רקע עובדתי ודיוני: 1. בפניי תביעה לפיצויים בסך של 15,000 ₪ עקב הפרת הסכם מכירת רכב מסוג סובארו ג'אסטי (להלן: "הרכב"), שרכשה התובעת מהנתבעת ב-6.4.10 תמורת 3,000 ₪. לטענת התובעת, הנתבעת ובעלה הנתבע 1, הסתירו ממנה במתכוון ובמירמה את העובדות הנכונות אודות הרכב, ונמצא כי לא רק שההודעה בה פרסמו את הרכב היתה מכוונת להטעות אותה, אלא שהנתבעים ידעו בוודאות שהרכב במצב מכני ירוד ביותר. כאשר לטענת התובעת, היא ביקשה לבטל את העסקה ולקבל את כספה בחזרה, סירבו הנתבעים. 2. עמדת הנתבעים היא שאכן הודיעו לתובעת שהרכב ללא רישיון טסט 4 חודשים, וגם אישרו כי נפלה טעות סופר בהודעתם על מכירת הרכב, כאשר נאמר שהרכב משנת 1994 במקום 1993. 3. ניכר הדבר, שלאחר שהנתבעים סירבו להחזיר לתובעת את הכסף, היא לקחה אות הרכב לרשותה, והצליחה לאחר השקעה כספית משמעותית להעבירו טסט, ואף השתמשה ברכב זמן מסויים, אך עם קשיים רבים. כמו כן, לא שיתפה הנתבעת פעולה בכל הנוגע להעברת הבעלות. 4. בינתיים, הגישה התובעת את תביעתה תוך ציון טענות חמורות, כולל זיוף קילומטראז' והונאה פלילית - לרוב ללא תמיכה במסמכים או מכל מקור אובייקטיבי. 5. הדיון התקיים בפני ביום 18.1.11. לאור דברי בעלי הדין, והראיות שהוגשו, הודעתי לתובעת שמשום שעשתה שימוש ברכב, לקחה אותו אליה, והעבירה אותו טסט, לדעתי, אין בסיס לעתירתה לביטול העסקה, אלא רק לפיצוי כספי. כמו כן, לאור מורכבות הטענות והקושי לברר אותן בזמן הפנוי לכך בביהמ"ש לתביעות קטנות, המלצתי בפני התובעת למחוק את התביעה ולהגישה בצורה מסודרת בבימ"ש השלום, שאם לא כן, בימ"ש יתן פס"ד על בסיס החומר בתיק. ניתנו לתובעת 14 יום לשקול את עמדתה. התובעת החליטה שלא לחזור מהתביעה, ולכן ביום 26.1.11, ניתן צו לביצוע מיידי של העברת הבעלות ברכב. דיון והחלטה: 6. סבה של התובעת ראה מודעת פרסום על הרכב והודיע לתובעת. בהודעה נאמר בין היתר: "מודל 1994, אוטומטית, במצב מכני מצויין". לדברי הסבא, מר יוסף צברי, דרשו הנתבעים סך של 3,000 ש"ח. בכתב תביעתה, טוענת התובעת שמכיוון שהנתבעים היו שכנים ומוכרים לסבא שלה, סברה שניתן להסתמך עליהם. לטענת התובעת, הרכב היה שמור והיא שאלה אם הרכב טופל, והנתבעים אישרו זאת, שהכל תוקן לפני חודש. אולם, על אף הצהרות אלה, נאמר לתובעת שהרכב לא עבר טסט. לדברי הנתבעים, הם הבהירו שהרכב בלי טסט מעבר ל-4 חודשים, אך התובעת מכחישה זאת. לטענת התובעת, היא פתחה את מכסה המנוע והכל היה נקי. באשר למזגן, נאמר לה שרק חסר גז. נקבעה פגישה במכון הרישוי, והתובעת דאגה לבטח את הרכב. רק שהרכב לא עבר את הטסט ולתובעת התגלה כי שמדובר ברכב משנת 1993, ויש בו תקלות משמעותיות המונעות העברת טסט, היא ביקשה לבטל את העסקה ולקבל את כספה בחזרה. הנתבעים סרבו. 7. מכלל כתבי הטענות והראיות עולה שהנתבעים טוענים שהרכב נמכר בסכום נמוך "כפי שהוא" (AS-IS). הדבר היחיד שבטעות לא נמסר לתובעת בצורה מדוייקת, היא שנת הייצור. בכל זאת, קיבלה התובעת את הרכב לידיה והצליחה להעבירו טסט ועשתה שימוש ברכב, אם כי ברור שמצבו המכני של הרכב היה ירוד ביותר. 8. על מנת להעביר את הרכב טסט, נאלצה התובעת לשלם סכומים ניכרים, ובהמשך לא תפקד הרכב כראוי. 9. החלטתי לקבל את התביעה באופן חלקי, ולהלן נימוקיי לכך: (1) הודעת הפרסום על הרכב היתה עלולה להטעות את התובעת, וזאת ידעו הנתבעים או היו חייבים לדעת. (2) לאור הממצאים בעת ניסיון התובעת להעביר את הרכב טסט מיד לאחר הרכישה, לא יתכן שהנתבעים לא ידעו שהמצב המכני של הרכב היה ירוד, ולא כמו שנאמר לה בעת המו"מ או כפי שצויין בהודעת המכירה. (3) על פי דברי התובעת והמסמכים שהוגשו, עולה שרק על מנת להביא את הרכב למצב סביר לעבור טסט, היה על התובעת לשלם למעלה מ-3,500 ₪, ועל הנתבעים לפצותה בסכום זה. (4) באשר לטענות התובעת בקשר לקילומטראז', על פי המסמכים קיים חשד סביר שתוקן מד האות ברכב , שהרי בעת טיפול ברכב במוסך סובארו בשנת 2004 רשום כי הרכב נסע 69,626 ק"מ. ואולם, בעת הרכישה נשוא הדיון, מד האות הראה 62,000 ק"מ. אולם אין בפני ראיה לקשר בין מעשים אלה לבין הנתבעים בפני. 10. אשר על כן, אני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת סך של 3,500 ₪ + 500 ₪ הוצאות משפט, וכל זאת תוך 21 יום מהיום, שאם לא כן, הסכומים ישאו הפרשי הצמדה וריבית עפ"י חוק החל מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל. זיוףקילומטראז' רכב