לכל עובד (לרבות עובד שפרש מהעבודה) זכות עיון בתיק האישי. עובד המעוניין לעיין בתיקו האישי יגיש לאחראי, או למי שהאחראי הסמיך לכך במשרד שבו הוא מועסק (להלן - האחראי), בקשה בכתב חתומה על ידו. אין העובד חייב לציין את הטעם לבקשתו; (ב) זכותו של העובד לדעת מה המידע הקיים לגביו בתיק האישי, לעיין בו ולקבל צילומי מסמכים מהתיק האישי. האחראי ידון בבקשה במגמה לאפשר לעובד לממש את זכויותיו אלה. האחראי ישקול האם מתקיים אחד או יותר מהמנויים בנסמן (ו) להלן, לגבי המסמכים בתיק האישי....; (ט) 1. עובד שעיין בתיקו האישי כאמור בפסקה זו, ומצא כי המידע עליו המתויק בו אינו נכון, שלם, ברור או מעודכן, רשאי לפנות לאחראי בבקשה לתקן את המידע, או למוחקו; 2. העובד ימסור לאחראי את העובדות ו/או המסמכים הנחוצים להוכחת טענותיו. האחראי, לאחר שבדק את החומר שנמסר לו, ומצא שאכן נפלה טעות, יפעל לתיקונה, או למוחקה; 3. מצא העובד כי המידע כולל תלונות או הערות שליליות, ולא ניתנה לו אפשרות להתגונן, יפעל כאמור בפסקה 93.124(ב)". להלן פסק דין בנושא זכות עיון בתיק אישי: השופטת סיגל דוידוב-מוטולה 1. לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה (השופטת אביטל רימון-קפלן ונציגי הציבור מר אלכס רייכנשטיין ומר אילן פלטי; ס"ע 10033-12-09), אשר דחה על הסף את תביעתו של המערער. הרקע העובדתי 2. המערער הועסק כפקיד מודיעין בבית החולים נהריה, החל משנת 1988 ועד פיטוריו ביום 3.8.03. תביעה שהגיש, לבית הדין האזורי בחיפה, לביטול פיטוריו (עב' 3639/03) - נדחתה לאחר שנקבע כי לא נפל פגם בהליך פיטוריו, הן בכל הנוגע לעילת הפיטורים (אי התאמה) והן בנוגע לדרך ביצועם (להלן - התביעה הראשונה). ערעור שהגיש המערער לבית דין זה (ע"ע 1352/04) - נדחה, לאחר שנקבעו בין היתר הדברים הבאים: "המערער היה עובד מדינה ושירת בתפקידים שונים בבית החולים בנהריה. האחריות לניהול ענייני העובדים מסורה, בדרך הטבע, לגורמים המוסמכים המופקדים על כך והם - הנהלת בית החולים, משרד הבריאות ונציבות שירות המדינה. גורמים אלה מצאו את המערער כבלתי מתאים להמשיך לשרת ובעיקרו של דבר החלטה זו היא בתחום אחריותם וסמכותם... נגד המערער הצטברו תלונות למכביר בנוגע לתפקודו. דוגמאות לתלונות אלה הוצגו בפנינו מתוך חומר הראיות שהיה בפני בית הדין האזורי... עיון בתיק זה מעלה שהיו ליקויים חמורים בתפקודו ובהתנהגותו של המערער. אין אנו מוצאים צורך לעמוד על פרטי התלונות ודי אם נאמר כי עולה מהן שהמערער לא ביצע את תפקידו בצורה נאותה, התייחס אל הפונים אליו בזלזול ובחוסר שיתוף פעולה מובהק, לא נענה כראוי לפניות אליו לבצע את תפקידיו, העלה כלפי הממונים עליו טענות כרימון ובכלל התנהג שלא כהלכה ושלא כפי שמצופה מעובד מדינה. לא למותר לציין כי התלונות שהוגשו נגד המערער היו של חבריו עובדי בית החולים ושל באי בית החולים כאחד. עוד ראוי לציין כי התקיימו עם המערער שיחות בירור, בין השאר עם ועד העובדים, ואלה - כמסתבר - לא הניבו תוצאות. על רקע כל החומר שהיה לנגד עיני בית הדין האזורי ובפנינו, אין להתפלא על החלטת הגורמים המוסמכים להביא לפיטוריו של המערער מן השירות". 