1. זהו ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 על החלטת הוועדה הרפואית לעררים הועדה הרפואית לעררים לפי חוק פיצוי לנפגעי פוליו, תשס"ז - 1997 (להלן - חוק הפוליו) מיום 26.7.11 (להלן: הוועדה), אשר קבעה כי את שיעור נכותו הרפואית של המערער כתוצאה ממחלת הפוליו בה לקה המערער בילדותו (להלן: ההחלטה). 2. טענות המערער: 2.1 הוועדה התכנסה בהתאם לפסק דין כאשר נפל פגם משפטי בהחלטתה שמחייב התערבות בית הדין בכך שהוועדה לא מילאה את טבלת הנכויות לפי רשימת פריטי הליקוי בניידות והסתפקה במילוי הטבלה המקבילה לפי נכויות ביטוח לאומי. אילו מילאה הוועדה את אותה טבלה כי אז המסקנה המתחייבת הייתה פריט א(1) לרשימת הליקויים בניידות המעניקה 100% נכות מוגבלות בניידות. 2.2 הוועדה לא התייחסה למסמכים של דר' קמינר, דר' עצמון צור ודו"ח ביקור שיקום מבית חולים בני ציון. 2.3 הוועדה לא התייחסה לקיומו של שיתוק בעצב הסכיאטי ברגל שמאל, שיתוק בשרירי D.F שמאל, שיתוק בשרירי P.F שמאל, והמוגבלות בקרסול שמאל. 2.4 המשיב מערב מין בשאינו מינו, הדיון כאן הוא דיון טכני בלבד בדבר התנהלות הוועדה הרפואית ואיננו דיון בזכויות המגיעות לפי חוק הפוליו או לפי כל חוק מהותי אחר. טופס הבדיקה של וועדת הפוליו נבנה בצורה כזו שבה על הוועדה לקבוע וליישם את הפריטים שבטבלת נכויות ניידות לחוד ואת הפריטים של נכות רפואית לפי חוק הביטוח הלאומי לחוד. תוך שהיא קובעת מהן הנכויות הנובעות ממחלת הפוליו ולפי כל אחד משני פריטי הנכויות טבלת הניידות מחד וטבלת נכויות ביטוח לאומי מאידך. נכון שלפי החוק המהותי זכותו של תובע פוליו לבחור את הנכויות שנקבעו במסגרת משרד הבריאות ניידות או במסגרת נכות כללית אך זו זכות בחירה מהותית שאיננה מאיינת או מפחיתה מחובת הוועדה שהתכנסה לעניין הפוליו ספציפית למלא את שתי הטבלאות שבפרוטוקול וועדות הפוליו ושבהן הוועדה מחויבת לפרט אך ורק את הנכויות והליקויים בשל מחלת הפוליו כפי שהדבר מצוין בטופס וועדת הפוליו. הוועדה במקרה זה לא מילאה את כל הטופס ולכן היא לא השלימה את מלאכתה ולכן יש להחזיר את העניין לוועדה שתשלים מלאכתה הטכנית. לעניין המסמכים וההתייחסות שציווה פסק הדין בבית הדין, חברתי ולא סתם לא הצביעה על המקומות שלטענתה הוועדה כן התייחסה למסמכים שצוינו בפסק הדין. זאת ועוד, העדר התייחסות לשיתוקים בעצב הסכיאטי ברגל שמאל בשריר DFD בשמאל ובשרירי PF בשמאל יש בה כדי לא למלא אחר פסק הדין, הואיל וממצאים אלה מפורטים במסמכים אליהם הפנה פסק הדין. אני מוכן ומסכים שהתיק יחזור לאותו הרכב וזאת משום שההרכב לא השלים את מלאכתו והוא חייב לעשות כן ובאותו הזדמנות גם להשלים את המלאכה. 