ועדת ערר דרום

ערר זה הוגש על החלטת הועדה המקומית לתכנון ובניה שורקות (להלן: הועדה המקומית) להתיר לעוררים להקים בית מגורים בתנאים במקרקעין הידועים כמגרש 302 חלקה 306 גוש 3741, בישוב אירוס (להלן: "המקרקעין"). העוררים יוצאים כנגד התנאי הנוגע לחישוב שטחים ולביטול תקרה קלה כדלקמן: "תיקון חישוב שטחים בתאום עם בודקת התוכנית: "חלל כפול" בקומת קרקע הינו שטח עיקרי! בקומה א' יש לחשב במניין שטח עיקרי את המשטח ליד המדרגות. לבטל "תקרה קלה" ניתן גובה של 2.40 מ' במרתף וגובה של 2.20 למחסן, תקרת בטון!" תמצית טענות העוררים לעניין טיב התקרה - הדרישה האמורה אינה מופיעה בתוכנית המתאר, וכל אזרח מוחזק כמי שמציית לחוק ולא כעבריין פוטנציאלי, מדובר בזכות שהתקרה המשנית מגבס או מכל חומר קל אחר תחשב כגבול גובה חדר השרות. לעניין חישוב השטח הכפול בקומת הקרקע - הרי שמדובר בשטח בו חלה תקנה 4ט' לתקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה לתוכניות והיתרים)-התשנ"ב, 1992 (להלן: "תקנות חישוב שטחים"), מדובר בחלל שגודלו 8.75 מ' X 6.05 מ', אשר תחום בקירות זכוכית מזה ופונה אל מבואת הכניסה ללא קיר מפריד מדרום, ואל המדרגות ממזרח, לפיכך מדובר בחלל כפול הסגור בקירות רק בשני כיוונים. לפי החלטת ועדת ערר דרום משנת 94' מדובר בסעיף העוסק בשטחים בתוך הבנין, לפיו שטח הנמצא בקומת כניסה לבניין ומקורה מעל גובה 2 קומות, אין להביאו במניין חישובי השטחים לשטח הבניה. כך גם בע"א 2373/08 צרפתי נ' ועדת הזכאות, וכך גם בחוזר מנכ"ל משרד הפנים מס' 6/2008. הדרישה של הועדה לחשב חלל כפול בקומת הקרקע כשטח עיקרי אינה מפורטת דיה, דבר שהובהר רק במכתב התשובה, בו נרשם כי לכאורה לא מדובר בשטח הסגור משני כיוונים. תמצית עמדת הועדה המקומית לעניין גובה תקרת המחסן - הרי שמדובר במחסן בגודל של 38 מ"ר בנוסף למרתף בגודל של 60 מ"ר, ולפיכך התבקשה תקרה מונמכת קשיחה עפ"י סמכותה של הועדה המקומית עפ"י תקנה 16 לתקנון התכנון והבניה (בקשה להיתר תנאיו ואגרות) - התש"ל, 1970). לעניין חישוב השטח הכפול - סעיף 4ט' לתקנות אינו רלבנטי, מאחר והחלל הכפול סגור ביותר מ-2 קירות המגדירים את הגבולות החיצונים של המבנה הסגור. עם תום הדיון בערר, ניתנה החלטת ביניים לפיה על העוררים להעביר דוגמאות בבתים למגורים בהם נעשה שימוש כפי שהם טוענים לו בתקנה 4ט'. בהתאם העבירו העוררים דוגמאות כדלקמן: דוגמא ראשונה ניתנה בתחום הישוב בית ניר בתכנון הועדה המקומית שקמים, שם הוצג תכנון לבית בו הכניסה מובילה לסלון ולמטבח ומצידה השני למבואה שמהווה חלל עובר בין שתי קומות מצידו השני תחום אותו חלל בחדר שינה, חדר ארונות ואמבטיה ומצד מזרח ביציאה לחצר. דוגמא שניה מפתח תקוה, גם שם מוקד של חלל עובר עגול במרכז התכנון הנתחם מצדדיו במטבח, חדר משפחה, סלון