סגן הנשיא ס' אדלר 1. ועדה רפואית לעררים, שפעלה מכוח תקנות מס הכנסה (קביעת אחוז נכות), תש"ם-1979 (להלן - תקנות מס הכנסה - קביעת אחוז נכות) קבעה למערערת אחוזי נכות רפואית. כנגד החלטה זו הגישה המערערת תובענה לבית-הדין האזורי בתל-אביב (סגן השופטת הראשית גבריאלי; תב"ע נד/542 - 01), אך היא נדחתה מחוסר סמכות עניינית. על כ הערעור ברשות (דב"ע נד/151 - 99) שלפנינו. ההיבט המשפטי 2. פקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן - פקודת מס הכנסה או הפקודה) קובעת בסעיף 9(5), כי עיוור או נכה זכאים לפטור מתשלום מס הכנסה, עד לסכום מסוים, בגין הכנסה "מיגיעתם האישית". לצורך הפטור הנ"ל על הכנסה - אם נקבע אחוז נכותו של הנכה או העיוור על-פי חוקים מסוימים, תחול הקביעה האמורה אף לעניין הפטור ממס הכנסה. אם לא נקבע אחוז נכותו בחוק כאמור, הוא ייקבע על-פי ועדות הפועלות מכוח תקנות מס הכנסה - קביעת אחוז נכות. וזה לשונו של סעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה: "9. פטורים ממס: ... (5)(א) הכנסה עד לסכום של 181,200 ש"ח מיגיעתם האישית של עיוור או של נכה שנקבעה לו נכות של 100% או נכות של 90% לפחות מחמת שלקה באברים שונים והאחוז האמור הוא תוצאה של חישוב מיוחד של הליקוי באברים השונים שבלעדיו היה נקבע אחוז נכות של 100% לפחות; לעניין זה - (א) נקבע אחוז נכותו של נכה על-פי אחד החוקים שלהלן, תחול הקביעה האמורה: (1) חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 [נוסח משולב]; (2) חוק נכי המלחמה בנאצים, תשי"ד-1954; (3) חוק נכי רדיפות האצים, תשי"ז-1957; (4) חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש"ל-1970; (5) פרק ג', פרק ו'2 ופרק ט'2 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968; שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להוסיף על החוקים האמורים; (ב) לא נקבע אחוז נכותו של נכה כאמור ייקבע על-פי תקנות שיתקין שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת;...". 3. אחוזי נכות על-פי תקנות מס הכנסה - קביעת אחוז נכות נקבעים במסגרת מנגנון של ועדות רפואיות הפועל, בדרך כלל, מכוח חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995. בשלב ראשון - נקבע אחוז נכות על ידי "ועדה" המורכבת מ"רופא מוסמך" ("פוסק רפואי", ולפעמים שני פוסקים רפואיים) "כמשמעותם בתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956. בשלב שני - היינו: שלב הערר על החלטת "הוועדה" הנ"ל, דנה "ועדה רפואית לעררים", המורכבת משלושה רופאים, היושבים בוועדות מכוח חוק הביטוח הלאומי. להלן התקנות בתקנות מס הכנסה - קביעת אחוז נכות, הנוגעות בדבר: "1. בתקנות אלה - 'המוסד' - כמשמעותו בחוק הביטוח הלאומי... . 'רופא מוסמך', 'פוסק רפואי' ו'מזכיר' - כמשמעותם בתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)... . 2. (א) נכה שאחוז נכותו לא נקבע על-פי אחד החוקים המנויים בסעיף 9(5)(א)(א) לפקודה ייקבע אחוז נכותו על ידי ועדה אשר תיבחר על ידי רופא מוסמך (להלן - הוועדה) ... 18. (א) הנכה או הנציב רשאי לערור על החלטת הוועדה בדבר אחוז נכותו של הנכה בפני ועדה רפואית לעררים )להלן - ועדה לעררים(, תוך 45 יום מהתאריך שבו נמסרה להם ההחלטה; ... (ב) ועדה לעררים תורכב משלושה רופאים אשר ייבחרו על ידי רופא מוסמך מבין הרופאים אשר שמותיהם כלולים ברשימת חברי ועדות רפואיות לעררים שנקבעה בידי שר העבודה ופורסמה ברשומות, על-פי חוק הביטוח הלאומי ...". 