מבוא 1. המבקשים עותרים לסעד הצהרתי לפיו הינם הבעלים של מקום החניה המצוי בקומת המרתף של בנין ברח' הסהרון 4א' באבן יהודה (להלן: "הבנין"), והמסומן בתשריט מקומות החניה של הבנין, כחניה קעג (להלן: "החניה שבמחלוקת"). בנוסף עותרים המבקשים, לצו עשה אשר יורה למשיבה, חברת תכרורי מהנדסים בע"מ (להלן: "המשיבה"), החברה הקבלנית אשר בנתה את הבנין, לתקן את צו רישום הבית המשותף כך שהחניה שבמחלוקת תוצמד לדירתם הידועה כגוש 8017 חלקה 67 תת חלקה 23 (להלן: "דירת המבקשים" או "הדירה"). המשיב הפורמלי, עו"ד דור הארי ריגלר (להלן: "ריגלר"), הינו בנו של אדריכל טומי ריגלר אשר תכנן את הפרוייקט עבור המשיבה. ריגלר הינו בעליה של דירה בבנין אחר בפרוייקט (להלן:"דירת ריגלר"). על פי צו רישום הבית המשותף, החניה שבמחלוקת, הוצמדה לדירת ריגלר. רקע עובדתי וטענות הצדים - בקליפת אגוז 2. ביום 29.3.07, התקשרו המבקשים עם המשיבה בהסכם מכר לרכישת דירה בבנין (להלן: "ההסכם" או "הסכם המכר"). הדירה תוארה בנספח א' להסכם וסומנה בתשריט המצורף להסכם, כדירה מס' 21. התשריט הכולל את תכנית קומת מרתף החניה, סומן כנספח ב' להסכם (להלן: "תשריט החניות"). לטענת המבקשים, בתשריט החניות, מסומנות שתי חניות צמודות, במספר 21 - כמספרה הזמני של הדירה אותה רכשו ושתי חניות אלה, נרכשו על ידם כצמודות לדירה. 3. המבקשים ציינו, ועל כך אין מחלוקת, כי מאז שנכנסו לגור בדירה, בינואר 2009, עשו שימוש בשתי החניות שסומנו 21, לרבות בחניה שבמחלוקת. 4. ביום 8.1.11, כשנתיים לאחר שהמבקשים עשו שימוש בחניה שבמחלוקת ונהגו בה מנהג בעלים, פנה אליהם ריגלר בטענה כי החניה שבמחלוקת מצויה בבעלותו ודרש כי יחדלו לעשות בה שימוש. 5. בעקבות פנייתו של ריגלר ולאחר ברור, התחוור למבקשים כי בצו רישום הבית המשותף, הוצמדה לדירתם רק חניה אחת מתוך השתיים שסומנו בתשריט החניות, במספר 21 וכי החניה שבמחלוקת, הוצמדה לדירת ריגלר. 6. המבקשים פנו למשיבה בדרישה לתקן את הרישום השגוי, לטענתם, במסמכיה ואת צו רישום הבית המשותף ודרשו כי החניה שבמחלוקת תרשם כצמודה לדירתם, בהתאם להוראות הסכם המכר. 7. המשיבה לא נענתה לפנייתם של המבקשים, לפיכך הגישו את התובענה דנן ועתרו לצו מניעה זמני אשר ימנע את השלמת הליכי הרישום. ביום 19.6.11, ניתן על ידי כב' הנשיאה גרסטל, צו מניעה זמני האוסר על השלמת הליכי הרישום של דירת המבקשים ודירת ריגלר, עד להכרעה בשאלת הזכויות בחניה שבמחלוקת. 