המערער נסתיימה. בתאריך 2.3.03, נבדק המערער בפני ועדה רפואית אשר קבעה את דרגת נכותו של המערער בשיעור של 10% לצמיתות בגין הפרעה קלה בכתף ימין ובכתף שמאל ללא ממצא אובייקטיבי לפי פרט 35(4) ב'. את החלטתה נימקה הועדה באריכות תוך התייחסות לבדיקות השונות אותן עבר המערער לרבות הבדיקות הקליניות שנבדק על ידי חברי הועדות השונות שדנו בעניינו של המערער. "בהעדר עדות קלינית ומעבדתית לתסמונת מוצא בית החזה, יבוטלו סעיפי המבחן שקיבל בועדה רפואית מיום 29.1.00 ו- 13.8.02, לעניין הכתפיים - מדובר בהגבלת תנועה מעל גובה השכמות מימין קיימת הפרעה קלה ללא ממצא אובייקטיבי. משמאל המצב מעט יותר רע אך עדין בתחום החמרה קלה וגם כאן ללא ממצא אובייקטיבי. קיים חוסר התאמה מהותי בין הממצאים האובייקטיביים והסובייקטיביים, וכן יש לציין כי בירור שנעשה באישפוז בפברואר 2002 לא נמצאו הסברים לתלונותיו. לאור הערכת הועדה כי ההפרעה בכתפיו חמורה יותר מהגבלות התנועה בלבד, מההיבט הסובייקטיבי יקבל נכות לפי סעיף המיטיב לתאר את מצבו בכתפיים." בתאריך 17.6.03 בעקבות ערעור של המערער על החלטת הועדה הרפואית, התכנסה ועדה רפואית עליונה, אשר בחנה את הממצאים הקודמים ואף שמעה את ד"ר פטיש ואת מסקנותיה ולא רק שדחתה את ערעורו אלא אף קבעה כי הזמן שחלף היטיב עם המערער ואין בממצאים שבפניה להעיד על נכותו, על כן קבעה כי נכותו של המערער פגה. "מאחר ולא נמצאה עדות לתסמונת רפואית, קלינית ואורגנית, לדעת הועדה אין כיום נכות, והנכות שנקבעה בועדה הרפואית המחוזית ביום 2.3.03 הגיעה לקיצה." אני סבורה שבעקבות ההחלטה האחרונה אין עוד טעם לדון בהשגותיה של עו"ד ארז ביחס לליקויים שנפלו בהחלטותיהן של הועדות שקדמו לה וזאת לנוכח העובדה שהנכויות שנקבעו היו זמניות ונועדו לאפשר לועדות אלה לערוך ברור יסודי ומעמיק של מצבו. מעיון בפרוטוקול הועדה שהתכנסה בתאריך 17.6.03 עולה כי בדיון נכחו עורכת דין ארז אשר שטחה בפני הועדה את כל טענותיה וכן נכחה ד"ר פטיש אשר גם העידה בפני הועדה והבהירה את עמדתה. הועדה מצידה בדקה את המערער באופן יסודי ועיינה בחוות הדעת והגיעה למסקנה לפיה המערער אינו סובל מתסמונת T.O.S. לאחר שבדקה אותו באופן יסודי. הועדה מסכמת את ממצאיה כדלקמן: "לפי הממצאים של בדיקת חברי הועדה היום אין כל עדות לתסמונת T.O.S לא ביד ימין ולא ביד שמאל. נוסף על כך אין כל עדות לכידה של המקלעת הבריכיאלית בשתי הידיים. הממצאים האלקטרו-פיזיולוגיים לא מעידים, אלא על פגיעה אפשרית קלה בעצבים האולנריים באזורי המרפקים, ולמצב זה אין קשר לנכות שנקבעה לו עד היום". עוד מציינת הועדה כי המגבלות הסובייקטיביות של המערער לא אפשרו לבצע בדיקות קליניות מקובלות ולכן אין כל הוכחה להבחנה של הפרעה ווסקולרית של T.O.S.. הבאתי קטעים נרחבים מפרוטוקול הועדה על מנת להמחיש את הרצינות בה נדונו כל טענותיו של המערער והיקף הבדיקות שנעשו לו. וכן את העובדה שמדובר במחלוקת רפואית עובדתית שבית משפט זה אינו נוהג להתערב בה. באשר לטענותיה של עורכת דין ארז ביחס לפגמים שנפלו כביכול בדיוני הועדות הקודמות. עיון בפרוטוקולים מעלה כי המחלוקת הינה רפואית בלבד ולא נמצאה כל טעות משפטית בהחלטותיהן של ועדות אלה. עו"ד ארז מוסיפה וטוענת כי חלו חילופין בין חברי הועדות השונות במהלך הדיונים. השגות אלו אינן רלוונטיות עוד מאחר שגם אילו התקבלו היה עלי להחזיר הדיון לועדה הרפואית העליונה ומאחר שבינתיים נבדק המערער על ידי ועדה נוספת ההחלטה בעניין זה הנה תיאורטית בלבד. לאור האמור לעיל החלטתי לדחות את הערעור. המערער ישלם הוצאות משפט ושכ"ט בסך 2,500 ₪. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל. רפואהועדה רפואית