וקיר. דיון והכרעה עניינו של התכנון שלפנינו, בבית המשתרע על תכסית מסוימת. בחלקו הצפון-מזרחי בקומת הקרקע, היא קומת הכניסה, מחסן; מדרום לו חדר עבודה; מערבה משם שרותי אורחים ופיר מעלית וחלקו המערבי מיועד למטבח; בינות כל אלה משתרע חלל אשר נקרא "חלל כפול" המוקף מחד במחסן וברצועה של כ-2 מ' רוחב ולאורכה מתוכנן קיר; מדרום ומדרום-מזרח מדרגות; ממערב שוב בהפרשה של כרצועה של 2 מ' מהמטבח (רצועה זו אף אינה נתחמת בקיר, למעט חצי קיר מהמטבח אל אותו "חלל כפול"); ומצפון מערב בקירות סטנדרטים. בקומה א' אותו חלל כפול נתחם מצפון מערב בחדר השינה; מדרום מזרח ומדרום באותן מדרגות; מדרום-מערב בפרוזדור; ממערב מחסן וחדר הורים; ומצפון בקיר; עיון בתוכנית שהוגשה מעלה כי היא אינה כוללת חדר מגורים. תקנה 4ט' הנ"ל קובעת כדלקמן: "היה שטח בקומת כניסה לבניין מקורה באופן כלשהו בגובה שאינו עולה על שתי הקומות, ולא היה סגור ביותר משני קירות, יבוא שטח זה במניין שטחי השירות לעניין תקנות אלה; היה גובה הקירוי של שטח כאמור שתי קומות או יותר, לא יבוא אותו שטח במניין השטח הבנוי". ביום 24/8/08 פורסם חוזר המנכ"ל בנוגע לפרשנות אותה תקנה, ממנה עולה כדלקמן: "שטח מקורה בקומת כניסה לבניין שגובהו עד 2 קומות, הסגור ביותר משני קומות, יש לחשב כשטח למטרה עיקרית, לעומת זאת, שטח כאמור הסגור בלא יותר מ-2 קירות יש לחשב כשטח שרות. שיטת חישוב זה נכונה גם במקרה שבו מדובר בשטחים מקורים חיצוניים בקומות קרקע של בתים חד-קומתיים או דו-קומתיים. ויובהר: סיווגם של שטחים כאמור, תלוי אך ורק במספר הקירות הסגורים אותם וגובה הקירוי מעבר לנתונים אלה אין בכוחו של כל נתון אחר להשפיע על הסיווג." להנחיה זו קדם, פס"ד שניתן בעניין וע (ים) 132/05 צרפתי יוסף וקרן נגד ועדת הזכאות לפי חוק יישום חוק ההתנתקות. באותו מקרה נדון עניינם של שטחים מקורים הצמודים לבתי המערערים ביישובי מפוני חבל עזה. אותם שטחים נקראו "מרפסות". מטבע הדברים הואיל ומדובר בתביעת פיצויים הרי ששם התהפכו היוצרות: העוררים טענו כי מדובר בשטחים עיקריים, ואילו הועדה טענה כי בהסתמך על תקנה 4ט' מדובר בשטחי שרות, בית המשפט קיבל את עמדת הועדה, וקבע כי גם מקום בו מדובר בקומת כניסה לבית חד קומתי או דו קומתי, חלה התקנה. ולפיכך הודיעה יועמ"ש על תיקון עמדתם של הועדות המקומיות אשר סברו עד אז כי התקנה אינה חלה על בתים חד-קומתים או דו-קומתיים. זאת הייתה תכליתו של חוזר המנכ"ל וכך אף הובהר בו. באותה הזדמנות קבע בית המשפט המחוזי כי התקנה חלה גם בבתים חד-קומתים ודו-קומתים במובן זה שקומת הכניסה לבניין מהווה קומת הקרקע. עוד נקבע כי "במישור העובדתי" לא ניתן לגור או לבצע שימוש הדומה למגורים, בשטח שהינו אמנם מקורה, אך סגור בלא יותר מ-2 קירות. היתכנות המגורים או השימוש הדומה