הנאשם הואשם באי מתן זכות קדימה בפניה שמאלה בצומת לרכב הבא ממול, עבירה לפי תקנה 64(א)(2) לתקנות התעבורה תשכ"א - 1961 ובנהיגה בחוסר זהירות, עבירה לפי תקנה 21(ג) לתקנות התעבורה. כתוצאה, על פי כתב האישום, נגרמה תאונת דרכים בה נגרם נזק לרכוש ונהג המעורב ושני נוסעים שהיו עמו נחבלו קלות בגופם. לאחר שמיעת הראיות עולה שהעובדות הבאות אינן שנויות במחלוקת והנני קובע שהוכח: - בתאריך 13.9.01 בשעה 6: 30 לערך נהג הנאשם רכב פרטי פורד מס' 8984829 בכביש מס' 35 מכיוון מזרח והתקרב לצומת עם אזור התעשייה של קריית גת. אותה שעה נהג מר שאול פיטרו (ע"ת מס' 2) מכונית פיאט מכיוון מערב, ממול לכיוון נסיעת הנאשם והתקרב גם הוא לצומת האמור. סמוך לצומת האמור, המסלול בו נסע נהג המעורב מחולק לשלושה נתיבים כשהנתיב השמאלי ביותר והנתיב האמצעי מיועדים לנסיעה ישר ואילו הנתיב הימני ביותר מיועד לנהגים המבקשים לפנות ימינה לאזור התעשייה. נהג המעורב נסע בנתיב האמצעי, דהיינו, בנתיב הימני מבין שני הנתיבים המיועדים לנסיעה ישר. על פי עדות עדת ההגנה מס' 2, טליה רוגוב, נהג המעורב נסע לאט (עמ' 10 לפרוטוקול שורה 29). בהגיע הנאשם לצומת הוא פנה שמאלה לכיוון אזור התעשייה. בטרם פינה רכב הנאשם את הצומת, חזית רכב המעורב התנגש בדלת האחורית השמאלית של רכב הנאשם. באף שלב לפני ההתנגשות הנאשם לא הבחין ברכב המעורב. כתוצאה מההתנגשות בין כלי הרכב, נגרם נזק לרכוש ונהג המעורב ושני נוסעים שהיו עמו נחבלו קלות בגופם. תקנה 64(א)(2 ) לתקנות התעבורה מחייבת נהג הפונה שמאלה בצומת לתת זכות קדימה לרכב הבא ממול. די בעובדות שאינן שנויות במחלוקת, להוות ראיה לכאורה לאשמת הנאשם בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום. חרף האמור, טוענת ב"כ הנאשם כי יש לזכות את הנאשם. גב' טליה רוגוב (ע"ה מס' 2), העידה כי הבחינה ברכב אחר עוקף את רכב המעורב בנתיב השמאלי. הרכב האחר "חתך" ימינה לפני רכב המעורב שנסע בנתיב האמצעי והשתלב סמוך לפני רכב העדה בנתיב הימני לפונים לאזור התעשייה. כתוצאה מהשתלבות הרכב האחר סמוך לפני רכבה העדה נאלצה לבלום בבלימת חירום עד לעצירה מוחלטת. מיד לאחר שהעדה נאלצה לעצור את רכבה בגלל הרכב שהשתלב לפניה, אירעה ההתנגשות בין רכב המעורב שהמשיך בנסיעה ישר לבין רכב הנאשם שפנה שמאלה בצומת. גב' אפרת זהבי (ע"ה מס' 3) העידה שנסעה בעקבות רכב עדת הגנה מס' 2, בנתיב הימיני לפונים לאזור התעשייה. העדה הבחינה ברכב "חותך" לפני הרכב של עדת הגנה מס' 2 וכעבור כמה שניות שמעה רעש התנגשות בין רכב המעורב שנסע משמאלה בנתיב האמצעי והמשיך בנסיעה ישר לבין רכב הנאשם שפנה שמאלה בצומת. לטענת הסניגורית, הרכב האחר כנראה הסתיר את רכב המעורב מעיני הנאשם ולכן אין לבוא בטרוניה עמו אם החליט הנאשם לפנות שמאלה בצומת. אין ממש בטענה זו של ב"כ הנאשם. א. על פי עדות הנאשם עולה בברור כי הוא לא הבחין באף שלב ברכב האחר, לא בנסיעת רכב האחר בנתיב השמאלי כדי לעקוף את רכב המעורב ולא בעת שהרכב האחר "חתך" ימינה. אי לזאת, הרכב האחר לא יכול היה להטעות את הנאשם ו/או להסתיר את רכב המעורב מעיניו. ב. אדרבא. אילו הנאשם כן היה מבחין ברכב האחר עוקף את רכב המעורב ולאחר מכן "חותך" ימינה, במילא אסור היה לנאשם להתחיל בפניה שמאלה בצומת עד שהיה מסוגל לוודא כי אין כל סכנה כי הרכב האחר, הקרוב יותר אליו בעקבות העקיפה, לא ימשיך בנסיעה ישר ויכנס לתוך הצומת. ג. מאידך, אם בעת שהנאשם החל בפניה, הרכב האחר כבר הספיק להשתלב בנתיב הימני ביותר, או-אז הרכב האחר לא הסתיר את רכב המעורב שנסע בנתיב האמצעי. אי לזאת, אין בעדות שתי עדות ההגנה כדי להועיל לנאשם. אפכא מסתברא. יש בעדותן רק לשלול כל חשש כי רכב המעורב לא נראה לעין הנאשם הואיל ונהג המעורב השתלב באופן בלתי צפוי מהנתיב לפניה ימינה לנתיב האמצעי. לאור כל האמור, החלטתי להרשיע את הנאשם בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום. משפט תעבורהזכות קדימה