8. במעמד שמיעת הראיות הסתבר כי המבקשים והמשיבה אוחזים, כל אחד, בתשריט חניות שונה. בתשריט החניות שצורף להסכם המכר בו אוחזים המבקשים, מב/4, מופיעות שתי חניות צמודות הנושאות את המספר 21, ללא כל סימון נוסף. בהקשר זה העידה המבקשת מס' 1, גב' סימה דרוקר (להלן: "המבקשת"), כי הסימון במרקר צהוב, על גבי מב/4, הוסף על ידה, בשלב מאוחר יותר, בעת שריגלר פנה אליה בדרישה שיחדלו לעשות שימוש בחניה שבמחלוקת (עמ' 12-13 לפרוטוקול). חתימתם של שני הצדדים מופיעה בתחתית העמוד של מב/4. מנגד, בתשריט החניות שצורף על ידי המשיבה (נספח ג' לכתב התשובה), סומנה אחת מתוך שתי החניות הנושאת את המספר 21, בעט כחול ובמרקר צהוב. הצדדים אינם חתומים לצד סימון זה וחתימותיהם מופיעות רק בתחתית העמוד. השאלה שבמחלוקת 9. השאלה העומדת בבסיס התובענה הינה האם על פי הסכם המכר, הוצמדו לדירת המבקשים שתי החניות שסומנו בתשריט החניות במספר 21, כטענת המבקשים או שמא סוכם כי לדירת המבקשים תוצמד חניה אחת בלבד, כטענת המשיבה. טענות המבקשים 10. המבקשים טוענים כי על פי הסכם המכר, רכשו את הדירה ביחד עם שתי חניות צמודות שסומנו במספר 21 - כמספרה הזמני של הדירה אותה רכשו. המבקשים מדגישים כי המשיבה לא כפרה בנכונות תשריט החניות שצורף להסכם המכר בו הם אוחזים ומנהלה, מר מוסטפא תכרורי (להלן: "מוסטפא"), אף אישר את חתימתו על העותק המקורי של תשריט החניות, מב/4. מוסטפא נשאל לפשר העובדה שבהסכם המכר המצוי ברשות המבקשים ונושא את חתימות שני הצדדים, לא מופיע שום סימון בעט כחול, והשיב כי "יכול להיות שלא סומן" (עמ' 20 לפרוטוקול), ובהמשך הוסיף והסביר: "... במעמד החתימה אני מסמן תשריט אחד ואח"כ משלימים. יכול להיות כי בהעתק אחר של החוזה רואים את הסימונים. זה סימון ברור שרשום 2 חניות כמו שבחוזה של הלקוחות שלך רשום חניה אחת. במעמד החתימה אני מסמן תשריט אחד והעו"ד משלים את שאר הניירת" (עמ' 21 לפרוטוקול). לטענת המבקשים, העדר חתימה של הצדדים, ליד אותו סימון בכתב יד ובעט כחול, המופיע בתשריט החניות בו אוחזת המשיבה, על פיו סומנה רק חניה אחת מתוך שתי החניות שמספרן 21, כצמודה לדירה, מלמד שאותו סימון כלל לא הובא לידיעתם ולא היתה גמירות דעת מצידם, לסימון האמור ולשינוי שהמשיבה ביקשה לערוך בתשריט החניות המודפס. המבקשים מוסיפים וטוענים כי בהעדר ראיות המצביעות על הסכמתם לרכוש רק חניה אחת וכל עוד תשריט החניות מציין באופן ברור ומפורש, שתי חניות המסומנות במספר 21 - כמספרה הזמני של הדירה אותה רכשו, יש לקבוע כי רכשו את שתי החניות המסומנות 21, לרבות החניה שבמחלוקת. המבקשים מסתמכים גם, על עדותו של עו"ד מיכאל וגנר, אשר ייצג אותם בהליכי רכישת הדירה ועריכת הסכם המכר ואישר בעדותו בחקירה נגדית כי אכן היה סימון של החניות אך אינו זוכר את צורת הסימון ובהמשך העיד: "כאשר אמרתי שאני לא זוכר איזה סימון היה לא בכדי אמרתי. כשאני