לאחר עיון בכתב האבעיה המתוקן על נספחיו, ובתגובת הנתבעים שהוכתרה בכותרת בקשה בכתב, אני סבורה שמן הראוי להיעתר לבקשת הנתבעים ולהורות על דחיית האבעיה, מן הנימוקים הבאים: א. סעיף ט"ז לתוספת לחוק הבוררות תשכ"ח-1986 קובע כדלקמן: "הבורר רשאי להביא שאלה משפטית המתעוררת במהלך הבוררות או את פסק הבוררות כולו או מקצתו, לפני בית המשפט בדרך אבעיה לשם מתן חוות הדעת" (ההדגשה שלי - נ.מ)נ. כך גם קובעת הוראת תקנה 7 לתקנות סדר הדין בעניני בוררות, תשכ"ט-1968, לפיה אבעיה תוגש לבית המשפט כשהיא חתומה על ידי הבורר, וזו לשונה: "אבעיה תהא ערוכה כאמור בתקנה 321 לתקנות סדר הדין האזרחי; הבורר יחתום עליה והיא תוגש לבית המשפט בצירוף מספר עותקים כמספר המשיבים". עומדת על כך פרופ' ס' אוטולנגי בספרה בוררות-דין ונוהל, מהדורה 4, כרך א' 2005 (להלן: "אוטולנגי"): "בעיית עצה היא בעיה שמגיש בורר לביהמ"ש תוך כדי ניהול הבוררות, על מנת שייעץ לו בדבר כלשהו הנמצא בבירור בפניו. בדרך כלל, בעיית עצה תהיה בקשר להיקף סמכותו של הבורר, בין אם מבחינת הנושאים שבמחלוקת ובין אם מבחינת מיהות הצדדים המעורבים בסכסוך". (שם, בעמ' 710). עוד מדגישה אוטולנגי בספרה לעניין הסמכות לפנות לבית המשפט באבעיה: "פיסקה טז לתוספת מסמיכה את הבורר לפנות לביהמ"ש באבעיה; ופנייה לביהמ"ש בשני סוגי אבעיה אלה [בעיית פסק ובעיית עצה - ההדגשה שלי נ.מ], במסגרת זו הינה בשיקול דעתו הבלעדי של הבורר. הצדדים יכולים אמנם לבקש זאת ממנו, אך הדבר נתון לשיקול דעתו הבלעדי של הבורר, אם להגיש לביהמ"ש אבעיה, בין בעיית פסק ובין- בעיית עצה. לביהמ"ש אין סמכות להורות לו להפנות אליו אבעיה. אין צורך לומר, שלבעלי הדין אין סמכות להגיש אבעיה לביהמ"ש במסגרת חוק הבוררות" (שם, בעמ' 708) (ההדגשה לעיל שלי - נ.מ). הפועל היוצא הוא שרק הבורר מוסמך להביא פנייתו לקבלת חוות דעת בית המשפט בדרך של אבעיה. ב. בענייננו אפשר הבורר לצדדים בהחלטתו מיום 9.6.11 לפנות לבית המשפט במספר שאלות שבמחלוקת, וכך קבע בסעיף 30 להחלטה: "... ראוי לאפשר לצדדים לשטוח בבית המשפט את טענותיהם הן לעניין סמכותי והן לגבי עצם הפעלתו של הסכם הגישור ולגבי זהותו של הגורם המכריע לפיו". ג. התובע טוען כי בעצם הגשת המרצת הפתיחה ובבקשה לסעדים זמניים במסגרתה, פעלו הנתבעים שלא בתום לב וכן בעצם הגשת הבקשה למחיקה על הסף של כתב האבעיה המתוקן, וכי יש בדרכם זו משום שימוש וניצול לרעה של הליכי בית המשפט. טענה זו יש לדחות לאור קביעתי כי בית המשפט כאן נעדר סמכות לדון באבעיה, כפי שהוגשה. סוף דבר, דין האבעיה לדחיה. התובע יישא בהוצאות הנתבעים כדי סך של 5,000 ₪. אבעיהחוות דעת