הערר בתיק זה הוגש על החלטת הועדה הרפואית לעררים מיום 30.7.96, אשר קבעה כי בדרגת הנכות של המערערת לא חל כל שינוי. ב"כ המערערת בכתב הערעור מציין כי למערערת נקבעה דרגת נכות בשיעור 19%. בחודש 6/96 הגישה תביעה לדיון מחודש עקב החמרה במצבה. ועדה רפואית מדרג ראשון, אשר דנה בענין ב-13.6.96, קבעה כי לא חלה החמרה. ועדה רפואית לעררים, אשר דנה בענין ב-11.7.96, מצאה כי נכותה של המערערת נובעת ממחלה ללא קשר לתאונת עבודה. ב"כ המערערת טוען כי הועדה הרפואית לעררים טעתה בהחלטתה, זאת משהתעלמה ממסמכים רפואיים המעידים על מגבלתה הקשה ועל אישפוזה של המערערת בבי"ח תל-השומר, כמו גם התעלמה מחוו"ד רופא המל"ל מיום 22.4.96, אשר קבע למערערת דרגת נכות בשיעור 30% על ע"ש צווארי ו-30% על ע"ש מותני. כמו כן התעלמה הועדה ממסקנותיו של ד"ר חורב אשר הובאו בפניה. ב"כ המערערת מפנה לעובדה כי הועדה הסתמכה על סיכום ביניים ממחלקת שיקום אורטופדי בבי"ח תל-השומר, וקבעה באופן גורף כי פגימותיה של המערערת נובעות ממחלה, אף שאותו סיכום קובע כי יש חשד שמדובר אצל המערערת במחלה. הועדה גם לא נימקה על סמך מה הגיעה למסקנה כי פגימתה של המערערת נובעת ממחלה. לכן, ביקש ב"כ המערערת, לכל הפחות, ליתן הזדמנות למערערת להמציא חוו"ד כי אין מדובר במחלה; וגם אם מדובר במחלה, הרי שהתאונה החישה את הופעתה - דבר שלא ניתן לגביו הזדמנות למערערת לטעון בפני הועדה. בדיון במעמד הצדדים חזר ב"כ המערערת על טיעוניו בכתב הערעור, תוך שהוא מגיש לתיק ביה"ד סיכום ביניים מבי"ח תל-השומר מיום 23.4.96 ודו"ח ועדה רפואית לעררים נשוא הערר. ב"כ המל"ל הודיעה כי, לפנים משורת הדין, מוכנה היא לאפשר החזרת התיק לועדה כדי שהמערערת תמציא אישור רפואי עדכני או חוו"ד שאין מדובר במחלה, או שמדובר במחלה שמהלכה הוחש ע"י התאונה. מעבר לכך ביקשה לדחות את הערר בטענה כי אין למצוא טעות בהחלטת ועדת העררים, משבדקה את תלונות המערערת, ישבה בהרכב נכון ונימקה את המימצא בהתייחס למסקנתה כי מצבה של המערערת נובע מהשפעת המחלה - דבר שיש לו תימוכין גם באישור בי"ח תל-השומר. להלן החלטתי:- לאחר שעיינתי בנימוקי הערר ובטיעוני באי-כח הצדדים, אני מגיעה למסקנה כי אין למצוא טעות משפטית בהחלטת הועדה. הועדה בדקה את תלונותיה של המערערת, שהיתה מלווה בבא-כוחה, ומצאה בפרק "המימצאים" את המגבלות הקשות שממנה סובלת המערערת כמפורט בסעיף 27 לדו"ח, כאשר היא קובעת כי מימצאים אלה אופיינים למחלה ספונדיליטיס. הועדה בפרק "הסיכום והמסקנות" חוזרת ומציינת כי המימצאים שנמצאו במערערת הינם אופיינים לאותה מחלה מאשר לבלט של דיסק בין חוליתי. הועדה מתייחסת לחוו"ד של ד"ר חורב, מסכימה עם מימצאיו, אך מוצאת כי אין קשר בין המימצאים לתאונה בניגוד למסקנתו. הועדה גם מוצאת תמיכה למסקנתה בחשד שהועלה לגבי קיום המחלה בסיכום המחלה של בי"ח תל-השומר. לאור כל זאת, יש למצוא כי הועדה נימקה כראוי את מסקנתה. לאור הסכמת ב"כ המל"ל, כפי שהודיעה ב"כ בתחילת טיעוניה, התיק יוחזר לועדה כדי ליתן הזדמנות למערערת להמציא חוו"ד רפואית שהמימצאים אינם נובעים ממחלה, או לחלופין שמהלך המחלה הוחש עקב התאונה. בנסיבות הענין, אין צו להוצאות.רפואהשומריםועדה רפואית