1. החייבת הגישה לבית משפט זה בקשה למתן צו כינוס ולהכרזתה פושטת רגל. בהחלטתי מיום 24.7.02 נעתרתי לבקשת החייבת ונתתי, בהסכמת הכונס הרשמי, צו לכינוס נכסיה. באותה החלטה חייבתי את החייבת לשלם לקופת הכינוס, לטובת נושיה, סך של 200 ₪ מדי חודש בחודשו. עתה עלי להחליט אם להכריז על החייבת פושטת רגל אם לאו. 2. הכונס הרשמי ערך חקירה בעניינה של החייבת והגיש לבית המשפט חוות דעת לפי סעיף 18ד' לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם - 1980 (להלן - "הפקודה"). מחוות דעתו של הכונס הרשמי עולה כדלקמן: א.החייבת הגישה את בקשתה בגין חובות מוצהרים בסך של 106,990 ש"ח ל-15 נושים. נכון ליום עריכת הדעת הוגשו כנגד החייבת 11 תביעות חוב על סך של 76,712 ₪. ב.באשר לנסיבות הסתבכותה הכלכלית הצהירה החייבת כי בשנת 1998, כשנה לאחר שנישאה לאיש, גנב ממנה בעלה פנקס שיקים והתחיל לפזר שיקים שלה ללא ידיעתה תוך זיוף חתימתה על גבי השיקים. החייבת טענה כי גילתה את דבר הגניבה רק כאשר התחילה לקבל פניות מנושים שונים. החייבת טענה כי עוד בטרם ידעה כי מדובר בבעלה, היא פנתה למשטרה והתלוננה על אובדן פנקס השיקים והעבירה הודעה לבנק על ביטול השיקים. החייבת טענה כי מלכתחילה לא הודה בגניבת השיקים אך לאחר מכן עשה כן. החייבת הצהירה כי בשנת 2000 התגרשה מבעלה בין היתר עקב גניבת השיקים כאמור לעיל. החייבת טענה כי לא היה באפשרותה לכבד את השיקים שפיזר בעלה ועל שום כך נפתחו נגדה תיקי הוצאה לפועל והיא הסתבכה בחובות. ג.בא כוחו המלומד של הכונס הרשמי, עו"ד עופר גבריאלי, כתב בחוות דעתו כי החייבת המציאה אישור מיום 24.8.98 של משטרת ישראל על דבר הגשת תלונה בגין אובדן פנקס שיקים. ואולם, כך עו"ד גבריאלי, עיון בתביעות החוב שהוגשו כנגד החייבת מלמד כי מועדי פרעון השיקים שלא כובדו ושבגינם הוגשו תביעות החוב היו כולם לאחר מועד הגשת התלונה במשטרה (מחודש ספטמבר 98' ואילך) בעוד שהחייבת הצהירה כי גילתה את דבר היעלמות פנקס השיקים לאחר שהתחילו להגיע תלונות של נושים על אי כיבוד השיקים. זאת ועוד: החייבת המציאה אישור מן הבנק על דבר ביטולו של שיק ביום 13.8.98 בתמיכה לטענתה כי הודיעה גם לבנק על אובדן פנקס השיקים. ואולם, האישור האמור מתייחס לשיק ספציפי הכולל את "סכום השיק ומועד הפרעון שלו - פרטים שהחייבת לא הייתה יכולה לדעת אם אכן נגנבו ממנה פנקסי השיקים!". על שום כך טען עו"ד גבריאלי כי המסמכים שהמציאה החייבת, ושלכאורה נועדו לתמוך בגירסתה, אינם עולים בקנה אחד עם דבריה ואף סותרים אותם. ד.זאת ואף זאת: החייבת טענה בחקירתה שמרבית השיקים שבגינם הוגשו תביעות החוב אינם נושאים את חתימתה אלא חתימה מזויפת. ברם, לגבי שתי תביעות חוב, הודתה החייבת כי מדובר בחתימתה שלה. עו"ד גבריאלי טען כי - "מהשוואת החתימה על גבי שני שיקים אלו לשיקים בתביעות חוב אחרות עולה כי אותה החתימה מופיעה גם בחלק מהשיקים שבתביעות חוב נוספות". מכאן הסיק בא כוח הכונס הרשמי כי החייבת חתמה על שיקים נוספים ולא רק על אלה שלגביהם הודתה. על שום כך, טען עו"ד גבריאלי, כי החייבת לא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכיח כי הסתבכה בחובות בתום לב. ה.