חוות דעת מהנדס מומחה

בקליפת אגוז, התובעת הגישה תביעה לקבלת תגמולי ביטוח בהתאם לפוליסה שרכשה אצל הנתבעת, וזאת בעקבות שני אירועים של נזקי מים בדירתה. מומחים מטעם הצדדים ערכו חוו"ד באשר לנזקים הנטענים בדירה, ולמרבה הצער המומחה מטעם הנתבעת בר סלע ז"ל, הלך לעולמו. ערה אני לכך כי שמאי הנתבעת מר גבאי אימץ את חוו"ד של בר סלע ז"ל, אך זה האחרון איננו עמנו. בין הצדדים התנהל מו"מ על מנת לסיים את ההליך בדרך של פשרה, אך הניסיון לא צלח, בין היתר, לנוכח הפערים הגדולים ביניהם לעניין גובה הנזקים. בדיון מתאריך 6.12.12, הציע ב"כ הנתבעת כי ימונה מומחה מהנדס מטעם בית המשפט אשר יקבע מהו הנזק האמיתי בדירת התובעת, באופן שיקצר ויפשט את ההליך, הואיל והתובעת הצהירה כי לא תיקנה את נזקיה. ב"כ התובעת התנגד לכך, ביקש "לא לפתוח את התיק מחדש" וסבר שדי להסתמך על חוות הדעת הקיימות בתיק. בסופו של הדיון, הסכימו הצדדים להצעת בית המשפט שבאותו שלב יוקפאו ההליכים המקדמיים ויוגשו תחשיבי נזק מטעמם. מתחשיבי הנזק שהוגשו עלה, שהפערים בין הצדדים גדולים מאוד. לפיכך, בתאריך 9.04.13 החליט בית המשפט על מינוי מומחה מטעמו, ולנתבעת ניתנה רשות להגיש חוות דעת נגדית מטעמה, לנוכח פטירתו של המהנדס (להלן: "החלטת המינוי"). על החלטת המינוי ערערה התובעת לבית המשפט המחוזי, ובית המשפט שלערעור הורה בהסכמת הצדדים על החזרת הדיון לפניי. בהתאם לכך, הוריתי לב"כ הצדדים למסור עמדותיהם לעניין מינוי מומחה מטעם בית המשפט. עמדת התובעת עתה, כי לא תתנגד שימונה מומחה מטעם בית המשפט אשר אינו מועסק ולא היה מועסק על ידי חברות ביטוח ולא היה בקשר עם הנתבעת. כמו כן התנתה הסכמתה שהמומחה שימונה יחווה דעתו אך ורק בסוגיות שלשיטתה לגביהן נתגלעה המחלוקת, ולאחר שהצדדים יגישו רשימת מוסכמות ופלוגתאות (להלן: "התניית התובעת"). במהלך הדיון האחרון מיום 17.10.13 (להלן: "הדיון האחרון"), הצהיר ב"כ התובעת כי לא יתנגד שחוות דעתו של המהנדס בר סלע ז"ל תוגש כראיה, וקבל על כך שעד כה חוות הדעת כלל לא הועברה לעיונו, כמו גם לעיון בית המשפט. ב"כ הנתבעת מתנגד להתניית התובעת. לטענתו, לנוכח פטירת המהנדס לא יהא באפשרות הנתבעת להתייעץ עם הגורם המקצועי שביקר בדירה, וכנגזרת מכך אין טעם בהגשת מוסכמות ופלוגתאות מקצועיות כלשהן. כמו כן, מסכים למינוי מומחה מטעם בית המשפט, אך בטרם מינויו מבקש לאפשר למהנדס מטעם הנתבעת לבדוק את הדירה, ולהגיש חוות דעת מטעמו. וזאת, לאור הודעת התובעת כי לא תוותר על חוות הדעת מטעמה וכי מומחה בית המשפט לא ישמש כמומחה מוסכם. בנוסף לאמור, הצהיר ב"כ הנתבעת (עמ' 7 לפרוטוקול) שיעביר לתובעת את חוות דעתו של בר סלע ז"ל במסגרת ההליכים המקדמיים. לאחר ששמעתי ועיינתי במכלול טיעוניהם של ב"כ הצדדים, שקלתי את מכלול הנסיבות הצריכות לענייננו, ובמיוחד לנוכח העובדה שהמהנדס המומחה מטעם הנתבעת הלך לעולמו, הגעתי למסקנה, שבשלב זה, יש לאפשר לנתבעת להגיש חוות דעת מטעמה. למען הצדק וההגינות, הנני ליתן לתובעת רשות להגיש חוות דעת משלימה מטעמה. מסקנתי נסמכת בעיקר על הלכת בית המשפט העליון שניתנה לאחרונה בפסק דין ברע"א 3810/12, הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' עז' המנוח מאיר יחזקאל ז"ל פסק דין מתאריך 8.07.12, שם נפסק מפי כב' צ' זילברטל כדלקמן: "הכלל הוא שחוות דעת (כמוה כתצהיר עדות ראשית) מוגשת כתחליף לעדות ראשית, כראיה לכאורה לאמור בה, והכל בכפוף לזכות החקירה הנגדית של עורך המסמך. בלא חקירה נחשב האמור בחוות הדעת לעדות שמיעה, ככל שמדובר באמיתות תוכנה...