3. כנגד פסק הדין האמור הגיש המערער עתירה לבג"צ (בג"צ 8868/05) וכן בקשה לדיון נוסף (בשג"צ 476/06), אשר נדחו שתיהן. המערער אף הגיש עתירה מנהלית כנגד משרד הבריאות (עת"מ (חי) 1031/05), אשר נדחתה בהסכמתו. בשנת 2007 הגיש תביעה נוספת לבית הדין האזורי בחיפה (עב' 1334/07) כנגד חוקיות פיטוריו, אך מחק אותה במהלך קדם המשפט. עוד הגיש - בבית משפט השלום בקריות - תביעה כספית כנגד משרד הבריאות וחמישה בעלי תפקידים בבית החולים, בעילה של לשון הרע בגין "תלונות השווא" שהוגשו נגדו (ת.א. 2524/07) - תביעה שנדחתה על הסף בחלקה, ובחלקה האחר עודנה תלויה ועומדת (להלן - התביעה האזרחית). 4. בשנת 2008 הגיש המערער תביעה שלישית לבית הדין האזורי בחיפה (עב' 1364/08), במסגרתה ביקש עריכת "משפט חוזר" בכל הנוגע לפיטוריו. לחלופין, עתר לקבלת צו עשה בדבר החזרתו לעבודה וכן צו הצהרתי לפיו התלונות נגדו - בשלן פוטר - בטלות (להלן - התביעה השלישית). בקשה שהגישה המשיבה לסילוק תביעה זו על הסף - התקבלה (פסק דין מיום 8.12.08). ערעור שהגיש המערער לבית דין זה (ע"ע 71/09) - נמחק בהסכמתו (פסק דין מיום 23.11.09). בית הדין הוסיף בפסק דינו כי "המערער קיבל לידיו את פסקי הדין המשמעתיים שניתנו בעניינם של חלק מן המשיבים. בקשתו של המערער לקבל את כתבי האישום והפרוטוקולים בקשר לאותם פסקי דין, תתברר במסגרת פנייתו אל המדינה לפי חוק חופש המידע". 5. סמוך לאחר מחיקת ערעורו הגיש המערער תביעה נוספת, רביעית במספר, לבית הדין בחיפה. במסגרת התביעה, אשר הוכתרה בכותרת "בקשה לביטול ומחיקת התלונות שלא הובאו לבירור", טען המערער כי תלונות רבות הוכנסו לתיקו האישי ללא בדיקה, בניגוד להוראות התקשי"ר, ולכן יש להורות על בדיקתן כמו גם על הוצאתן מתיקו. בית הדין האזורי, בפסק דינו מושא הערעור שבפנינו, נענה לבקשת המשיבה לסילוק התביעה על הסף, בנימוקים הבאים: "אין חולק כי זוהי זכות בסיסית של כל אדם באשר הוא להוכחת חפותו ולבחינה מדוקדקת של כל אשמה או תלונה כנגדו, ואמנם בכך עוסקים בתי המשפט על ערכאותיהם השונות מדי יום ביומו. דא עקא שבענייננו, מיצה התובע זכות זו עד תום, במסגרת שורה של הליכים בערכאות השונות אשר עסקו בדיוק בסוגיה זו. במסגרת תביעתו שבנדון ואף בתגובתו לבקשת הנתבעת, לא העלה התובע כל נימוק חדש, שלא נסקר בהרחבה במסגרת פסק הדין בתיק עב' 1364/08, בו הובהר והוסבר מדוע אין בתביעתו, כדי להקים עילה למשפט חוזר. מתוך הסכמתו של המערער למחוק את הערעור שהגיש על פסק הדין בתיק עב' 1364/08, התקבל הרושם כי התובע הפנים והבין את פסק הדין, אך נראה כי לא כך הם פני הדברים. יותר מכך, מתוך תגובתו שבנדון מתברר כי התובע אף לא טרח למצות את ההליכים לצורך קבלת מלוא המסמכים הנדרשים לו לשיטתו, ובמקום זאת, בחר לפנות פעם נוספת באותה תביעה לבית הדין, כאילו לא היה דבר". בית הדין האזורי השית על המערער הוצאות בסך 3,500 ש"ח בצירוף מע"מ, אשר תשולמנה רק ככל שתוגש על ידו תביעה נוספת באותו עניין. על פסק דין זה הוגש, כאמור, הערעור שבפנינו. טענות