אומר שהיה סימון אז בעיני סימון שרשום פעמים 21 מבחינתי כמי שקורא מסמכים זה גם סימון ראוי" (עמ' 10 לפרוטוקול). המבקשים מוסיפים ומציינים כי בחוזים אחרים, כאשר המשיבה ביקשה לשנות תנאים בהסכם המכר ובתשריט המודפס, עשתה זאת במפורש, תוך החתמת הרוכשים לצד התיקון והסימון שנערך בתשריט החניות ומפנים בהקשר זה, להסכמים בנוגע לרכישת הדירות שמספרן הזמני היה 7, 3 ו-1 (ראה קלסר הסכמי המכר של הדירות בפרוייקט, מש/4). המבקשים מדגישים את העיתוי המאוחר בו נטען לראשונה כי החניה שבמחלוקת, לכאורה אינה בבעלותם, וזאת כשנתיים לאחר שעשו בה שימוש ונהגו בה מנהג בעלים ואת העובדה שלמרבית הדירות בפרוייקט, הוצמדו שתי חניות. המבקשים מוסיפים וטוענים כי אין בידי המשיבה או בידי ריגלר, להצביע על הסכם בכתב לפיו החניה שבמחלוקת, נמכרה לריגלר, כפי שריגלר עצמו, אישר בחקירתו הנגדית. טענות המשיבה 11. המשיבה טוענת כי המבקשים לא עמדו בנטל להוכיח טענתם כי רכשו מהמשיבה שתי חניות וזאת בשל הימנעותם מלהעיד את המבקש מס' 2, ארז דרוקר, אשר על פי עדות אשתו - המבקשת, נטל חלק פעיל במו"מ ובהליכי חתימת ההסכם וכן את אמה של המבקשת, אשר על פי העדויות, נטלה אף היא חלק במו"מ. המשיבה טוענת כי תשריט החניות שצורף לכתב התשובה והנושא סימון בעט כחול של אחת מהחניות שסומנו במספר 21, נחתם על ידי הצדדים, כחלק מהסכם המכר ומשקף את הסכמות הצדדים בעת חתימת ההסכם. המשיבה טוענת כי המבקשים נמנעו מלהגיש את הראיה המכרעת - הסכם המכר על נספחיו, כפי שהוצג בפני רשויות מיסוי מקרקעין וזאת חרף עדותה של המבקשת כי פנו לרשויות מיסוי מקרקעין, על מנת לקבלו (עמ' 14 לפרוטוקול). לטענת המשיבה, הימנעות המבקשים מהבאת הראיות האמורות, פועלת לרעתם ומובילה למסקנה כי לא עמדו בנטל להוכיח תביעתם. המשיבה מוסיפה וטוענת כי דירות נוספות בפרוייקט, נמכרו עם חניה אחת ומציינת כי המבקשים ניהלו מו"מ לרכישת הדירה, ביחד עם אחותה של המבקשת, משפחת וויקוביץ (להלן: "וויקוביץ"), אשר חתמו על הסכם מכר עם המשיבה, יום אחד לפני חתימת הסכם המכר עם המבקשים. לטענת המשיבה ועל פי עדותו של מוסטפא, במהלך המו"מ הובהר כי שתי הדירות נמכרות עם שלוש חניות וכי שתי חניות הוצמדו לדירת וויקוביץ, כמפורט בתשריט החניות, מש/1, לגבי דירה מס' 15, עליו סומנו שני מקומות חניה במרקר צהוב ובחתימת המשיבה ליד הסימון האמור וחניה אחת הוצמדה לדירת המבקשים. טענות ריגלר 12. לדירת ריגלר, הוצמדו על פי תשריט רישום הבית המשותף, שתי חניות; החניה שבמחלוקת וחניה נוספת שסומנה קנט. ריגלר טען בתצהירו כי נכנס לגור בדירתו ב-1.3.10 וכי בסמוך למועד זה, דרש לראשונה את פינוי החניה שבמחלוקת אך