רקע כללי 1. התובעת, בעלת תואר BED בהתמחות בתקשורת של המכללה לחינוך "גורדון". בשנה"ל תשס"ז התובעת התקבלה לעבודה כמורה בבי"ס "אלחכמה" (בפקיעין שבמחוז צפון) בחוזה למילוי מקום בהיקף העסקה של 10 ש"ש. בשנות הלימודים תשס"ח ותשס"ט, שובצה התובעת לעבודה במשרה פנויה וקיבלה בסוף כל שנה הודעה על הפסקת עבודה. בטפסי הבקשה לשיבוץ אשר מולאו על ידי התובעת מידי שנה בטרם שובצה לבית הספר, הצהירה התובעת כי אין לה קרובי משפחה בבית הספר אליו ביקשה להשתבץ, על אף שאחותה מועסקת כמורה בבית הספר. 2. בשנה"ל תשס"ט (2008/2009 ) הוגשה תלונה בעניין העסקת התובעת בבית הספר בפקיעין לאור קרבה משפחתית למורה אחרת בביה"ס. התובעת הוזמנה למפקח בית הספר עקב התלונה, אך הוחלט שלא להפסיק את העסקתה והתובעת המשיכה לעבוד עד סוף שנה"ל תשס"ט. בסוף שנת הלימודים (12.05.09) קיבלה התובעת הודעה על הפסקת עבודתה. 3. בתאריך 15.02.09, הגישה התובעת בקשה לשיבוץ לשנה"ל תש"ע. גם בבקשה זו הצהירה כי אין לה קרובי משפחה בבית הספר אליו ביקשה להשתבץ. התובעת לא עברה ועדת שיבוץ ולא שובצה לעבודה ע"י הנתבע. 4. בתחילת שנת הלימודים תש"ע, ב- 12.09.09, קרא מנהל בית הספר לתובעת ואמר לה כי היא ממשיכה ללמד בבית הספר גם בשנת הלימודים תש"ע. ביום 17/9/09 יצא לתובעת מכתב מהנתבעת, אליו צורף "חוזה מיוחד להעסקת עובד הוראה במשרד החינוך" בבית ספר אלחכמה בפקיעין החל מתאריך 15.09.09 ועד 31.08.10. התובעת נתבקשה לחתום עליו ולהשיבו למשרד החינוך. 5. ביום 23.09.09, הוזמנה התובעת לשיחה עם המפקח יחד עם מורה נוספת. בשיחה זו נאמר להן כי בבית הספר יש מס' העסקות של קרובי משפחה וכי בשל כך נשקלת הפסקת עבודתן. כבר למחרת נתבקשה התובעת לא ללמד בבית הספר. 6. התובעת פנתה לאגף כח אדם במשרד החינוך ולהסתדרות המורים בנסיון לבטל את רוע הגזירה. ביום 26.01.10, קיבלה התובעת ממשרד החינוך, מכתב הנושא את התאריך 13.10.09 שכותרתו "הודעה על שינוי הפניה" ובסימוכין נכתב: "בקשתך להעברה מיום 13.10.09". במכתב נאמר כי משרד החינוך נענה לבקשתה של התובעת להעברתה למחוז דרום. הנתבעת הודתה כי מכתב זה יצא בטעות משרדית שבתום לב. 7. ביום 3/11/09 הגישה התובעת תביעתה זו לבית הדין וכן בקשה דחופה לצו מניעה זמני המורה למשרד החינוך להימנע מהעברתה ממחוז הצפון למחוז הדרום; צו מניעה האוסר על משרד החינוך לפטרה; צו עשה זמני המורה למשרד החינוך לבטל את שיבוצה של הגב' יוסף סעידה בשעות הלימוד בהן עבדה התובעת עד להכרעה בתביעה העיקרית. 8. במעמד הדיון בבקשה לסעדים הזמניים הוסכם כי הדיון בהליך הזמני יאוחד עם הדיון בהליך העיקרי. טענות הצדדים 9. התובעת טוענת, כי מניעת המשך העסקתה בבית הספר בפקיעין היא החלטה הנגועה באי חוקיות ובפגמים מהותיים היורדים לשורש העניין ומאיינים אותה מיסודה. בנוסף, ההחלטה נתקבלה בחוסר תום לב ממניעים פסולים ולא עניניים שמקורם ברצון לשבץ לעבודה את קרובת משפחתו של ראש המועצה, הגב' יוסף סעידה. 10. עוד טוענת התובעת, כי הנתבעת מנועה מלבצע כל שינוי במעמדה מאחר ולתובעת מעמד של "עובדת קבועה". 