1. כמצוות הסיפא של סעיף 182 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, אני מודיע כבר בפתח הכרעת דין זו, כי החלטתי לזכות את הנאשם מהעבירה המיוחסת לו בכתב האישום. האישום והליכי הדיון 2. בכתב האישום מיוחסת לנאשם עבירה של העסקת עובד זר ללא עריכת חוזה בכתב, עבירה על סעיף 2(ב) (2) לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 (שייקרא להלן "החוק"). לנאשם נמסרה הודעה לתשלום קנס מינהלי, לפי חוק העבירות המנהליות, התשמ"ו-1985 ולפי תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי - איסור העסקת עובדים זרים שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), התשנ"ב-1992. הנאשם לא שילם את הקנס המנהלי, אלא ביקש להישפט, ולפיכך הוגש כתב האישום. 3. על פי כתב האישום, הנאשם העסיק במשקו החקלאי בכפר יחזקאל את העובד Srnsri Kanha שהוא אזרח תאילנד, ובביקורת שנערכה ביום 6/3/05, נמצא שהעסקתו של העובד היתה בלא עריכת חוזה עבודה בכתב. 4. בישיבת ההקראה, בפני השופטת עדית איצקוביץ, הכחיש הנאשם את המיוחס לו בכתב האישום בענין העדר החוזה בכתב. לפיכך, נקבע התיק להוכחות, בפני. 5. מטעם המאשימה העיד בפני מפקח ממשרד התמ"ת, מר שלמה אזולאי. לאחר מכן - העיד הנאשם. קביעת העובדות 6. מרבית העובדות - אינן שנויות במחלוקת. למעשה, אין הבדל ממשי בגרסאות, אלא שגרסת הנאשם - מפורטת יותר (מר אזולאי לא זכר חלק מהפרטים, אך לא שלל את גרסת הנאשם במרבית העניינים. המחלוקת העובדתית היחידה, היא בשאלה הגורלית לאישום, כלומר, האם בעת הביקורת היה לתובע חוזה עבודה בכתב עם העובד Sornsri Kanha. העובדות שכנראה אינן שנויות במחלוקת - הן אלה: 7. הנאשם הוא חקלאי, בעל משק בכפר יחזקאל, אשר קיבל היתר להעסיק עובדים זרים. 8. ביום 6/3/05, העסיק הנאשם שני עובדים זרים. אחד מהם - הוא העובד Sornsri Kanha, שהועסק אצל הנאשם החל מחודש יולי 2004. העובד השני - היה ותיק ממנו בישראל, הוא היה בישראל כבר משנת 2000 (העובד השני ייקרא להלן: "העובד הותיק"). בעבור כל אחד משני העובדים הזרים היה לנאשם היתר להעסיקו. לכל אחד משני העובדים הזרים שהועסקו אצל הנאשם היה מותר לעבוד אצל הנאשם. 9. העובד הותיק עבד בישראל באזור שדרות, לפני שהוא עבד אצל הנאשם. לאחר מכן, החל העובד הותיק לעבוד אצל הנאשם, והנאשם התקשר עמו בחוזה עבודה בכתב, שנרשם בעברית ובתאילנדית. 10. כשנודע לנאשם, סמוך לפני יום 6/3/05, שהעובד הותיק נמצא בישראל כבר כ-5 שנים, הוא הזמין בעבורו כרטיס טיסה לחו"ל. הכרטיס טרם הגיע אל הנאשם, הוא היה בסוכנות הנסיעות. 11. ביום 6/3/05, נערכה ביקורת אצל הנאשם. הביקורת נערכה על ידי עד המאשימה, מר שלמה אזולאי שהוא פקח במשרד התמ"ת, ועל ידי פקח נוסף, מר יצחק מלול. לשני הפקחים התלוו גם שני שוטרי משטרת ההגירה. 12. שוטרי משטרת ההגירה הבחינו שהעובד הותיק נמצא בישראל כבר כ-5 שנים, וביקשו לעצור אותו, לשם גירושו לחו"ל. הפקח מר אזולאי, דיבר על לבם שלא יעשו כן. בינתיים, הנאשם עצמו הודיע לשוטרים כי יש כרטיס טיסה בעבור העובד הותיק. בין הנאשם לבין השוטרים התנהל ויכוח בענין זה. בסופו של דבר, סוכם - בתיווכו של מר אזולאי - כי הנאשם יבקש מסוכנות הנסיעות שישלחו את כרטיס הטיסה בפקסימיליה לבית הנאשם, וכי אם אכן יש כרטיס טיסה כזה על שם העובד הותיק, הוא לא ייעצר על ידי השוטרים. הסיכום האמור אכן בוצע. סוכנות הנסיעות שלחה את כרטיס הטיסה בפקסימיליה אל בית הנאשם, והשוטרים לא עצרו את העובד הותיק. 