דיני הנזיקין מאפשרים לתובע לתבוע פיצויים בגין אינטרס ההסתמכות, אשר יעמידו אותו במצב שבו היה אלמלא בוצעה העוולה. מטרתם של הפיצויים בדיני הנזיקין היא, ברגיל, לפצות את הנפגע על נזקו הממשי. אמת-המידה, המגוננת על אינטרס ההסתמכות, מבטיחה השגת תכלית זו. חריגה מאמת-מידה זו תעמיד את הניזוק במצב טוב יותר בעקבות ביצוע העוולה מאשר היה בו אלמלא בוצעה. בכך, יהיה כדי להעשיר את הניזוק. תוצאה זו חורגת ממטרת דיני הנזיקין של פיצוי הקרבן. יש בה גם יסוד של ענישה של המעוול. בהיעדר שיקולים מיוחדים, אין לכך מקום בדיני הנזיקין. ##להלן פסק דין בנושא אינטרס ההסתמכות בדיני נזיקין:## רקע 1. אדם פנה לחברה אשר מבצעת תיקוני אינסטלציה, והזמין שרברב לתיקון נזקי צנרת. בשיחת הטלפון עמו הבינה נציגת החברה כי אותו אדם מבוטח בחברה במסגרת הסכם עם בנק למשכנתאות, ולכן שלחה לו שרברב כבקשתו. לאחר שהשרברב החל בתיקונים, ואף שבר קירות וארונות, הוברר כי אותו מזמין כלל אינו מבוטח. לפיכך סירבה החברה להמשיך בתיקון. האם מזמין התיקון זכאי לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו לו? זו השאלה המתעוררת בתיק זה. טיעוני הצדדים 2. התובע טען כי בביתו אירע פיצוץ בצנרת. הוא התקשר למשרדי הנתבעת, טען כי הוא בעל משכנתא בבנק דיסקונט, וביקש להזמין שרברב. לטענת התובע נערך בירור מטעם הנתבעת בעניין הביטוח בקשר למשכנתא. הנתבעת שלחה שרברב מטעמה על מנת שייטפל בתקלה. עבור הטיפול שילם התובע לנתבעת סך של 420 ₪ בגין השתתפות עצמית. 3. התובע טוען כי הנזק המיידי שהיה קיים בצנרת טופל, אולם העבודה לא הושלמה. התובע העיד כי הנתבעת התחייבה לשלוח לו בעלי מקצוע על מנת שישלימו את העבודה שכללה בין השאר, תיקון הארון שנוסר ותיקון נזקי המים, אולם לאחר מספר ימים הודיעה הנתבעת לתובע כי אין באפשרותה להשלים את העבודה מכיוון שהתובע אינו מבוטח שלה. 4. התובע הציג הצעת מחיר לתיקון כל הנזקים, לרבות נזקי המים שנגרמו עקב הפיצוץ בצינור, בסך של 9,600 ₪. 5. הנתבעת טענה כי התובע פנה אליה והציג את עצמו כמבוטח של כלל משכנתאות אשר אכן נמצאת בהתקשרות עימה. הנתבעת טוענת כי נענתה לפנייתו של התובע כיוון שמדובר בנזקי רטיבות אותם יש לתקן באופן מיידי על מנת למנוע את החמרת הנזקים. לטענת הנתבעת, לאחר בירור שעשתה, כאשר התאפשר לה לעשות כן, גילתה הנתבעת כי התובע אינו מבוטח שלה. על כן לא השלימה הנתבעת את עבודתה בביתו של התובע. דיון 6. הנתבעת ביצעה עבור התובע עבודת אינסטלציה דחופה בעקבות קריאה שקיבלה מאת התובע. זאת מתוך הנחה שהתובע נמנה בין מבוטחיה. כאשר גילתה הנתבעת כי התובע אינו מבוטחה סירבה להשלים את עבודות האינסטלציה. 7. סבורני שבתיק זה יש להבחין בין פיצויים בגין אינטרס הציפיה או הקיום מכוח דיני החוזים לבין פיצויים בגין אינטרס הסתמכות מכוח דיני הנזיקין. 8. דיני החוזים מאפשרים לתובע לתבוע פיצויי קיום בגין הפרת חוזה אשר יעמידו אותו באותו מקום בו היה אילו קויים החוזה. יצויין כי דיני החוזים מגינים על יכולתו של האדם לסמוך על הבטחה שניתנה לו במסגרת חוזה תקף (ר' דניאל פרידמן ונילי כהן חוזים כרך א 100-103 (1991)). כלומר, במצב בו היה חוזה תקף בין הצדדים אזי במקרה של נזקי מים בדירה, היה התובע זכאי לפיצויים בשיעור שוויו של תיקון מלוא נזקי המים. דא עקא, במקרה דנן, התובע אינו מבוטח בחברה