הנשיא ס' אדלר 1. המערערת הגישה בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית-הדין האזורי בתל- אביב-יפו מיום 22.5.1997 (סגנית השופט הראשי גבריאלי; תב"ע נד/2-91), ובה נקבע, בין היתר, כי על המערערת למלא טופס 161 של מס הכנסה ולהמציאו למשיב. בקשת רשות הערעור תידון כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על-פיה, וזאת על-פי טיעוני הצדדים בבקשה ובתגובות שהוגשו. 2. מסכת ההליכים הינה כדלקמן : (א) ביום 17.2.1997 נתן בית-הדין האזורי (השופטת שגיא ונציגי הציבור גילצר ואפטר) תוקף של פסק-דין להסכם פשרה שנערך בין הצדדים, ובו נקבע כדלקמן: "לסילוק סופי וגמור של כל הטענות והתביעות ההדדיות ולרבות טענת התובע (המשיב בהליך שלפנינו) לפיו על המעביד היה לאפשר לו המשך עבודה, תשלם הנתבעת (המערערת בהליך שלפנינו) לתובע פיצויי פרישה ופיטורים, בגין 3 שנים שתחילתן מיום 1.7.89 בסך 19,880 ש"ח כשסכום של 9,880 ש"ח ישא הפרשי הצמדה וריבית כדין, וסכום של 10,000 ש"ח ישא הפרשי הצמדה כדין, והכל מיום 16.6.90 ועד ליום תשלומם בפועל. מוסכם על הצדדים כי התובע ימציא לנתבעת פטור מניכוי במקור עד ליום 31.3.97 והנתבעת תשלם לתובע את סכום הפשרה תוך 15 יום מהמצאת הפטור. התובע רשאי יהיה לבקש מהנתבעת הארכת המועד לתשלום בלא יותר מ-45 יום נוספים מיום 31.3.97 וזאת במקרה ויתעוררו עיכובים בהשגת הפטור... התובע יהיה רשאי בכל עת לבקש להעביר אליו את סכום הפשרה או חלקו לאחר ניכוי במקור כדין וזאת במידה ולא ישיג פטור. הנתבעת תהא רשאית, אחרי יום 15.5.97 לשלוח את סכום הפשרה לאחר ניכוי מס כדין לתובע, וזאת במידה ועד למועד זה לא יומצא האישור על ניכוי במקור, וזאת במידה והתובע לא יבקש לשלוח לו את סכום הפשרה קודם לכך בניכוי מס כאמור לעיל... מוסכם כי לאחר ביצוע התשלום האמור לעיל - יתבטל העיקול הזמני שהוטל על ידי התובע והערבות הבנקאית תוחזר לנתבעת, אך בשלב זה ישאר העיקול הזמני על כנו....". (ב) ביום 15.5.1997 הגיש בא-כוח המשיב לבית-הדין האזורי בקשה דחופה, להורות למערערת-המעבידה ליתן למשיב טופס 161 ולשלם לו את סכום פסק-הדין. כמו כן ביקש בא-כוח המשיב להורות על אי-שחרור הערבות הבנקאית עד להסדרת הפרוצדורה הכרוכה בהנפקת הטופס והתשלום. הטעם לבקשה היה, כי ביסוד הפשרה עמדה העובדה שמדובר בתשלום פיצויי פיטורים שחלקם פטור ממס, ולצורך זה ניתנה למשיב ההזדמנות להשיג פטור. עוד נטען, כי המערערת פועלת בחוסר תום-לב קיצוני, אינה מאפשרת למשיב לקבל את כספי פיצויי הפיטורים ומפרה תנאי מכללא בהסכם הפשרה. (ג) ביום 22.5.1997 נעתרה השופטת גבריאלי לבקשה וניתנה ההחלטה, כדלקמן: "1) בתוך שבוע מהיום חייבת המשיבה-הנתבעת למלא טופס 161 ולתת אותו לתובע על מנת שיוכל להסדיר את הפטור שעמד במרכזה של הפשרה שקבלה תוקף של פס"ד. 2) עד להסדרת הפטור לא תשוחרר הערבות הבנקאית. הערבות הבנקאית תשוחרר לאחר הסדרת כל הפרוצדורה הכרוכה בהוצאת טופס 161 והשגת הפטור". החלטה זו ניתנה, במעמד צד אחד, בלי שנתבקשה תגובת המערערת. על החלטה זו בקשת רשות הערעור שלפנינו. 3. בבקשת רשות הערעור טען בא-כוח המערערת, כי ההחלטה ניתנה בלא שהתבקשה המערערת לפרוס את תגובתה. בא-כוח המערערת הוסיף וטען, בין היתר, כי ההחלטה ניתנה בחוסר סמכות עניינית, שכן הבקשה מתייחסת לאירוע שהתרחש לאחר סיום יחסי עובד-מעביד, כאשר הוא אינו קשור בהסכם העבודה. בא-כוח המערערת ביקש לדון בבקשת רשות הערעור כבערעור. 4. בהתאם להחלטת אב-בית-הדין הגיש בא-כוח המערערת כתב-תגובה ובו נטען, כי אין זה מחובתה ומיכולתה להנפיק למשיב טופס 161, וזאת מהטעמים כדלקמן: א. בדב"ע נג/234 - 3 מרדכי ברקן - טלדיין אינטרקונטיננטל בע"מ (להלן - עניין ברקן [1]) נאמר, כי משפטית מוטלת חובה על המעביד להמציא לשלטונות המס טופס 161 בסמוך לתשלום פיצויי הפיטורים, אלא שבמקרה דנן מדובר במישור היחסים שבין מעביד לבין עובד, מישור שבו אין קיימת החובה הנ"ל. ב. בכל התקופה שקדמה להסכם הפשרה סברה המערערת, כי בין הצדדים לא קיימים יחסי עובד-מעביד. לכן, לא נצברו בידי המערערת אותם נתונים, שבדרך-כלל, קיימים בידי מעביד המנהל רישום מסודר של נתונים לגבי כל עובד מעובדיו. הנתונים הדרושים לצורך קבלת הפטור ממס מצויים בידי המשיב. 