13. אחר הדברים שפורטו בסעיף 12 לעיל, ואשר גזלו זמן ניכר, התפנה מר אזולאי לערוך את הביקורת שלשמה הוא הגיע. מר אזולאי ראה ששני העובדים הזרים אכן מועסקים אצל הנאשם לפי היתר. הוא ביקש לראות את חוזי העבודה שלהם. הנאשם חיפש את החוזים ומצא 2 עותקים של חוזה העבודה בינו לבין העובד הותיק. הנאשם טען למר אזולאי כי יש חוזה עבודה כתוב גם עם העובד השני, מר Sornsri Kanha, וכי לאור העובדה ששני עותקים של החוזה עם העובד הותיק מצויים בבית הנאשם, ייתכן שבטעות שני עותקיו של החוזה עם מר Sornsri Kanha מצויים במקום מגוריהם של העובדים הזרים. הנאשם ביקש ממר אזולאי לבוא עמו למקום המגורים של העובדים הזרים כדי לחפש את החוזה עם מר Sornsri Kanha, אלא שמר אזולאי, שכבר המתין זמן רב בעת הויכוח שהיה עם שוטרי משטרת ההגירה, כאמור בסעיף 12 לעיל, לא רצה לבוא למקום מגוריהם של העובדים. על כן, סוכם בין הנאשם לבין מר אזולאי שהנאשם עצמו יחפש את החוזה עם מר Sornsri Kanha וישלח אותו בפקסימיליה אל משרדו של מר אזולאי במשרד התמ"ת. 14. באותו יום בשעות אחה"צ, שלח הנאשם למשרד התמ"ת, בפקסימיליה, את המסמך מ/3, שהוא חוזה עבודה בין הנאשם לבין מר Sornsri Kanha, כשהוא רשום בעברית ובתאילנדית. 15. על גבי המסמך מ/3 נרשם כי הוא נערך ונחתם בכפר יחזקאל ביום 6/3/05. המחלוקת העובדתית בין הצדדים וההכרעה בה 16. לטענת המאשימה, בעת הביקורת - לא היה לנאשם חוזה עבודה בכתב עם העובד מר Sornsri Kanha. החוזה מ/3 שנשלח אל המאשימה, נחתם רק באותו יום לאחר הביקורת, כעולה מהתאריך הנקוב בו. לטענת הנאשם, החוזה בינו לבין העובד מר Sornsri Kanha נחתם כבר לפני כן, אלא שאת התאריך על החוזה, הוסיף הנאשם ביום 6/3/05, בטרם משלוחו אל המאשימה. 17. אכן, יש סבירות בטענת המאשימה. העובדה שתאריך החתימה המופיע בחוזה מ/3 הוא רק יום 6/3/05, מצביעה לכאורה על כך שזה היום שבו נחתם החוזה. אילו היה המחלוקת בין הצדדים היתה מחלוקת בתיק אזרחי, סביר להניח שהייתי מאמץ את עמדת המאשימה, בשל היותה סבירה. אולם, מדובר בתיק פלילי. בענין כזה, עלי להשתכנע מעבר לספק סביר שגרסתה העובדתית של המאשימה היא הנכונה. לא השכתנעתי כך. אדרבא; אני סבור שלמרות שגרסת הנאשם סבירה פחות מגרסת המאשימה, אין מניעה שגרסתו נכונה. אין מדובר בגרסה מופרכת על פניה. ייתכן בהחלט (גם אם לא במידה רבה של סבירות), שהנאשם חתם על העובד מר Sornsri Kanha על החוזה מ/3 עם תחילת עבודתו של אותו עובד, או בסמוך לכך, אלא שהוא לא מילא את התאריך. רק כשהוא מצא את החוזה ביום 6/3/05 והתברר לו שאין תאריך, הוא מילא את התאריך העדכני, ושלח את החוזה בפקסימילה למאשימה. תימוכין מסויימים לגרסת הנאשם, ניתן למצוא בכל אלה: א. דווקא אילו הנאשם היה רוצה להציג בפני המאשימה מצג שווא בדבר קיומו של חוזה בכתב במועד קודם למועד הביקורת, הוא היה רושם בכוונה תאריך מוקדם יותר. העובדה שהוא מילא את תאריך יום הביקורת, יכולה ללמד שלא היתה לו כוונה להסתיר דבר מה מהמאשימה. ב. עצם העובדה שאצל הנאשם הוחזקו שני עותקים של החוזה שנערך עם העובד הותיק, מחזקת את הסברה ששני עותקים של חוזה אחר (החוזה עם מר Sornsri Kanha), הוחזקו במקום המגורים של העובדים. ג. גרסת הנאשם אינה כזו שנולדה לצרכי המשפט. כבר בהודעתו למר אזולאי (מ/1) בעת עריכת הביקורת, אמר הנאשם כך: "ש.