11. באשר לטענת הקירבה המשפחתית, טוענת התובעת, כי המפקח עצמו אישר את המשך העסקתה בבית הספר בשנה הרביעית, למרות התלונה שהוגשה. עוד טוענת התובעת, כי בהתאם לחוזר השיבוצים והעברות של משרד החינוך יש לבדוק הנושא של קרבה משפחתית בעת השיבוץ ולא אחריו. בנוסף טוענת התובעת, כי הפסקת עבודתה של התובעת לבדה בעוד רבים אחרים מועסקים תוך קרבה משפחתית מהווה הפרה בוטה של עקרון השיוויון בפני החוק ומהווה אפליה. התובעת מבקשת להשיבה לעבודה בביה"ס כעובדת קבועה, וכן לשלם לה הפסדי שכר לשנה"ל תש"ע. 12. הנתבעת טוענת, כי התובעת שובצה בשנת הלימודים תשס"ז בחוזה מילוי מקום ובהמשך שובצה בשיבוץ זמני למשרה פנויה וקיבלה כל שנה הודעה על הפסקת עבודה. 13. לטענת הנתבעת, מאחר ובשנה הראשונה לעבודתה שובצה התובעת במילוי מקום, שנת הלימודים תש"ע (2009-2010) הינה השנה השלישית לעבודתה (ולא הרביעית)- על פי נהלי הנתבעת בעניין שיבוץ עובדי הוראה בעבודה ובקביעות. 14. במהלך שנת הלימודים תשס"ט, בעקבות תלונה, נודע למפקח על בית ספר מטעם הנתבעת, כי לתובעת קרובת משפחה מדרגה ראשונה (אחות) בבית הספר; עובדה שהתובעת הסתירה ולא דיווחה עליה עם קבלתה לעבודה בבית הספר. הנתבעת הפנתה לטופס בקשה לשיבוץ במגזר הדרוזי לשנים תשס"ט ו- תש"ע שם חתמה התובעת בין היתר על הצהרה כי אין לה קרובי משפחה בבתי הספר אליהם ביקשה להשתבץ. לטענת הנתבעת, כיוון ששנת הלימודים היתה בעיצומה, הוחלט שלא להפסיק את העסקתה של התובעת, על מנת שלא לפגוע בתלמידים, ובסוף שנת הלימודים קיבלה התובעת הודעה על הפסקת עבודה (12.05.09). 15. לטענת הנתבעת, על אף האמור, התובעת שובצה במהלך ספטמבר 2009 על ידי מנהל ביה"ס בחוסר סמכות וללא ידיעת גורמי הפיקוח ו/או אגף כוח האדם מטעם הנתבעת. משנודע לגורמים הרלוונטיים בנתבעת על שיבוצה של התובעת, הופסקה עבודתה ביום 23.09.09 ע"פ הנוהל (נוהל העברות, השלמות משרה ושיבוץ בעבודה בהוראה במגזר הדרוזי-צורף כנספח ו' לכתב ההגנה). 16. החלטת הנתבעת שלא לשבץ את התובעת נעשתה בהתאם לחוזר מנכ"ל נה/10 מיום 1.12.1997 אשר קובע כי אין להעסיק קרוב משפחה במוסד חינוך בו מועסק קרוב משפחה שלו (לרבות אחות). לטענת הנתבעת, על פי חוזר המנכ"ל, לא ישובצו מורים חדשים, קרובי משפחה של מורים ותיקים, אלא, בכפוף למתן היתר חריג, אותו כלל לא ביקשה התובעת. 17. לטענת הנתבעת, החלטת הנתבעת שלא לאפשר קליטתם של עובדים חדשים שלהם קרובי משפחה בבית הספר הינה סבירה ומידתית וכי עצם העובדה שבעבר נקלטו ושובצו עובדי הוראה חרף קיומה של קרבה משפחתית (בדרך שאינה כדין) אינה מכשירה התנהגות דומה כלפי התובעת. 18. עוד טוענת הנתבעת, כי לתובעת אין זכות קנויה לקבלת שעות הוראה כאלה או אחרות בבית הספר וכי בשנת הלימודים הנוכחית לא שובצו לבית הספר מורים בתחום ההכשרה של התובעת-תקשורת. הנתבעת אף טוענת, כי על פי הפסיקה, בית הדין לא יתערב בהחלטת רשות מנהלית אלא אם נמצא כי היא ניתנה בחריגה מסמכות או פגיעה בכללי הצדק הטבעי או כי היא נגועה בשיקולים זרים או באי סבירות קיצונית היורדת לשורשו של עניין, דבר שאינו קיים בענייננו. דיון והכרעה 19. האם התובעת "עובדת קבועה"? הוכח בפנינו, כי שנת עבודתה הראשונה