איסור הפליה על רקע לאום

תביעה לפיצויים בגין טענה להפליה בכניסה למסעדה. ב"כ הצדדים הסמיכו את בית המשפט ליתן פסק הדין על דרך הפשרה בהתאם לסעיף 79א' לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד-1984, לאחר שסיכמו טענותיהם בעל פה. כן הוסכם כי ניתן יהיה לפסוק כל סכום עד 7,500 ₪. התובע הינו חייל מילואים. התובעת הינה עמותה הפועלת, בין היתר, לשמירה על זכויותיהם של חיילי מילואים ומניעת אפלייתם. במועד הרלבנטי לאירוע נשוא התביעה ניהל הנתבע 2 מסעדה. ביום 3/3/10 נכנס התובע למסעדה כשהוא לבוש במדי צה"ל. לאחר שהתיישב במסעדה ניגשה אליו מלצרית וביקשה ממנו לעזוב את המקום זאת לאור מדיניות המסעדה לפיה אסורה הכניסה לאנשים במדים. התובע ביקש מהמלצרית להישאר במסעדה על מנת לחסוך ממנו את המבוכה הכרוכה בסילוקו, ואולם המלצרית עמדה על דעתה והתעקשה כי התובע יעזוב את המקום. טענות התובע: מדיניות המסעדה מהווה הפליה על פי חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א- 2000 (להלן: "החוק") שכן היא מפלה קבוצת אנשים רק על בסיס היותם לובשי מדים ומשרתים בצבא. מדובר בהפליה על רקע לאום או השקפה האסורה עפ"י סעיף 3 לחוק - כאשר זוהי גם עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה שפרסם מכתב ממנו עולה כי איסור כניסת חיילים במדים למקום ציבורי הינו בלתי חוקי, וכי הפליה על רקע לבישת מדי צה"ל מהווה עבירה על החוק. 6. לחילופין - רשימת עילות ההפליה המנויה בסעיף 3 לחוק אינה רשימה סגורה, וברור כי תכלית החוק הינה למנוע גם מקרים מסוג המקרה דנן. 7. איסור כניסת התובע למסעדה נבעה מהיותו חייל צה"ל ולא מעצם לבישת מדים כלשהם כטענת הנתבעים. הפליה זו אינה רלוונטית למתן השירות במסעדה - מתן אוכל. 8. מטרת ההפליה הינה לבזות ולהשפיל את משרתי בטחון המדינה והמדובר לא במקרה חד פעמי אלא במדיניות שכן חייל נוסף סולק מהמסעדה. 9. טענות הנתבעים: מדובר בתביעה קנטרנית וטורדנית אשר "נולדה" בעקבות ביקור יזום של התובע לאחר שזה ידע כי חייל אחר סולק מהמקום כשבועיים קודם לכן. 10. מדיניות המסעדה אינה נוגדת את החוק מאחר ואין בה כדי להפלות קבוצת אנשים מחמת אחת הסיבות המנויות בסעיף 3 לחוק, שכן איסור הכניסה למסעדה נוגע לקוד לבוש (לבישת מדים מכל סוג) אשר אינו ממין ההפליות האסורות המנויות בחוק. 11. אין מדובר בהפליה על רקע לאום שהרי חיילי צה"ל הינם מדתות שונות ולכן איסור כניסה במדים לא מופנה ללאום מסוים. בנוסף - המסעדה אירחה סועדים מלאומים שונים וסילוקו של התובע מהמסעדה לא נבע מהלאום שלו אלא מהיותו לבוש מדים. הנתבע 2 אף הבהיר לב"כ התובעים במכתב כי התובע מוזמן לסעוד במסעדה בלבוש אזרחי. 12. רשימת ההפליות האסורות שבסעיף 3 לחוק הינה רשימה סגורה ומשלא נמצאה עילה מפורשת עליה עברו הנתבעים יש לדחות את התביעה. 13. על פי חוק-יסוד: חופש העיסוק יש לאפשר לנתבעת לקבוע את המדיניות שלה בנוגע לקהל היעד של המסעדה. 14. בעקבות המקרה יצרו התובעים פרובוקציה בכך שארגנו הפגנות והסיתו כנגד המסעדה - דבר שגרם למסעדה, מעבר לנזק תדמיתי, גם לנזק ממשי בכך שחלונות הראווה של המסעדה נשברו ע"י מפגינים. כתוצאה מפרובקציה זו אף נסגרה המסעדה לאחר זמן קצר (בחודש מאי 2010). 15. הכרעה: לאחר ששקלתי טענות ב"כ הצדדים ועיינתי במסמכים שהוצגו הנני מחייבת את הנתבע 2 לשלם לתובע מס' 1 סך של 5,000 ₪. הסכום ישולם ב-3 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 1/3/11 ובכל ראשון לחודש שלאחר מכן. במידה ואחד התשלומים לא ישולם במועד (איחור של עד 7 ימים לא יחשב הפרה) יעמוד לפירעון מידי מלוא הסכום שנפסק. מעבר לכך יישא כל צד בהוצאותיו. הפליה / אפליה