בא כוח הכונס הרשמי טען כי החייבת לא המציאה ולו גם דוח חודשי אחד בדבר הכנסות והוצאות, למרות שנדרשה לעשות כן. עו"ד גבריאלי ציין כי החייבת טענה בחקירתה כי תשלומי קצבת הבטחת ההכנסה הופסקו וכי היא ושני ילדיה הקטינים מתקיימים מקצבת ילדים בסך של 300 ₪ לחודש. כן הצהירה החייבת כי היא משלמת 1,000 ₪ לחודש עבור שכר דירה. בא כוח הכונס הרשמי טען כי נתוני ההכנסות וההוצאות עליהם הצהירה החייבת אינם מתיישבים זה עם זה. לדבריו, "לא יתכן שכל הכנסותיה של החייבת מסתכמות בסך 300 ₪ ומאידך גיסא היא מקיימת את עצמה ואת שני הילדים ומשלמת שכ"ד בסך 1,000 ₪ לחודש!". בא כוח הכונס הרשמי הוסיף כי מכתב מרשויות הרווחה במועצה המקומית באיזור מגוריה שהמציאה החייבת, ושבו חזרה העובדת הסוציאלית על נתוני הכנסותיה והוצאותיה של החייבת כאמור לעיל אינו מהווה אסמכתא להכנסותיה והוצאותיה האמיתיות של החייבת ועל כן לא ניתן להסתמך על האמור שם. בנסיבות הענין, טען עו"ד גבריאלי, החייבת לא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכיח את יכולתה הכלכלית האמיתית. ו.בא כוח הכונס הרשמי הוסיף וטען כי במועד עריכת חוות הדעת (תחילת מרץ 2003) פיגרה החייבת בשישה תשלומים חודשיים של 200 ₪ כל אחד. לפיכך, טען כי אין מנוס מלראות בהתנהגות החייבת משום חוסר תום לב מתוך מטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל. במהלך הדיון שהתקיים בבקשתה של החייבת להכריזה פושטת רגל ביום 14.4.04 טענה באת כוח הכונס הרשמי, עו"ד גב' הילה קרליץ, כי החייבת מפגרת בשלושה תשלומים חודשיים. ז.על שום כל אלה הביע בא כוח הכונס הרשמי את התנגדותו להכרזת החייבת פושטת רגל. 3. דיון א.לאחר עיון בחוות דעתו של הכונס הרשמי, בתגובתה של החייבת בכתב, בתצהירה מיום 6.5.03 ובתצהיר בעלה מיום 22.2.00 שצורפו לתגובה שהוגשה ב-19.5.03, ובמכלול נסיבות הענין, הגעתי למסקנה כי מן הדין לקבל את הבקשה. ב.מן התצהירים הנ"ל עולה כי החייבת הגישה תלונה על אובדן פנקס שיקים ורק לאחר שהתחילה לקבל פניות של נושים נוכחה לדעת כי בעלה הוא זה שגנב את פנקס השיקים ועשה בהם שימוש. בעלה של החייבת מסר תצהיר בעקבות תלונה שהוגשה למשטרה ובתצהירו הצהיר כי הוא נטל את השיקים שבגינם הוגשה התלונה וכן שיקים נוספים שלא בידיעתה של אישתו וללא הסכמתה. בעלה של החייבת הצהיר כי הוא זה שחתם על השיקים במקום אישתו. החייבת הצהירה בתצהירה כי נפלה קורבן למעשה מירמה של בעלה לשעבר וכי מעשיו הנ"ל של בעלה העמיקו את הסכסוך בתוך המשפחה, דבר שהביא בסופו של דבר לגירושין. ג.נראה לי בנסיבות הענין יש מקום לקבל את הסבריה של החייבת בדבר נסיבות הסתבכותה ולהכריזה פושטת רגל, בכפוף לתנאי שיפורט להלן. 4. אחרית דבר אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, אני מורה כדלקמן: א.אני מכריז על החייבת פושטת רגל בכפוף לאמור בסעיף ג' שלהלן. ב.החייבת תמשיך לשלם לקופת פשיטת הרגל סך של 200 ₪ מדי חודש בחודשו. ג.על החייבת להשלים את הסכומים שבפיגור בתוך 60 יום מהיום, בנוסף לתשלומים השוטפים ואם יסתבר כי החייבת לא עמדה בתנאי זה, תבוטל הכרזתה פושטת רגל וכן יבוטל צו הכינוס. לאור הנסיון עם החייבת שממנו עולה כי החייבת עיקבית באי מילוי חובתה לשלם את התשלומים החודשיים במועד, אני רואה להדגיש כי פיגור של שני תשלומים יגרור את ביטול הכרזתה כפושטת רגל. פיסקה 4 של החלטה זו הושמעה בפומבי בנוכחות עו"ד גני עבדל סלאם, ב"כ החייבת ובהעדר החייבת עצמה. אין הופעה לכונס הרשמי. שיקים