המבקשים לא נעתרו לפנייתו. לפיכך, ביום 6.1.11, פנה אליהם במכתב המבהיר את זכויותיו במקרקעין ומשהדבר לא הואיל, הגיש ביום 26.5.11, תלונה במשטרה בגין השימוש בחניה שבמחלוקת. ריגלר ציין בעדותו כי התקשר עם המשיבה, בשני הסכמים, הסכם לקניית מגרש והסכם בניה אך אישר כי אין בידו מסמך בכתב המעיד על רכישת החניה שבמחלוקת. יצויין כי מוסטפא אישר בחקירתו הנגדית כי נערכו עם ריגלר, שני הסכמים, הסכם מכר מגרש והסכם בניה וציין כי בהתאם להסכמים אלה, פעלה המשיבה להצמיד לדירת ריגלר, שתי חניות כמפורט בצו רישום הבית המשותף (עמ' 21-23 לפרוטוקול). ריגלר מציין כי הערת אזהרה לגבי הנכס לרבות החניה שבמחלוקת, נרשמה לטובתו ביום 31/8/10, וכי העיכוב בהשלמת רישום זכויותיו בדירה ובחניות הצמודות לה, ללא כל מסמך המעיד על זכויות המבקשים, מהווה פגיעה בקניינו. ריגלר טוען כי יש לדחות התובענה בשל חוסר תום לב והעדר נקיון כפיים מצד המבקשים. המסגרת הנורמטיבית 13. מדובר בחוזה מכר דירה אשר הדין החל עליו הינו חוק המכר (דירות) התשל"ג-1973 (להלן: "חוק המכר דירות" או "החוק"). 14. סעיף 2(א) לחוק המכר דירות קובע: "המוכר דירה חייב לצרף לחוזה המכר מפרט והוראות תחזוקה ושימוש". סעיף 2(ב) לחוק מוסיף וקובע : "כל תיקון במפרט טעון חתימת שני הצדדים". בסעיף 3 לחוק המכר דירות נקבע כי המפרט יהיה בתוספת שקבע השר בצו ובסעיף 3(ג) לחוק נקבע כי "על המוכר למלא את כל הפריטים במפרט במפורט ובמדויק ואם פריט פלוני אינו חל בנסיבות העניין, על המוכר לציין זאת לגביו". בסעיף 1 לצו מכר דירות (טופס של מפרט) תשל"ד-1974, שהיה בתוקף במועד חתימת הסכם המכר (להלן: "צו מכר דירות"), נקבע כדלקמן: "(א) המוכר חייב לצרף לחוזה המכר מפרט ולמסור לקונה העתק ממנו חתום בידו. (ב) כל תיקון במפרט טעון חתימת שני הצדדים". בסעיף 2 לצו מכר דירות נקבע כי המפרט יהיה על פי הטופס שבתוספת לצו. על פי סעיף 6 לתוספת של צו מכר דירות יש לכלול במפרט "פירוט שטחים נוספים המוצמדים לדירה או המשמשים את הדירה באופן בלעדי". סעיף 6.2 מתייחס לחניה וקובע כי יש לפרט: "חניה מקורה בשטח מ"ר (יש לצרף תוכנית שטחי החניה עם סימון מיקום החניה המוצמדת)". 15. אמנם ב"כ המבקשים לא התייחס בסיכומיו להוראות חוק המכר דירות, יחד עם זאת, מדובר בחוק קוגנטי שלא ניתן להתנות עליו אלא לטובת רוכש דירה, כלשון סעיף 7 א (א) לחוק:"אין להתנות על הוראות חוק זה אלא לטובת הקונה או קונה המשנה". לעניין אופיו הצרכני של חוק המכר דירות והרציונל העומד בבסיס הקביעה כי מדובר בחוק קוגנטי שלא ניתן להתנות עליו, עמד כב' השופט מ.