התובע מעיד כי נהג מכוניתו מכיוון בקה לכיוון ג'ת מצפון לדרום, ובהגיעו לצומת הגיע ממזרח הנתבע כשהוא נוהג במכוניתו. בכיוון נסיעת הנתבע מוצב תמרור עצור, והנתבע חצה את הצומת לטענת התובע מבלי שנתן זכות קדימה, חסם את דרכו וארע מפגש תאונתי. הנתבע התגונן בטענה כי כאשר מכוניתו נפגעה ע"י מכונית התובע, היא הייתה כבר בחניה של בית קפה באיזור הצומת. התובע לטענתו נסע לכיוון ג'ת במהירות מופרזת, בנתיב שמאלי של הכביש בניגוד לחוק, נהג שהיה לפניו עצר כדי לפנות שמאלה, והתובע לא שם לב לכך, סטה ימינה וכך פגע במכוניתו שכאמור לטענתו כבר הייתה בחניה. הנתבע לא מציין בכתב ההגנה מהיכן הוא הגיע אל חניה, וניתן היה להבין כי הוא כלל לא היה בנסיעה עובר לתאונה אלא שמכוניתו הייתה כאמור בחניה. בבית המשפט טען הנתבע כי הוא הגיע אל חניית בית הקפה בפנייה שמאלה, כאשר קודם לכן נסע מדרום לצפון, כלומר מול התובע וכאשר פנה שמאלה, לא ראה כלל את התובע שהיה רחוק, מולו הגיעה מכונית שנהגה פנה שמאלה וגם הוא פנה כאמור שמאלה, מבלי שהפריע לנהג האחר, ואז הגיע התובע מימין ופגע במכוניתו שכבר הייתה בחניה. התובע מצרף חומר חקירה של המשטרה ובין היתר עותק כתב אישום שהוכן ע"י התובע לבית המשפט לתעבורה, ובו מואשם הנתבע בעבירה של אי מתן זכות קדימה בצומת, מבלי לציין קיומו של שלט עצור בכיוון נסיעת הנתבע שכן בוחן שהיה במקום לא מצא שלט כזה באותו מקום. בין המסמכים המופיעים בחומר, מצויות שתי הודעות חתומות ע"י הנתבע שנמסרו לחברת הביטוח כלל, ונחתמו על ידו ב- 30/4/07. באחת מהן נכתב כי הוא יצא משלט עצור מבלי לעצור עצירה מוחלטת ומבלי לשים לב לכביש, ולרכבים ופגע ברכב וגרם לו נזק רב. זוהי גירסה המתיישבת עם גירסתו של התובע, אך כאמור אין בזירת התאונה בשום כיוון שלט עצור. במסמך השני שנחתם לכאורה באותו יום, נרשמה גירסה כי לפיה "בעת שעשיתי חניה בצד ימין בצומת .... רכב צד ג' שנסע מבקה מכיוון ג'ת סטה ימינה ופגע ברכבי בצד ימין. הנתבע טוען כי בהודעה הראשונה שצוטטה לעיל, נרשמו דברים שלא על דעתו, והוא חתם על טופס שהיה ריק, ורק לאחר מכן נרשמו בו פרטים שאינם נכונים. גם בהודעה השניה לא דייק הנתבע כשתיאר שהוא היה בחניה מבלי לציין כי הגיע לחניה בפניה שמאלה, שם בה, לכל הדעות, היה עליו לתת זכות קדימה לנהגים שהגיעו אל הצומת, כולל התובע. גם גירסתו של הנתבע במשטרה איננה זהה לגירסתו בבית המשפט, שכן שם הוא טוען כי התובע סטה ימינה, במהירות מופרזת, כיוון שלא הסתכל קדימה אלא שמאלה, וכאשר שאל את התובע למה סטה מנתיבו, טען התובע כי ממזרח בא רכב ולכן הוא סטה. הנתבע לא מזכיר בעדותו במשטרה את המכונית שכביכול נסעה לפני התובע ונהגה פנה שמאלה ולכן כביכול סטה התובע ימינה. הנני מוצאת את הנתבע בעיקר אחראי לגרם התאונה, שכן הוא פנה שמאלה לחצרים, למקום שכלל איננו צומת, באופן שהפתיע את התובע, זאת מבלי לתת זכות קדימה לתובע. גם גירסתו של התובע איננה מדוייקת, כפי שפורט לעיל, ויתכן כי אילו היה נוסע ביתר תשומת לב, היה רואה את הנתבע מבעוד מועד פונה שמאלה, ויכול היה למנוע את התאונה. בהתחשב בכל האמור הנני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובע סך 4500 ₪ בתוספת ריבית והפרשי הצמדה מאפריל 2007 ועד ליום הפירעון, ועוד 100 ₪ הוצאות בתוספת ריבית והפרשי הצמדה מהיום ועד ליום הפירעון. משפט תעבורהזכות קדימהחניה