בב"ש 21849/08 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע – כב' בית המשפט קבע: "הפרת תנאי שחרור גוררת בעקבותיה בדרך כלל מעצר עד תום ההליכים ללא שחרור נוסף לחלופת מעצר, ובייחוד כך הדין בהפרת תנאי "מעצר בית" ובביצוע עבירה נוספת במהלך תקופת השחרור... כמובן שאין המדובר במעצר חובה. נוכח עליונות זכותו של הנאשם לחירות, הדגיש בית משפט זה חזור והדגש כי הפרת תנאי שחרור אינה מחייבת אוטומטית את השמתו של הנאשם מאחורי סורג ובריח והחלטה בעניין זה מסורה לשיקול דעתו של בית המשפט, אשר יבחן את נסיבות העבירה המקורית, נסיבות העבריין וטיבה של ההפרה...במסגרת שיקול הדעת השיפוטי יש לעמוד איפה על אופייה של עילת המעצר המקורית נגד הנאשם, על מאפייני הנאשם ועל אופי ההפרה של תנאי השחרור, ואזי יש לבחון אם חרף ההפרה ניתן עדיין לתת מידת אמון כזו בנאשם אשר יש בה כדי להצדיק מתן הזדמנות נוספת על – דרך של שחרורו בתנאים תוך הפרה של החשש העומד ביסוד עילת המעצר..." בבש"פ 9670/03 כב' בית המשפט קבע: " אינני רואה יסוד לפקפק כי העורר אכן הפר את תנאי השחרור והנסיבות העובד תיות אכן מטילות עליו חשד כבד כי ההפרות אינן טכניות אלא קשורות בעסקי סרסרות לזנות. עם זאת אינני סבור כי בנסיבות העניין היה מוצדק להחזירו למעצר. יותר נכון היה לדון על אתר בבקשת המדינה לחילוט הערבויות או חלקן ולהחמיר את התנאים שעל – פי הם שוחרר העורר לחלופת מעצר על פי ההחלטה האחרונה". בבש"פ 2931/96 כבוד בית המשפט קבע: " אכן, הפרה של תנאי מעצר בית יש בה להוות עילה למעצר של ממש, והעורר אף הוזהר על כך בעת שציווה בית המשפט המחוזי על חלופת מעצר. עם זאת, לא כל הפרה מחייבת אוטומטית ביטול השחרור בערובה, והחלטה מסורה לשיקול דעת בית המשפט אשר יבחן את נסיבות העבירה, נסיבותיו של העבריין וטיבה של ההפרה. ראו גם החלטת בית המשפט בבש"פ 3696/92 שם בית המשפט במקרה שהובא לפניו הורה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים עם זאת ציין כי : "כי לא הפרה כלשהי של תנאי השחרור ממעצר תביא באופן אוטומטי למעצר מאחורי סורג ובריח ..." מעצר ביתמעצר