של התובעת הייתה על פי חוזה למילוי מקום ולא בשיבוץ למשרה פנויה בתקן. משכך, לעניין הקביעות, התובעת לא שובצה לשנת עבודתה השלישית אלא עבדה שנתיים עד לסיום עבודתה ואין מעמדה כשל עובדת קבועה. אף התובעת הגישה בקשה לשיבוץ כעובדת לא קבועה לשנה"ל תש"ע. מכל מקום, עובד הוראה זכאי לקביעות רק אם הוא משובץ במשרה בתקן והוא אינו הופך להיות "קבוע" באופן אוטומטי, לאחר חלוף שנתיים או שלוש. קביעות ניתנת רק בכתב מינוי מנציב שירות המדינה, לעובד הוראה שהתמלאו בו כל התנאים שפורטו בתקנון שירות עובדי הוראה, לרבות אזרחות, כושר רפואי, סייגים בדבר קרבה משפחתית ועמידה בתקופת ניסיון. (ראה גם: (חי') קיס נסרין נ' מדינת ישראל - משרד החינוך והתרבות) אשר על כן, קובעים אנו כי במועד סיום עבודתה של התובעת לא הייתה היא במעמד עובדת קבועה. איסור העסקת קרובי משפחה וטענת האפליה 20. הוראות חוזר מנכ"ל קובעות כדלקמן: "העסקת קרובי משפחה במוסדות חינוך רשמיים אנו חוזרים ומפנים את תשומת לבם של מנהלי מוסדות החינוך הרשמיים (ממלכתיים או ממלכתיים דתיים) להוראות אלה: 1. איסור העסקת קרובים: אין להעסיק אדם בהוראה או בכל עבודה אחרת במוסד חינוך, אם באותו מוסד עובד קרוב משפחה שלו. קרוב משפחה לעניין זה פירושו בן- זוג, בת זוג, הורה, בן, בת, אח, אחות, גיס, גיסה, דוד, דודה, בן אח, בת-אחות, חותנת, חם, חמות,חתן, כלה, נכד או נכדה. 2. מתן היתר חריג לקליטת עובדי הוראה חדשים: מנהל מחוז, לרבות מנהל הגף להכשרת עובדי הוראה, הממונה על החינוך לערבים, מנהל האגף לחינוך מבוגרים ומפקח מרכז על לימודי של"ח, רשאים להתיר העסקת קרובי משפחה שאינם בני זוג במוסד חינוך, אם מתקיימים התנאים א'-ג' שלהלן יחד עם תנאי ד' או ה' : א. מוסד החינוך הוא בישוב שיש בו מוסד חינוך אחד מסוגו בלבד. ב. מקום המגורים של אדם ושל קרוב המשפחה שלו הוא בישוב שמוסד החינוך נמצא בו או ביישוב הסמוך לו, שגרים בו גם תלמידים הרשומים במוסד החינוך. ג. במוסד החינוך מועסק רק קרוב משפחה אחד של האדם. ד. שירותו של המועמד חיוני למערכת, ואין באותה עת מועמד מתאים אחר למילוי המשרה. ה.מצב התעסוקה במקום שבו המועמד גר מצדיק את אישור המינוי. 3. העברת עובדי הוראה: אין להעביר עובד הוראה למוסד שיש בו קרוב מדרגה ראשונה (אב, אם, בעל, אישה, בן, אח, אחות), אלא אם כן שירותו של מועמד חיוני למערכת ואין באותה עת מועמד אחר מתאים למשרה. עובד הוראה קבוע במערכת בדרגת קרבה אחרת, יועבר לפי כללי ההעברה הרגילים". 21. באשר לאיסור העסקת קרובי משפחה באותו מקום עבודה נקבע: "העסקה כאמור פוגעת ביחסים המקצועיים והענייניים שאמורים לשרור בין עובדים ואף ממונים במקום עבודה, והיא פתח ליצירת מצבים בלתי נסבלים ובלתי תקינים של העדפה על רקע שיקולים זרים." (עב (חי') 296/01 מאסיאב אלברט נ' מדינת ישראל - משרד העבודה והרווחה) על כן, קיים אינטרס חשוב העומד מאחורי איסור העסקת קרובי משפחה, השולל לעיתים באופן מוגבל את חופש העיסוק. 