1. עניינה של התביעה נשוא החלטה זו נזקי גוף לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש]. בכתב התביעה נטען כי ביום 18.06.08 התובעת נפלה ברחוב כתוצאה מכך שנתקלה בשקע במדרכה וכתוצאה מהנפילה נחבלה. (סעיף 6 לכתב התביעה). 2. לכתב התביעה צורף מסמך מאת ד"ר אורי גבעון, מומחה לכירורגיה אורטופדית, מיום 30.01.10 (להלן: "המסמך" ו"המומחה רפואי"). כותרת המסמך "תעודה רפואית". במסמך נאמר כי המומחה הרפואי בדק את התובעת, מפורטים בו דברי התובעת אשר אותם מסרה למומחה הרפואי והמומחה מאזכר מסמכים רפואיים שנמסרו לו. לאחר זאת מפורטות במסמך תלונות התובעת והבדיקות. לצד הכותרת "דיון" נאמר: "התובעת נחבלה בברך ימין ונגרם לה שבר בפיקה שטופל שמרנית. כיום היא סובלת מכאבים פטלו-פמורליים בברך ימין שנגרמו להערכתי כתוצאה מהשבר. קיימת היום הגבלה בפעילותה כתוצאה מהשבר. אני מעריך את נכותה בהתבסס על תקנות המוסד לביטוח לאומי עקב כאבים פטלו-פמורליים בברך ימין לפי סעיף מותאם 35(1)ב המקנה נכות בגובה 10%." 3. הנתבעות הגישו בקשה להורות על הוצאת המסמך מתיק בית המשפט ולחלופין להכריז כי המסמך אינו מהווה חוות דעת רפואית. 4. הנתבעות טוענות כי המסמך אינו מהווה חוות דעת וכי הוא נערך בניגוד לדרישות פקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971 (להלן: "פקודת הראיות"). עוד טוענות הנתבעות כי על אף שהמסמך מוכתר במילים "תעודה רפואית", הוא איננו מהווה לא תעודה רפואית וגם לא חוות דעת רפואית על פי פקודת הראיות. כן טוענות הנתבעות כי קביעת נכות יכולה להיערך אך ורק בחוות דעת רפואית ולא באמצעות תעודה רפואית. 5. התובעת טענה כי המסמך הוא תעודה רפואית אשר נערכה בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סדר הדין"), ולפי סעיף 24 לפקודת הראיות. לטענת התובעת, המסמך שצורף הוא תעודת רופא העומדת בפרוצדורה המתוארת בסעיף 24 לפקודת הראיות ולכן נסללה בפני התובעת הדרך לטעון טענות בענייני רפואה. עוד טוענת התובעת כי המונח "חוות דעת" כולל בתוכו הן תעודה רפואית והן חוות דעת רפואית. דיון 6. הוראות הדין הנוגעות למחלוקת מצויות בתקנות סדר הדין האזרחי ופקודת הראיות. 7. בתקנה 127 לתקנות סדר הדין אשר כותרתה "חוות דעת רפואית", נאמר: "רצה בעל דין להוכיח ענין שברפואה לביסוס טענה מטענותיו, יצרף לכתב טענותיו תעודת רופא או חוות דעת של מומחה, לפי הענין, שנערכה לפי סעיף 24 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 (להלן - חוות דעת); אולם רשאי בית המשפט או הרשם לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת מטעמים מיוחדים שיירשמו". 8. בסעיף 24 לפקודת הראיות שכותרתו "טפסים ותקנות", נאמר: "(א) חוות דעת, תעודת רופא ותעודת עובד הציבור ייערכו לפי הטפסים הקבועים בתוספת הראשונה או בדומה להם ככל האפשר. (ב) שר המשפטים רשאי, בתקנות, לקבוע דרך הגשתן של חוות דעת, תעודת רופא או תעודת עובד הציבור ולהביא שינויים בטפסיהן". 