1.זוהי בקשה להארכת מועד להגשת עתירה-מינהלית וּלמתן צַו לעיון והעתקה. 2.ואלו העוּבדות הצריכות לעניין: בשנת 2003 פנה משרד הביטחון למספר חברות גדולות למתן שירותי מיקור-חוץ (OUTSOURCING) בתחום המחשבים, כולן ספּקיות של משרד הביטחון, הנותנות לו שירותים במסגרת אגף השיקום. כל אחת מהחברות התבקשה להציג מערכת אשר תשמש לאיסוף וּבדיקה תמחירית של החשבוניות הנשלחות למשרד הביטחון על-ידי בתי-החולים, שאיתם יש למשרד הביטחון הסכמים למתן שירותים רפואיים. בין ארבע החברות אליהן פנה משרד הביטחון, הייתה גם המשיבה 3 - "נֵס טכנולוגיות בע"מ" (להלן: "נֵס"). המבקשת חָבְרה ל"נֵס" כקבלן-מִשנה לצורך הגשת הצעה למכרז. ביום 18.8.2004 הגישה "נֵס" את הצעתה למכרז. במכתב, הנושא תאריך 3.9.2004, הודיע משרד הביטחון לכל המשתתפים במכרז כי ההצעה הזוכה הינה הצעתה של המשיבה 2 - "פֶמִי ניהול שירותים רפואיים בע"מ" (להלן: "פֶמִי"). בתאריך 12.9.2004 פנתה "נֵס" למשרד הביטחון, בבקשה לעיין במסמכי ההצעה הזוכה. ביום 21.9.2004 הודיע משרד הביטחון ל"נֵס", כי בטרם יאפשר העיון, עליו לפנות ל"פֶמִי" על-מנת לבדוק קיומו או אי-קיומו של חיסיון לסודיות מסחרית. עם קבלת ההתייחסות, יודיע משרד הביטחון ל"נֵס" מה עומד לעיונהּ. ביום 26.10.2004 איפשר משרד הביטחון ל"נֵס" עיון במסמכים. לטענת המבקשת, ניתן ל"נֵס" לעיין רק בחלק מהצעת "פֶמִי", ולא ניתנה לה האפשרות לצלם את המסמכים. לטענת המבקשת נפלו פגמים בהצעתה של "פֶמִי" וכן נפלו פגמים בהתנהלות וַעדת המכרזים. לפיכך מבקשת כי יתאפשר לה לעיין במסמכים במלוֹאם, וכי תינתן לה אורכּה להגשת עתירה-מינהלית, אם תמצא לנכון לעשות כן לאחר העיון. מִן הראוי לציין, כי "נֵס" עצמה לא ערערה על זכות העיון ולא ביקשה להגיש כל עתירה מטעמה. בבקשה שבפניי, לא הגישה תגובה כלל ואפילו לא התייצבה לדיון. 3.עם הגשת הבקשה, ניתנה על-ידִי, בתאריך 24.11.2004, החלטה על-פיה הוארך המועד להגשת עתירה ב-7 ימים מיום מתן ההחלטה, וכן ניתן צַו עיון. בתאריך 30.11.2004 הגיש משרד הביטחון בקשה דחופה (בש"א 34078/04) לביטול החלָטָתי, וּבוֹ פירט מדוע אין המבקשת זכאית לעיון או למתן אורכּה להגשת עתירה. לאחר שעיינתי בנימוקי משרד הביטחון, ניתנה על-ידִי החלטה, ביום 2.12.2004, שזו לשונה: "לאור תקנה 40 לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, תבוטל החלטתי מיום 24.11.2004 בכל הקשור לעיון והעתקת המסמכים. באשר להארכת המועד ב-7 ימים נוספים כמבוקש ב-בש"א 34076/04, זו תידוֹן רק לאחר קבלת תגובת המשיבים לאמוּר בתגובת המבקש ב-בש"א 34078/04 ובעיקר לאמוּר בסעיפים 2, 6, 10, 24 ו-25. בהעדר תגובה תוך 7 ימים תימחק הבקשה." בעקבות החלָטָתי זו, הגישה המבקשת את תגובתה וּביקשה להשיב את צַו העיון והארכת המועד על כּנוֹ. קבעתי דיון במעמד באי-כוח הצדדים להשמעת טיעונים בעל-פה. 4.בפתח הדיון הבהיר בא-כוח המבקשת שהגם שהמבקשת לא הייתה אחת ממגישות ההצעות, עדיין הינה בבחינת "משתתף", משחָבְרה ל"נֵס" בהגשת הצעתה. לטענתו, האינטרס של הבירור המשפטי של הליך המכרז צריך לגבור על מכשולים טכניים, ויש לבחון את המכרז בראִייה כוללת, ואם מתעוררות תמיהות, הדבר מחייב בדיקה. באשר למעמדו כמי שרשאי לטעון טענות כנגד המכרז, הגם שהיה רק ספּק-מִשנה ולא אחד מִן המציעים, בכל-זאת עומדת לו הזכות למחות כנגד המכרז אם מצא כי נוהל באופן לא ראוי. בא-כוח המבקשת תומך טענתו בפסק-הדין ב-ע"א 8416/99 אי.