22. אין חולק בין הצדדים, כי אחותה של התובעת מועסקת כמורה קבועה בבי"ס "אלחכמה" וכי על מנת להיות מועסקת בבית ספר זה היה על התובעת לקבל "היתר חריג". אין חולק, כי התובעת לא פנתה כנדרש לפי סעיף 2 לחוזר לקבלת היתר חריג לתקופה הרלוונטית. יתרה מכך, התובעת חתמה מס' פעמים על טופס בקשה לשיבוץ בו הצהירה כי אין לה קרובי משפחה בבתי הספר אליהם ביקשה להשתבץ. התובעת אף המשיכה והצהירה על כך לאחר שהוזמנה לשיחה עם המפקח בה נאמר לה מפורשות כי נשקלת הפסקת עבודתה על רקע קירבה משפחתית וכי עליה להגיש בקשה לקבלת היתר חריג. 23. התובעת העידה בפנינו: "לשאלתך באותה שיחה הבנתי שהבעיה היא ששתינו קרובות משפחה ואסור קרבת משפחה באותו בית הספר אני משיבה שזה הוסבר אך גם הוסבר שאפשר להוציא אישור ולהמשיך ההעסקה . לשאלתך לטופס הזה שהראית לי לא צירפתי אישור אני משיבה שלא, הוא אמר לי בע"פ, לא נתן לי משהו בכתב, לטופס לא צירפתי כלום. " 24. סמכותה, זכותה ואף חובתה של רשות מנהלית לפעול למניעת העסקה בניגוד לדין. (ראה בשא 3076/05אבו פארס סעיד נ. ב מדינת ישראל - משרד החינוך, ניתן ביום 05.09.05) לפיכך, מרגע שנודע לנתבעת על העסקת התובעת בניגוד לדין היה עליה לפעול על מנת למנוע את המשך העסקת התובעת תוך הפרת האיסור. 25. התובעת העלתה מס' טענות לגבי סבירות ההחלטה המנהלית בעניינה. הטענה הראשונה היא כי ישנן מס' העסקות של קרובי משפחה בבית הספר ובכל בתי הספר באזור והפסקת עבודתה הינה אפליה לרעה לעומת עובדים אחרים אשר ממשיכים לעבוד בבתי הספר על אף קרבה משפחתית. התובעת טענה בעדותה כי ישנם בתי ספר בהם נקלטו קרובי משפחה חדשים. עם זאת, התובעת לא הוכיחה כי קיימים מורים חדשים או שאינם קבועים אשר הועסקו על אף קירבה משפחתית או ממשיכים להיות מועסקים על אף קירבה משפחתית, לעומתם מופלית היא לרעה. 26. מהימנה עלינו גרסת הנתבעת כי בראש ובראשונה פועלת היא למנוע העסקת קרובי משפחה בעובדים חדשים להם קרובי משפחה באותו בי"ס. מעדויותיהם של עדי הנתבעת עולה, כי אותם עובדים שעדיין מועסקים למרות קירבה משפחתית הינם עובדים קבועים אשר יש לנתבעת קושי לאכוף את האיסור על העסקת קרובי משפחה לגביהם. 27. מר סלמאן סעיד, מנהל בית הספר, העיד בפנינו, כי יש בבית הספר קרובי משפחה "אך הם קבועים". כן העיד מר סעיד "בשנה זו לא קיבלנו אף מורה שיש לו קרובי משפחה בבית הספר". גם מפקח בית הספר מר ג'מילה עווידה, העיד בפנינו לגבי הבעיתיות שבפיטורי או בהעברת מורה קבוע את הדברים הבאים: "...נתקבלה תלונה מתושבי פקיעין על מורות מפקיעין, בבדיקה שלנו שלקח זמן, היתה בעיה במשרד מה לעשות עלינו ובדקנו וראינו ומצאנו שמספר גדול של מורים מלמד בשלושת בתי הספר, לצורך העניין שני בתי ספר וברגע שנתגלתה בעיה ידענו מהבעיה המשרד היה צריך לקבל החלטה, אם יש קרובי משפחה שעובדים איקס שנים קבועות מה לעשות איתם האם לפטר אותם? לא תפקידנו לפטר מורים אלא גם לעזור למורים, האם להביאם לכפרים אחרים, אין אפשרות כי באותם מקומות יש בעיה, מה האפשרות? אני לא עושה חילופים, תמצא מורה אחד, בפועל לא ניתן לא ביישוב ולא ביישובים האחרים לבצע החלפה, אסור לי להעביר מורה קבוע, מבית ג'אן לדוגמא לפקיעין." 