3. טענות המשיב: 3.1 סעיף 7(ג) לחוק פיצוי לנפגעי פוליו קובע כי במידה ונקבעו לאדם אחוזי מוגבלות בניידות לפי ההסכם בדבר גמלת ניידות בשל מחלת הפוליו שבה לקה רשאי הוא לבחור אם התשלומים שישולמו לו לפי חוק זה יחושבו לפי אחוזי המוגבלות בניידות או לפי אחוזי הנכות שנקבעו לו בידי רופא מוסמך או וועדה רפואית לעררים לעניין חוק לפיצוי נפגעי פוליו. מכאן שלא רק שהוועדה לא צריכה זה אף לא מתפקידה לקבוע את אחוזי הנכות אלא זו תפקידה של וועדת ניידות כפי שנעשה גם במקרה דנן. עצם קיומה של טבלה בטופס אינה יוצרת זכויות שאינן מוקנות עפ"י חוק בידי המערער קביעות של וועדות בניידות שהאחרונה בהם ניתנה בחודש נובמבר 2011. יש בידו קביעה של וועדה רפואית לעניין חוק הפוליו ועניין הבחירה הוא לא עניינה של הוועדה. יתרה מזאת, הוועדה התכנסה מכוח פסק דין אשר הורה לוועדה להתייחס לשלושה מסמכים רפואיים ולקבוע האם יש בהם כדי לשנות את החלטתה. גם בפרוטוקול הוועדה שקדמה לפסק הדין לא מולאה טבלת הניידות ועובדה כי פסק הדין לא מצא בכך פגם. הסמכות היחידה היום היא לבדוק האם מילאה הוועדה אחר הוראות פסק הדין אם לאו. המסמכים אליהם מפנה ב"כ המערער בהודעת הערעור לא נזכרים בפסק הדין. לעומת זאת, למסמכים שכן נזכרים בפסק הדין התייחסה הוועדה ובכך מילאה אחר הוראות פסק הדין ולא נפל פגם משפטי בהחלטה. דיון והכרעה: 4. השאלה להכרעה במקרה שבפנינו היא האם מילאה הוועדה אחר ההוראות המפורשות שבפסק הדין. הלכה פסוקה היא כי: "משהוחזר עניינו/ה של המערער/ת לוועדה, עם הוראות, יהיה על הוועדה להתייחס אך ורק לאמור בפסק הדין" (דב"ע נ"ה/29-01, מ.פ. נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כד 160, בעמ' 162). 5. הוועדה, במקרה דנן, התכנסה בעקבות פסק הדין מיום 27.2.11 שניתן ע"י כב' השופט גלם שנתן תוקף של פסק דין להסכמות הצדדים בו נקבע כי: "מכיוון שהוועדה לעררים לא פעלה בהתאם לפסק הדין מיום ה - 19.1.10, אשר לא הוזכר אף כחלק המסמכים שעמדו בפניה, והוועדה לא מילאה אחר פסק הדין ולא התייחסה לאישורים של דר' שפירא אלכס, פרופ' חייק ודר' שוורץ איזבלה מוסכם כי עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים לעניין חוק הפוליו באותו הרכב ע"מ שתתייחס למסמכים הנ"ל ותקבע לאחר עיון בהם האם יש בהם כדי לשנות מהחלטתה. הוועדה תזמן את המערער גם באמצעות בא כוחו ויתאפשר לו לטעון טענותיו בפניה" 6. מעיון בפרוטוקול הוועדה עולה כי היא לא מילאה אחר הוראות פסק הדין. 7. כאמור הועדה נשוא הערעור התכנסה בעקבות פסק-דינו של כב' השופט י' גלם במסגרתו נקבע כי על הוועדה לעיין ולהתייחס בהחלטתה למסמכים הרפואיים של ד"ר שפירא אלכס, פרופ' חייק וד"ר שוורץ איזבלה, ותקבע אם יש בהם כדי לשנות מקביעתה, זאת לאחר שתזמן את המערער ותאפשר לו לטעון בפניה. אי רישום שיעורי נכותו הרפואית של המערער בהתאם להסכם הניידות 8. בכתב הערעור, כמו גם בדיון שהתקיים ביום 19.6.2012, טען כאמור ב"כ המערער כי בהחלטת הועדה נפל פגם משפטי בכך שהועדה הסתפקה ברישום הליקויים מהם סובל המערער והמקובלים בענף הנכות הכללית, אך לא ציינה מהם הליקויים לפי הסכם בדבר גימלת ניידות, וזאת למרות שהטופס המובנה שבו נרשמה החלטת הועדה מקדיש מקום מיוחד לצורך כך. משלא מילאה הועדה את הטופס באופן מלא - לא השלימה את מלאכתה. מנגד - טוען המשיב - כי הועדה נשוא הערעור יצאה ידי חובתה משמילאה אחר הוראות פסק-הדין ומשמילאה חובותיה על-פי דין (במקרה זה - חוק הפוליו), ומשכך אין בסיס לדרישת המערער כי תמלא את כל הטבלאות הקיימות בטופס הבדיקה. 