1. לפני ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים מיום 13.8.06 (נכות כללית), אשר קבעה למערער נכות רפואית משוקללת יציבה בשיעור 63%. 2. הועדה הרפואית לעררים התכנסה פעמיים בעניינו של המערער. בישיבתה הראשונה מיום 3.11.05, שמעה הועדה את תלונות המערער, ערכה לו בדיקה קלינית ופירטה בהרחבה את ממצאיה. בסיום ישיבתה ביקשה הועדה לקבל חוות דעת נוירולוג וקבעה כי תסכם את הדיון בהעדר המערער. המערער נבדק על ידי מומחה יועץ נוירולוג ביום 14.12.05, אשר קבע לו נכות בשיעור 30% לפי סעיף 36 (2)ד (1) וכן המליץ להזמינו לחוות דעת פסיכיאטרית. ביום 25.7.06, נבדק המערער על ידי יועץ מומחה פסיכיאטר. בישיבתה השנייה שהתקיימה ביום 13.8.06, עיינה הועדה בחוות הדעת הפסיכיאטרית כמו גם בחוות הדעת הנוירולוגית, קבעה כי היא מקבלת את המלצות היועצים המומחים בחוות הדעת כאמור, וסיכמה את הדיון תוך שהיא קובעת למערער נכות רפואית משוקללת יציבה בשיעור 63%. 3. תמצית טענות המערער: א. הועדה לא בדקה ולא קבעה למערער אחוזי נכות בגין תלונתו על חוסר בשיניים. ב. הועדה לא קבעה למערער נכות, חרף ממצאים המזכים באחוזי נכות. לעניין זה, מציין המערער את ממצאי הועדה הנוגעים לסוכרת ורטינופטיה סוכרתית, אשר מזכים אותו לטענתו בנכות בשיעור 65% לפי פריט 4 (6) (ב). כמו כן, מציין המערער את הליקויים מהם סובל לטענתו, בעמוד שדרה מותני, משקל עודף ואנמיה כרונית אשר בגינה הינו זכאי לטענתו, לאחוזי נכות, בהתאם לממצאי הועדה הרפואית לעררים. ג. הועדה לא התייחסה לפרוטוקול הועדה הרפואית לפי פקודת מס הכנסה לעניין קביעתה בגין מחלת הסוכרת והרטינופטיה הסוכרתית. ד. הועדה לא נימקה כמתחייב את קביעותיה, אשר מנוגדות למסקנותיה של ד"ר סופר במכתבה מיום 23.3.05. 4. תמצית טענות המשיב: א. באשר לטענות הנוגעות לסוכרת ורטינופטיה הודיע המשיב בטיעוניו כי יסכים להחזיר עניינו של המערער לועדה רפואית לעררים באותו הרכב, על מנת שזו תנמק לאור קביעותיה בדבר רטינופטיה של הרקע האם מצבו של המערער מתאים למצב המתואר בפריט ליקוי 4 (6) (ב), הדן בסיבוך של רטינופטיה של הרקע ללא קשר לצורת הטיפול. ב. באשר לטענות הנוגעות לחובת ההתייחסות לקביעת הועדה הרפואית מכוח פקודת מס הכנסה, טוען המשיב, כי מדובר בועדות הפועלות מכוח חוקים שונים, הבוחנות השפעת ליקויים רפואיים על זכויות שונות ונפרדות זו מזו, כך שאין קביעות ועדה רפואית אחת מחייבות ועדה רפואית אחרת. ג. באשר לתלונה בדבר חוסר בשיניים, טוען המשיב, כי בפני הועדה הועלתה תלונתו של המערער בדבר קיומן של שיניים תותבות רבות, אולם אין בתלונה זו כדי להצדיק קביעת נכות שכן פריט הליקוי הנוגע לעניין, דן ב"אובדן שיניים ללא אפשרות להתקין תותבות". ד. לעניין קיומה של אנמיה כרונית, טוען המשיב כי הועדה דנה בסוגיה זו, וטענות המערער המתבססות על ערכים של המוגלובין, אינן אלא טענות רפואיות שאין מקומן בהליך זה. כן