בביקורת שנערכה לא נמצא חוזה עבודה לעובד ... מדוע? ת.כי קיבלתי שני חוזים שהתברר כי הם של אחד העובדים שלי, ולא שמתי לב חשבתי כי אחד החוזים שייך לעובד הנ"ל.". כלומר, מייד כשהתברר לנאשם ששני החוזים שמוחזקים אצלו הם שני עותקים של אותו חוזה (עם העובד הותיק), הוא טען שהוא סבר ששני החוזים שאצלו בבית הם עותקים של חוזים שונים - המתייחסים לשני העובדים שעבדו אצלו. לפיכך, כאמור אף שגרסת הנאשם אינה סבירה יותר מגרסת המאשימה, אין מניעה שהיא הגרסה הנכונה, וקיים לפחות ספק סביר אם גרסתו של הנאשם היא הגרסה הנכונה. 18. התוצאה מהאמור לעיל היא שאני קובע שלא הוכח שהחוזה מ/3 לא היה חתום עדיין בעת עריכת הביקורת. הוראות החוק 19. בסעיף 1ג לחוק נאמר נקבעה החובה של מי שמעביד עובד זר, להתקשר עמו בחוזה עבודה בכתב. נקבעו בסעיף הוראות שונות בדבר תוכנו וצורתו של החוזה. 20. בסעיף 2(ב) לחוק נאמר: "מי שעשה אחד מאלה - (1) ... (2) העביד עובד זר בלי שהתקשר עמו בחוזה עבודה בכתב בהתאם להוראות סעיף 1ג ... דינו ... פי אברעה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין...". הכרעת הדין 21. כתב האישום מייחס לנאשם, כאמור לעיל, עבירה על סעיף 2(ב)(2) לחוק, כלומר - עבירה שלפיה הנאשם העסיק את העובד מר Srnsri Kanha בלי שהתקשר עמו בחוזה עבודה בכתב בהתאם להוראות סעיף 1ג לחוק. אין למאשימה טענה על כך שהחוזה מ/3 אינו עונה על תנאי סעיף 1ג לחוק. טענתה של המאשימה, כאמור לעיל, היא שבעת עריכת הביקורת, החוזה מ/3 עוד לא היה חתום. בענין זה, כבר קבעתי לעיל, כי איני יכול לראות את המאשימה כמי שעלה בידיה להוכיח גרסה זו, שכן ייתכן שנכונה גרסת הנאשם על כך שהחוזה כבר היה חתום בעת עריכת הביקורת ורק התאריך הוסף על גבי מ/3 לאחר מכן. לפיכך, משלא הוכח במידה מספקת כי גרסת המאשימה היא הנכונה, הרי שאין מקום להרשיע את הנאשם, וכאמור לעיל - אני מזכה אותו. 22. במאמר מוסגר אעיר כי סעיף 2(ב)(2) לחוק עובדים זרים אינו כולל הוראה דומה לזו שננקבה בתקנה 9(ב) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961, המחייבת את הנהג, בנוסף לחובת החזקת הרשיונות, גם בחובה להציג את הרשיונות בפני מי שהוסמך לכך. אילו החוק היה כולל חובת הצגת חוזה העבודה, ייתכן שהיה מקום לשקול את הרשעת הנאשם בהפרת חובה זו (אם כי, נוכח העובדות שנקבעו לעיל, על כך שמר אזולאי היה זה שמיהר לצאת ולא אבה לבוא עם הנאשם למקום מגורי העובדים, סביר להניח שהנאשם היה מזוכה גם מעבירה כזו). לסיכום 23. כאמור לעיל - אני מזכה את הנאשם. 24. בהתאם להוראות סעיף 182 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, יש לקרוא את הכרעת הדין בפומבי. לפיכך, אני מודיע שאקרא את הכרעת הדין ביום 3/5/09 בשעה 9:30. עם זאת, ב"כ הצדדים הודיעו כי הם מסכימים שהכרעת הדין תישלח אליהם בדואר, ולפיכך, אני מבקש מהמזכירות לשלוח לצדדים את הכרעת הדין בדואר, ומבהיר כי הצדדים אינם חייבים להתייצב בבית הדין ביום 3/5/09 לשם שמיעת הכרעת הדין. 25. זכות ערעור על הכרעת דין זו, תוך 45 ימים מיום שהיא תומצא לצד המערער. חוזה עבודהחוזה