נטען כי התאונה אירעה בעליה כאשר משני צידי הדרך חנו רכבים. משאית הנתבע היתה בעליה, התובע הגיח ממול והבחין בעובדה שמולו הגיע רכב משאית, לא המתין על מנת לאפשר לרכב העולה לעבור, נדחף לרווח שבין המשאית לרכבים החונים והשתפשף לאורכו במשאית, לפיכך האחריות רובצת עליו. בית המשפט ציין בדבר קרות התאונה בעליה, אשר בה היה על התובע לתת זכות קדימה למשאית העולה, כי יש ספק אם אכן מדובר בעליה באותו קטע של הכביש, ויתרה מכך, משנצמד התובע למדרכה, הרי הוא עשה את כל המוטל עליו בנסיבות המקרה, ונתן זכות קדימה למשאית הנתבע. ##להלן פסק דין בנושא זכות קדימה בעליה:## 1.לפניי תביעה לתשלום סך של 15,290 ₪ בגין תאונת דרכים שאירעה בנצרת ביום 20.7.01 . בכתב התביעה טען התובע כי המתין בימין הכביש, ומשאית של נתבע מס' 1 עם משאבת בטון נסעה בנתיב הנגדי, התנגשה ברכב התובע וגרמה לו נזקים. לכתב התביעה צורפה חוות דעת שמאי לפיה הנזקים הישירים שנגרמו לרכב התובע הוערכו בסך 10,108.80 ₪, הערכת ירידת ערך לרכב התובע בסך 3000 ₪ , חשבון שכ"ט שמאי בסך 1182 ₪, חשבוניות תיקון ע"ס 10,284 ₪ . 2.בכתב ההגנה נטען כי התאונה אירעה בעלייה כאשר משני צידי הדרך חנו רכבים. משאית הנתבע היתה בעליה, התובע הגיח ממול והבחין בעובדה שמולו הגיע רכב משאית, לא המתין על מנת לאפשר לרכב העולה לעבור, נדחף לרווח שבין המשאית לרכבים החונים והשתפשף לאורכו במשאית, לפיכך האחריות רובצת עליו. 3.ביום 27.2.02 התקיים דיון בתביעה, שמעתי את גרסאות הנהגים, אשר נחקרו בחקירה נגדית קצרה, והצדדים סיכמו את טענותיהם. 4.אחריות לתאונה: לאחר ששמעתי את העדויות אני בדיעה כי האחריות הבלעדית לתאונה רובצת על נהג נתבע מס' 1, מר חאדר מסארוה. מגירסאות הנהגים עולה כי המדובר היה בתאונה שאירעה בכביש ליד מסגד בילאל ביום שישי בשעת תפילת הצהריים, כשבצידי הכביש חנו רכבי המתפללים, והכביש היה חסום בחלקו. התובע נסע בכביש , ראה את המשאית של הנתבע מתקרבת, נצמד למדרכה כדי לתת למשאית לעבור, המשאית עברה ושפשפה את רכבו של התובע לאורך צידו השמאלי. אף לפי גירסת נהג הנתבע התובע נצמד למדרכה, דהיינו שלא נדחף לרווח בין הרכבים החונים לבין המשאית כטענת הנתבעים בכתב ההגנה. משנצמד רכב התובע למדרכה הרי ברור הוא כי באותו קטע של הכביש לא חנו רכבים בצד הכביש בכיוון נסיעתו של התובע. באשר לטענת הנתבעים בדבר קרות התאונה בעלייה, אשר בה היה על התובע לתת זכות קדימה למשאית העולה, הרי ספק בעיניי אם אכן מדובר בעלייה באותו קטע של הכביש, ויתרה מכך, משנצמד התובע למדרכה, הרי הוא עשה את כל המוטל עליו בנסיבות המקרה, ונתן זכות קדימה למשאית הנתבע. לפיכך, אני קובעת כי מלוא האחריות לתאונה רובץ על נהג הנתבע. 5.גובה הנזק: לכתב התביעה צורף כאמור חוות דעת שמאי על נזק ישיר, חוות דעת שמאי על ירידת ערך, חשבון שכ"ט שמאי, וקבלות מהמוסך על תיקון הרכב. טענת הנתבעים היא כי הנזק מוגזם ומופרך, כי לא נגרמה ירידת ערך כלשהי לרכב, וכי לא הוכיח תשלום בפועל לשמאי. לאחר שעיינתי במסמכים אני בדיעה כי התובע הוכיח במידת ההוכחה הנדרשת את הנזקים הבאים: א.נזק ישיר בסך 10,108 ₪ באמצעות חוו"ד שעת השמאי, אשר לא נסתרה, ובאמצעות קבלות תיקון, על אף שסכום הקבלות עולה על הסכום שבחוות הדעת. ב"כ הנתבעות טען כנגד תאריך הוצאת חוות הדעת ביום 6.7.01 כשהתאונה אירעה ביום 20.7.01, ברור כי המדובר בטעות דפוס מאחר ובגוף חוות הדעת נרשם תאריך תאונה 20.7.01, וכן תאריך בדיקת רכב 21.7.01 והשמאי ציין כי זוהי טעות דפוס, והתאריך צריך להיות 6.8.01 . ב.נזק עקיף של ירידת ערך בסך 3000 ₪ באמצעות חוות דעת שמאי אשר גם היא לא נסתרה , ואינני מקבלת בהקשר זה את טענתו של ב"כ הנתבעים. לשם עריכת חוות דעת זו בדק השמאי את הרכב לאחר תיקונו ופירט את התיקונים שבוצעו וכן פירט אילו סימנים נותרו על הרכב כתוצאה מהתאונה , ואשר עשויים להשפיע על ערכו של הרכב. ג.שכ"ט שמאי בסך 1182 ₪ לפי חשבון שכ"ט המצורף לתביעה. אומנם לא צורפה קבלה על תשלום שכ"ט השמאי, אך אין בכך כדי להטיל ספק בעובדה כי התובע שילם או יצטרך לשלם בעתיד לשמאי את הסכום הזה. 6.לסיכום: אני מחייבת את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובע : סך של 14,290 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 6.8.01 ועד יום התשלום המלא בפועל, וכן הוצאות משפט בסך 300 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד יום התשלום בפועל. משפט תעבורהזכות קדימה