תביעה קטנה, לחייב את הנתבעים, יחד ולחוד, לשלם לתובע סכום של 6,629 ₪, בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכבו והוצאות אחרות, עקב כך. לטענת התובע, ביום 16/2/11, בכפר יאסיף, הוא נסע ברכבו מסוג מזדה, מספר רישוי 6357627 ( להלן - "רכב התובע "), ובהגיעו לצומת, ועת נסע לכיוון ישר, התנגש בו רכב אחר, מספר רישוי בכתב ההגנה מטעמם טוענים הנתבעים כי בתאריך הנ"ל, באזור כפר אבו סנאן, נסעה הנתבעת 2 ברכבה, בכביש צר, ולפתע הגיע מולה רכבו של התובע, במהירות גבוהה מאוד, לא נתן לה זכות קדימה וללא נקיטת אמצעי זהירות סבירים, הוא סטה לעבר רכבה של הנתבעת 2 ופגע בו, ומשכך, האחריות לקרות התאונה הינה של התובע ולא של הנתבעים. אין מחלקות בין הצדדים כי רכבו של התובע ורכבה של הנתבעת 2 התנגשו זה בזה, ביום 16/2/11. יחד עם זאת, במהלך שני הדיונים שהתקיימו, הוברר, מטיעוני הצדדים בפניי, כי לא התובע הוא שנהג ברכבו, אלא מר גדבאן עסאם, ולא הנתבעת 2 היא שנהגה ברכבה, אלא הנתבע 1. העד מטעם התובע, מר גדבאן עסאם, העיד כי, עת נהג ברכבו של התובע, הגיע משמאלו רכב אחר, בו נהג אותה שעה הנתבע 1, שנסע בירידה חדה והתנגש בו וגרם לו לנזקים המתועדים בתמונות, שהוגשו וסומנו ת/1, ובחוות הדעת של השמאי מטעם התובע. בחקירתו הנגדית ציין מר גדבאן כי, הוא התכוון לנסוע בכיוון ישר בצומת, ולפתע הוא ראה את הנתבע 1 מופיע מצד שמאל ופוגע ברכבו ( עמוד 3 לפרוטוקול ישיבת יום 27/10/11 ). לטענת עד זה, בעת ההתנגשות של שני כלי הרכב הנתבע 1 לא היה בעצירה, אלא נסע במהירות, ובשל הירידה בכביש ומזג האוויר הגשום הנתבע 1 לא הצליח לעצור את הרכב והתנגש בו ( עמוד 4 לפרוטוקול ). עדותו של מר גדבאן הייתה עקבית, נתמכה בתמונות שהוא הגיש, המתעדות את מקום התאונה ואת כיווני נסיעת שני כלי הרכב, באופן התומך בעדותו הנ"ל. בעדותו בפניי ציין הנתבע 1, מר מטאנס מטאנס, כי מזג האוויר היה גשום וכי הוא נסע בירידה, וכי שדה הראיה בצומת בה אירעה התאונה הינו קשה, כך שלא ניתן לראות את התנועה בצומת מבלי להגיע עם הרכב לקו אפס, ובשל כך הוא נוהג לעצור בטרם הוא נכנס לצומת ( עמוד 4 לפרוטוקול ). עדות זו תומכת בעדותו של מר גדבאן, לפיה, מזג האוויר, במועד הרלבנטי, היה גשום, הנתבע 2 נסע בירידה, ואין שדה הראייה בצומת הרלבנטית. הנתבע 1 הוסיף כי בהיותו בעצירה התנגש בו רכב אחר. אני דוחה טענה זו של הנתבע 1, שהרי, אילו אכן רכבו היה בעצירה מוחלטת על קו האפס של גבול הצומת, לא הייתה כל אפשרות כי רכב אחר, המגיע מכיוון אחר מימינו של הנתבע 1 ומתכוון לנסוע ישר באותה צומת, יתנגש ברכב הנתבעת, שלא נמצא כלל בשטח הצומת, אלא, כאמור, על קו האפס, כהגדרתו. בנסיבות אלה, אין כל אפשרות למגע בין כלי הרכב, שעה שהרכב האחר נכנס לשטח הצומת ונוסע לכיוון ישר, בעוד שהרכב האחר, הוא הרכב בו נהג הנתבע 1, היה, לפי הנטען, בעצירה מוחלטת על קו האפס וטרם נכנס לשטח הצומת, כאשר לפי עדויות הצדדים והתמונות של מקום התאונה, שהוגשו וסומנו ת/1 , בין שני הכבישים הצרים בהם נסעו שני כלי הרכב חוצץ קיר, ושני הכבישים מתמזגים אך בשטח הצומת הנ"ל. אין מחלוקת בין הצדדים כי רכבו של התובע הגיע מצד ימין של רכב הנתבעת 2. מכאן, זכות הקדימה הינה, בהעדר תמרור המורה אחרת, של התובע. שוכנעתי כי הנתבע 1 נסע בכביש הרלבנטי ונכנס לשטח הצומת הנ"ל, מבלי ליתן זכות קדימה לרכבו של התובע המגיע מימינו, ומבלי לעצור את רכבו או להאט את מהירות נסיעתו, על מנת לבדוק את מצב תנועת כלי הרכב, בטרם ייכנס לשטח הצומת, ועקב כך הוא התנגש ברכבו של התובע, בו נהג מר גדבאן. תמיכה בכך מצאתי בעדותו של הנתבע 1 עצמו, אשר ציין כך: " האוטו שלי ארוך וכשעצרתי אולי הפנים של האוטו היו קצת קדימה כדי לראות...". ( עמוד 4 שורה 7 לפרוטוקול ). המסקנה, לנוכח דבריו לעיל של נתבע 1, ובהנחה שהייתי מאמץ אותם, הינה כי, הרכב בו נהג הנתבע 1 נכנס לשטח הצומת לפני שעצר עצירה מוחלטת, חלקו הקדמי בלט מגבול הצומת וחסם חלק מנתיב הנסיעה שמימינו, וגרם להתנגשות עם רכב התובע, שהגיע מימינו של רכב הנתבע. לא שוכנעתי כי מר גדבאן נסע במהירות מופרזת, לא נקט אמצעים סבירים למנוע את קרות התאונה, או שנהג באופן רשלני, ובכך היה אשם בקרות תאונה זו. מצאתי כי הטענה, לפיה, מר גדבאן הגיע לצומת הנ"ל, נכנס לתוכה ופגע ברכבו של הנתבעת 2, שהיה בעצירה מוחלטת על קו האפס של גבול הצומת ומבלי להבחין כי במקום נמצא רכב אחר מצד שמאל בעצירה מוחלטת, הינה טענה בלתי סבירה, בלתי הגיונית ולא נתמכה בכל ראיה שהיא. השמאי מטעם התובע, מר אלי עבוד, ציין, בחוות דעתו המצורפת לכתב התביעה, כי לרכבו של התובע נגרמו נזקי רכוש בשווי של 5,929 ₪. לפי חשבונית מיום 11/3/11, שהוגשה ושומנה ת/3, שכר טרחתו של השמאי הנ"ל עמד על סך של 550 ₪. לא הוגשה מטעם הנתבעים ראיה לסתור את הערכת הנזקים וההפסדים הנ"ל, שהוכחו לפי הראיות הנ"ל מטעם התובע. על כן, אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעים, יחד ולחוד, לשלם לתובע, תוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין לידיהם, סכום של 6,479 ₪. אין צו להוצאות. משפט תעבורהזכות קדימה