לפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 27.11.12 אשר קבעה כי למערער אין החמרה בנכותו (להלן - הוועדה). העובדות הצריכות לעניין - א. ביום 23.11.11 התכנסה ועדה רפואית לעררים לדון בעניינו של המערער מכח פסק דין של בית הדין הארצי בבר"ע 3714-03-11 (מיום 2.8.11) בו נקבע - "הצדדים הסכימו להעברת עניינו של המבקש לדיון בפני ועדה בהרכב אחר (להלן- הוועדה החדשה) אשר תפעל על פי המתווה שהוצע על ידי בית הדין, כדלקמן: בפני הוועדה החדשה לא יונחו פרוטוקולים של ועדות קודמות. הוועדה החדשה תזמן את המבקש לדיון בפניה ותאפשר לו לטעון טענותיו. הוועדה החדשה תתייחס לכלל בדיקות השמיעה בתיקו של המבקש, ובמיוחד תוך שימת לב לבדיקה של מכון "קולות" מיום 15.8.2006, ולבדיקה של פרופ' אטיאס מיום 13.3.2007. לעניין זה הוועדה תתייחס באופן מפורט ומנומק לממצאי הבדיקות ולמסקנותיהן, הן לעניין הפגיעה בשמיעה והן לעניין הטנטון הנובע מהפגיעה בעבודה. הוועדה החדשה תתייחס באופן מנומק לטענה להחמרה הנובעת מהחשיפה לרעש בתקופת עבודתו (ולא לאחר פרישתו לגמלאות)" (ההדגשות במקור - א.ס.) (להלן - פסק הדין של בית הדין הארצי). ב. על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 23.11.11, הוגש ערעור לבית הדין האזורי בתיק ב"ל 38186-02-12. בפסה"ד מיום 24.4.12 נקבע - "עניינו של המערער יוחזר אל הוועדה הרפואית לעררים על מנת שתתייחס לבדיקות השמיעה מה- 31/03/06, 01/04/06, 24/06/10 וכן תתייחס התייחסות עניינית ומנומקת לחוות דעתו של ד"ר שפירא משנת 2001. הוועדה תפעל על פי פסק הדין מכוחו התכנסה ובעיקר לאמור בסעיף ד לפסק הדין. המערער וב"כ יוזמנו להופיע בפני הוועדה ויוכלו לטעון טענותיהם בעניינים אלו ובכלל זה לטענת המערער לגבי התחלואה הטבעית. החלטת הוועדה תהיה מפורטת ומנומקת". ג. ביום 27.11.12 התכנסה הוועדה מושא פסק הדין וקבעה כי לא חלה החמרה בנכותו של המערער. 3. טענות המערער בתמצית - א. הוועדה טעתה בכך שלא התייחסה לאפשרות שלפחות חלק מליקוי השמיעה נוצר כתוצאה מחשיפתו של המערער לרעש מזיק בעבודה ובכך לא נימקה מדוע ניכתה את כל אחוזי הנכות בגין מצב פיזיולוגי. ב. הוועדה לא פעלה בהתאם לפסק הדין של בית הדין הארצי ונחשפה לפרוטוקולים קודמים על אף שנקבע כי לפני הוועדה החדשה לא יונחו פרוטוקולים של ועדות קודמות. בהתאם לפסק הדין של בית הדין הארצי לא היו אמורים להיות לפני הוועדה פרוטוקולים כלשהם ובכל מקרה, היה על הוועדה לציין אילו פרוטוקולים בדיוק הוצגו לפניה. ג. קיימת סתירה מהותית בין קביעת הוועדה מיום 23.11.11 אשר קבעה כי קיים קשר סיבתי וכי חלה החמרה במצבו של המערער אולם יש לנכות ממנה חלק תחלואתי בגין מצב קודם; לבין קביעתה מיום 27.11.12 לפיה אין קשר סיבתי ולא חלה החמרה במצבו של המערער וכי כל הירידה בשמיעתו שייכת לשינוי הפיזיולוגי. ד. טעתה