28. ואולם, אפילו היינו מקבלים את טענתה של התובעת כי בחלק מבתי הספר בכפר ישנם עובדי הוראה חדשים נוספים להם קרוב משפחה באותו מוסד חינוך, אין בכך כדי לסייע לתובעת כיוון שהימנעות הנתבעת בעבר מיישום דווקני של הוראות חוזר מנכ"ל , אין בה כדי לסכל את החלטתה להביא לתיקון המצב וההחלטות השגויות שהתקבלו בעבר. בית המשפט העליון קבע בשורה של פסקי דין כי לא ישמע אדם בטענה כלשהי, כי על הרשות לפעול בעניינו בניגוד להוראות ולנהלים רק משום שנהגה כך בעבר. בבג"צ 3844/93 פוטייסמן נ' המנהל לפי פק' רופאי השיניים נוסח חדש, פ"ד מח (5) 177 נקבע כי מתן החלטה שגויה נוספת רק משום שבעבר התקבלו החלטות שגויות היא בבחינת הוספת "חטא על פשע" תוך פגיעה באינטרס הציבורי. כן ראה לעניין: בג"צ 1930/94 נתן ואח' נ' שר הביטחון ואח' , פ"ד מח(4) 654 "הלכה מכבר היא, כי טעות- אם טעות בתום לב היא- לא תשמש יסוד לטענת הפליה, והרי אלף בית הוא בסדרי מנהל תקין כי תקלה במקום אחד אין בה כדי להצדיק תקלה במקום אחר אף הוא. מכאן שטענת ההפליה לא תעמוד". כמו כן ראה לעניין בג"צ 637/89 חוקה למדינת ישראל נ' שר האוצר, פ"ד מו(1) 204 "היש בהפליה שנעשתה בעבר כדי להעניק לפלוני זכות כלשהי? התשובה הנה בשלילה. אין לפלוני כל זכות כלפי הרשות השלטונית אם זו ממשיכה בהתנהגותה המפלה. על אחת כמה וכמה שאין לפלוני כל זכות כלפי הרשות השלטונית, אם היא חדלה מהתנהגותה המפלה". 29. לנוכח האמור לעיל,דין טענת האפלייה להידחות. התובעת הינה עובדת חדשה, ללא קביעות , אשר אכיפת איסור העסקת קרובי משפחה לגביה לא הווה אפלייתה לרעה לעומת אחרים במצבה. שיקולים זרים 30. טענה נוספת אותה העלתה התובעת היא כי ביסוד החלטתה של הנתבעת לפטרה עמדו שיקולים זרים. כבר בבקשה לסעד זמני טענה התובעת כי הסיבה האמיתית לסיום עבודתה היא רצונו של ראש המועצה להעסיק במקומה את קרובת משפחתו, הגב' מהא סעידה. 31. מהעדויות שבפנינו עלה, כי לא הועסקה במקום התובעת מורה אחת, אלא שלוש מורות, ואף לא אחת מהן בתחום התקשורת, המקצוע אותו לימדה התובעת. מנהל בית הספר העיד בפנינו: "לשאלתך כאשר הופסקה עבודתה של התובעת בשנת הלימודים הנוכחית, האם הובאה מורה אחרת במקומה אני משיב שכן, לא במקומה, 3 מורות, היו חסרות מורות ויש שעות בתקן, אני עם המפקח דיברנו על מינוי השעות והוא שיבץ המורות. ...היה לנו לא רק 8 שעות אלא עוד כמה שעות ושיבצו מורות, 3 מורות אני חושב, אחת מהא סעידה ג'מילי, אחת בשם ג'מילה, עוד מורה לערבית ולגיל הרך בשם פדול. לשאלתך אותן 8 שעות חולקו בין השלוש מורות אני משיב שלא, היו 8 שעות והיה גם עודף שעות שהמפקח לא הספיק לשבץ את כולן אז ישבנו ודנו מה אנו צריכים לשבץ, מה המקצועות החסרים לשנה זו, 4 מורות יצאו לחל"ת והיתה לנו בעיה. אין 8 שעות מובדלות כנגד 8 שעות של התובעת. " וכן: "לשאלתך סיפרתי על 3 מורות ששובצו השנה, לבקשתך שאחזור על תחומי ההכשרה שלהן אני משיב ששתי מורות לערבית, אחת ערבית ועברית והשלישית אומנות. לשאלתך מה תחום ההכשרה של התובעת אני משיב שתקשורת." 