הנתבעת, ובין הצדדים כלל לא נכרת חוזה, אשר מחייב את הנתבעת לתקן את נזקי המים. במובן זה אין שום יריבות חוזית בין התובע לנתבעת, ולפיכך אין התובע זכאי לפיצויי קיום. 9. דיני הנזיקין מאפשרים לתובע לתבוע פיצויים בגין אינטרס ההסתמכות, אשר יעמידו אותו במצב שבו היה אלמלא בוצעה העוולה (ר' דניאל פרידמן ונילי כהן חוזים כרך א 100-101 (1991)). במקרה דנן, אני סבור כי הנתבעת הייתה חייבת בחובת זהירות מושגית וקונקרטית כלפי התובע, מעצם העובדה שנענתה לפנייתו לבצע את התיקון. כמו-כן, אני סבור שהנתבעת התרשלה בכך שלא בדקה את סוגיית הביטוח של התובע בטרם שלחה שרברב לבצע את התיקון. השרברב אשר החל לבצע את התיקון גרם לתובע נזק בכך ששבר ארונות וקירות, ונזק זה - במובחן מנזקי המים - הינו בר פיצוי לפי דיני הנזיקין. זאת משום שאלמלא התרשלותה של הנתבעת, לא היה נגרם הנזק. 10. לפיכך, אני סבור כי על הנתבעת לפצות את התובע רק בגין הנזקים לקירות ולארונות אשר גרם השרברב, ולא עבור נזקי המים. 11. יפים לעניין זה דברי כבוד השופט אור בע"א 5610/93 זלסקי ואח' נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, ראשון לציון (1997)): "הכלל הרחב לגבי פיצויים בנזיקין הוא כי יש לפסוק לניזוק את אותו פיצוי אשר יש בו כדי להעמידו במקום שהיה בו אלמלא נעשה כלפיו מעשה העוולה. הפיצוי לא נועד להגשים ציפיות של הניזוק שלא הוגשמו בעקבות מעשה העוולה. מנקודת מבטם של האינטרסים המוגנים על-ידי דיני החיובים השונים - אינטרס ההשבה, אינטרס ההסתמכות ואינטרס הקיום - משקף כלל זה הגנה על אינטרס ההסתמכות של הניזוק. מטרתם של הפיצויים בדיני הנזיקין היא, ברגיל, לפצות את הנפגע על נזקו הממשי. אמת-המידה, המגוננת על אינטרס ההסתמכות, מבטיחה השגת תכלית זו. חריגה מאמת-מידה זו תעמיד את הניזוק במצב טוב יותר בעקבות ביצוע העוולה מאשר היה בו אלמלא בוצעה. בכך, יהיה כדי להעשיר את הניזוק. תוצאה זו חורגת ממטרת דיני הנזיקין של פיצוי הקרבן. יש בה גם יסוד של ענישה של המעוול. בהיעדר שיקולים מיוחדים, אין לכך מקום בדיני הנזיקין". 12. לאור האמור לעיל סבורני כי על הנתבעת לפצות את התובע בסכום שיהיה בו כדי להשיב את המצב לקדמותו רק מבחינת הנזק לקירות ולארונות שגרם השרברב שהחל בעבודה. פיצוי בגין נזקים אלו יהווה פיצוי לתובע על נזקו הממשי. לעומת זאת, אין לפסוק לתובע פיצויים בגין נזקי המים, הואיל ופיצוי זה יעמיד את התובע במצב טוב יותר מזה שהיה בו אלמלא נשלח השרברב למקום. 13. בנוסף לכך, אני סבור כי קיים אשם תורם מצידו של התובע. התובע התקשר לנתבעת והציג את עצמו כבעל משכנתא, מבלי שבירר מראש האם הוא מבוטח בחברה אם לאו. התובע אמנם לא הציג לנתבעת מצג שווא בנוגע למשכנתא, אולם אני סבור שגם לא הציג לנתבעת מידע מלא, שיהיה בו כדי להעמיד את הנתבעת על כך שייתכן שכלל אינו מבוטח דרכה. 14. עוד אני לוקח בחשבון במסגרת סכום הפיצויים את העובדה שהתובע שילם לנתבעת השתתפות עצמית בסך 420 ₪. סוף דבר 15. אשר על כן אני מקבל את התביעה, אם כי בחלקה. הנתבעת תשלם לתובע סך של 1,250 ₪. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום הגשת התביעה (25.02.09) ועד ליום התשלום בפועל. הסכום ישולם לתובע תוך 30 יום. 16. בנסיבות התיק דנן לא מצאתי מקום לתת צו להוצאות. בקשת רשות ערעור לבית-המשפט המחוזי, תוך 15 ימים. הסתמכותנזיקין