טוען המשיב, כי המסמך הרפואי של ד"ר סופר, אינו בגדר חוות דעת, ולפיכך אינו מחייב התייחסות במידה מפורטת יותר מזו שנעשתה על ידי הועדה. ה. באשר לטענות הנוגעות לעודף משקל, טוען המשיב כי החלטת הועדה ולפיה, קיים עודף משקל אך אין נכות, היא החלטה רפואית, אשר מצויה בתחום שיקול דעתה ובית הדין לא יתערב בו. ו. בנוגע לעמוד שדרה מותני, טוען המשיב, כי הועדה ערכה למערער בדיקה קלינית מקיפה, עיינה בממצאים צילומיים ובהתבסס על אלה קבעה את מסקנותיה, כך שגם בכך לא נפל כל פגם משפטי בהחלטתה. הכרעה: 5. החלטת הועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור בפני בית הדין האזורי לעבודה בשאלה משפטית בלבד וזאת בהתאם לאמור בסעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה-1995. במסגרת סמכותו לדון בשאלה משפטית בלבד, בוחן בית הדין האם הועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה (עב"ל 14/98 יצחק הוד - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 213). 6. בהתאם למסגרת הסמכות המפורטת לעיל, אבחן את טענות המערער שהועלו בהליך זה, בסוגיות השונות כפי שיפורטו להלן: א. חוסר שיניים - המערער טוען כי למרות שהתלונן על חוסר בשיניים, ואף תמך טענותיו במסמך רפואי תואם, נמנעה הועדה מלדון בסוגיה זו ולקבוע את נכותו של המערער בגינה. עיון בפרוטוקול הדיון מיום 5.11.05, מלמד כי המערער התלונן על "חוסר שיניים בלסתות". פריט הליקוי הרלוונטי לסוגיה זו, הינו פריט 74 אשר מקנה נכויות שונות, במצב של אבדן שיניים ללא אפשרות להתקין תותבות. בענייננו, לנוכח המפורט באישור הרפואי שהגיש המערער לעניין זה והעובדה כי צוין בפרוטוקול דבר קיומן של "שיניים תותבות רבות" הרי שספק רב אם מצבו של המערער מצדיק קביעת אחוזי נכות, מה גם שלפי האישור הרפואי, יהיה המערער זכאי לכל היותר לנכות בהתאם לפריטי ליקוי אשר מנופים בנכות כללית. לנוכח הספק, אשר צריך שיעמוד לזכותו של המערער, ובהתחשב בעובדה כי עניינו יוחזר ממילא לועדה, לנוכח הסכמת המשיב בעניין אחר, תדון הועדה הרפואית לעררים בסוגיה זו ותקבע האם מצבו של המערער מבחינת השיניים מזכה אותו באחוזי נכות. ב. סוכרת ורטינופטיה סוכרתית - לטענת המערער, ממצאי הועדה אשר קובעים במפורש "סימנים של רטינופטיה סוכרתית" ו"רטינופטיה של הרקע", מזכים אותו בנכות לפי פריט 4 (6) למבחנים. כפי העולה מטיעוניו, מסכים המשיב להחזיר עניינו של המערער לועדה הרפואית לעררים בסוגיה זו, על מנת שזו תנמק לאור קביעותיה, בדבר קיומה של רטינופטיה של הרקע, האם מצבו מתאים למצב המתואר בפריט ליקוי 4 (6)(ב) הדן בסיבוך של רטינופטיה של הרקע ללא קשר לצורת הטיפול. לטענת המערער, אין לקבל את הסכמת המשיב בנוסח כאמור, אלא יש להחזיר עניינו לועדה על מנת שזו תקבע את אחוזי הנכות בהתאם לממצאי בדיקתה תוך הפניית תשומת לבה לכך שפריט ליקוי 4 (6) ב' למבחנים, אינו דורש הגבלה תפקודית. עיון