בפני תביעה לתשלום פיצויים על נזקים שנגרמו לרכב נהוג בידי התובעת 1בעלות התובע 2 . על פי כתב התביעה גרסתה של התובעת 1 שנהגה ברכב היא, כי בתאריך התאונה נסעה עם רכבה בנתיב הימני בנתיבי איילון ממחלף קיבוץ גלויות לכיוון ראשון לציון , לפתע רכב הנתבעים , שנסע משמאלה סטה לנתיב נסיעתה, פגע בה בצידה השמאלי והדף אותה לעבר חומת הביטון . גרסתם של הנתבעים לאירוע התאונה היא שהנתבע 1 נהג את רכבו בנתיבי איילון, וכי התובעת 1 היא אשר סטתה מנתיבה ופגה ברכב הנתבע 1. יצוין כי על פי העדויות , הנתבע 1 נהג ברכב מסוג משאית סימיטריילר, הכוללת סוס ועגלה , כלומר, קבינה של הנהג, עם החלק במשאית הגורר את הארגז או המכולה בה מובלת הסחורה ואת הארגז. השאלה הניצבת בפני להכרעה היא- רכבו של מי סטה לעבר רכב ושל מי וגרם לתאונה . יצוין שלא הובאו ע"י המעורבים עדים נוספים לתאונה ,וגרסתה של התובעת 1 עומדת מול גרסתו של הנתבע 1 . בפתח עדותה של התובעת מסרה היא כי " אני נכנסתי לאיילון מקיבוץ גלויות לכיוון ראשון לציון , נסעתי בנתיב הימני במהירות מותרת ,ותוך כדי נסיעה הנהג היה ברכב של משאית גדולה מאד בצד שמאל שלי נסע במהירות , הוא הצליח לעבור אך כל העגלה שלו כנראה מן המהירות עפה עלי ופגעה ברכב שלי ונעצרה אחרי מאות מטרים." הנתבע בעדותו מוסר כי נסע בנתיב האמצעי והיא בנתיב הימני , ואחרי 50-100 מטרים מהיציאה הסתכל במראה וראה אותה מימין , ופתאם סטתה לעברו . לאחר ששמעתי את שני הנהגים הגעתי למסקנה כי התובעים לא הוכיחו את תביעתם , ולא הוכיחו כי הנתבע 1 הוא אשר סטה לעבר רכבם וגרם לנזק. ראשית, ישנו שוני מסוים בין גרסת התובעים בכתב התביעה , ובין זו שנמסרה בבית המשפט . בכתב התביעה צוין כי "נסעה המאזדה בנתיב הימני בנתיבי איילון (ההדגשה שלי .ח.י.) , ממחלף קיבוץ גלויות לכיוון ראשון " ואילו בעדותה בפני אומרת התובעת " .... אני נכנסתי לאיילון מקיבוץ גלויות לכיוון ראשון .." ההבדל אינו סמנטי גרידא, וניסוח כתב התביעה כפי שנוסח מצביע על מצב נפשי לפיו ביקשו התובעים לציין בפני בין המשפט כי התאונה היתה כאשר התובעת נסעה בנתיב הימני בנתיבי איילון. בעדותה בפני, המצב הנפשי של התובעת, מקשר בין היציאה מקיבוץ גלויות והתחלת הנסיעה על נתיבי איילון. יש לציין כי נתיב ההשתלבות בו נוסע מי שיורד ממחלף קיבות גלויות, ואשר בהמשך נבלע בנתיב הימני של נתיבי איילון, איננו הנתיב הימני בנתיבי איילון, אלא נתיב השתלבות. זכות הקדימה במקרה זה כאשר רכב יורד ממחלף על נתיב השתלבות, הנה לרב הנע על הנתיב הצמוד לו מצד שמאל, והוא הוא הנתיב הימני בנתיבי איילון . כאן אולי המקום לחזור על אשר אמרתי במספר הזדמנויות, ובקשתי להעביר את הערותיי, הן למע"צ, בהמשך לחברה הלאומית לדרכים בע"ם וגם לחברת נתיבי איילון . סימון הקווים המקווקווים המפרידים בין נתיב ההשתלבות והנתיב הימני בכל כביש, ושנעשה ע"י גורמים אלה , הוא מטעה וגורם לתאונות דרכים . הקו המפריד בין נתיב ההשתלבות והנתיב הימני אשר על אם הדרך, נקטע מספר עשרות מטרים לפני המפגש אשר בין הנתיבים , ואינו ממשיך עד שהוא תוחם עד הסוף את הצד השמאלי של נתיב ההשתלבות והצד הימני של הנתיב הימני בכביש הראשי אליו משתלבים. מהרגע שהקו הזה מסתיים , נוצר שטח בכביש , שלמעשה הוא מהווה המשך ההולך וצר של נתיב השתלבות. אכן קטע זה הוא המשך של נתיב ההשתלבות, ואיננו חלק מהנתיב הימני בכביש . בשטח בו מתקיים מצב זה זכות הקדימה הנה לרכב הנע על הנתיב הימני בכביש הראשי, ולא למי שיורד מן המחלף ונוסע על נתיב ההשתלבות או המשכו. נוהג רכב היורד ממחלף ומגיע לקטע בו אין הפרדה בין ההמשך הטבעי של נתיב ההשתלבות , ובין הנתיב הימני בכביש הראשי סובר לתומו כי הוא נוסע על הנתיב הימני בכביש הראשי. נוהג רכב הנע על הנתיב הימני , הוא ממשיך בנתיבו שלו , . שני הנהגים סבורים כי הם נוסעים על הנתיב הימני . הדבר גורם לבלבול, טעות, וסברה לפיה כל אחד סבור שהוא נע על הנתיב הימני "שלו". אולי סוף כל סוף מי שהוא יתן את דעתו על מצב זה וידאג לגרום לכך שהקו המפריד בין נתיב ההשתלבות ובין הנתיב הימני יסומן עד סופו של הקטע הצר ביותר , עד שהוא נעלם לחלוטין, של נתיב ההשתלבות . המשך המצב הקיים , כאמור גורם לבלבול המשתמשים בכבישים, ומטיל אחריות על מי שאחראי לתכנון הכביש וסימונו . בענייננו . אני סבור כי שני הנהגים אשר לפני נפלו לאותה " מלכודת " סברה כי הם נוסעים על הנתיב שלהם, אך אם נכונה מסקנתי לגבי מחשבתה של התובעת מספר 1 בעניין, הרי הנתבע 1 , נסע למעשה בנתיבו, שבו יש לו זכות קדימה . בגלל סמיכות האירוע ליציאת התובעת ממחלף קיבוץ גלויות, יש לי ספק רב היכן בדיוק אירעה התאונה האם במפגש אשר בין סוף נתיב ההשתלבות עליו נעה בזמן התאונה או קודם לכן התובעת, או בנתיב הימני הכלול בתוך תוואי הכביש הראשי בנתיבי איילון. אינני קובע ממצא בנקודה זו , אך המסקנה שאליה אני מגיע היא כי התובעים לא הוכיחו את תביעתם, ולא הוכיחו כי התאונה אירעה עקב סטיית משאיתו של הנתבע לעבר רכבם כשהוא נוסע בנתיב הימני של נתיבי איילון. התביעה נדחית רכבמשפט תעבורהזכות קדימה