בפני בקשה לביטול החלטתי, מיום 31.12.03, בה אישרתי למשיב 2, מנהל העזבון, למכור למשיב 1 בית מגורים ישן, בן שתי קומות, ברחוב ............., בירושלים השייך לעיזבון המנוח (להלן - "הנכס"). העובדות 1.המנוח, ש.ר. ז"ל, נפטר בשנת וביום ..... ניתן על ידי כבוד הרשם לענייני ירושה בירושלים צו ירושה על עיזבונו. על פי צו זה יורשי המנוח הם כ- 20 מבני משפחתו. באותו מעמד מונה המשיב 2 למנהל העיזבון. 2.ביום 4.12.2003 פנה מנהל העיזבון לביהמ"ש בבקשה לאישור הסכם מכר הנכס, אשר נחתם, בינו כמנהל עיזבון המנוח, לבין המשיב 1, כחודש לפני כן. היתה זו בקשה שניה לאישור מכירת הנכס. 3.כשנה וחצי לפני הגשת בקשה זו, הגיש מנהל העיזבון בקשה ראשונה לאישור מכר הנכס (בת"ע 41660/02). בעקבות אותה בקשה הגישו 8 מבין יורשי המנוח התנגדות לאישור ההסכם ובקשה להפסקת פעילותו של המשיב 2 כמנהל העיזבון (בש"א 52993/02). התברר שבאותו מקרה הסתיר מנהל העיזבון מידיעת ביהמ"ש את העובדה שאחת משני הרוכשים המיועדים היא בתו של השמאי, אשר העריך את שווי הבית ואשר שומתו שימשה בסיס לאותה בקשה. השמאי הצהיר, בחוות הדעת שצירף מנהל העזבון לבקשתו, שאין לו כל חלק ועניין אישי בנכס וכי שומתו הינה אובייקטיבית. מחוזה המכר עולה שהתמורה עליה הסכים מנהל העיזבון בבקשה הראשונה, היתה 77,000$, כאשר מסכום זה היו אמורים הרוכשים לשלם 13,500$ לדיירת מוגנת, שנטען שיש לה זכויות בנכס, ו 63,500$ לעיזבון. המתנגדים טענו אז שהדיירת לא היתה זכאית לכל תשלום, שכן איבדה זכותה בנכס. 4.בסופו של דבר חזר בו מנהל העיזבון מבקשתו לאישור העסקה וביום 18.5.2003 הגיש הודעה שכותרתה "הודעה בהסכמה על סגירת הבש"א" ובה הצהיר: "לאחר פגישות רבות בין היורשים השונים, יושבו ההדורים בין היורשים השונים ובינם לבין עו"ד ..., ולנוכח העובדה כי הקונה חזר בו מהצעתו, אין כל בקשה תלויה ועומדת". על סמך הודעה זו הוריתי על סגירת הבש"א (19.5.2003) ולאחר מכן הוריתי למחוק גם את התובענה לאישור הסכם המכר. 5.כאמור, ביום 4.12.2003, כ 6 חודשים לאחר דברים אלה, הגיש מנהל העיזבון בקשה שניה לאישור מכירת הנכס לרוכש אחר, היא נושא החלטתי. היה זה לאחר שביום 13.11.03 כתב מנהל העיזבון ליורשים מכתב (ת/4) בו הודיע להם שיש להם זכות קדימה לרכוש את הנכס. עוד הוסיף "במידה ואחד מבני המשפחה יודיע לבית המשפט, לפני שבית המשפט יאשר את ההסכמות, על כוונתו לרכוש את הנכס, בתנאים זהים לתנאים שהציע הרוכש, יקבל בית המשפט את הצעתו." יצוין שלא נמסרו במכתב זה פרטים אודות הרוכש ולא צוין בו שמצורף אליו הסכם רכישה. עוד יש להוסיף שהמכתב נשלח לפני שהיתה תלויה ועומדת בקשה בפני בית המשפט. הוכח בפני שחלק מהיורשים לא קיבלו בפועל מכתב זה. 6.במבוא להסכם, אשר צורף לבקשה, הצהיר מנהל העיזבון שכל היורשים הסכימו למכירת הנכס לקונה, בתנאי אותו הסכם. 7.בתגובתו לבקשה ביקש האפוטרופוס הכללי לחייב את מנהל העיזבון להשיב על מספר שאלות ומנהל העיזבון הגיש תגובתו. 