בפרוטוקול הועדה מלמד כי זו אכן מצאה אצל המערער רטינופטיה של הרקע. ככל שמדובר ברטינפוטיה סוכרתית של הרקע - BDR, כהגדרתה בפריט ליקוי 4(6) ב', הרי שאין רלוונטיות לקיומה של הגבלה תפקודית. לפיכך, יוחזר עניינו של המערער לועדה הרפואית גם בסוגיה זו, על מנת שתקבע את נכותו של המערער בהתאם לממצאיה ובשים לב לאמור לעיל. ג. עמוד שדרה מותני - לטענת המערער, שגתה הועדה הרפואית לעררים בקביעתה למערער נכות בגין בעיותיו בעמוד שדרה גבי, בשיעור 0% בלבד, לפי סעיף 35 (1) (א), אשר מתאר מצב בו "אין השפעה על כושר הפעולה הכללי ואין הגבלת תנועות". המערער טוען, כי הועדה לא בדקה ולא התייחסה להשפעת ממצאיה הרפואיים בעניין זה, על כושר הפעולה הכללי של המערער. עיון בפרוטוקול הועדה בישיבתה מיום 3.11.05, מלמד כי זו ערכה למערער בדיקה קלינית מקיפה ופירטה בהרחבה את ממצאיה, המתבססים גם על הממצאים הצילומיים, מהם הגיעה הועדה לכלל מסקנה, כי לא זו בלבד שטווח התנועות מלא, אלא שאין כל השפעה על הליכתו שהינה רגילה וללא צליעה, על מעבר מישיבה לעמידה ולספת הבדיקה שהינם "חופשיים" כהגדרתה. טענת המערער ולפיה, הממצאים הצילומיים ותלונותיו מעידים על השפעה על כושר הפעולה הכללי, הינן טענות שברפואה, כך שטענתו ולפיה, אלה "מעידים על השפעה על כושר הפעולה הכללי", אינן יכולות להישמע בהליך זה. כאמור, הועדה ערכה למערער בדיקה מקיפה ועיינה בממצאים הצילומיים, כך שקביעתה למערער נכות לפי פריט ליקוי 35 (1) (א), אין בה כל פגם משפטי. ד. משקל עודף - המערער טוען, כי ממצאי הועדה אשר מביאים בחשבון את משקלו ואת גובהו מביאים למסקנה כי בהתאם לאינדקס מסת הגוף (BMI) הינו סובל מעודף משקל ולפיכך, היה על הועדה לקבוע לו אחוזי נכות בגין השמנת יתר. המערער תומך טענותיו לעיל, בתוצאות מחשבון רפואי אותו הפיק מרשת האינטרנט. המשיב טוען, כי טענות המערער בעניין זה, אינן אלא טענות רפואיות ולפיכך, אין מקום להתערב בהחלטת הועדה, אשר קבעה על סמך הממצאים המפורטים בפרוטוקול הדיון מיום 3.11.05, כי בגין עודף משקל - אין נכות. טענות המערער ולפיהן, הממצאים הנוגעים למשקלו גובהו ואינדקס מסת הגוף, מקנים לו אחוזי נכות, אינן עולות ממבחני הנכות בכלל, ומפריט ליקוי 3(ב) עליו מבקש המערער להתבסס, בפרט. המדובר במסקנות רפואיות אשר בית הדין אינו נוהג להתערב בהן, והקביעה האם מדד משקל זה מהווה עודף משקל המצדיק קביעת נכות, אם לאו, הינה קביעה רפואית, אשר אינה נושא לערעור. לפיכך, לא נפל פגם משפטי בהחלטת הועדה בעניין זה. ה. אנמיה כרונית - המערער טוען, כי הגיש לעיונה של הועדה מכתב של ד"ר סופר, אשר מציינת ערכי המוגלובין מסוימים, וכי לא ברור מדוע ממצאים אלה, אינם מקנים לו אחוזי נכות לפי פריט ליקוי 2 (ב) או 2 (ג) למבחנים. מפרוטוקול הועדה הרפואית לעררים מיום 3.11.05, עולה כי זו עיינה במכתבה של ד"ר סופר, וקבעה כי מבחינת האנמיה אין נכות. הועדה אף ציינה כי