1. בפניי בקשה להורות על מחיקת התביעה שהוגשה כנגד המבקשים בטענה של חוסר עילה ובקשה למחיקת כותרת התביעה "סדר דין מקוצר". 2. המדובר בתביעה שהוגשה כנגד המבקשים לשלם סך של 1,403,129.04 בגין חובות המבקשת מספר 1 למשיבה. המבקש מספר 2 נתבע לנוכח היותו בעל 100% ממניות המבקשת מספר 1 ובהתאם להוראות סעיף 79 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה) התשס"ד- 2004, המהווה תיקון לסעיף 8 (ג) לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי תקציב), התשנ"ג- 1992 (להלן: "חוק ההסדרים"). 3. המבקשים טענו שהמשיבה אינה רשאית לדרוש חיוב ארנונה כאשר בפועל הנכס ריק משנת 2001 מאחר והוצא לו צו סגירה והוא ריק לאור התנהלות המשיבה. בנוסף, נטען שעילת התביעה כנגד המבקש מספר 2 מכח סעיף 79 לחוק ההסדרים אינה מפורטת דיה, מאחר וכתב התביעה אינו מפרט העילה לדרישה מאת המבקש מספר 2 ומה העילות להרמת מסך כנגדו כפי שנקבעו בחוק. לטענתם, התביעה כנגד המבקש מספר 2 אינה רק בגין חוב ארנונה אלא גם חיובים נוספים לרבות מים וביוב וזאת על אף העובדה שהוראות סעיף 79 לחוק ההסדרים מתייחסות אך לתשלומי ארנונה. המבקשים גם הוסיפו וטענו שהתביעה כנגדן אינה ראויה להתברר בהליך של סדר דין מקוצר מאחר ואין כל ראייה בכתב כנגד המבקשת מספר 1 ובעניינו של המבקש מספר 2 נטען שלא ניתן לחייבו באופן אישי מאחר ועילת התביעה אינה נסמכת על ראיה בכתב או בחיקוק. 4. בתגובתה טענה המשיבה שהוראות סעיף 8 לחוק ההסדרים יחד עם סעיף 119א(א)(3) לפקודת מס הכנסה(נוסח חדש) התשכ"א- 1961 מקימות חזקה של העברת נכסים ללא תמורה לבעלי השליטה ונטל השכנוע לסתור החזקה מוטל על כתפי בעלי השליטה. כן טענה המשיבה שטענות המבקשים בדבר מחיקת כותרת אינן מפורטות דיין ואף טענה שהמבקש מספר 2 נתבע בגין יתרות ארנונה בלבד ואילו המבקשת מספר 1 נתבעה לשלם יתרות מים, ביוב וארנונה. המשיבה הוסיפה וטענה שהבקשה הוגשה ללא תצהיר ודי בראיות שצורפו בכדי לבסס עילת התביעה בהליך של סדר דין מקוצר כנגד המבקשים. בהתייחס לטענות בדבר צו הסגירה, טענה המשיבה שתיק העמק שצורף לבקשת הרשות להתגונן מתייחס לנאשמים "גאש ארמונות המלך שלמה" והמבקש מספר 2 וגם יתר המסמכים שצורפו לבקשה ממוענים לחברה זו ולא למבקשת ומדובר בחברה מחוקה ולכן לא ברור כיצד עובדה זו מתיישבת עם הטיעונים לפיהם החברה לא התפרקה ולא הפסיקה פעילותה. 5. תחילה אדרש לטענות בדבר התאמת התביעה להתברר בהליך של סדר דין מקוצר. התביעה כנגד המבקשת מספר 1 הוגשה בהתאם להוראות תקנה 202 (2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן: "התקנות") לפיהן ניתן לתבוע בסדר דין מקוצר: "תביעות של רשות מקומית לתשלום סכום כסף קצוב המגיע לה בחזקת רשות מקומית על פי כל דין כארנונה, כהיטל, כאגרה או כדמי השתתפות". בעניין הנדון אומנם טענו המבקשים שאין מדובר בסכום קצוב, אלא שבשורה ארוכה של החלטות נקבע שדי בהגשת תביעה לתשלום על פי ארנונה, היטל, אגרה או דמי השתתפות בכדי להתאים התביעה לסדר דין מקוצר ואף נקבע שאין צורך לרשות לצרף מסמכים לשם התאמת התביעה לסדר דין מקוצר, הגם שתדפיס יתרות החוב צורף במקרה דנן. לעניין זה ראו בר"ע (מחוזי חי' 1517/98 עירית חיפה נ' יצחק יעקבי, שם נקבע: " ההליכים האזרחיים האמורים יכולים אף הם להיות קצרים יחסית, שכן מחוקק המשנה כלל אותם בגדר העילות בגינן הניתן להגיש את התביעה בסדר דין מקוצר, וזאת - אף בלא ראשית ראיה בכתב (תקנה 2)202) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984)". משכך, די במסמכים שצורפו בכדי לבסס עילת תביעה בסדר דין מקוצר כנגד המבקשת ואין למחוק התביעה בעניינה. 