הצדדים 6. המערער טוען כי תביעתו נסבה סביב התלונות שהוגשו נגדו ומצויות בתיקו האישי, ולא בעניין פיטוריו. המערער מדגיש כי עניין התלונות טרם נדון ככזה בתביעה קודמת כלשהי, וכי "איך יכול להיות שתנאי מספק כדי להרשיע אדם, זהו כתיבת התלונות נגדו". לדבריו, "במהלך עבודתו הושמו תלונות רבות בתיקו האישי ללא בדיקה וללא ידיעתו, ולאחר ידיעתו ביקש גם בכתב לעשות לו בירור הוגן כדי להוכיח שאין הצדקה לרוב מוחלט של התלונות ... והתובע סורב, ולא בתום לב". המערער הוסיף כי "לכל אורך הדרך הן הפרקליטות... והן כבוד השופטים... מציינים את התלונות כנגדו כעובדה נכונה ומוגמרת, למרות שהרוב המוחלט של התלונות לא הובא לבירור למרות בקשתו". 7. המערער הפנה לדו"ח מבקר הפנים של משרד הבריאות, בו צוין - לטענתו - כי "בתיקו האישי של מר כהן לא נמצא תיעוד על כך כי התלונות הובאו לידיעתו במועד קבלתן על מנת לאפשר לו להתגונן ולקבל תגובתו". עוד הפנה לסעיפים 93.124 ו- 93.125 לתקשי"ר, הקובעים כי חל איסור לתייק תלונות או הערות בתיקו האישי של עובד, ללא ידיעתו וללא מתן אפשרות להתגונן. לטענתו, רוב התלונות שהוגשו נגדו לא נבדקו בזמן אמת, על אף בקשות חוזרות מצידו לבררן כדבעי. 8. המשיבה טוענת כי התביעה שהוגשה על ידי המערער זהה לחלוטין לתביעה השלישית שהגיש (עב' 1364/08), אשר סולקה על הסף בפסק דין מנומק אשר אושר על ידי ערכאת הערעור. לגישתה, המערער הינו "תובע סדרתי" המגיש הליכים מרובים בעילות זהות, ללא כל תכלית ותוך הטרדה מיותרת של המערכת המשפטית ושלה עצמה. דיון והכרעה 9. לאחר שעיינו בטענות הצדדים בכתב ובעל פה ובחנו את כלל החומר שהובא לפנינו, שוכנענו כי דין הערעור להידחות. פסק דינו של בית הדין האזורי מנומק ומבוסס וראוי לפיכך להתאשר מטעמיו, בהתאם לתקנה 108(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב - 1991 (להלן - התקנות). לכך נוסיף מספר הבהרות. 10. הלכה פסוקה היא, כי "מחיקת תובענה או דחייתה על הסף הן בגדר אמצעים הננקטים בלית ברירה, ופתרון המחלוקת, לגופה, הוא לעולם עדיף" (ע"א 693/83 שמש נ. רשם המקרקעין, פ"ד מ(2) 668, 671 (1986)). קל וחומר בבתי הדין לעבודה; כפי שנקבע - "סעד של מחיקה על הסף מופעל על ידי בית המשפט ביד קמוצה ובמשורה, ובבתי הדין קצרה המשורה עוד יותר" (דב"ע נא/3-195 תוכנה מכונות תרגום בע"מ - עמיחי סגל, פד"ע כג 275, 277 (1991)). 11. עם זאת, ומכוח סעיף 45 (א)(1) לתקנות - מוסמך בית הדין לדחות תובענה על הסף, במקרים המתאימים, מן הטעם של "מעשה בית דין". בענייננו הרלוונטיות היא ל"מעשה בית דין" מסוג השתק עילה, מחמת מספר הליכים קודמים שניהל המערער בעניין פיטוריו. כלל מעשה בית דין מבוסס על עיקרון סופיות הדיון המעגן בתוכו שתי תכליות מרכזיות - האחת, אי הטרדתו של הנתבע באותו עניין פעם נוספת; השנייה - אי העמסת מערכת המשפט בהתדיינויות נוספות בעניינים שכבר הוכרעו (נינה זלצמן, מעשה בית דין בהליך אזרחי, 12-15 (1991); להלן - זלצמן; ע"א 5610/93 זלסקי נ. הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ראשון לציון, פ"ד מא(1) 68, 