5. בא-כוח המשיב, בכתב-התגובה שהגיש, חזר וטען כי בקביעת סכום הפשרה הובא בחשבון שהסכום יהא פטור ממס, ועל בסיס זה נערך הסכם הפשרה. בהסכם הפשרה, לטענתו, קיים תנאי מכללא, ולפיו על המערערת ליתן את הטפסים והאישורים הנדרשים על-פי חוק לשם קבלת הפטור ממס. לפיכך, פסק-הדין המקורי כולל את חובת המעביד ליתן טופס זה. המערערת, בטענות פורמליות, מתחמקת מחובתה, נוהגת בחוסר תום-לב ואינה מאפשרת למשיב לקבל כספים שהוא זכאי להם וממתין כתשע שנים לקבלתם. אשר לטענת המערערת כי אין בידה נתונים - טוען בא-כוח המשיב, כי בתביעה שהגיש בבית-משפט השלום טען בא-כוח המערערת, בין היתר, כי בפועל, היחסים בין הצדדים היו יחסי עובד-מעביד, ואילו כעת, כאשר נדרשת המערערת ליתן לו הטופס, טוענת היא כי אין בידה הנתונים, שכן ניהלה עסקיה בהתאם לטענת המשיב בדבר היעדר יחסי עובד-מעביד. בידי המערערת מצויים כל הנתונים הנדרשים למילוי הטופס, לרבות התשלומים ששולמו למשיב. 6. כאשר מוגשת לבית-דין בקשה כבקשת נושא בקשת רשות הערעור שלפנינו, על בית-הדין מוטלת חובה לאפשר לבעל-דין, שהינו צד להליך, לטעון את טענותיו בתגובה לבקשה, טרם מתן ההחלטה (ראה: דב"ע נו/3-190 אילנה בן-עזרא - מדינת ישראל [2] (ניתן ביום 15.5.1996)). כאמור, ההחלטה הנדונה לפנינו ניתנה בלא שנתבקשה תגובתה של המערערת כדבעי. לכן, דין בקשת רשות הערעור להתקבל. 7. תקנה 82 לתקנות בית-הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991, עניינה הגשת בקשת רשות לערער - כהגשת ערעור, וזה לשון התקנה בחלקה, הנוגע לענייננו: "הוגשה בקשה לרשות לערער לבית הדין הארצי, רשאי בית הדין לדון בה כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה, אם הסכימו לכך בעלי הדין לערעור, ואף ללא הסכמת בעל דין לאחר שניתנה לו הזדמנות להביע התנגדותו ונראה לבית הדין שלא תיפגע זכותו כבעל דין...". ביום 18.6.1998 נתן אב-בית-הדין החלטה, ובה התאפשר לבא-כוח הצדדים להגיש כתבי-השלמת טיעון. בא-כוח המערערת הודיע כי הוא מסתפק בטיעונים שהגיש. בא-כוח המשיב לא הגיב. בנסיבות דנן החלטנו לדון בבקשת רשות הערעור כבערעור ולפסוק לגופו של עניין. 8. תקנה 7(א) לתקנות מס הכנסה ומס מעסיקים (ניכוי ממשכורת ותשלום מס מעסיקים), תש"ם-1980 (שהייתה בתוקף בתקופה הרלוונטית), מסדירה את מערכת היחסים בין העובד לבין המעביד, ומכוחה מוטלת חובה לנכות מהסכום שהעובד זכאי לו את סכום המס שבו היה חייב. במקרה דנן, חובתה היסודית של המעבידה היא לעשות כל מה שקשור בה ומוטל עליה כדי להבטיח תשלום שהוא פטור כדין ממס. במסגרת זו, נושאים הנלווים לחובה זו הם בגדר פרוצדורה שחובתה של המעבידה למלא אחריה בצורה הנדרשת מכוח חובת תום-הלב המוטלת עליה (ראה עניין ברקן הנ"ל [1], בעמ' 196). במתן הטופס המערערת אינה מחסירה מעצמה דבר לעומת הנזק שייגרם למשיב אם לא יקבל את הטופס. זאת ועוד: הפרטים הנדרשים למילוי טופס 161 נמצאים בידיעת המערערת (ראה עניין ברקן הנ"ל [1], בעמ' 194). 9. חלק הארי של הסכם הפשרה מתייחס לנושא ההסדר הפרטני הנוגע לפטור ממס, גם אם לא צוינה מפורשות הדרך להשגתו. ברור בעליל כי נושא זה עמד ביסוד הפשרה. נוסיף, מקום בו לא צוין אופן השגת הפטור ממס, יש לנהוג בדרך המקובלת. הימנעות המערערת-המעבידה מהחובה המקובלת הינה התנהגות הלוקה בחוסר תום-לב. 10. גם אם החובה להמציא טופס 161 היא במישור היחסים מעביד-רשויות המס, הרי זו טענה דיונית ולא מהותית, שכן כל שהיה על העובד-המשיב לעשות הוא לצרף את רשויות המס כנתבעים פורמליים. 11. סוף דבר - על המערערת להמציא למשיב טופס 161 מלא, תוך 30 יום מיום שפסק-דין זה יגיע לידיה. עד להסדרת נושא הפטור ממס לא תשוחרר הערבות הבנקאית. המערערת תשלם למשיב הוצאות בסך 5,000 ש"ח בצירוף מע"מ. מסמכיםטופס 161חובת המעביד