6. בכל הנוגע למבקש, הרי שעיון בכתב התביעה מלמד כי המשיבה השתיתה תביעתה על הוראות סעיף 79 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה), התשס"ד- 2004 הקובעות כי: " על אף הוראות סעיף קטן (א) והוראות כל דין, היה הנכס נכס שאינו משמש למגורים, והמחזיק בו הוא חברה פרטית שאינה דייר מוגן לפי חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972 (בסעיף זה - עסק), ולאשילם המחזיק את הארנונה הכללית שהוטלה עליו לפי סעיף קטן (א), כולה או חלקה, רשאית הרשותהמקומית לגבות את חוב הארנונה הסופי מבעל השליטה בחברה הפרטית, ובלבד שהתקיימו לגביו הנסיבות המיוחדות המנויות בסעיף 119א(א) לפקודת מס הכנסה, בשינויים המחויבים; בסעיף זה - "חוב ארנונה סופי" - חוב לתשלום ארנונה, שחלף לגביו המועד להגשת השגה, ערר או ערעור, לפי הענין (בסעיף זה - הליכי ערעור), ואם הוגשו הליכי ערעור או תובענה אחרת - לאחר מתן פסק דין חלוט או החלטה סופית שאינה ניתנת לערעור עוד; "חברה פרטית" כהגדרתה בחוק החברות התשנ"ט- 1999 "בעל שליטה"- כהגדרתו בסעיף 119 לפקודת מס הכנסה. הוראות סעיף 119 א לפקודת מס הכנסה קובעות לעניין זה כדלקמן: "(א)(1) היה לחבר-בני-אדם חוב מס ונתפרק או העביר את נכסיו ללא תמורה או בתמורה חלקית בלי שנותרו לו אמצעים בישראל לסילוק החוב האמור, ניתן לגבות את חוב המס שהחבר חייב בו ממי שקיבל את הנכסים בנסיבות כאמור. (2) היה לחבר בני אדם חוב מס סופי והוא העביר את פעילותו לחבר בני אדם אחר, שיש בו, במישרין או בעקיפין, אותם בעלי שליטה או קרוביהם (בפסקה זו - החבר האחר), בלא תמורה או בתמורה חלקית, בלי שנותרו לו אמצעים בישראל לסילוק החוב האמור, ניתן לגבות את חוב המס שהחבר חייב בו מהחבר האחר. (3) בלי לגרוע מהוראות פסקאות (1) ו-(2), היה לחבר בני אדם חוב מס סופי והוא התפרק או הפסיק את פעילותו בלי ששילם את חוב המס האמור, יראו את הנכסים שהיו לחבר כאילו הועברו לבעלי השליטה בו בלא תמורה, וניתן לגבות מהם את חוב המס, אלא אם כן הוכח אחרת להנחת דעתו של פקיד השומה". בעל שליטה כהגדרתו בסעיף 119 א לפקודת מס הכנסה מוגדר: "מי שהוא לבדו או יחד עם קרובו, מחזיק לפחות בעשרים וחמישה אחוזים בזכות המניות המנויות בהגדרת "בעל שליטה" שבסעיף 32(9) (א)". ואילו בסעיף 32 (9) (א) לפקודה נקבע: "בעל שליטה" - מי שמחזיק, במישרין או בעקיפין, לבדו או ביחד עם קרובו באחת מאלה: (א) ב - 10% לפחות מהון המניות שהוצאו או ב - 10% לפחות מכוח-ההצבעה; (ב) בזכות להחזיק ב - 10% לפחות מהון המניות שהוצא או ב - 10% לפחות מכוח ההצבעה או בזכות לרכשם; (ג) בזכות לקבל 10% לפחות מהרווחים; (ד) בזכות למנות מנהל. "קרובו" - כמשמעותו בסעיף 76(ד)" משכך והואיל ואין מחלוקת שהמבקש הוא בעל שליטה בחברה, והואיל ועסקינן ב"הרמת מסך סטטוטורית" כקביעת כבוד השופט רפי ארניה (כתוארו כיום) בבש"א (ראשל"צ 4597/05 פנסו נ' עיריית חולון, הרי שבהתאם להוראות החקיקה לעיל, ניתן לגבות ארנונה גם מבעלי שליטה בחברה בגין חוב סופי של החברה בהתקיימם של תנאים מסויימים ולכן המדובר בתביעה הראויה להתברר בסדר דין מקוצר ודין הטענות לעניין זה להידחות. 