96-99 (1997)). הכלל המשפטי בהקשר זה נוסח במילים הבאות: "מקום שתביעה נדונה לגופה והוכרעה על ידי בית משפט מוסמך, שוב אסור להיזקק להכרעה נוספת בין אותם הצדדים או חליפיהם, אם זו מבוססת על עילה זהה... מבחן זהות העילה לעניין מעשה בית דין רחב הוא, והעיקרון של מעשה בית דין יחול, גם אם שתי התביעות מבוססות על עילה שהיא רק זהה ביסודה, אפילו בתביעה המאוחרת יותר נכללים פרטים ומרכיבים, שלא פורטו בתביעה הקודמת. אין לדקדק במרכיבים משניים, ויש לראות את העיקר - את התשתית הבסיסית של העילה" (דב"ע נד/3-227 דורית מרגי - אוניברסיטת בן גוריון, פד"ע כח 403, 409 (1995)). 12. בענייננו, התלונות השונות שנטענו כנגד המערער במהלך תקופת עבודתו היוו גורם מרכזי בהחלטה בדבר פיטוריו, וככאלה - נדונו בהרחבה ובפרוטרוט בתביעתו הראשונה (עב' 3639/03; ע"ע 1352/04; בג"צ 8868/05; בשג"צ 476/06). המשיבה הציגה במהלך אותו דיון פירוט מדויק של התלונות המצויות בתיקו האישי של המערער, והמערער מצידו הגיש התייחסות פרטנית לכל אחת ואחת מהן. אמנם, בית הדין האזורי - כמו גם בית דין זה - לא בחן את התלונות אחת לאחת, אך הגיע למסקנה עובדתית כי עמדו בפני הגורם המוסמך ראיות מנהליות מספיקות בדבר אי התאמתו של המערער לשירות המדינה, באופן שהצדיק את פיטוריו. בהתאם, נקבע כי המערער פוטר בהליך כדין וכי בפיטוריו לא נפל פגם כלשהו. בכל הנוגע לחוקיות פיטוריו של המערער, בכלל ובהתבסס על התלונות בפרט - קיימת לפיכך פסיקה חלוטה לגופו של עניין, ומכוח הכלל של מעשה בית דין - המערער אינו רשאי להעלות נושא זה שוב בתביעות נוספות. 13. לאחר מתן פסקי הדין בעניין זה הגיש המערער את התביעה השלישית (תיק עב' 1364/08), במסגרתה טען לעובדות חדשות שנתגלו לו בקשר לתלונות שנמצאו בתיקו האישי. לטענת המערער באותה תביעה, נודע לו כי כנגד בעלי התפקידים שהגישו נגדו תלונות התנהלו הליכים משמעתיים שעניינם מינהל לא תקין. לגישתו, הדבר מעיד כי הגישו את תלונותיהם נגדו מחמת התנכלות גרידא, רק בשל עמידתו על טוהר המידות, ועל אף שלא היה בהן כל ממש. המערער עתר לפיכך לקיום "משפט חוזר", ולחלופין למתן צו עשה להחזרתו לעבודה וכן למתן צו הצהרתי כי התלונות בשלן פוטר בטלות ומבוטלות. 14. בית הדין האזורי, בפסק דין מנומק, דחה את התביעה השלישית על הסף מהטעמים הבאים: "התובע אינו מצביע במפורש על אותם בכירים אשר לשיטתו ננקטו כנגדם הליכים פליליים, אינו מפרט מה הקשר בין כל בכיר עלום כאמור לבין תלונה כזו או אחרת שהוגשה כנגדו או שהוא הגיש כנגד אותו בכיר, ומה הקשר בין אותה תלונה או תלונות לבין איזה ממסקנות בית הדין האזורי או בית הדין הארצי בעניינו. אלא שבכך לא סגי, שכן אפילו היינו יוצאים מנקודת הנחה לפיה קיימים בכירים שהיו מעורבים בדרך זו או אחרת בתלונות שהוגשו כנגד התובע או שהתובע הגיש כנגדם, ואשר ננקטו כנגדם הליכים משמעתיים, עדיין אין בכך כדי ללמד שקיומם של אותם הליכים היה בו כדי לשנות את פני המשפט מיסודו. שהרי ממה נפשך, אף אם נפל מתום בהתנהלות מי מעובדיה הבכירים של הנתבעת (ודוק, איננו קובעים שכך), אין בכך