32. לא שוכנענו כי ההחלטה להפסיק עבודת התובעת נבעה משיקולים זרים, שונים מהשיקולים שהעלתה הנתבעת, דהיינו, סיום העסקתה בביה"ס מטעמים של קרבה משפחתית. מידת התערבות בית הדין בהחלטות הנתבע 33. בכל הנוגע למידת ההתערבות של בית הדין בהחלטות הרשות המנהלית, הכלל הוא שבית הדין אינו שם את שיקול דעתו במקום שיקול דעתו של המעביד, אלא אם כן נפלו פגמים מהותיים בהחלטתו: "כלל הוא, כי בית הדין לא ישים שיקול דעתו תחת שיקול דעתה של הרשות המוסמכת וכי לא יתערב בהחלטתה לשנותה, אלא אם כן נמצא כי אותה החלטה ניתנה בחריגה מסמכות, או כי יש בה פגיעה בכללי הצדק הטבעי, או כי היא נגועה בשיקולים זרים, או באי סבירות קיצונית היורדת לשורשו של עניין. בית הדין אף לא ישים שיקול דעתו תחת זה של הרשות אפילו היה הוא עצמו בוחר באפשרות אחרת מזו שבחרה בה הרשות ללכת, כל עוד מצויה אותה אפשרות במתחם הסבירות. …………. ... השאלה אשר לה צריך היה בית הדין האזורי להידרש במהלך הביקורת השיפוטית ובהכרעתו, היא זו העומדת בפנינו כיום, בערעור: האם אכן, בנסיבות העניין, האפשרות בה בחר הדירקטוריון לפיטוריו של המנהל נמצאת להיות מופרכת, חורגת ממתחם המידתיות, או שהיא בלתי סבירה בעליל, והאם עולה ממנה פגיעה בעיקרי הצדק הטבעי." [ראה: ע"ע 1123/00 בית ספר תיכון עירוני כל ישראל חברים בתל אביב יפו - יצחק צויזנר, פד"ע לו 438 בסעיף 56 לפסק הדין]. במקרה דנן, לא שוכנענו כי נפלו בהחלטה לסיים את העסקתה של התובעת בביה"ס שיקולים זרים או פגמים המצדיקים התערבותנו וההחלטה סבירה ומידתית בעינינו. מועד הפיטורים 34. טענה נוספת אותה העלתה התובעת היא כי פוטרה לאחר שהחלה שנת הלימודים ולא על פי הקבוע בתקנון עובדי שירות הוראה כי הפסקת העסקה יש לבצע לא יאוחר מה- 31.5 בשנה"ל שלפני ההפסקה. 35. הוכח בפנינו כי התובעת קיבלה מכתב פיטורים בחודש מאי 2009. מעדותו של המנהל בפנינו עלה כי הציע לתובעת בתחילת שנת הלימודים "שתבוא ותעבוד על חשבון השעה" תוך שהודה כי אין הוא אחראי לשיבוצים וכי המפקח הוא זה שמשבץ: "לשאלתך שאנסה לתאר הליך שיבוצה בשנה נוכחית אני משיב שאני לא משבץ, אלא המפקח משבץ, אני אמרתי לה שתבוא ותעבוד על חשבון השעה, כי יש לנו אי סדר בשיבוצים, לא הוחלט על כל השיבוצים, המפקח עדיין לא שיבץ כל המורים, היא תעבוד עכשיו על בסיס שעה ואני אציע למפקח לשבץ אותה, הצעתי למפקח והוא אמר שיבדוק בכ"א אם ניתן." 36. כן העיד: "לשאלתך אני אומר שאין לי אפשרות לשבץ מורים האם נכון אני משיב שנכון, המפקח משבץ. לשאלתך האם אני מציע שמות למורים אני משיב שכן והוא משבץ". 37. באשר לחוזה העבודה שנשלח לתובעת על ידי הגב' מיכל אבן צור מאגף כוח אדם במשרד החינוך העיד בפנינו המפקח כי מדובר בטעות: "לשאלתך המכתב של מיכל אבן צור אני משיב שיש תהליכים מסודרים במשרד, עד שיש התאמה לפעמים גם לוקח זמן, אך איני אחראי על תוכן מכתב שמיכל הוציאה. תשאל אותי על מה אני עשיתי אני יכול לענות." 38. התובעת עצמה העידה בפנינו כי לא קיבלה הודעה על שיבוץ כבכול שנה: "את מציגה לי נספח ב' 1 שצורף לתצהיר הנתבעת, הודעה על שיבוץ בשנת לימודים תשס"ח שקיבלתי בשנת 2007 לשאלתך האם אני זוכרת שקיבלתי הודעה כזו אני משיבה שלא קיבלתי, הת.