1. כנגד הנאשם הוגש כתב אישום לפיו, ביום 8.9.03 בשעה 17:00 , שעה שנהג ברחוב החרושת בכרמיאל , נהג בלי שהיה חגור בחגורת בטיחות עבירה בניגוד לתקנה 83ב לתקנות התעבורה, התשכ"א - 1961. 2. הנאשם כפר בעובדות כתב האישום. 3. התביעה הביאה כעד מטעמה 2 עדי תביעה. השוטר, רס"ל קבלאן אכרם, עורך הדו"ח והגישה באמצעותו את הדו"ח וכך נכתב בדו"ח ת/2: "היום בהיותי בסיור משטרתי בניידת 942 כחול לבן באתי מכיוון תחנת הדלק לכיכר ושם עבר הרכב הזה בתוך הכיכר הבנחתי אני והרפז (שוטר) שהנהג הנ"ל לא חגור בחגורת בטיחות . נסענו אחריו עקפנו אותו ושוב זיהינו טוב מאד שהנ"ל לא חגור בחגורת בטיחות...." עד התביעה רס"ל קבלאן אכרם מצא לנכון לרשום מזכר נוסף אשר הוגש באמצעותו וכך נכתב במזכר ת/3: "הוא התעקש שלא נתנו לו זכות קדימה אבל זה לא יתכן כי אנחנו הגענו אחריו וזה אומר שנתנו לו את הזכות בכיכר כי הוא גם לא נאלץ להאיט ועבר בכיכר חלק . מסרנו לנהג את פרטינו ומסרנו לו את הקנס. " עפ"י הרישום בדו"ח הגיב הנאשם ואמר: "אין בכלל מה להגיד, אני בחור טוב אני אגיד בבית המשפט" יש לציין כי הנאשם סירב לחתום. בחקירתו הנגדית עמד עד התביעה על דעתו כי ראה את הנאשם מגיע לכיכר חולף על פניו כשהוא לא חגור בחגורת בטיחות. עד תביעה מס' 1 רס"ר סאמר דלה ערך מזכר סומן ת/1 וכך נרשם: "היום בתאריך הנ"ל בהיותו בסיור שגרתי בניידת 942.. נסענו מכיוון הכניסה המזרחית של העיר כרמיאל ובהגענו לכיכר ליד תחנת הדלק ברחוב החרושת לכיוון כיכר בית הקברות עבר רכב מסוג טויטה בכיכר מכיוון בית הקברות שמאלה לכיוון העיר והמשיך ישר לתוך העיר. זיהינו שהנהג לא חגור בחגורת בטיחות..." בחקירתו הנגדית ציין עד התביעה בין היתר : "אני זוכר את האירוע, לא היה ויכוח ולא שום דבר. הנאשם טען שלא נתנו לו זכות קדימה בכיכר, זה לא נכון. הוא היה ללא חגורת בטיחות נסענו אחריו ווידאנו שהוא היה ללא חגורת בטיחות ואז עצרנו אותו ורשמנו לו דו"ח". 4. מטעם הנאשם העיד הנאשם בעצמו. בעדותו בפני ביום 18.5.06 ציין הנאשם את הדברים הבאים: אני נסעתי באזור התעשיה בכרמיאל, הגעתי לכיכר, הסתובבתי בכיכר, כשכיוון הנסיעה שלי מכיוון דרום לכיוון מערב. מצד ימין, מכיוון הכניסה המזרחית של כרמיאל הגיעה הניידת, היא לא נתנה לי זכות קדימה בכיכר והיא כמעט פגעה בי. סימנתי לשוטרים עם היד והם נתנו לי לנסוע. אחרי כ-150 מ' עקף אותי במהירות הניידת וסימנה לי לעצור. עצרתי, ניגש אליי השוטר, ביקש את המסמכים שלי, נתתי לו את המסמכים והוא ניגש לניידת, הניידת חנתה כ-40-50 מ' מהרכב שלי. אני המתנתי כ- 20-30 דקות, ניגשתי לניידת ושאלתי אותו מה קורה. הוא לא התייחס אליי, ביקשתי ממנו את הפרטים שלו, הוא סירב לתת לי, הוא כעס עליי, אמר לי ללכת לאוטו שלי, אני נבהלתי והלכתי לרכב. אחרי 40 דקות הוא הגיע אליי לרכב, הוא אמר שנסעתי ללא חגורות בטיחות וביקש שאחתום על הדו"ח. לא הסכמתי לחתום על הדו"ח. אני חגרתי חגורת בטיחות. לפני כן קיבלתי פעמיים או שלוש פעמים בכרמיאל בלי חגורת בטיחות ולמדתי את הלקח" 6. לאחר ששמעתי את הנאשם ואת עדי התביעה שקלתי את דבריהם, התרשמתי מהופעתם בביהמ"ש, מצאתי כי עובדות כתב האישום הוכחו בפני כנדרש ומעבר לכל ספק סביר. אציין, כי עדויות השוטרים אמינה בעיני ואני קובע כי אכן משקפות את נסיבות המקרה כפי שאכן היו. עדותיהם מפורטות ונסיבות המקרה מצויינות במזכרים שהוגשו בדקדקנות, תוך התייחסות לכל נסיבות האירוע. לשוטרים היה קשר עין רצוף ושדה ראיה פתוח ולא היה כל קושי ומגבלה להבחין בנאשם בביצוע העבירה. יצויין כי גם הנאשם אישר בחקירתו הנגדית שהניידת היתה במרחק קצר ממנו בכיכר ולכן אני מאמין כי השוטרים יכלו להבחין באם הנאשם חגור אם לאו. עדי התביעה ציינו בנסיבות המקרה את מקום ביצוע העבירה ואני מאמין כי לאור העובדה שעדי התביעה נסע במקביל לנאשם, לא היה להם כל קושי להבחין בנאשם בעת ביצוע העבירה. לא מצאתי בדברי הנאשם דבר שיש בו כדי לפגוע במהימנות עדותם של עד התביעה. למעשה, הנאשם בגירסתו מאשר את גירסת השוטרים , באשר למרחק שהיה בין רכבו לבין הניידת - מרחק קצר ביותר. משמעות טענת הנאשם שהדו"ח נרשם רק מתוך רצון של השוטרים ללמדו לקח על כך שהוא סימן להם ביד על אופן נהיגתם. טענה זו של הנאשם נדחית על ידי מכל וכל, אם נכונה היתה טענת הנאשם, אזי יכלו עדי התביעה להעליל על הנאשם עבירות חמורות בהרבה מעבירה של נהיגה ללא חגורת בטיחות אשר הקנס הכספי בגינה הינו סכום צנוע של 250 ש"ח. לאור האמור לעיל, שוכנעתי מעל לכל ספק סביר, כי הנאשם ביצע את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום ולפיכך, הנני מוצא אותו אשם בביצועה. משפט תעבורהזכות קדימהכיכר (מעגל תנועה)