9. בתוספת הראשונה בפקודת הראיות, מובאים טפסי חוות דעת ותעודת רופא. וזה טופס חוות דעת: "חוות דעת של מומחה שם המומחה מענו ומקום עבודתו אני החתום מטה נתבקשתי על ידי ואלה פרטי השכלתי ואלה פרטי נסיוני וזאת חוות דעתי תאריך חתימה" וזה טופס תעודת רופא: "תעודת רופא שם הרופא מענו ומקום עבודתו מספר רשיונו אני החתום מטה מעיד ומאשר בזאת כי ביום ____ במקום תעודה זו ניתנת על ידי לשם הגשתה כראיה לבית המשפט, והריני מצהיר בזאת כי ידוע לי היטב, שלענין הוראות החוק הפלילי בדבר עדות שקר בשבועה בבית המשפט, דין תעודה זו כשהיא חתומה על ידי כדין עדות בשבועה שנתתי בבית המשפט. תאריך חתימה" 10. למהותה של תעודת רופא נאמר מפי כבוד השופט נ' הנדל בבר"ע (באר שבע) 5243/96 מונדי בע"מ חברה קבלנית נ' מחמוד עזאת שעבאן, (23.09.97): ". . . ברם, המונח תעודת רופא וכן הטופס הרלוונטי בפקודת הראיות, מובילים למסקנה שיש להגדיר את מהותה של תעודת רופא, להבדיל מחוות דעת, למסמך אשר מתאר ממצאים בעטייה של בדיקה (ראה טופס תעודת רופא בתוספת הראשונה לפקודת הראיות). עיון בחוות הדעת הרלוונטיות מגלה כי בתוך ה- REPORTMEDICAL אשר הוגש, מופיע בסעיף המסקנות אחוזי נכות צמיתה. מסקנה כזו איננה בדיקה או רשימת ממצאים אלא חוות דעת של מומחה המוציא את הנדון מהסיווג של תעודת רופא. ברי, כי לא ב"כ צד זה או אחר הוא אשר יקבע אם המסמך אשר הוגש הינו תעודה רפואית או חוות דעת מומחה, אלא, תוכן המסמך". (עמוד 4 להחלטה). 11. דברים דומים נאמרו בת"א 67613/07 רטה נ' עירית כפר סבא: "תעודת רופא מתייחסת לממצאי בדיקה בלבד, ללא מסקנות בדבר נכות רפואית, מסקנות שהם בגדר מומחיות רפואית. מסקנות בדבר נכות רפואית יכולות להיכלל רק במסגרת חוות דעת של מומחה... אם מדובר ב"תעודת רופא" הרי שיש להשמיט ממנו את המסקנות בדבר נכות רפואית ולהותיר בו רק את ממצאי הבדיקות. אם מדובר בחוות דעת של מומחה, על המסמך להיות ערוך בדיוק עלפי נוסח הטופס לעניין חוות דעת של מומחה לפי התוספת הראשונה לפקודת הראיות, לרבות כותרת המסמך." 12. במסמך אשר צורף על ידי התובעת לתביעתה, מעבר לקביעת הממצאים, נכללות בו קביעות בדבר נכות רפואית צמיתה שאינן בבחינת בדיקה או רשימת ממצאים. קביעות אלה מוציאות את המסמך מהסיווג של תעודת רופא. כמפורט לעיל, אלה קביעות היכולות להיכלל רק במסגרת חוות דעת של מומחה ועל זאת להיות ערוכה על פי הטופס לעניין חוות דעת של מומחה לפי התוספת הראשונה לפקודת הראיות, כאמור לעיל, לרבות כותרת המסמך. 13. ב"כ התובעת הפנה לבש"א (י-ם) 2517/03 קופת חולים של ההסתדרות הכללית בארץ ישראל נ' נאדר נאצר. ההחלטה זו אינה נוגעת לעניין דכאן. לא נדון באותו מקרה מסמך דומה למסמך אותו צירפה התובעת לכתב התביעה אלא היה מדובר שם במסמך אשר ענה להגדרת חוות דעת מומחה והמחלוקת נסבה על השאלה אם העובדה שעורך חוות הדעת אינו רופא, מקימה עילה לראות את כתב התביעה ככזה שאינו נתמך בחוות דעת רפואית. גם בהחלטה בת"א 2546/05 קיבנקו ארקדי נ' מרכז הדוודים בע"מ, אין כדי לסייע לתובעת. בעניין זה, נתבקשה הגשתו של מסמך דומה למסמך אשר הוגש על ידי התובעת, תעודה רפואית מאת רופא אורטופד אשר נקבעה בה לתובע נכות, ובית המשפט קבע כי תעודה רפואית זאת אינה עומדת בתנאי תקנה 127 לתקנות סדר הדין. 14. לאור האמור, בקשת הנתבעות לקבוע כי המסמך איננו חוות דעת מומחה מתקבלת. 15. אם בדעת התובעת להגיש חוות דעת רפואית מטעמה, תעשה כן תוך 45 יום מהיום. אם בדעת הנתבעות להגיש חוות דעת נגדית יעשו כן תוך 45 ימים מקבלת חוות הדעת מטעם התובעת. 16. ב"כ התובעת יודיע תוך 10 ימים אם בכוונת התובעת להגיש חוות דעת רפואית. 17. קדם המשפט ידחה ליום 01.02.10 שעה: 08:30. חוות דעת מומחהמומחהחוות דעת