8.במקביל להגשת התגובה ביקש מנהל העיזבון להיכנס ללשכתי, בטענה שקיימת דחיפות רבה לאישור ההסכם, במעמד צד אחד. בהופיעו בפני טען מנהל העיזבון שהצורך במתן האישור, בו ביום, נעוץ בשינוי במדיניות המיסוי, הצפוי החל מיום המחרת. מנהל העיזבון שב והצהיר שכל היורשים מסכימים להסכם ואף הפנה אותי להצהרה שבמבוא להסכם. כאשר עמדתי לאשר את המכר, ביקש מנהל העיזבון לעדכן אותי בעובדה שבינתיים ויתרה הדיירת המוגנת על טענותיה בקשר לנכס והציע שסכום התמורה הנקוב בהסכם יוגדל על ידי בית המשפט. על סמך הצהרת מנהל העיזבון, שהיורשים מסכימים להסכם המכר ובהנחה שהם מודעים לכל העובדות, אישרתי את המכר, תוך התניית האישור בהסכמת הרוכש להגדיל את סכום הצעתו לסך 74,000 $. 9.לאחר אישור העסקה הגישו המבקשות, בקשה לעיכוב הליכים ולביטול ההחלטה האמורה ( 25.1.2004, בש"א 50711/04) בטענן, בין היתר, שמנהל העיזבון פעל על דעת עצמו ובניגוד לרצון היורשים. בו ביום הוריתי על עיכוב ההליכים. בשלב מאוחר יותר פנו יורשים נוספים בבקשה להצטרף לבקשה לביטול המכר, חלק מהם חזרו בהם מכוונה זו. הואיל וקיימים מספר מתנגדים לבקשה, די בכך כדי לחייב דיון בה. 10.מנהל העיזבון, הרוכש וחלק נכבד מהיורשים, עומדים על קיום המכר ואילו המבקשות מתנגדות לו. האם מוסמך בית משפט זה לבטל את פסק דינו? 11.בתחילת הישיבה מיום 15.6.2004, טען ב"כ המשיב 1 שבית משפט זה אינו מוסמך לבטל את החלטתו ואף שהודה שהטענה לא הועלתה בהזדמנות הראשונה, טען שאין בכך כדי לשלול את הדיון בה וזאת משום שהמדובר בטענה לחוסר סמכות. לטענתו אין המתדיינים יכולים להעניק לבית המשפט סמכות שאינה מוקנית לו על פי דין. ב"כ המשיב 1 חזר על כך גם בסיכומיו אך לא גיבה טענתו באסמכתאות. אף אם אתעלם מהעובדה שהטענה לא נטענת בהזדמנות הראשונה, לא אוכל לקבלה. ההלכה המשפטית גורסת שבנסיבות מסוימות מתערב בית המשפט בהליך מסוג זה בדרך של אי אישור עסקה ולעתים אף בדרך של ביטול עסקה שכבר אושרה. ראה ת"ע 2720/02 עיזבון המנוחה שוודיה מוסה ז"ל ואח' נ' עו"ד תוסיה כהן ואח'. לאותה תוצאה ניתן להגיע גם על סמך טענתן של המבקשות, שלא ניתן להם יומן בבית המשפט וזאת משום שמנהל העיזבון הצהיר בבית המשפט על הסכמתן כביכול למכר, הצהרה שלא היתה נכונה ואשר היתה הבסיס לאישורו. משנשמט הבסיס להחלטה ניתן להתייחס אליה כאל החלטה שניתנה בהעדר הנתבע ולא יכול להיות חולק שבית המשפט מוסמך לבטלה. חובת מנהל העיזבון לנהוג בנאמנות וביושר כלפי בית המשפט 12.