9. סמכותה של הועדה הרפואית לעררים לפי חוק הפוליו קבועה בס' 7 לחוק הפוליו, הקובע: "7. רופא מוסמך וועדה רפואית לעררים (א) רופא מוסמך שמונה לפי הוראות סעיף 208(ב) לחוק הביטוח הלאומי ידון בתביעה של אדם להכיר בו כנפגע פוליו; הוראות סעיפים 211, 212 ו-213 לחוק האמור יחולו לענין זה, בשינויים המחויבים. (ב) רופא מוסמך או ועדה רפואית לעררים, לפי הענין, יקבעו - (1) אם התובע לקה במחלת הפוליו; (2) אם התובע לקה בישראל במחלת שיתוק ילדים או אם קיבל בישראל טיפול רפואי בשל מחלת שיתוק ילדים שבה לקה; (3) את אחוזי הנכות של התובע הנובעים ממחלת הפוליו שבה לקה; לענין זה, רשימת הליקויים שלפיה ייקבעו אחוזי נכותו של אדם תהא רשימת הליקויים לפי פרק ה' לחוק הביטוח הלאומי; (4) אם חל שינוי במצבו הבריאותי של התובע כתוצאה ממחלת הפוליו שבה הוא לקה ואת אחוזי הנכות של התובע בעקבות השינוי האמור. (ג) נקבעו לאדם אחוזי מוגבלות בניידות לפי ההסכם בדבר גמלת ניידות שנערך לפי סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי (בסעיף זה - אחוזי מוגבלות בניידות), בשל מחלת הפוליו שבה לקה, רשאי הוא לבחור אם התשלומים שישולמו לו לפי חוק זה יחושבו לפי אחוזי המוגבלות בניידות, או לפי אחוזי הנכות שנקבעו לו לפי סעיף קטן (ב). (ד) נקבעו לאדם, בשל מחלת הפוליו שבה לקה, אחוזי נכות לפי הוראות סעיף 208(ב) לחוק הביטוח הלאומי או אחוזי מוגבלות בניידות רשאים רופא מוסמך או ועדה רפואית לעררים, לפי הענין, לקבוע את אחוזי הנכות של אותו אדם לפי חוק זה, בלי לבדוק אותו. (ה) נפגע פוליו שמצבו הבריאותי אינו יציב, רשאים רופא מוסמך או ועדה רפואית לעררים, לפי הענין, לקבוע את אחוזי נכותו הנובעים ממחלת הפוליו שבה לקה, לתקופה שלא תעלה על שנתיים". ההדגשה הוספה א.ק. הוראות החוק המחייבות את הועדה קובעות (בס' 7(ב)(3) לחוק הפוליו), אם כן, כי על הועדה נשוא הערעור לקבוע את אחוזי הנכות לפי רשימת הליקויים לפי פרק ה' לחוק הביטוח הלאומי, שעניינו ביטוח נפגעי עבודה. רשימת הליקויים אליה מפנה הפרק הדן בביטוח נפגעי עבודה קבועה בתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז - 1957 (להלן - תקנות נכות מעבודה). 10. בהליך הביקורת השיפוטית בוחן בית הדין לעבודה האם הועדה הרפואית לעררים "טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה" (דב"ע לג/0-40 דוזלר - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ד' 407, בעמ' 410). משציינה הועדה, בסיכום בדיקתה, את שיעורי הנכות שיש לקבוע למערער כתולדה של מחלת הפוליו, וזאת בהתייחס לאחוזים הקבועים לצד הליקויים בהתאם לתקנות נכות מעבודה - הרי שמילאה את חובתה על-פי דין, ולכן אין לומר כי נפל משפטי בהחלטתה בעניין זה. 11. ב"כ המערער טען כי יש באי השלמת המלאכה הטכנית של מילוי כלל הטופס משום פגיעה בזכויות מהותיות של המערער. אך בהודעת הערעור כמו גם במהלך הדיון - לא הצביע על פגיעה אפשרית שכזאת. בעניין זה מקובלים עלינו טענות המשיב כי זכויותיו של המבוטח לבחור אם יזכה לתשלומים