כדי לאיין את הפגמים שנפלו בעבודתו ותפקודו של התובע כפי שנדונו והוכרעו זה מכבר על ידי שתי ערכאות שיפוטיות בפסקי דין חלוטים... בסוף כל הסופות, כל שבפנינו הוא בליל של השערות וספקולציות, אשר הקשר הסיבתי בינן לבין התנהלותו של התובע שהיא העילה לפיטוריו כפי שאושרה על ידי שתי ערכאות שיפוטיות, הינו מקרי בהחלט". כפי שפורט לעיל, גם על פסק הדין האמור הגיש המערער ערעור לבית דין זה (ע"ע 71/09). במהלך הדיון נענה המערער להמלצת בית הדין, והערעור נמחק בהסכמתו. בכך נעשה פסק דינו של בית הדין האזורי בעניין זה חלוט והמערער אינו רשאי להגיש שוב את התביעה שנדחתה, היינו אינו רשאי לשוב ולטעון כי התלונות המצויות בתיקו האישי הן "בטלות ומבוטלות" באופן שיש בו כדי להשליך, במישרין או בעקיפין, על הליך פיטוריו או על זכותו ל"משפט חוזר". הדבר נובע הן מקיומו של השתק עילה נוכח התביעה הראשונה, והן נוכח ההסכמה שהושגה בפני בית הדין הארצי בערעור שהוגש על פסק הדין בתביעה השלישית, הסכמה היוצרת כשלעצמה מחסום דיוני מפני העלאה חוזרת של הטענה (זלצמן, בעמ' 330). 15. בעיקרי הטיעון מטעמו הפנה המערער לסעיפים 93.124 ו - 93.125 לתקשי"ר, הקובעים - בהוראותיהם הרלוונטיות לענייננו - כדלקמן: "93.124 האחראי או מי שהוסמך לכך על ידו, לא יתייק בתיקו האישי של העובד תלונות או הערות שליליות בכתב, ללא ידיעת העובד אגב מתן אפשרות לעובד להגיב בכתב לתלונות או להערות אלו. תגובת העובד תתויק בצמוד לתלונות או להערות, ועל התלונות או ההערות תירשם החובה לעיין בתגובת העובד; עיין העובד בתיקו האישי כאמור בפסקה 93.125 ונודע לו, כי תויקו בו תלונות או הערות שליליות ללא ידיעתו, ולא ניתנה לו בזמנו אפשרות להגיב, יאפשר לו האחראי לצרף תגובה בכתב. על תגובת העובד יחול האמור בסיפא לנסמן (א) לעיל; האחראי מוסמך במקרים חריגים להסיר תלונות או הערות שליליות, אשר הוכנסו בטעות או בחוסר תום לב לתיקו האישי של העובד, וזאת לאחר קבלת חוות דעת של היועץ המשפטי של המשרד, תוך מתן הודעה בדבר משיכת המסמכים לנציבות שירות המדינה והכנסת תיעוד ברור להוצאת המסמכים בתיק גופו. 93.125 (א) לכל עובד (לרבות עובד שפרש מהעבודה) זכות עיון בתיק האישי. עובד המעוניין לעיין בתיקו האישי יגיש לאחראי, או למי שהאחראי הסמיך לכך במשרד שבו הוא מועסק (להלן - האחראי), בקשה בכתב חתומה על ידו. אין העובד חייב לציין את הטעם לבקשתו; (ב) זכותו של העובד לדעת מה המידע הקיים לגביו בתיק האישי, לעיין בו ולקבל צילומי מסמכים מהתיק האישי. האחראי ידון בבקשה במגמה לאפשר לעובד לממש את זכויותיו אלה. האחראי ישקול האם מתקיים אחד או יותר מהמנויים בנסמן (ו) להלן, לגבי המסמכים בתיק האישי....; (ט) 1. עובד שעיין בתיקו האישי כאמור בפסקה זו, ומצא כי המידע עליו המתויק בו אינו נכון, שלם, ברור או מעודכן, רשאי לפנות לאחראי בבקשה לתקן את המידע, או למוחקו; 2. העובד ימסור לאחראי את העובדות ו/או המסמכים הנחוצים להוכחת טענותיו. האחראי, לאחר שבדק את החומר שנמסר לו, ומצא שאכן נפלה טעות, יפעל לתיקונה, או למוחקה; 3. מצא העובד כי המידע כולל תלונות או הערות שליליות, ולא ניתנה לו אפשרות להתגונן, יפעל כאמור בפסקה 93.124(ב)". 