ד. שלי שכתוב שם נכון. נראה לי שקיבלתי אך איני זוכרת. את מציגה לי נספח ב' 2 לתצהיר הנתבעת הודעה על שיבוץ לשנה ב' ואני אומרת שאני לא זוכרת, אולי כן. לשאלתך השנה לא קיבלתי מכתב כזה אני משיבה שקיבלתי את המכתב שצירפתי. " מכאן, שפיטורי התובעת מחודש 5/09 היו בתוקף, והתובעת לא "שובצה" לבית הספר כבשנים קודמות. התובעת החלה לעבוד באישור המנהל באופן זמני בלבד, על בסיס שעתי, עד לסגירת השיבוצים וקבלת אישור להעסקתה מבלי שהמנהל הוא בעל סמכות לשבצה לעבודה כפי שהעיד בעצמו. זאת ועוד, על פי נוהל השיבוצים רשאית הנתבעת לבטל שיבוץ שנעשה בטעות עד לתאריך 10/9 . מכאן, ואף אם נעשה "שיבוץ" חרף העסקת התובעת תוך קרבה משפחתית למורה אחרת, ניתן היה לבטל שיבוץ זה,כפי שנעשה, טרם יום 1/10/09. 39. באשר לטענת התובעת כי גם בשנה קודמת הוחלט להמשיך את העסקתה על אף הקרבה המשפחתית וכי היה על הנתבעת להמשיך ולהעסיקה באותו האופן נציין כי העובדה שהוחלט להמשיך העסקתה של התובעת בשנה קודמת, אינה מקנה לה זכות כי גם השנה תמשיך עבודתה אך מהטעם הזה. 40. מפקח בית הספר העיד בפנינו כי החליט להמשיך את העסקתה של התובעת בשנה קודמת מאחר והיה מפקח חדש: "לשאלתך בשנת תשס"ט גם לא הצהירה ובאותה שנה החלטתי להחזיר אותה לעבודה אני משיב שאני הייתי חדש בפקיעין ולא מכיר את המורים התחלתי בפקיעין לאחר פתיחת שנת הלימודים אני לא שואל שאלות רבות כי איני יכול להתחיל סדר חדש שלא הייתי אחראי לו, אם עולות בעיות במשך שנת הלימודים מטפלים בהם, אם ציינה או לא בעבר איני יכול לדעת כי לא ראיתי את התיק. " 41. עוד העיד המפקח כי היה רצון לבוא לקראת התובעת בהמשכת העסקתה: "לשאלתך אני ישבתי בתשס"ט והחלטתי לגבי התלונה ואחרי הפגישה שהיתה בפתח שנת הלימודים החלטתי לאשר המשך העסקתה של התובעת למרות הקרבה המשפחתית, מדוע אני משיב שמאחר ואני מחזיק התצהיר אני מפנה לסעיף 8, משרד החינוך רחמני מאוד לא מפסיקים עבודה מיידית ומשתדלים לא לזעזע המערכת אם יש מקום ואם אין מקום זה משהו אחר. " 42. העובדה שהנתבעת נתנה לתובעת אורכה עד לניתוק הקשר בין הצדדים, מעידה לא רק על סבירות השיקולים, אלא אף על תום ליבם של הפועלים מטעם הנתבעת, אשר ניסו ככל הניתן לצמצם אף את נזקה של התובעת, אף כי היא עצמה אשר גרמה לצורך בהפסקת העסקתה בשל הדווח השקרי שמסרה בבקשת השיבוץ כי אין לה קרובי משפחה בביה"ס בפקיעין. הנה כי כן, אף מהטעם הזה יש לקבוע, כי החלטת הנתבעת במקרה דנן, הינה מאוזנת סבירה ואינה חורגת ממתחם המידתיות. 43. המפקח הסביר את העובדה שהתובעת קיבלה לביתה חוזה עבודה לחתימה בכך שתהליך הפסקת עבודה של מורה מהטעם של קירבה משפחתית לוקח זמן ולעיתים מתרחשות טעויות עקב חוסר התאמה בין המחלקות השונות: "לשאלתך המכתב של מיכל אבן צור אני משיב שיש תהליכים מסודרים במשרד, עד שיש התאמה לפעמים גם לוקח זמן, אך איני אחראי על תוכן מכתב שמיכל הוציאה. תשאל אותי על מה אני עשיתי אני יכול לענות. לשאלתך בשנת תש"ע ידעתי שהיא קרובת משפחה אני משיב שאתה מנסה לסחוט ממני דברים, הזכרון שלי לא יכול לתפוס כל מורי פקיעין, ברגע שמביאים לתשומת ליבי אני מטפל וברגע שכתוב קירבה או לא אני מתייחס, ברגע שהנושא הובא לידיעתי אגב שהמקצוע שלה לא נדרש כל כך לבית הספר. לשאלתך למה בתשס"ט