הוועדה בכך שלא הסבירה את ההטבה בשמיעתו של המערער בבדיקת השמיעה אשר נערכה ע"י פרופ' אטיאס ביום 13.3.07 (לאחר פרישתו לגמלאות) על רקע קביעתה כי ההחמרה בשמיעה בין השנים 2010-2006 תומכת בכך שהליקוי לא נגרם עקב חשיפה לרעש אלא מסיבות אחרות. ה. טעתה הווועדה בכך שלא פעלה בהתאם להנחיות פסק הדין אשר מכוחו התכנסה ולא התייחסה התייחסות עניינית ומנומקת לחוות דעתו של ד"ר אמנון שפירא מיום 14.11.01. ו. מאופן התנהלותה של הווועדה עולה חשש ממשי לפיו הוועדה "נעולה" על החלטתה. מאחר וזוהי הפעם השנייה בה מוחזר עניינו של המערער לדיון לפני הוועדה, יש להורות על השבת עניינו של המערער לדיון לפני ועדה בהרכב אחר. 4. טענות המשיב בתמצית - א. הוועדה פירטה באריכות, בפרק ממצאים רפואיים, את בדיקות השמיעה אליהן היא התבקשה להתייחס וסיכמה וקבעה, תוך התייחסות לוועדה חלוטה משנת 2002 אשר קבעה שליקוי השמיעה אינו מתאים לחשיפה לרעש מזיק, כי אין החמרה במצבו של המערער. הוועדה פעלה בהתאם להוראות פסק הדין ואף התייחסה לחוות דעתו של ד"ר שפירא. ב. ההליך במסגרתו התכנסה הוועדה הינו הליך של "החמרה" ועל כן לא היה מקום להוציא מתיקו של המערער את פרוטוקולי הוועדות הרפואיות אשר התכנסו לפני פתיחת הליך ההחמרה (ביום 12.11.01- דרג ראשון וביום 22.1.02- ועדת ערר חלוטה) ואת פרוטוקולי הוועדות הרפואיות מדרג ראשון בהליך ההחמרה (מיום 16.3.06 ומיום 25.4.06). פרוטוקולי הוועדות הקודמות אשר הוועדה ציינה כי עמדו בפניה, הינם פרוטוקולים אשר בהתאם לפסק הדין של בית הדין הארצי לא היה מקום להוציאם מתיקו של המערער והוועדה אף לא ציינה בהחלטתה דבר מפרוטוקול ועדה לעררים אשר נתבקשה שלא יונח בפניה. ג. משלא עולה כל טעות משפטית מהחלטת הוועדה, דין הערעור להידחות. דיון והכרעה - 5. במסגרת סמכותו של בית הדין לדון בשאלה משפטית בלבד בוחן בית הדין, האם טעתה הוועדה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, פעלה משיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה. (עב"ל (ארצי) 10014/98 יצחק הוד-המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 213). 6. משהוחזר עניינו של המערער על ידי בית הדין לוועדה לעררים בצירוף הוראות, על הוועדה להתייחס אך ורק לאמור בהחלטת בית הדין, ואל לה לוועדה להתייחס לנושאים שלא פורטו באותה החלטה (דב"ע נא 0-29 מנחם פרנקל נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע כד 160). 7. לאחר עיון בטענות המערער, בהחלטת הוועדה ובפסק הדין של בית הדין הארצי, שוכנעתי כי יש להעביר את עניינו של המערער לדיון לפני ועדה בהרכב אחר אשר תפעל בהתאם לפסק דינו של בית הדין הארצי מיום 2.8.11 ואפרט - א. בפסק הדין של בית הדין הארצי נקבע כי "בפני הוועדה החדשה לא יונחו פרוטוקולים של ועדות קודמות" (ההדגשה הוספה - א.