4. הוועדות הנ"ל קובעות את אחוזי הנכות, על-פי רשימת הליקויים שנקבעה מכוח חוק הביטוח הלאומי, בתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956. וזו לשונה של התקנה בתקנות מס הכנסה - קביעת אחוז נכות, הנוגעת לעניין: "11. אחוז הנכות של נכה ייקבע באחוז הנקוב לצד כל אחד מהליקויים או הפגימות אשר במבחנים שבחלקים א', ב' ו-ד' לתוספת לתקנות הביטוח (להלן - התוספת), ובהתאם לכללים שבחלק ג' לתוספת, ובלבד שאחוז הנכות של נכה לא יעלה על 100%". 5. ערעור על החלטות הוועדות הרפואיות לעררים בעניין נפגע בעבודה, על-פי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995, הוא לבית-הדין האזורי לעבודה, המוסמך לדון בעניין מכוח סעיף 24(א)(5) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969. אולם, לגבי הליך לפני הוועדות הרפואיות מכוח תקנות מס הכנסה - קביעת אחוז נכות, נקבע בתקנה 18(ג) לאותן תקנות: "18(ג). החלטת הוועדה לעררים תהא סופית". 6. המקרה שלפנינו המערערת ביקשה פטור ממס על-פי סעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה. ועדה מדרג ראשון דנה בעניינה ביום 21.1.1994 וקבעה לה נכות צמיתה בשיעור 50%, החל מיום 21.10.1992. הודעה על כך נשלחה למערערת ביום 23.2.1994. על ההחלטה הנ"ל הגישה המערערת תובענה לבית-הדין האזורי וכן ערר לוועדה הרפואית לעררים. אשר לתובענה בבית-הדין האזורי - המוסד הגיש הודעה, כי אין יריבות בין הצדדים; מדובר בערעור על ועדה רפואית לפי פקודת מס הכנסה; ואין סמכות לבית-הדין לעבודה לדון בתובענה הנוגעת לועדות לפי פקודת מס הכנסה. בית-הדין האזורי בתל-אביב נתן פסק-דין ביום 26.4.1994, בו מחק את התובענה מחוסר סמכות. ע כך הערעור שלפנינו. אשר לערר לוועדה רפואית לעררים - ביום 12.6.1994 דנה ועדה רפואית לעררים בערר של המערערת והחליטה להעניק לה 98.6% נכות לצמיתות, החל מ-1.1.1990. הודעה על כך נשלחה למערערת ביום 7.7.1994, בה נאמר גם, כי המערערת "זכאית לפטור ממס על הכנסתך מתאריך 1.1.1990 כפוף לאמור בסעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה". 7. השאלה המשנית בערעור זה הינה, האם יש מקום לערעור לאור החלטת הוועדה הרפואית לעררים לקבל את עררה של המערערת ולקבוע לה אחוז נכות בשיעור 98.6%, על-פיו זכאית המערערת לפטור ממס לפי סעיף 9(5( לפקודה? בעלה של המערערת, שייצג אותה בערעור, לא הסביר מה מבקשת המערערת להשיג בערעור זה. לפנינו אמר, כי הטענות שלו היו נגד החלטת הוועדה הראשונה, ואין לו טענות נגד החלטת הוועדה השנייה. מאחר והחלטת הוועדה מדרג ראשון בוטלה על ידי החלטת הוועדה לעררים, המערערת זכתה לפטור ממס, וערעור זה נראה לנו כמיותר. סמכות בית-הדין 8. השאלה על-פיה יוכרע ערעור זה הינה, האם יש סמכות לבית-הדין האזורי לעבודה לדון בתובענה או בערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים הקובעת אחוזי נכות רפואית מכוח תקנות מס הכנסה - קביעת אחוז נכות? טענת בעלה של המערערת הייתה, כי רצוי שתהיה "כתובת אחת" לכל הדיונים בעניין קביעת אחוז נכות רפואית, ולא ועדות שונות לצורך מס הכנסה, נכות כללית, שירותים מיוחדים והסכם הניידות. כמו כן טען, כי החלטת הוועדה הראשונה מיום 21.2.1994, בה נקבעה 50% נכות נוגדת את החלטת ועדה רפואית של משרד הבריאות לצורך קביעת אחוזי נכות לעובדי מדינה, מיום 30.12.1993. שם נקבעה למערערת 100% נכות לצמיתות