הגשת ערעור על ידי מי שלא היה צד לתביעה: ברגיל, הזכות להגיש ערעור נתונה רק למי שהיה צד להליך. בהתאם להלכה הפסוקה, על מנת שתקום זכות ערעור על פסק-דין למי שלא היה בעל-דין פורמאלי בערכאה הדיונית, נדרש המערער להראות, כי פסק הדין עליו הוא מבקש לערער פגע בזכות הופלדיאנית שלו, היינו, פסק הדין שינה זכויות או הטיל עליו חובות באופן אישי. כמו כן נדרש המערער להראות, כי התקיים בעניינו "הליך נוסף" או "משפט נילווה", כך שהוא היווה "בעל דין בפועל" (ראו: בש"פ 658/88 חסן נ' מדינת ישראל, פ"ד מה(1) 670 (1991) (להלן: "הלכת חסן"); בג"צ 188/96 צירינסקי נ' סגן נשיא בית-משפט השלום בחדרה, פ"ד נב(3) 721 (1998) (להלן: "עניין צירינסקי"). ההלכה קובעת עוד, כי "שיטה זו אינה פותחת פתח לערעור בפני כל אדם שנפגע כתוצאה מהחלטה שיפוטית, אלא אך ורק בפני מי שהיה בפועל 'צד' להליך שבמסגרתו ניתנה ההחלטה, אם צד פורמאלי ב'הליך העיקרי' ואם צד בפועל ב'הליך נלווה'" (עא 2833/15 רותי רייך ואח' נ' מ.ד.מ מזרחי יזמות ובניה בע"מ (24.02.2016) בעמ' 5-6 והאזכורים שם ). בעניין זה נפסק, כי "כל מקום שבו נתקיים "הליך", יש לאפשר לבעל הדין "בפועל" שנפסק נגדו להשיג על ההחלטה; ואימתי נאמר שנתקיים "הליך", שבעקבותיו ניתן פסק-דין הניתן להשגה בערעור? ... מותר, איפוא, לומר, כי פירוש המונח 'פסק-דין' הוא: החלטה משפטית הקובעת סופית את המצב המשפטי בין צדדים בשאלה מסוימת אחרי שצד אחד טען, מקודם, שיש לו זכות לקבל את ההחלטה הזאת" ( ר' הלכת חסן, עמ' 677). לשם בחינת השאלה מיהו "צד" להליך אשר יכול לערער על החלטה שניתנה בו אימץ בית המשפט העליון מבחן פונקציונאלי, על פיו "צד" להליך הוא מי שמתקיימים בעניינו שני תנאים מצטברים: האחד, התקיים הליך נלווה בו הוא היה בעל דין בפועל וניתנה בו החלטה משפטית הקובעת סופית את המצב המשפטי בין הצדדים בשאלה מסוימת; והשני, ההחלטה שניתנה בעקבות אותו הליך משנה את מערך הזכויות שהיו נתונות לו והחובות אשר חלו עליו בטרם מתן ההחלטה" (ר' בשא 7240/15 אמנון יצחקי נ' עו"ד טדי ארז, עמ' 4 והאזכורים שם). שאלות משפטיותערעור