אלון (כתוארו אז) בע"א 213/80 שמעונוף נ' ברוכים, פ"ד לז (3) 808, בציינו:"מטרתו של חוק המכר (דירות) היא להביא לידיעת הקונה, בצורה ברורה מובנת - וללא הסתתרות וערפול מאחורי אמירות כלליות וגורפות ומבלי להבליע גופי דברים, שלהם משמעות כספית חשובה, בתור ריבוי דברים טפלים ובלתי חשובים - מה הן כוונותיו האמיתיות של המוכר, ומה הן הזכויות אשר הוא, הקונה רוכש הימנו...כדי להבטיח שאכן הובאו הדברים לידיעת הקונה והובנו על ידיו, חובה היא על המוכר לצרף לחוזה מיפרט ובו תיאור הדירה וכל הכלול בה...". כן ראה לעניין זה, פסק דינו של כב' השופט י. שפירא, בבש"א (י-ם) 8992/09 פש"ר (י-ם )3044/06 בר עמי נ' רשם המקרקעין (לא פורסם, 17.3.10). 16. בענייננו, במפרט לפי חוק המכר דירות, אשר צורף כנספח להסכם, צויין בפרק "תיאור הדירה", כדלקמן: "חניות: חניה מורחבת בקומת מרתף לפי היתר הבניה" (סעיף 3.3 למפרט, ההדגשה במקור - ב.ט.). 17. המונח "חניה מורחבת", לא הוגדר בהסכם המכר או במפרט ולא ניתן ללמוד ממנו מה מספר החניות שהוצמדו לדירה ומהו שטח מקום החניה שהוצמד לדירה. 18. הביטוי העמום "חניה מורחבת", מופיע בכלל חוזי המכר שנערכו למכירת הדירות בפרוייקט (ראה קלסר הסכמי המכר, מש/4), לרבות בהסכמי מכר שאין מחלוקת כי נרכשו על פיהם, שתי חניות צמודות. תיאור זה של החניה בלשון "חניה מורחבת", אינו תואם את דרישת סעיף 6.2 לצו מכר דירות הקובע כי יש לפרט את שטח החניה במ"ר. 19. זאת ועוד, על פי סעיף 6.2 לצו מכר דירות, יש לצרף תוכנית שטחי החניה עם סימון מיקום החניה המוצמדת. כאמור, המבקשים אוחזים בתשריט חניות המסומן במספרי החניות בלבד, מב/4. מוסטפא אישר בחקירתו הנגדית כי יכול להיות שסימון חניה אחת מתוך השתיים, בעט כחול, לא מופיע בתשריט החניות בו אוחזים המבקשים, שכן במעמד החתימה הינו מסמן תשריט אחד (עמודים 20-21 לפרוטוקול) - לא ניתן לקבל טענה זו של המשיבה שכן מוטלת עליה חובה מכח חוק מכר דירות וצו מכר דירות, למסור לרוכשי הדירה מפרט חתום. 20. עדותו של עו"ד וגנר כי ראה בסימון החניות במספר 21 - כמספר הדירה אותה רכשו המבקשים, כסימון בדבר מקומות החניה הצמודים לדירה, סבירה ומקובלת עלי, בהעדר כל סימון אחר אשר הצדדים חתמו לצידו, כדרישת סעיף 2 (ב) לחוק המכר דירות. 21. תשריט החניות שצורף לכתב התשובה והנושא סימון בעט כחול של חניה אחת מתוך השתיים שסומנו במספר 21, לא נחתם על ידי שני הצדדים, כדרישת הוראות סעיף 2 (ב) לחוק וסעיף 1 (ב) לצו מכר דירות ויודגש כי חתימות הצדדים, מופיעות רק בתחתית הדף ולא לצד השינוי (בניגוד לחוזים אחרים שנערכו על ידי המשיבה בהם מופיעה חתימת הצדדים לצד סימון מקומות החניה במפרט, לשם הדוגמה ראה תשריט החניות, מש/1 ). בנסיבות אלה, אין לראות בסמון המופיע בתשריט החניות שבידי המשיבה, כמשקף את הסכמות הצדדים ויש לקבל את תשריט החניות שנמסר למבקשים כנספח להסכם המכר, עליו אין סימון זולת סימון החניות במספרים התואמים את מספרי הדירות, כמחייב את הצדדים. 