ס.). ב. עיון בסעיף 12 לפרוטוקול הוועדה שכותרתו "מסמכים וחוות דעת שעמדו בפני הוועדה" מעלה כי בין יתר המסמכים אשר עמדו בפני הוועדה, הוצגו בפניה "פרוטוקולי ועדות קודמות". ג. משנכתב בסעיף 12 לעיל כי לפני הוועדה עמדו פרוטוקולים של ועדות קודמות, משלא ניתן ללמוד אילו פרוטוקולים של ועדות קודמות עמדו בפניה ולנוכח קביעת בית הדין הארצי לפיה לא יונחו פרוטוקולים של ועדות קודמות לפני הוועדה - מצאתי שיש להעביר את עניינו של המערער לדיון לפני ועדה בהרכב חדש. ד. לא נעלמה מעיניי טענת המשיב לפיה הפרוטוקולים של ועדות קודמות אשר עמדו בפני הוועדה היו פרוטוקולים של ועדות שהתכנסו לפני הליך ההחמרה בו דנה הוועדה מושא תיק זה (פרוטוקולים מיום 12.11.01 ומיום 22.1.02) והפרוטוקולים של הוועדות מדרג ראשון אשר התכנסו לדון בעניינו של המערער במסגרת ההליך ההחמרה (פרוטוקולים מיום 16.3.06 ומיום 25.4.06). דא עקא, טענת המשיב בעניין זה אינה עולה באופן חד משמעי מפרוטוקול הוועדה עצמו ולא ניתן לקבוע על סמך האמור בפרוטוקול הוועדה, אילו פרוטוקולים עמדו לפניה. ה. אכן, כטענת המשיב, הוועדה לא התייחסה בהחלטתה לפרוטוקול של ועדה אשר לא היה אמור להיות מונח לפניה בהתאם לפסק הדין של בית הדין הארצי. עם זאת, אין באמור כדי להסיר את הספק בשאלה אילו פרוטוקולים עמדו בפועל לפני הוועדה ומשקיים ספק, נחה דעתי שיש מקום להעביר את עניינו של המערער לוועדה בהרכב אחר. ו. משקבעתי שיש להעביר את עניינו של המערער לוועדה בהרכב אחר, מתייתר הצורך לדון ביתר הטענות שהעלו הצדדים. 8. לאור האמור לעיל, עניינו של המערער יועבר לוועדה בהרכב אחר אשר תפעל בהתאם לפסק הדין של בית הדין הארצי וכן תתייחס, כפי שנקבע בפסק הדין מיום 24.4.12, לבדיקות השמיעה מיום 31.3.06, 1.4.06 ומיום 24.6.10 ותתייחס התייחסות עניינית ומנומקת לחוות דעתו של ד"ר שפירא משנת 2001. הוועדה תפרט, בפרק "מסמכים וחוות דעת שעמדו בפני הוועדה", אילו פרוטוקולים של ועדות קודמות עמדו בפניה. החלטת הוועדה תהיה מפורטת ומנומקת. מובהר כי לא יונחו לפני הוועדה פרוטוקולים של ועדות הערר שהתקיימו במסגרת הליך ההחמרה, אולם אין מניעה שלפני הוועדה יעמדו פרוטוקולים של ועדות אשר התכנסו לפני הליך ההחמרה וכן הפרוטוקולים של הוועדות מדרג ראשון בהליך ההחמרה (עליהם הוגש הערר ובעניינם צריכה הוועדה לעררים לדון). 10. המשיב ישא בהוצאות המערער בסך 500 ש"ח ובנוסף סך 1,750 ש"ח כשכ"ט עו"ד שישולמו בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין. לא ישולם הסך הנ"ל במועד, ישא הוא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום קבלת פסק הדין ועד לתשלום המלא בפועל. 11. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור, בתוך 30 יום, לנשיאת בית הדין הארצי לעבודה, לסגנה או לשופט שנתמנה לכך על ידי הנשיאה.מסמכיםפרוטוקולעררועדת ערר