למרות הקירבה המשפחתית הוחזרה ובשנת תש"ע החלטתי שהיא הולכת הביתה אני משיב שבתשס"ט בעקבות התלונה ובדיקת כל היישוב המשרד התחיל לא לגרום לזעזוע כי לקח זמן לבדוק כל התלונות האלה לא מעכשיו לעכשיו, הוחלט שכל קרובי המשפחה ימשיכו באותה שנה, בכ"א. לא מקובל עליי או לא, לא רלוונטי. לשאלתך האם ישנם חריגים בכלל לגבי אי העסקת קרובי משפחה אני משיב שיש בקשה, מי שרוצה לעבוד עבודה בניגוד, יש חוזר מנכ"ל ברור, מי שבכל זאת יגיש בקשה לא אליי אני לא הסמכות הקובעת, אלא כ"א מנהלת המחוז מחליטה על העסקת קרובי משפחה אם בכלל ומדובר במקרים נדירים ביותר ואם יש משרה אחת באותו יישוב וגם לא מהר מאשרים. אתה מפנה לסעיף 10 לתצהירי הראשון ולשאלתך מה זה מימדי התופעה של קרובי משפחה אני משיב שבבתי ספר ביישובים ולא משנה איזה יישוב יש מאות מורים ואלפי מורים, זה קומץ של 30,40 מורים, התופעה בפקיעין היתה מדאיגה כשגילינו הנתונים היות ובאתי חדש בפיקוח בפקיעין, היו בין 50-60% מהמורים קרובי משפחה בכל בתי הספר." 44. יתרה מזאת, יש לזכור כי התובעת הייתה זו שהסתירה ביודעין את העובדה שאחותה מועסקת בבית הספר אליו ביקשה להשתבץ וזאת אף בבקשת השיבוץ בתש"ע, לאחר שידעה באופן אישי על האיסור שתועסק בביה"ס בו מלמדת אחותה ולאחר שהיה ידוע לה כי משרד החינוך שוקל הפסקת עבודתה מטעם זה. לפיכך, התובעת אינה יכולה להיבנות מהעסקתה תוך הפרת איסור ההעסקה של קרובי משפחה, כשהעסקתה התאפשרה מלכתחילה עקב הצהרתה השקרית בטופסי השיבוץ. שימוע 45. באשר לטענת התובעת כי לא נערך לה שימוע בטרם ההחלטה על פיטוריה נציין, כי לתובעת נערכה פגישה עם המפקח עוד במהלך שנה"ל תשס"ט בדבר אפשרות סיום העסקתה עקב קירבה משפחתית, ואפשרות להגיש בקשה להיתר מיוחד להעסקה, דבר אותו התובעת לא עשתה אלא מילאה פעם נוספת בקשה לשיבוץ והצהירה כי אין לה קרובי משפחה בביה"ס. ההודעה על סיום העסקתה נשלחה לתובעת עוד בחודש 5/09 והתובעת לא קיבלה כל הודעה על שיבוץ מחדש. "שיבוצה" של התובעת לעבודה בביה"ס לאחר פתיחת שנה"ל נעשה שלא בדרך המקובלת אלא ע"י מנהל ביה"ס ובשיבוץ לעבודה לפי שעות, עד להשלמת הליך השיבוצים והמכתב שנשלח לתובעת מהנתבעת לחתום על חוזה העסקה נשלח בטעות . 46. לפיכך, במקרה דנן, קוימה זכות השימוע של התובעת. 47. אף אם נפל פגם בעניין זה, אין בו כדי להביא לבטלות ההחלטה בנסיבות העניין, משהתובעת ידעה על הכוונה לסיים העסקתה בביה"ס בשל הקרבה המשפחתית ואכן לא קיבלה שיבוץ לפני שנה"ל תש"ע כבשנים קודמות. סיכום 48. לא מצאנו כי נפל פגם בהחלטת הנתבעת שלא לשבץ התובעת לעבודה בביה"ס בפקיעין לנוכח הקרבה המשפחתית בינה לבין אחותה העובדת במקום כעובדת קבועה. אשר על כן, התביעה למתן פסק דין המצהיר על בטלות ההחלטה והתביעה לתשלום שכר לשנה"ל תש"ע- נדחות. התובעת תשלם לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 7500 ₪ תוך 30 יום מקבלת פסק הדין שאם לא כן ישא סך זה הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד התשלום בפועל. 49. באפשרות הצדדים לערער על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלתו. העסקת קרובי משפחה