לצורכי גמלאות של עובדי מדינה. טענות באי-כוח המשיבים היו, כי חוק בית-הדין לעבודה אינו מסמיך את בית-הדין לדון בתובענה, ותקנה 18(ג) לתקנות מס הכנסה - קביעת אחוז נכות קובעת, כי אין ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים. בא-כוח המשיב מס' 2 הוסיף, כי מקומה של התובענה הוא בעתירה לבג"ץ. 9. המקרה דנן אינו מתייחס לתובענה על החלטת פקיד השומה בעניין יישום החלטה ועדה רפואית לעררים בעניין קביעת אחוז נכות. כך בע"א 833/87 יורשי המנוח טבר רגא עודה ז"ל נ' פקיד שומה נצרת [1] נדון מקרה בו הכירה ועדה רפואית לעררים במנוח כנכה בשיעור 100%, פקיד השומה סירב לתת לו הפטור ממס, ועל החלטת פקיד השומה הוגשה תובענה לבית המשפט המחוזי על-פי סעי 153(א) לפקודת מס הכנסה. עתירת המערערת אינה נגד פקיד השומה אלה נגד החלטת הוועדה הרפואית לעררים, ועל כן היא אינה רשאית להגיש התובענה דנן על-פי סעיף 153)א( לפקודת מס הכנסה. 10. בדב"ע נד/50 - 01 בקשט - המוסד לביטוח לאומי [2] פורט נושא הקביעות הרפואיות לצורך פטור ממס הכנסה על ידי ועדות רפואיות שהוקמו מכוח חוק הביטוח הלאומי. אכן ניתן לומר, כי עתירה נגד החלטה של ועדה רפואית לעררים, כמו העתירה שלפנינו, צריכה להיות דומה לעתירה המוגשת על ידי נפגע בתאונת עבודה או נכה על-פי חוק הביטוח הלאומי בהליך של ערעור לבית-הדין לעבודה. מדוע, אם כן, ניתנת זכות הגשת ערעור לסוגים שונים של אנשים, שאחוז נכותם נקבע על ידי ועדת רפואית לעררים, הדן בעניין במסגרת חוק הביטוח הלאומי, ולא ניתנת זכות זאת לנכה שאחוז נכותו נקבע על ידי אותה ועדה, היושבת על-פי הסמכה אחרת, היינו: על-פי פקודת מס הכנסה ותקנות מס הכנסה - קביעת אחוז נכות? ככלל, פיקוח של ערכאת ערעור על ועדה רפואית - גוף מינהלי מעין שיפוטי - חיונית לשם מניעת טעויות משפטיות וחריגות מן החוק והתקנות, קביעת מדיניות אחידה והפקת לקחים מן הניסיון של ערכאת הערעור.מטבע הדברים רצוי שיהיה ערעור בנושאים משפטיים על החלטת ועדה רפואית. אולם, "זכות ערעור אינה זכות הנקנית אוטומאטית או הקמה כאילו על אתר עקב עצם שפיטתו של אדם על-ידי ערכאה שיפוטית ראשונה כלשהי או לאחר התדיינות לפניה; היא נולדת אך ורק מכוחה של הוראה מפורשת שבחוק, היוצרת אותה ומגדירה את תחומיה..." (בג"ץ 87/85 ארג'וב נ' מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה ושומרון [3], בעמ' 360; י' זוסמן סדרי הדין האזרחי [5], סעיף 584). לענייננו די בכך, כי תקנות מס הכנסה - קביעת אחוז נכות חלות על המקרה בתקופה הרלוונטית, ולא נקבע בהן ערעור לבית-הדין לעבודה או לבית משפט אחר. יתרה מזו, תקנה 18)ג( לתקנות קובעת, כי "החלטת הוועדה לעררים תהא סופית". משלא נקבעה בתקנות מס הכנסה - קביעת אחוז נכות דרך לפנות לבית הדין-לעבודה או לבית משפט, נגד החלטה של הוועדה הרפואית לעררים, הדרך המעשית העומדת למי שמבקש לנקוט בהליכים נגד החלטה כזאת, היא לפנות לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק. כך טען בא-כוח המדינה וכך נעשה למעשה במקרה אחר; בבג"ץ 296/83 וויס נ' הוועדה הרפואית לעררים על-פי תקנות מס הכנסה (קביעת אחוז נכות) [4]. בהליך האמור דן הבג"ץ בעתירה בעניין סמכות הוועדה לקבוע נכות, בשלב ערעור על ועדה מדרג ראשון, שלא על-פי סעיפים עליהם הוגש הערעור לוועדה. 11. לאור כל האמור לעיל הגענו למסקנה, כי דין הערעור להידחות, מטעמיו של בית-הדין האזורי. מיסיםרפואהמס הכנסהחוקי מס הכנסהועדה רפואית