זוהי בקשת רשות להתגונן. הרקע לבקשה המשיבה, רשות מקומית, הגישה תביעה כספית בסדר דין מקוצר כנגד המבקש ואחרים לתשלום אגרות היטלים ומיסי עירייה בגין נכס המצוי ברחוב החרצית 14, ראשון לציון (להלן -"הנכס"). המבקש הגיש בקשה זו. במסגרת הבקשה טוען המבקש כי לא קיבל כל התראה או הודעה בנוגע לחוב נשוא התביעה. עוד טוען המבקש כי הוא אינו חב דבר וחצי דבר למשיבה שכן החייבת היחידה היא עמותת חב"ד ליובאבטיש (להלן -"העמותה") שהחזיקה בנכס. המבקש, לטענתו, מעולם לא החזיק בנכס ומעולם השתמש בו וכל "חטאו" הוא בכך שהיה בזמנים הרלוונטיים לתביעה חבר בעמותה, אם כי לא נשא בכל תפקיד ניהולי. המבקש טוען עוד כי גם העמותה פטורה מתשלום סכום התביעה וזאת בהתאם לפקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פטורין), 1938 באשר היא ניהלה בנכס גן ילדים. המשיבה ויתרה על חקירת המבקש אודות תצהירו והצדדים סיכמו טענותיהם בכתב. בסיכומיה טוענת המשיבה כי יש לדחות בקשה זו מן הנימוקים הבאים: (א) טענת המבקש כי לא החזיק בנכס דינה להתברר במסגרת הליך השגה שלא הוגש. (ב) המבקש ו/או העמותה לא הודיעו למשיבה על חדילת החזקה ולפיכך יש מקום להוסיף ולחייבם כמחזיקים בנכס. (ג) ניתן על פי הדין לחייב חברי עמותה בחובות העמותה וזאת בין בדרך של "הרמת מסך" ובין בדרך של חיוב אישי. (ד) טענת המבקש בדבר פטור לעמותה מתשלום מיסי עירייה מהווה הרחבת חזית אסורה. דיון לאחר שעיינתי בטענות הצדדים מזה ומזה נחה דעתי כי יש מקום ליתן למבקש רשות להתגונן. פטור מתשלום מיסי עירייה לעמותה אינני סבור כי יש מקום להתייחס לטענת המבקש בדבר קיומו של פטור לעמותה מתשלום מיסי עירייה וזאת בשל הרחבת החזית אסורה מצד המבקש אשר ב"כ המשיבה התנגדה לה, ובצדק. טענת "אינני מחזיק" טענת המבקש לפיה מעולם לא קיבל דרישה לתשלום חוב הארנונה מן המשיבה לא נסתרה. בנסיבות אלה ממילא לא מתחיל מרוץ הזמן להגשת השגה על ידי המבקש בגין חיובו (ראה: סעיף 3 לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), תשל"ו - 1976) ובנסיבות אלה אין למנוע ממנו להעלות טענת "אינני מחזיק" במסגרת ההליך המשפטי אותו יזמה כנגדו המשיבה. זאת ועוד: על פי הפסיקה הרווחת יש ליתן רשות להעלאת טענת "איני מחזיק" ביד רחבה ולא רק במקרים בהם מעוררת העלאת הטענה שאלה בעלת חשיבות כללית או עקרונית ועל כן אין מניעה להתיר למבקש להעלות טענה זו במסגרת הליך זה. (ראה: בר"ע (ירושלים) 631/05 כדורי אחזקות והשכרה בע"מ נ' עיריית ירושלים, תק-מח 2005(2), 2590). משטוען המבקש כי לא החזיק בנכס אלא העמותה היא זו שהחזיקה בו ממילא אין לפקוד על ראשו של המבקש את המחדל מלהודיע למשיבה על חדילה מחזקה בהתאם לסעיף 325 לפקודת העיריות ולחייבו בתשלום סכום התביעה. הרמת מסך בין המבקש לעמותה וחיובו בסכום התביעה בעניין טענה זו של המשיבה מוכן אני לקבל כי ייתכנו מקרים בהם יטה בית המשפט לייחס את חובה של עמותה לחבריה (ראה לעניין זה: ע"א (חיפה) 1683/03 ליניאל די.די.בי חיפה בע"מ נ' עמותת החיפאים למען אדן תק-מח 2004(2), 6923; להלן:"פרשת ליניאל"). יחד עם זאת, בכך לא די וכפי שהיה בפרשת ליניאל, על בית המשפט להשתכנע בקיומה של אחת או יותר מן הנסיבות המפורטות בסעיף 6 לחוק החברות, תשנ"ט - 1999 על מנת לעשות שימוש בסמכות המוקנית לו ולהרים את המסך בין העמותה לחבריה. עיון בכתב התביעה מלמד כי המשיבה אינה מייחסת במסגרתו למבקש כל מעשה או מחדל המצדיקים הרמת מסך ההתאגדות. בנסיבות כאלה ומשלא נטענה על ידי המשיבה בתביעתה כל עובדה המצדיקה, על פני הדברים, הרמת מסך הרי שאין כל טעם לדון בשאלה זו. סיכום לאור כל האמור ניתנת בזה למבקש רשות להתגונן. תצהיר המבקש ישמש כתב הגנה. התיק יועבר ליחידה המשפטית לשם ניתובו למסלול המתאים. הוצאות בקשה זו בסך 1600 ₪ יושתו בהתאם לתוצאות. ארנונה (חובות)עירייהחובארנונה