איי.אם אלקטרוניקס מחשבים וציוד היקפי (1999) בע"מ נ' מפעל הפיס ואח', תק-על 2000(3), 306, שבּוֹ נאֱמר כי דיני המעמד המודרני מכירים ביד רחבה במעמדוֹ של עותר נעדר אינטרס אישי, וגם מי שלא משתתף כלל במכרז, עשוי להיות בעל מעמד לטעון כנגד פגמים במכרז. באשר להארכת המועד טוען, כי העיכוב בהגשת הבקשה נבע כל כולו מהתנהלות משרד הביטחון, אשר רק לאחר זמן רב ממועד הפּנייה איפשר לאנשי "נֵס" לבצע את העיון, וגם אז, כאמור, באופן חלקִי בלבד. הוא לא פנה מיד לבית-המשפט משום שסבר כי תינתן לו זכות עיון מבלי צורך לפנות לערכאות. לדעתו, על בית-המשפט לעודד גישה זו במתן אורכּה, אם זו נדרשת, על-מנת שלא להכביר התדיינויות-סרק, כאשר הדברים יכולים להיפתר מבלי היזקקוּת לערכאות. 5.באת-כוח משרד הביטחון מבקשת שלא לאפשר את זכות העיון, וכן לא לאפשר הארכת מועד להגשת עתירה. היא חוזרת על האמור בתגובתה, שהמבקשת לא הגישה כלל הצעה במכרז וּלפיכך איננה "משתתף" או "מציע". לדבריה, גם אם תינתן האורכּה המבוקשת ותוגש עתירה - עדיין בית-משפט לא יוכל לתת למבקשת כל סעד, משום ש"נֵס" עצמה אינה מעוניינת בכך, ולכן מדובר בהליך-סרק. באשר לשיהוי - לדבריה לא מדובר באיחור של ימים ספוּרים. הודעת משרד הביטחון על הזוכה במכרז ניתנה ב-3.9.2004, ואִילו הבקשה דכאן הוגשה רק ב-26.11.2004. בין לבין החלה כבר "פֶמִי", הזוכה במכרז, בביצוע המכרז. 6.בא-כוחה של "פֶמִי" גם כן מתנגד לבקשה, על שני ראשיהּ, וּמפנה את תשומת-הלב לכך שהחברה היחידה שביקשה עיון הינה "נֵס", ולא המבקשת (נספח ה'1 לבקשה). גם הוא מפנה למשך הזמן של חודש וחצי עד חודשיים, עד אשר הוגשה הבקשה. דיון 7.באשר לבקשה למתן צַו עיון והעתקה שהגישה המבקשת, הרי שממסמכיה שלה, שצורפו כנספחים, עולה (נספח ה'1), כי הבקשה היחידה לעיון במסמכים הוגשה באמצעות דוא"ל ששלחה "נֵס" למשרד הביטחון. שְׁמהּ של המבקשת כלל אינו מופיע בבקשה. לא הוצג בפניי כל מסמך אחר ממנו יכול היה משרד הביטחון ללמוד כי המבקשת מעורבת באופן כלשהו בהליכי המכרז וכי הבקשה לעיון שהוגשה, הינה מטעמה. המצהירה מטעם המבקשת, מאשרת בתצהירה, כי לא המבקשת פנתה בבקשה לעיון, אלא חברת "נֵס", והיא אשר ניהלה את התכתובת עם משרד הביטחון. לטענת המצהירה, בעת שניתן העיון נכחה גם היא, ביחד עם נציגי חברת "נֵס". כפי שציינתי, בא-כוח המבקשת ביקש לתמוך את טיעוניו בדבר זכותו לקבלת העיון בפסק-הדין ב-ע"א 8416/99 הנ"ל. אלא שפסק-הדין האמור אינו יכול לסייע בידי המבקשת, בשל נסיבותיו השונות. שם נדונה השאלה מה מעמדו של עותר שהצעתו במכרז נפסלה, לטעון לביטול הליכי המכרז בשל פגמים שנפלו בהצעות האחרות, או בהליכים לבחינתן. בענייננו לא מדובר במשתתף שהצעתו נפסלה, אלא בקבלן-מִשנה שחבר יחד למשתתף במכרז ("נֵס"), כאשר עורך המכרז אינו יודע כלל על קיומו ונוכחותו במכרז, וּלפיכך הוא בבחינת מי שלא השתתף כלל במכרז. בכגון דא, קבע כב' הנשיא ברק בפסק-הדין הנ"ל, בעמ' 309, כך: "...במסגרת הערעור שלפנינו אין לנו צורך לדון בהיקף המקרים בהם אנו עשויים להכיר במעמדו של עותר, הטוען כנגד תקינותם של הליכי מכרז, מבלי שהשתתף כלל במכרז (הדגשה שלי - נ.