בפני תביעת התובע לפיצוי על נזקים שנגרמו לרכבו, שהינו טנדר סגור מ.ר. 2874808 (להלן: "הרכב") כתוצאה מתאונה שארעה ביום 24.6.10 בשפרעם עת משאית מ.ר. 1042163 (להלן: "המשאית") שהיתה נהוגה על ידי הנתבע מס' 1 (להלן: "הנתבע"), פגעה ברכב בפינתו השמאלית אחורית וגרמה לו לנזק אשר הביא לכך שהרכב הוכרז כאובדן להלכה. לטענת התובע התאונה ארעה בעת שעצר בכניסה לכיכר בכדי לתת זכות קדימה לרכב שנסע בכיכר והמשאית פגעה בו מאחור. במהלך הדיון בפני טען התובע כי המשאית פגעה במרכז חלקו האחורי של הרכב, וכי מיד לאחר התאונה הוא המשיך בנסיעה וברח מהמקום מאחר והוא פחד. לשאלת בית המשפט ממה פחד והאם נכונה טענת הנתבע כי בין הצדדים היה סכסוך קודם, הכחיש זאת התובע וטען כי פחד בשל עוצמת המכה של המשאית. הנתבע אינו כופר בעצם ארוע התאונה אולם טוען כי זו ארעה כתוצאה מכך שהתובע סטה עם רכבו באופן פתאומי וחסם את נתיב נסיעת המשאית וזאת באופן מכוון ובעקבות מריבה קודמת שהיתה ביניהם. הנתבע מוסיף כי קודם לתאונה, נסע התובע בפראות, עבר שתי כיכרות בניגוד לכיוון התנועה ואז נעמד עם רכבו בצידו הימני של הכביש וכשהנתבע התקרב עם המשאית, סטה לפתע למסלול נסיעתו. במהלך הדיון שמעתי את עדותם של התובע והנתבע אשר יש לציין כי שתיהן הותירו רושם בלתי מהימן ולא שוכנעתי כי מי מהם מוסר את הגרסה האמיתית והמלאה בדבר אופן ארוע התאונה. התובע מצידו בעת שהתבקש להדגים את אופן פגיעת המשאית ברכבו, ציין כי זו פגעה בו באופן מלא מאחור ודבר זה אינו עולה בקנה אחד עם תמונות הנזק מהן עולה בבירור שהפגיעה היתה בעיקרה בפינתו השמאלית אחורית של הרכב. אוסיף עוד כי טענת התובע שהתאונה ארעה בעת שעצר בכניסה לכיכר נסתרת אף היא מתמונות שהציג הנתבע ממקום התאונה ואשר בהן נראים שברים מהרכב שהם במרחק ניכר מנקודת העצירה לצורך כניסה לככר. מנגד, הנתבע הצביע על נזק שנגרם למשאית במרכז חזית המשאית. נזק זה, כמו גם מקום ארוע התאונה בצידו השמאלי של הכביש, אינם מסתדרים עם גרסת הנתבע שכן, מהתמונות שהוצגו בפני עולה שבכיוון נסיעת הרכבים ישנו מקום מעבר לשני רכבים ולא ברור כיצד רכב הנתבע אשר על פי הטענה היה בצד ימין, יכול היה להספיק ולחצות את מלוא רוחב הכביש באופן כה פתאומי, שהנתבע לא יכול היה להבחין בו. בנסיבות אלו, ובהעדר אפשרות לקבוע הכיצד התרחשה בתאונה, ובאשמתו של מי מהנהגים המעורבים, אני סבורה כי התובע, אשר הנטל להוכיח את תביעתו רובץ לפתחו, לא עמד בנטל זה ולפיכך דין התביעה להידחות כנגד כל הנתבעים. למען הסר כל ספק אציין כי אין באמור לעיל משום קביעה כי גירסת הנתבע מתקבלת, אלא אך שלא שוכנעתי באמיתות גירסת התובע. בנסיבות הענין איני מוצאת לעשות צו להוצאות. המזכירות תשיב לתובע, יחד עם פסק הדין את התמונה שצרף ומסומנת ת/1, זאת לאחר סריקתה ואת דו"ח השמאי המקורי. משפט תעבורהזכות קדימהכיכר (מעגל תנועה)