לפי חוק הפוליו או לפי הסכם הניידות (סע' 7(ג) לחוק הפוליו) - אינן גורעות מזכותו המהותית של המערער להיבדק על-ידי ועדה רפואית בהתאם להוראות הסכם הניידות, ולבחור אם לקבל תשלומים לפי חוק הפוליו או לפי הסכם הניידות, ואין בעצם אי מילוי שיעור הנכות בניידות על-ידי הועדה נשוא הערעור כדי לפגוע בזכות זו. 12. המערער לא הצביע על כל חובה שבדין המחייבת את הועדה לקבוע את שיעורי הנכות לפי הסכם הניידות, אלא הסתמך על קיומה של הטבלה בטופס, ותו לא. ייתכן כי בטופס הבדיקה שבו נרשמה החלטתה של הועדה מיוחד מקום לרישום אחוזי הנכות לפי הסכם הניידות, וזאת כדי לאפשר לועדה לפעול בהתאם לסמכותה לפי סע' 7(ד) לחוק הפוליו - היינו לקבוע את שיעור נכותו בהתאם לקביעה לפי הסכם הניידות, וזאת אף מבלי לבדוק את המבוטח. מבלי לקבוע מסמרות בעניין זה, הרי שמשקבענו כי רישום אחוזי הנכות נעשה בהתאם להוראות הדין המחייבות את הועדה - דין טענות המערער בעניין אי מילוי טבלת הנכויות לפי הסכם הניידות - להידחות. התייחסות למסמכים ולליקויים 13. בהודעת הערעור טוען המערער בנוסף כי הועדה לא התייחסה למסמכים של ד"ר קמינר, ד"ר עצמון צור וכן דו"ח ביקור שיקום בי"ח בני ציון (סע' 6 להודעת הערעור). עוד טוען המערער כי הועדה לא התייחסה לקיומם של שיתוקים בעצבים ובשרירים המזכרים בס' 7 להודעת הערעור, וכן לא התייחסה למוגבלות בקרסול שמאל, ובכך יש כדי להצדיק השבת עניינו של המערער לועדה. 14. כאמור לעיל, הועדה התכנסה בעקבות פסק-הדין שקבע כי על הועדה לעיין ולהתייחס למסמכים הרפואיים של ד"ר שפירא אלכס, פרופ' חייק וד"ר שוורץ איזבלה. משניתן פסק-דין בעניינו של המערער, ואשר מכוחו התכנסה הועדה, על בית הדין לבחון אם פעלה הועדה בהתאם להוראות פסק-הדין, ותו לא (דב"ע (ארצי) נה/01-29 פ - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כד 160). 15. הועדה התכנסה ביום 26.7.11, ובפניה הועמדו המסמכים הנזכרים בפסק-הדין (סע' ה' לפרוטוקול). כן אפשרה הועדה לב"כ המערער לטעון בפניה (סע' ג' לפרוטוקול). מסע' ו' לפרוטוקול עולה כי הועדה עיינה במסמכים הרפואיים שנזכרו בפסק-הדין, ופירטה את הממצאים העולים מהם. לאחר העיון במסמכים מפרטת הועדה את ממצאיה שלה, כפי שעלו מבדיקות שנערכו למערער בתאריכים 22.2.10 ו- 17.2.09, וקבעה את שיעור נכותו הרפואי (עמ' 10 לפרוטוקול). 16. משהמסמכים הנזכרים בכתב הערעור (ד"ר קמינר, ד"ר עצמון ודו"ח ביקור שיקום) כלל לא הוזכרו בהוראות פסק-הדין, ומשהועדה לא נדרשה על-פי הוראות פסק-הדין להתייחס לשיתוקים ולפגימות אליהן מתייחס הערעור באופן מובחן - הרי שאין לומר כי נפל פגם משפטי בהחלטתה. 17. לאור האמור לעיל ומשלא נמצאה טעות משפטית בפעולת הוועדה - דין הערעור להידחות. אין צו להוצאות. 18. המשיב ישלם למערער סך של 1,500 ₪ הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד תוך 30 יום מהיום. 19. הצדדים רשאים לפנות בבקשת רשות ערעור לנשיא בית הדין הארצי לעבודה או למי יתמנה לכך על ידו תוך 30 יום מהיום בו יומצא פסק הדין לצדדים. רפואהניידותועדה רפואיתמשרד הבריאות