22. מהנימוקים האמורים, סבורה אני כי הדין עם המבקשים ויש לראות את שתי החניות המסומנות בתשריט החניות, במספר 21, כחניות שהוצמדו לדירה שנרכשה על ידם וסומנה בתשריט במספר הזמני 21. ניתוח העדויות ודיון בטענות הצדדים 23. סבורה אני כי די בקביעה שהמשיבה הפרה את החובה המוטלת עליה על פי חוק המכר דירות וצו מכר דירות, לתאר ולסמן כדבעי את שטח החניה המוצמד לדירה וכי במידה ורצתה לשנות את תשריט החניות, בו מסומנות שתי חניות במספר 21, היה עליה לדאוג להחתמת הצדדים לצד השינוי שנעשה בתשריט החניות ולמסור בידי המבקשים עותק מסומן וחתום. יחד עם זאת, ראיתי להוסיף ולדון בטענת המשיבה כי המבקשים לא עמדו בנטל להוכיח תביעתם. 24. איני סבורה כי בהימנעותו של המבקש מס' 2, מלמסור תצהיר ולהעיד יש כדי לפגום ולכרסם בגירסת המבקשים עד כדי קביעה כי לא עמדו בנטל להוכיחה. יצויין כי המבקשים הינם בני זוג נשואים שניהלו את המו"מ בצוותא חדא ודי בתצהיר אחד מהם, כדי לתמוך בתובענה מה גם שגירסתם של המבקשים נתמכה בתצהיריהם של עו"ד וגנר ושל אהוד וויקוביץ. 25. כן לא ראיתי לזקוף לחובת המבקשים את עובדת אי הגשת עותק הסכם המכר שהוגש לרשויות מיסוי מקרקעין. מהעדויות עולה כי הסכם המכר הוגש לרשויות מיסוי מקרקעין, על ידי עו"ד זבליק ז"ל, בא כוחה של המשיבה, כך שהיה בידי המשיבה לפעול להגשת הסכם המכר האמור כראיה, במידה וסברה שיש בו כדי לתמוך בטענתה, על אף הפרת החובה למסור מפרט מסומן וחתום, בהתאם להוראות חוק מכר דירות. 26. במישור העובדתי, גירסתו של מוסטפא כי במסגרת המו"מ, דובר על מכירת שתי דירות עם שלוש חניות, הוכחשה לחלוטין על ידי וויקוביץ (עמ' 11 לפרוטוקול), ואינה מוצאת תימוכין במסמך שנערך ביום 20.3.07 ונושא את הכותרת "בקשה לשמירת זכות קדימה לרכישת דירה מס' 21 +15", מש/2. במסמך זה צויין כי מחיר כל דירה הוא 1,390,000 ₪ ואין בו כל התייחסות למספר החניות הצמוד לכל דירה או לשוני כלשהו בין הדירות בעניין מספר החניות. עצם העובדה ששתי הדירות נמכרו בהפרש של יום אחד, באותו מחיר, תומכת בטענת המבקשים כי תנאי העיסקה היו זהים וכפי שדירת וויקוביץ נרכשה עם שתי חניות צמודות, שסומנו במספר 15 - כמספר הדירה (מש/1), כך נרכשה גם דירת המבקשים כששתי החניות שסומנו 21, צמודות לדירה. עוד יצויין כי גירסתו של מוסטפא, כפי שפורטה בסעיף 8 לתצהיר מש/5 כי במסגרת המו"מ, הבהיר למבקשים כי הדירה נמכרת עם חניה אחת בלבד וכי הסכמה זו הושגה בהתאם להבנות והסכמות משותפות בין המבקשים לוויקוביץ, כי שתי חניות תוצמדנה לדירת וויקוביץ וחניה אחת בלבד תוצמד לדירת המבקשים, לא זו בלבד שהוכחשה לחלוטין על ידי וויקוביץ אלא שחלה בה התפתחות בחקירה הנגדית באופן שנטען לראשונה במסגרתה כי "..