16. בין אם המערער הפנה לסעיפים אלה בתקשי"ר בהליכים המשפטיים הקודמים ובין אם לאו - אין לו עוד אפשרות משפטית, נוכח קיומו של מעשה בית דין, להעלות - למצער בהליכים שהינם בסמכות בית הדין לעבודה - טענות נוספות בקשר לתלונות שהיוו בסיס לפיטוריו, לרבות כפי שניסה לעשות בהליך מושא ערעור זה. ראשית, כיוון שמטרתו בקשר לכך - כפי שאישר בפנינו - הינה לשוב ולתקוף את פיטוריו. שנית, כיוון שעילתו, גם בקשר לנכונות התלונות, מוצתה בדיונים הקודמים בעניינו מכוח השתק עילה, שכן התייחס לתלונות נגדו במפורש במסגרת ההליכים הקודמים וכבר נקבע כי "שתי תובענות תיחשבנה כבעלות עילות זהות מקום שהתובע היה יכול לרכז את כל העובדות ואת כל הטענות - ואלה שבתובענה החדשה בכלל זה - במסגרת ההתדיינות הראשונה" (ע"א 823/08 חזן נ. רשות המיסים, מיום 4.1.09; ההדגשה במקור). אין חולק כי המערער יכול היה להפנות לסעיפים האמורים בתקשי"ר, ככל שלא עשה כן, גם בהליכים הקודמים - ולכן גם אם לא עשה זאת אין בכך כדי להצדיק את פתיחת העילה להתדיינות נוספת. 17. זאת ועוד, במהלך הדיון בפנינו הסתבר כי סוגיית התלונות תלויה ועומדת בימים אלה בפני בית משפט השלום בקריות, במסגרת התביעה האזרחית שהגיש המערער ועודנה מתנהלת (ת.א. 2524/07). השאלה אם התלונות האמורות הן אכן "תלונות שווא" מתבררת באופן ישיר במסגרת תביעה זו, וממילא לא ניתן להגיש - באותה עילה - תובענה נוספת לערכאה אחרת (נוכח הכלל של "עניין תלוי ועומד"; ע"א 9/75 אל עוקבי נ. מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד כט(2) 477, 482-483 (1975)). בסיכומי התשובה של המערער מאשר הוא כי התלונות נבחנות לגופן במסגרת ההליך בבית משפט השלום, אך "הבעיה היא שאין לכבוד בית משפט השלום סמכות להחזיר את התובע לעבודה, אלא רק לכבוד בתי הדין". מדברים אלה עולה הודאה ברורה של המערער כי בקשתו הינה לנהל בבית הדין לעבודה הליך מקביל לזה המתנהל בבית משפט השלום, מתוך מטרה יחידה לקבל סעד של החזרה לעבודה - על אף שהעילה עליה הינו מבסס את דרישתו לסעד האמור כבר מוצתה במלואה בהליכים הקודמים כמפורט לעיל. 18. סוף דבר - הערעור נדחה. מבלי לפגוע בדחיית הערעור ובכל האמור בפסק דין זה, וככל שהמערער טרם עשה כן, הינו רשאי - מכוח סעיפי התקשי"ר שצוטטו לעיל - לפנות לאחראי הרלוונטי בבקשה מסודרת בכתב לעיין בתיקו האישי, וכן רשאי הוא - מכוח סעיף 93.124(ב) לתקשי"ר, וככל שלא הגיב בזמן אמת - לבקש להגיב בכתב להערות או לתלונות המצויות בתיקו האישי. ככל שיעשה כן, תגובתו האמורה תתויק בתיקו האישי בצמוד לתלונות/הערות, הכל בהתאם להנחיות המפורטות בתקשי"ר ובכפוף להן. בסוף הדיון בפנינו אכן הציע ב"כ המדינה למערער הסדר ברוח זו, וניתן להניח כי הינו עדיין עומד מאחורי הצעה זו גם אם לא הושג הסדר מסודר בהמשך להצעתו. להסרת ספק, אין בכך כדי לפתוח פתח לתביעות נוספות בגין התלונות או הפיטורים. המערער ישא בהוצאות המשיבה בהליך בסך של 3,500 ש"ח. מסמכיםתיק אישיזכות העיוןעובדי מדינה