בבדיקה הקלינית לא נמצאו ממצאים של אנמיה חריפה. מעבר לעובדה כי מכתבה של ד"ר סופר אינו מהווה חוות דעת אשר קובעת אחוזי נכות, וכפועל יוצא מכך איננו מחייב התייחסות ספציפית של הועדה, הרי שהלכה למעשה, זו נתנה דעתה לאמור במכתב כאמור, אולם הסבירה כי אין מדובר במצב שמזכה את המערער בנכות בגין אנמיה. טענות המערער לפיהן, הינו זכאי לנכות בגין אנמיה בהתבסס על ערכי בדיקת המוגלובין, הינה טענה רפואית ואין לקבלה בהליך זה. מכל האמור עולה, כי גם בסוגיה זו לא נפל פגם משפטי בהחלטת הועדה. ו. התייחסות לועדה רפואית לפי פקודת מס הכנסה - המערער טוען, כי הועדה הרפואית לעררים שגתה בכך שנמנעה מלהתייחס לפרוטוקול הועדה הרפואית שהתכנסה לפי פקודת מס הכנסה, לעניין הקביעה בגין מחלת הסוכרת והרטינופטיה הסוכרתית, ולא הסבירה מדוע קביעתה שונה מקביעת הועדה כאמור. לטענת המשיב, לא נפל בפעולתה של הועדה הרפואית לעניין זה, כל פגם שכן לפי הפסיקה, לא מחייבת הועדה הפועלת על פי פרק מסוים של חוק הביטוח הלאומי, קביעתה של ועדה רפואית הפועלת מכוח פרק אחר של אותו חוק, ולפיכך יפים הדברים שבעתיים, עת אין מדובר בפרקים שונים של אותו חוק אלא בחוקים שונים. הכלל החל בסוגיה זו נקבע בפסק הדין בעניין נג/25-01 נאדר גיזמאוי נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע כז' 70, ולפיו, אין קביעות של ועדה רפואית הפועלת מכוח אחד הפרקים של חוק המוסד לביטוח לאומי מחייבת ועדה רפואית הפועלת מכוח פרק אחר של אותו חוק. כך לדוגמא, ועדה רפואית לנפגעי עבודה, אינה מחויבת להחלטות ועדה רפואית לנכות כללית. כך גם במקרה שלפנינו, החלטת הועדה הרפואית לפי פקודת מס הכנסה, אשר קובעת למערער נכות בשיעור 65% לפי פריט 4 (6)(ב) למבחנים בגין סוכרת ובגין רטינופטיה סוכרתית, אינה מחייבת את הועדה הרפואית לעררים בענייננו. יחד עם זאת, אין פירושו של דבר כי בנסיבות העניין, פטורה הועדה מן החובה להתייחס לפרוטוקול הועדה שהתכנסה לפי פקודת מס הכנסה וליתן דעתה המנומקת לשוני המהותי בין קביעתה היא - 10% נכות לפי פריט 4(2) בגין סוכרת בלבד, לעומת 65% נכות, גם אם זו האחרונה אינה מחייבת אותה. לפיכך, לנוכח השוני המהותי בין ההחלטות השונות ובנסיבות העניין, ולנוכח העובדה כי ממילא יוחזר עניינו של המערער לועדה רפואית לעררים, סבורתני, כי על הועדה הרפואית לעררים להתייחס לפרוטוקול ועדה רפואית לפי פקודת מס הכנסה, וליתן דעתה המנומקת לשוני בין ההחלטות כאמור. 7. אשר על כן, יוחזר עניינו של המערער לועדה הרפואית לעררים באותו הרכב, על מנת שתפעל כמפורט בסעיפים 6 א' סיפא, 6 ב' סיפא, 6 ו' סיפא. החלטת הועדה תהיה מפורטת ומנומקת. 8. המשיב ישלם למערער סך של 1,500 ₪, בגין שכ"ט עו"ד בצירוף מע"מ כחוק. 9. לצדדים הזכות לפנות לשופט בית הדין הארצי לעבודה בירושלים, שמונה לכך, בבקשת רשות ערעור על פסק דין זה תוך 30 ימים מהיום שיקבלו פסק דין זה. רפואהועדה רפואית