הם היו קצרים בכסף לא הצליחו לרכוש שתי דירות. גייסו דרך אחותה של סימה ודרך אודי וקנו את הדירה השניה. אמרו לי בעצמם כי הסתדרו ואת החניה השניה הם נותנים למיכל ואודי ויהיה להם 2 חניות ולהם יהיה חניה אחת. כנראה עשו העברת כסף ביניהם.." (עמ' 18 לפרוטוקול). בנסיבות אלה, כאשר במסמך שנערך במסגרת המו"מ, מש/2, בו נקבע מחיר הדירות ולא נרשם מספר החניות ואף בהסכם המכר, לא צויין מספר החניות, לא ראיתי לקבל גרסת המשיבה כי הוסכם על מכירת שתי דירות ושלוש חניות שכן אין לגירסה זו כל תימוכין בהסכם המכר או בראיה חיצונית כלשהי זולת עדותו של מוסטפא. 27. עוד ראיתי לציין כי בהסכם מכר המגרש והסכם הבניה, שבין ריגלר למשיבה, מב/5, אין התייחסות לחניות בכלל ולחניה שבמחלוקת בפרט ולא הוגש הסכם בכתב המאשר כי ריגלר רכש את החנייה שבמחלוקת. מעדותם של מוסטפא ולואיי תכרורי עולה כי החניות הוצמדו לדירת ריגלר, רק בשלב עריכת תשריט רישום הבית המשותף ומתוך החניות שנותרו בבעלות המשיבה (עמ' 22 לפרוטוקול). בנסיבות אלה, נוכח הקביעה כי החניות שסומנו בתשריט החניות במספר 21, נרכשו על ידי המבקשים כצמודות לדירה אותה רכשו, אין בידי המשיבה להצמיד את החניה שבמחלוקת לדירת ריגלר. סיכום 28. סופו של יום, ראיתי לקבוע כי משנמסר למבקשים תשריט חניות אשר הסימון היחיד המופיע בו הינו סימון מספרי החניות בהתאמה למספרי הדירות בבנין, יש לראות בסימון מספרי החניה כסימון החניות הצמודות לדירה. לפיכך, משבמפרט על פי חוק המכר דירות, לא צויין שטח החניה ולא סומן שינוי בתשריט החניות שצורף למפרט, ראיתי לקבוע כי שתי החניות שסומנו 21, לרבות החניה שבמחלוקת, נרכשו על ידי המבקשים כצמודות לדירה אותה רכשו. 29. לפיכך ניתן בזאת צו הצהרתי כמבוקש בתובענה לפיו המבקשים הינם הבעלים של מקום החניה המצוי בקומת המרתף של בנין ברח' הסהרון 4א' באבן יהודה והמסומן בתשריט מקומות החניה של הבנין, כחניה קעג. כן ניתן צו עשה המורה למשיבה, חברת תכרורי מהנדסים בע"מ, לתקן את צו רישום הבית המשותף כך שהחניה שבמחלוקת המסומנת בתשריט מקומות החניה כחניה קעג, תוצמד לדירת המבקשים. 30. המשיבה תישא בהוצאות המבקשים בסך כולל של 30,000 ₪. הסכום האמור ישולם תוך 30 יום מהיום שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית חוקית מהיום ועד מועד התשלום בפועל. זכות קדימה במקרקעיןמקרקעיןקניית דירהחוזה דירה