נקודת המוצא בדיון זה נעוצה בשאלה, אם בבוא מנהל העיזבון ללשכתי, ביום 31.12.03, לאשר את הסכם המכר, הטעה מנהל העיזבון את בית המשפט בטענו שכל היורשים מסכימים לעסקה. בתגובתו לבקשה לביטול המכר טען מנהל העיזבון (8.3.04) שאין להיעתר לבקשה בין היתר, משום "שמרבית היורשים הביעו את הסכמתם בכתב". כבר מתגובה זו ניתן ללמוד שמנהל העיזבון חזר בו מהצהרתו כאילו כל היורשים הסכימו לבקשה. במהלך הדיון נרשמו מפי הדברים הבאים: "בית המשפט מודיע לעו"ד .... שבעת הגשת הבקשה לאישור ההסכם ב 31.12.03 הודיע עו"ד .... לבית המשפט שיש דחיפות לאישור ההסכם בגלל השינויים הצפויים במס שבח וכי הבקשה הוגשה בהסכמת כל היורשים. עוד מוסיף בית המשפט כי גם בדיון הקודם נאמר הדבר לעו"ד .... והוא לא הודיע לבית המשפט שהדברים אינם נכונים" (15.6.04, עמ' 21 שורה 1). מנהל העיזבון הגיב: "יתכן שבית המשפט הבין ממני על הסכמה מפורשת של כלל היורשים אולם למיטב זכרוני כל שהודעתי לבית המשפט היה שאין התנגדות מצד היורשים" (עמ' 21, ש' 21). כזכור, גם במבוא להסכם המכר הצהיר מנהל העזבון על הסכמת כל היורשים לבקשה ועל כן אין צורך לסמוך על זכרונו של מנהל העזבון בעניין זה. לא רק זאת, אלא שבמקרה שמנהל העזבון מגיש בקשה שלא בהסכמת כל היורשים עליו לציין זאת במפורש, לרשום את שמות המתנגדים לבקשה כמשיבים ולדאוג לקבלת תגובתם לבקשה. 13.בתי המשפט נוהגים ליתן אמון במנהל עיזבון, אשר פועל כזרועם הארוכה, תפקידו של מנהל העיזבון מחייב מידה יתרה של אמון שכן המדובר בנושא מן הסוג המושתת על UBERRIMA FIDES. כאשר המדובר בעורכי דין, המשמשים כמנהלי עיזבון, מצופה שינהגו גם כקציני בית המשפט. עו"ד הפונה לבית המשפט חייב לומר את כל האמת ואינו יוצא חובתו כלפי בית המשפט ועשיית הצדק, כשהוא מגלה חצי אמת בלבד. ראה המ' 339/66 ארנהלט נ' חייקין פ"ד כ (2) 526 וראה גם: ע"א 600/67 פקיד שומה נ' נובה ברגר, פ"ד כב (2) 485 ו ע"א 391/68 פרשקובסקי נ' גוטקס מודלס, פ"ד כב (2) 809 בהם נקבע שיש ליתן אמון בהצהרות עו"ד בבית המשפט. 14.במקרה דנן, הצהרתו של מנהל העיזבון, שכל היורשים מסכימים למכר, לא היתה נכונה ולא היתה כל סיבה שמנהל העזבון יסבור שהיתה הסכמה שכזו. מנהל העזבון הצהיר שהמבקשת 2 לא קיבלה העתק מהבקשה לאישור הסכם המכר (ר' סעיף 4 ב' בתגובתו מיום 10.2.04 בבש"א 50711/04) לו היתה הבקשה מוגשת על דעתה, לא היה צורך לשלוח לה העתק ממנה. עוד אישר מנהל העיזבון כי קיבל "שיחות מאד לא נעימות מבני משפחה שונים..." (עמ' 22 ש' 17). גם עדותו של .........., המועסק ע"י מנהל העיזבון, מוכיחה שמנהל העיזבון ידע על התנגדות המבקשות לעסקה לאורך כל הדרך (ר' עמ' 25 ש' 16, ש' 18-19, ש' 23, עמ' 26 ש' 16-28). גם העובדה שלמרות ויתור הדיירת המוגנת על טענותיה, המחיר שהוצע על ידי הרוכש, היה נמוך מהמחיר שהציעו הרוכשים בבקשת האישור הראשונה, היתה צריכה לעורר אצל מנהל העזבון את הציפיה להתנגדות המבקשות, אשר הגישו בזמנן התנגדות לאישור המכר. 15.