גזר דין זה ניתן שלא בפני הנאשם. בהכרעת הדין המפורטת שניתנה ביום 28.2.07, הורשע הנאשם בנהיגה ברכב בחוף הים בניגוד לסעיפים 2 ו-7 לחוק איסור נהיגה בחוף הים, התשנ"ז-1997 (להלן: "חוק איסור נסיעה בחוף הים"). טיעוני הצדדים לעניין העונש: ב"כ המאשימה טענה כי הנאשם עדיין סבור כי לא ביצע עבירה וניכר כי הוא מתכחש לחוק האוסר נהיגה בחוף הים . הדגישה ב"כ המאשימה וציינה 2 טעמים מרכזיים הם שעומדים ביסודו של חוק איסור נסיעה בחוף הים, והם: האחד - הוא שמירה על בטחון המתרחצים והשני - הוא שמירה על המגוון הביולוגי. כלי הרכב מותירים קוליסים (עקבות) על החוף ובכך פוגעים בבתי גידול של בעלי חיים הנמצאים בקירבת קו המים. ב"כ המאשימה ביקשה מביהמ"ש להשית על הנאשם קנס כספי, בצירוף התחייבות מרתיעה למשך 3 שנים. הנאשם טען כי בזמנים הרלוונטיים לכתב האישום, לא היה מוצב שילוט האוסר כניסה של רכבים לחוף הים. והוסיף כי כאשר הבחין שהגישה לקו החוף חסומה עם "בולדרים" נכנס לחוף באותה הדרך שכלי הרכב של שמורת הטבע נכנסים ואשר נמצאת בכניסה הדרומית לשמורת "דור הבונים". דיון: בהצעת חוק מספר 2542: "איסור נהיגה ברכב בחוף הים" של חברי הכנסת מטעם ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת מיום 13.3.1996, נאמרו דברי ההסבר הבאים: "החוק המוצא בא לתת פיתרון מיידי לבעיה של סיכון חיי אדם ושלמות גופם של הבאים לחופי הארץ לצורך נופש, הנובעת מנהיגת כלי רכב מסוגים שונים בחופים, וכן לשמירה על ערכי החי, הצומח והסביבה הטבעית בחופי הארץ, הניזוקים באופן קשה - ולעיתים בלתי הפיך - כתוצאה מתופעה זו. מוצע לאסור נהיגה בחוף הים, למעט בסייגים המפורטים בו". אדגיש כי אחד הסייגים בחוק נקוב בסעיף 3 לחוק איסור נהיגה בחוף הים שהינו כדלקמן: "על אף הוראת סעיף 2, רשאי אדם שהורשה לכך לנהוג ברכב בחוף הים לאחת ממטרות אלה: (1) שמירה על בטחון הציבור ועל בטחון המדינה; (2) ביצוע משימות שיטור על פי דין; (3) פיקוח והצלה". ומכאן, שעל פי לשון החוק לעיל, אל לו לנאשם להלין אלא על עצמו, על כך שנכנס עם רכבו לחוף בדומה לכניסת פקחי הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים לקו החוף, שכן אין דינו כדינם. מחובתם של פקחי הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים לבצע "משימות שיטור על פי דין" ולכן רשאים הם לנהוג ברכב בחוף ים לביצוע מטרה זו. הנאשם היה מודע לאיסור הנסיעה על חוף הים, מאחר ועל רכבו היתה מודבקת מדבקה בה נכתב האיסור על נסיעה בחוף שהודבקה לרכב במועד מוקדם יותר ולמרות מודעותו זו, בחר להיכנס עם רכבו לחוף ולנסוע בו. לאור האמור לעיל, ומאחר והנאשם הורשע בעובדות כתב האישום ובעבירה הנובעת מהן, אולם גם בטיעוניו לעונש לא הביע כל חרטה על מעשיו וישנו חשש כבד כי לא ירתע מביצוע מעשים דומים גם בעתיד, כאשר אחת ממטרות הענישה הינה הרתעת עבריינים בכוח, אני דנה את הנאשם כדלקמן: 1. הנאשם ישלם קנס כספי בסך של 2,000 ש"ח או 20 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-5 תשלומים שווים ורצופים בני 400 ש"ח כל אחד. התשלום הראשון ישולם ב-1.7.07 ושאר התשלומים ישולמו בכל ראשון לחודש שלאחריו. 2. הנאשם יחתום על התחייבות כספית בסך של 7,000 ש"ח להימנע מעבירה על חוק איסור נהיגה בחוף הים וזאת למשך 3 שנים. בהעדר חתימה יאסר ל-5 ימים. ההתחייבות תיחתם עד ליום 14.6.07 עד לשעה 13:00. זכות ערעור הודעה לנאשם תוך 45 יום מהיום. למזכירות: יש לשלוח עותק גזר דין זה לנאשם. חוף היםמשפט תעבורהשמירת הסביבה החופית