1. זו החלטה בבקשת המבקש להורות על ביטול פסילתו המנהלית מהחזקת רשיון נהיגה כפי שהוחלט עליה ביום 28.8.12. 2. העבירות שיוחסו למבקש הינן עבירות בניגוד לתקנות - 47 ד' ו-47 (ה)(5) לתקנות התעבורה. 3. לטענת המבקש, הדוח שנרשם הינו דו"ח כללי, שאינו מפורט ואף לא נערכה סקיצה, בנוסף לכך טען כי גם מזכרו של השוטר הנוסף אף הוא תואם את הרשום בדו"ח, ובשניהם לא מצוינים מיקום השוטר, מהיכן הגיע הרכב, כיצד הבחין ברכב, לא מצוינים המרחקים, איזה רכב נעקף, מתי ובאיזה מקום. 4. עוד טען ב"כ המבקש כי המבקש סבר כי העבירה היא עבירת מהירות. טענה נוספת מתייחסת לכך כי בטופס השימוע לא צוינו נימוקי ההחלטה לפסילה, ובנסיבות אלה השימוע פסול מעיקרו. באשר לעברו התעבורתי, טען המבקש כי על אף העובדה כי תלויה ועומדת נגדו תקופת פסילה על תנאי, אין בעברו עבירת עקיפה. 5. ב"כ המשיבה התנגדה לבקשה, והפנתה לדו"ח הפעולה של שני השוטרים וכן לריבוי העבירות בעברו של המבקש. 6. עיון בחומר הראיות מעלה כי בפרק נסיבות המקרה, ציין השוטר כי הניידת נסעה מכיוון מבועים לכיוון כללי, צומת בית הגדי, כאשר הבחינו ברכבו של המבקש, כאשר הוא נוסע לפניהם במהירות מופרזת וכאשר הוא מבצע עקיפה בפס לבן רצוף, שהיה מסומן ונראה היטב, סמוך לישוב תלמי בילו. אם כן, מציון זה ניתן ללמוד על כיווני הנסיעה, הן של הניידת והן של רכבו של המבקש. בהמשך מתוארת התנהגותו של המבקש, תוך ביצוע עקיפה נוספת, אשר גרמה לרכב שהגיע ממול לסטות ולרדת לשולי הכביש. במזכרו של השוטר הנוסף, מצוינים פרטים נוספים באשר למיקומו של הרכב המשטרתי ורכבו של המבקש, וכן תיאור העקיפה. יחד עם זאת בחומר הראיות לא נמצאה סקיצה, לתיאור העבירות המיוחסות למבקש. 7. באשר לטענתו הנוספת של המבקש, ביחס להליך השימוע, עיון בטופס השימוע מעלה כי נרשמו בו כלל הפרטים הרלוונטים ובכלל זה פירוט העבירה ודברי הנהג. יחד עם זאת במקום המיועד לפירוט נימוקי קצין המשטרה, להחלטה לפסילתו של המבקש מהחזקת רישיון נהיגה לתקופה של 30 יום, לא מצוין דבר. איני סבורה כי יש בכך, לנוכח יתר הראיות בתיק, כדי להביא לקביעה כי הליך השימוע פסול מעיקרו. יחד עם זאת, מדובר בהחלטה מנהלית של רשות מנהלית, ובנסיבות אלה דרושה חובת הנמקה. 8. אף על פי כן, אני סבורה כי יש בידי המשיבה, שלב זה, ראיות לכאורה לאשמה המיוחסת למבקש, אם כי ישנם קשיים ראייתים בכל הנוגע להיעדרה של הסקיצה המתארת את אופן התרחשות שתי העבירות המיוחסות למבקש, וכן בשל היעדר נימוקי הפסילה בטופס השימוע. קשיים אלה במסכת הראייתית, דינם להתברר במסגרת התיק העיקרי, שכן מדובר בטענות הראויות לבירור. 9. באשר למסוכנותו של המבקש, זו נלמדת הן מחומרת העבירות והן מעברו התעבורתי. מדובר במבקש שלו רשיון נהיגה משנת 1999, ולחובתו 17 הרשעות קודמות, כולן למעט 2 , הינן מסוג ברירת משפט. בעברו של המבקש עבירת עקיפה מימין משנת 2008 וכן עבירות נוספות של מהירות ונהיגה ללא חגורת בטיחות. בשנת 2010 הורשע המבקש בעבירה בניגוד לס' 10 לפקודת התעבורה- התרה לנהוג לאחר שהינו בלתי מורשה, בגינה עומדת נגדו תקופת פסילה על תנאי של 5 חודשים, למשך 3 שנים. למעט עבירה זו, (הגם שעבירה זו הינה חמורה ביותר, אין היא מתייחסת לאופן נהיגתו של המבקש), אין בעברו של המבקש עבירות חמורות המעידות על כך כי יש בהמשך נהיגתו משום מסוכנות. 10. על כן, לנוכח האמור בסעיף 8 להחלטה בכל הנוגע למסכת הראייתית בתיק, והן לנוכח עברו התעבורתי של המבקש, אני מוצאת לנכון לקצר את תקופת הפסילה ולהעמידה על 21 יום. בתום התקופה יוחזר למבקש רשיון הנהיגה. חובת ההנמקהרשות מנהלית