גם בדיווח ליורשים ולבית המשפט על ויתור הדיירת המוגנת נפל פגם. המשיב 1 הצהיר שבערך ביום 3.12.2003 נודע לו, מפי בא כוחו, שהדיירת המוגנת פנתה אל מנהל העיזבון והודיעה לו על רצונה לוותר על זכויותיה בדירה (ראה סעיף 6 ב' לתצהירו מיום 1.2.2004 בבש"א 50711/04). לעומתו טען מנהל העיזבון שרק בסוף דצמבר 2003 נודע לו על כך (עמ' 37, שורה 21). כזכור, הגיש מנהל העיזבון את הבקשה לאישור ההסכם ביום 4.12.2003 וממנה ומהחוזה משתמע כאילו הדיירת עדיין עומדת על זכותה בנכס. אם נכונה טענת המשיב 1, כי אז לא דייק מנהל העיזבון בבקשתו לבית המשפט גם בנקודה זו. בכל מקרה מנהל העיזבון לא שיתף את כל היורשים בידיעה זו, ידיעה שיכולות היו להיות לה השלכות משמעותיות הן לגבי רצונם של היורשים לרכוש את הנכס והן לגבי יכולתם להעלות טענה כנגד התמורה שניתן היה לקבל עבורו. אמנם במעמד אישור ההסכם דיווח לי מנהל העיזבון על חזרת הדיירת המוגנת מטענותיה, אך דברים אלה נאמרו על רקע הצהרתו שכל היורשים מסכימים למכירה. 16.מעדות ....ר. (עמ' 11, שורה 15), מעדות א..... (עמ' 12, שורה 17) ומעדות המבקשת (עמ' 32 ש' 21 עד עמ' 33 ש' 5), הובהר, מעבר לכל ספק, שהודעת המשיב 2 כאילו יושבו ההדורים בינו לבין היורשים, שהגישו בקשה לביטול מינוי מנהל העיזבון לא היתה נכונה. כזכור, מחיקת ההתנגדות והבקשה לביטול מנהל עיזבון, סללו את הדרך בפני מנהל העיזבון להגיש בקשה זו ומנעה קבלת תגובה מצד היורשים לבקשתו לאשר את העסקה. 17.כל אחד מכשלי המשיב 2, כמנהל עיזבון, אינו מאפשר לו להמשיך בניהול העיזבון וצירוף כל הנסיבות רק מחמיר את המצב. בת"ע (כ"ס) 2720/02, הנ"ל, קבע כבוד השופט יעקב כהן שבמקרה שבית המשפט ימצא שמנהל העיזבון הפר את חובת תום הלב וההגינות שהוא חב בהן על בית המשפט להתערב, אף בדרך של ביטול עסקה שכבר אושרה, כאשר פרטים חיוניים לא הובאו לידיעתו. באותו מקרה לא הצדיקו הכשלים ביטול הסכם המכר. בתמ"ש 2287/02 אילן אגוד ישראלי לילדים נפגעים נגד נ., שחררה חברתי, כבוד השופטת מימון, מנהל עיזבון מתפקידו, בכל הקשור לביצוע חלק מצוואת מנוחה, לאחר שקבעה שהלה פעל בדרך לא ראויה בניהול העיזבון. הואיל וחלק מהיורשים אינם נותנים אמון במשיב 2, מזה תקופה ארוכה, היה עליו להשמר ולהקפיד על מהלכיו. מעורבותו של המשיב 2 מונעת אפשרות למתן תשובה אובייקטיבית מצדו, בה יישקלו אך ורק שיקולי טובת העיזבון, על כן לא אוכל להתחשב בעמדתו ולדון בשאלה אם יש לקיים את עסקת המכר, למרות הליקויים שנתגלו בה. מצד שני יש להתחשב גם בטובת העיזבון ובזכויותיו של המשיב 1. 18.לאור האמור לעיל, אני משחרר את המשיב 2 מכהונתו כמנהל עיזבון המנוח וממנה במקומו את עו"ד ........... כמנהל עזבון. עו"ד ......... יגיש לבית המשפט הסכמה בכתב למינוי והתחייבות מנהל עזבון בתוך 5 ימים. 19.המשיב 2 ימסור לעו"ד ........ את כל החומר המוחזק בידו והקשור בעיזבון ובניהולו, לרבות כל החומר הקשור בנכס. מנהל העזבון ישוחח עם היורשים, שניתן לקבל תגובתם ויבחן את יתרונות וחסרונות העסקה, מבחינת טובת העיזבון, ישקול אם יש צורך בהגשת שומה חדשה של הנכס, לאחר שטענת הדיירות המוגנת בטלה, ויביא עמדתו ועמדת היורשים בפני בית המשפט בתוך 21 יום מהיום. 20.בשלב זה לא ניתן צו להוצאות. 21.כדי לזרז את החלטתי בבקשה זו אקבע קדם נוסף. ירושהעיזבוןמנהל עיזבון