7. כך גם יש ליתן הדעת לעובדה שהואיל ומדובר בעילות המפורטת בחוק, הרי שהנטל להפריכן רובץ לפתחו של המבקש. עם זאת, סבורני שעל המשיבה לפרט קיומן של החזקות בכתב התביעה והעברת הנטל לכתפי הנתבע ואין די בהפנייה סתמית להוראות סעיף 79 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 בכתב התביעה. עם זאת ומשהשלימה המשיבה בתגובתה טיעוניה בעניין הנדון, והמבקשים לא טענו דבר לעניין זה, די בפירוט בתגובה בכדי לבסס עילת תביעה ראויה כנגד המבקש אשר היה בעל 100% ממניות המבקשת מספר 1, שכן מדובר בעילה סטטוטורית להרמת מסך כנגדו של המבקש מספר 2. 8. בהידרש לטענה בדבר התיישנות, הרי שמדובר בטענה שמקומה בבקשה לדחיה על הסף ולא למחיקה על הסף בשים לב להוראות תקנה 101 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד- 1984. למעלה מן הצורך אוסיף ואומר שספק באם לטענה זו על מה לסמוך לנוכח הצהרת נציגת המשיבה בסעיף 51 לתצהירה , אשר לא נסתרה לפיה לא הוגשה התביעה בגין מלוא יתרות החוב למשלם והחיובים שלא נכללו נמחקו ומשנמחקו חיובים משנת 2003, לכאורה נראה שאין לטענה על מה לסמוך. עם זאת ובהינתן הדעת לכך שהתביעה הוגשה ביולי 2011 וכזו כוללת חיובים משנת 2004 נדרשת המשיבה להבהיר מהו מועד יצירת החיובים משנת 2004 על מנת שניתן יהיה לבחון טענת המבקשים בנוגע להתיישנותם של חיובים משנה זו. הברה כאמור תוגש תוך 30 יום לתיק. 8. המבקש הוסיף וטען שדין התביעה כנגדו להימחק מאחר וחוייב בתשלום אגרת ביוב ומים הגם שהוראות הסעיפים הרלוונטים מאפשרים אך חיובו בתשלום ארנונה. מעיון בכתגובת המשיבה והוראות סעיף 10 (ב) לכתב התביעה, מצאתי כי דין הטענה להידחות שכן המבקש מספר 2 נתבע אך בגין חובות ארנונה של המבקשת ולא בגין חיובים נוספים. אשר לטענת המבקשים לפיה המשיבה אינה רשאית לדרוש חיוב ארנונה כאשר עסקינן בנכס ריק, הרי שדין טענה זו להידחות ואנמק. המדובר בטענה עובדתית אשר לא נתמכה בתהיר ערוך כדין שכן התצהיר שצורף לא עומד בדרישת הוראות תקנה 521 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד- 1984 ופגם זה לא תוקן חרף תגובת המשיבה. למעלה מן הצורך אוסיף ואומר שמדובר בטענה עובדתית שלכאורה נראה שאינה עולה בקנה אחד עם טעוני המבקשים בהתנגדותם וככזו דורשת בירור ובוודאי שאין להורות בשלב זה על מחיקת התביעה מטעם זה. 9. סוף דבר הבקשה למחיקת התביעה על הסף ומחיקת הכותרת נדחית. בשלב זה ובטרם התבררה בקשת הרשות להתגונן, לא מצאתי מקום לדרוש הפקדת סכומים משמעותיים או עיקול נכס טרם הדיון בבקשה כבקשת המשיבה. בשים לב לכך שהשלמות כתב התביעה נעשו באמצעות התגובה שהוגשה על ידי המשיבה ולנוכח הפירוט הנדרש כעת, לא מצאתי מקום לחייב המבקשים בהוצאות. סדר דין מקוצרארנונה (חובות)חובארנונה