משהתברר שד"ר קישון נפטר, היו התובעים רשאים להניח כי לחוות דעתו אין ערך ראייתי, ושבעל הדין שיזם את מינוי המומחה (הנתבעות) יפעל למינוי מומחה חלופי, ככל שהוא מעוניין שלחוות הדעת יהיה ערך כאמור. אין מדובר במצב שלא ניתן היה להתגבר על התוצאה הראייתית שהיתה לפטירת המומחה בדרך של מינוי מומחה אחר... נמצא, כי אין לפנינו כל שאלה עקרונית. לא ניתן להגיש כראיה (אלא בהסכמה) חוות דעת של מומחה שנפטר, שכן נמנעה מבעלי הדין האפשרות לחקרו עליה. " בענייננו, ב"כ התובעת הצהיר שלא יתנגד כי חוות דעתו של בר סלע ז"ל תוגש כראיה. מאידך, ב"כ הנתבעת עמד על כך שמומחה מטעמו יבדוק את דירת התובעת ויערוך חוות דעת, מאחר והתובעת לא מסכימה למינוי מומחה מוסכם, אולם הסכים להציג את חוות הדעת במסגרת ההליכים המקדמיים. לפיכך, בהתאם לפסיקה שצוטטה לעיל, לאור הפערים העצומים בין הצדדים, ובהתחשב בכך שהתובעת לא תיקנה את נזקיה, סבורתני שמן הראוי לאפשר לנתבעת להביא מומחה מטעמה שיבחן את נזקי הדירה נשוא התביעה, ייתן דעתו, בין היתר, לעניין הכמויות, כך שבבוא העת ניתן יהיה לחוקרו ובמידת הצורך להבהיר עמו פרטים בהקשר לחוות דעתו ומסקנותיו. לאור האמור, הנני להורות לנתבעת להגיש חוות דעת מהנדס מומחה מטעמה תוך 60 יום, לתובעת ניתנת רשות להגיש חוות דעת משלימה תוך 30 יום מיום קבלת חוות דעת המומחה מטעם הנתבעת. כמו כן, לאחר ששקלתי את עמדות ב"כ הצדדים לעניין מינוי מומחה מטעם בית המשפט, ועל מנת לקדם את ההליכים בתיק זה, הנני להורות כבר בשלב זה גם על מינוי מומחה מטעם בית המשפט: מר אייל שנהב - מהנדס בניין ושמאי מקרקעין - מרחוב נחל שמשון 25/3, רמת בית שמש 99622 טלפונים: 02-6796953, 050-7427515. כמו כן, יובהר כי לא מצאתי לנכון לקבל את התניית התובעת ולקבוע רשימת פלוגתאות ומוסכמות. ברי, כי הפערים בין הצדדים גבוהים, ומאחר והורתי על מינוי מומחה מטעם בית-המשפט יש לאפשר למומחה לבחון את הנזקים בדירה בהתאם למומחיותו ושיקול דעתו. בד בבד ימציאו הצדדים למומחה מטעם בית-המשפט, תוך 90 יום את כל המסמכים הרלוונטיים, תוך אותה תקופה יפנו בעלי הדין למומחה כדי לתאם עמו ביקור בנכס נשוא התביעה, והמומחה מתבקש ליתן את חוות דעתו לבית-המשפט עד ליום 1.4.2014. שכרו של המומחה ישולם בשלב זה באופן שווה בין הצדדים. היה ויהיו למי מהצדדים שאלות הבהרה למומחה, הן יוגשו לו תוך 15 יום ממועד קבלת חוות דעתו והמומחה מתבקש להשיב לשאלות אלה תוך 15 יום נוספים. צד המגיש מסמך כלשהו לבית המשפט או למומחה ימסור עותק ממנו במקביל ובאותו מועד לצד האחר. אי מילוי אחר הוראה מהוראות החלטה זו כמוהו כאי קיום צו בית-המשפט בקדם המשפט. למען הסר ספק, מובהר שגם תשלום שכרו של המומחה, ותאום ביקורים עמו ביוזמת בעלי הדין, הם חלק מהוראות החלטה זו. הנני קובעת לק.מ בהתאם ליומן ביהמ"ש ליום 15.7.14 בשעה 12:00. חוות דעת מומחהמומחההנדסה / מהנדסחוות דעת