א.). בעיה זו לא מתעוררת בפנינו, ונוכל להשאירה לשעתה." לא למיותר להדגיש, כי ביום 26.10.2004, לאחר שחברת "נֵס" עיינה במסמכים שהועמדו לעיונה, הודיעה בשיחת טלפונית למשרד הביטחון, כי אין לה עוד צורך לעיין במסמכים נוספים, שכּן איננה מעוניינת להמשיך את הטיפול בעניין זה. כפי שציינתי, גם בהליך שבפניי "נֵס", שהיא משיבה פורמלית, לא הגיבה כלל לבקשה. משכך, לפי כל קריטריון, אין המבקשת "משתתף" במכרז. היא איננה נכנסת בגדרה של תקנה 17(יג) לתקנות חובת המכרזים (התקשרויות מערכת הביטחון), תשנ"ג-1993) (להלן: "התקנה"), המתירה עיון בהצעה הזוכה, למשתתף. זו לשון התקנה: "לכל משתתף במכרז תימסר הודעה על המציע או המציעים שהצעותיהם נבחרו על פי ההחלטה של ועדת המכרזים ובמכרז רגיל תכלול ההודעה גם את מחיר ההצעה או ההצעות שנבחרו; במשך תקופה שלא תעלה על 30 יום ממועד ההודעה, כאמור, יהיה רשאי משתתף במכרז רגיל לעיין בהצעת הזוכה במכרז, למעט כאשר ועדת המכרזים החליטה בהחלטה מנומקת כי מסיבות של סודיות ביטחונית או סודיות מסחרית או מקצועית שלא להרשות העיון, כולו או חלקו; ניתן לקבוע כי העיון ייעשה תמורת תשלום לכיסוי העלות. (הדגשות שלי - נ.א.)" כעולה מהתקנה, חובת הגילוי הינה בכפוף לזכויות חיסיון מוגדרות, כגון; סודות מקצועיים, סודות ביטחוניים, וזכויות חיסיון אחרות שנקבעו בה מפורשות. זוכה בְּמכרז זכאי להגנה מפני חשיפת סודותיו המסחריים בפני מתחרים. לפיכך, יש להקפיד שזכוּת העיון תינתן רק למי שעלול להיפגע מאי-הגילוי, ולא לכל דיכפין. בענייננו, כאשר המשתתף במכרז בעצמו הודיע כי אין לו עניין לעיין במסמכים נוספים מעבר לאלה שכבר גוּלוּ לו, אין המבקשת זכאית לעיון עצמאי מטעמהּ. מכֹּל הטעמים האמורים, הבקשה לעיון במסמכים נדחית. 9.באשר להארכת המועד להגשת עתירה-מינהלית - טוענים המשיבים כי הבקשה לוקה בשיהוי ניכּר. בפועל, כבר החלה הזוכה במימוש זכייתה במכרז והחלה לבצע את שהתחייבה לו. בטרם אדוּן בטענת השיהוי, אציין כי ספק בעיניי אם ניתן היה ליתן למבקשת סעד כלשהו, גם אם הייתה מוגשת העתירה-המינהלית במועד. כפי שצויין לעיל, המבקשת לא הייתה אחת מארבע החברות אליהן פנה משרד הביטחון להציע הצעות, וּמשכך, איננה זכאית באופן עצמאי לסעד כלשהו, מש"נֵס" עצמה הודיעה שאין לה כל עניין בהגשת עתירה-מינהלית. אשר למועדים - הרי שההודעה בדבר הזוכה נמסרה בתאריך 3.9.2004. עד לתאריך 18.10.2004 היה על המבקשת, כתאריך אחרון, להגיש את עתירתה המינהלית. העובדה שניתן ל"נֵס" עיון חלקי במסמכים, כטענת המבקשת, איננה נימוק לאי-הגשת עתירה במועד. מחובתה של המבקשת היה לפנות לבית-המשפט במועד, שכּן על-פי דברי המצהירה מטעמהּ, מהעיון החלקי כבר ידעה על ליקויים שלטענתה נפלו בהליכי המכרז. הרציונאל העומד מאחורי המועדים הדווקניים שנקבעו בתקנה 3 לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000, הוא - החשיבות הרבָּה שמייחס המחוקק לביצוע מיידי של פעולות המינהל. אם נכון הדבר בדרך-כלל, נכון הוא שִׁבעתיים בנושא של מכרזים. כאשר כבר החל ביצוע המכרז, כמו במקרה שבפנינו, יש למועדים מִשנה-חשיבות. באיזוּן האינטרסים בין ביצוע יעיל וּמהיר של מימוש הליכי מכרז, לבין בחינה שמא אולי תמצא המבקשת פגם כלשהו שנפל בהליכי המכרז (פגם שעדיין אינה יודעת לאשורו על קיומו), עדיף האינטרס הראשון, בעקר כאשר הליך הביצוע כבר החל. 10.לאור האמור לעיל, הבקשה נדחית, על כל חלקֵיהּ. המבקשת תשלם הוצאות התדיינות זו למשיבים 1 ו-2, ביחד ולחוד, בסך 15,000 ₪ + מע"מ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. צבאמכרזמסמכיםזכות העיוןמשרד הביטחון