למגורים צריכה להתקיים במשך כל ימות השנה תוך הגנה על המשתמש במבנה מפני פגעי מזג האוויר. שטח הפרוץ לחלוטין משתים מצלעותיו אינו שטח שניתן להתגורר בו או לקיים שימוש הדומה למגורים, לכל הפחות בימים של קור וסערה... עוד קבע בית המשפט שם, כי: "כל אימת שלשון התקנות סובלת סיווגו של שטח בבניין כשטח שירות, יש להעדיף תוצאה זו על פני סיווג השטח כשטח למטרה עיקרית..." וזאת מחמת ההגנה על זכות הקניין. אנו סבורים כי גם הפרשנות הליברלית ביותר האפשרית, אינה מאפשרת, לטעמנו יישוב התיזה אותה הציגו העוררים, עם לשון התקנות ותכליתן. ראשית, אין לשכוח כי מדובר בחלל מקורה המצוי במרכזו של בית מגורים כאשר ההפרדה "בינו לבין השטחים" שכן "נסגרים" הינה באמצעות מסדרונות (במקרה הטוב) ולמעשה אין הוא שונה מכל חלל תכליתי אחר במרכזו של בית מגורים. הכניסה אל הבית מובילה את הנכנס לאותו חלל אשר בצדדיו המדרגות והוא נתחם בקירות זכוכית, הגובלים ממזרח ממסדרון כאמור ובקירות רגילים מצפון-מערב ומדרום. לא זו אף זו, ברי כי הרציונל העומד בבסיס התקנה אשר מאפשר להפוך שטח בשל אפיונו הפיזי, לשטח שרות אינו מתקיים במקרה דנן ושכמותו, שכן מדובר בחלל פונקציונלי המותאם לכל שימוש עיקרי שהוא במרכזו של בית. בשום פנים אין אותו חלל "סובל" מחסרונם של קירות, מסיכון לפגעי מזג האוויר וכיו"ב כפי שהוסבר בהחלטת בית המשפט לעיל. לא מצאנו בטענת העוררים לפיה דחיית עררם בעניין זה, עומדת בניגוד לעמדת ועדות ההתנתקות, על כל המשתמע מכך, ממש. באותם מקרים נדונו עניינם של שטחים מקורים מחוץ לבית ולא בתוכו, ובכך כפי שהוסבר בחוזר המנכ"ל השוני העיקרי. אשר על כן אנו דוחים את טענת העורר בעניין זה. אשר לנושא תקרת המחסן - התוכנית החלה במקרקעין, בר/1/109, מאפשרת מחסן בגודל המבוקש, בנוסף למרתף ואינה מחייבת גובה מקסימלי לאותו מחסן. ההתייחסות הרלבנטית הינה לגובה מרתף (2.4 מ') וכן לגובה מבנה עזר המנותק מהמבנה הראשי (2.2 מ'). בנסיבות אלה איננו רואים כל הצדקה לדרוש יציקת אותם גבהים מבטון. נסביר כי עפ"י תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר תנאיו ואגרות), גובה 2.2 לשטחי שרות הינו גובה מינימלי ולא מקסימלי ואיננו סבורים כי נכון לכפות גובה כזה, מה עוד שהתוכנית מחייבת אותו, רק מקום בו מבנה העזר מנותק מהמבנה הראשי, יחד עם זאת יש לנקוט באמות מידה סבירות בהתחשב בשימוש השירות המבוקש. העוררים במקרה דנן מסכימים למגבלת הגובה ולפיכך אין מחלוקת לעניין זה בין הצדדים. יחד עם זאת אנו מקבלים את טענת העוררים לפיה אין לראות בהם עבריינים מועדים מראש, ויש לאפשר את בקשתם לתקרות קלות בשטחים אלה. כבר קבענו לא אחת, כי איננו בוחנים כליות ולב, וההנחה היא כי האזרח ממלא את הוראות החוק. לאור כל האמור בעניין זה בלבד הערר מתקבל. עררועדת ערר