1. ענייננו בתביעה לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע עקב מעשה תקיפה שביצע הנתבע כלפיו. מדובר באירוע תקיפה מתאריך 13/02/2000, עת כיהן התובע בתפקיד ראש מועצה ממונה מטעם משרד הפנים במועצה מקומית כעביה-טבאש-חג'אג'רה. נטען בתביעה, כי בתאריך 13/02/2000 הגיע הנתבע למשרדי המועצה ותקף את התובע ע"י כך שהיכה אותו באגרופו על פניו. כתוצאה מהתקיפה נגרמו לתובע, לטענתו, נזקים חמורים בפיו ובכלל זה שבירת שיניים. אין חולק בין הצדדים בדבר חבותו של הנתבע לפיצוי התובע בגין נזקי הגוף שנגרמו לו, וכל אשר במחלוקת הוא גובה הפיצוי. 2. מטעם שני הצדדים הוגשו חוות דעת מומחים רפואיים בתחום השיניים, ולאור הפער בין קביעות המומחים הרפואיים מונה, בהסכמת הצדדים, מומחה שיניים מטעם בית-המשפט (ר' פרוטוקול הדיון מתאריך 07/06/2010). לאחר שזהות המומחה הוחלפה מפעם לפעם מסיבות שונות, מונה בסופו של יום ד"ר בוכמן כמומחה רפואי מטעם בית-המשפט בתחום רפואת השיניים (ר' החלטה מתאריך 27/12/2011). הצדדים הגישו ראיותיהם בתצהירי עדות ראשית, בהתאם להחלטת בית-המשפט. מלבד תצהירי שני בעלי הדין לא הוגשו עדויות נוספות. 3. חוות דעת המומחה מטעם בית-המשפט (להלן: "המומחה"), התקבלה בבית-המשפט בתאריך 06/05/2012 ובעקבותיה הפנה התובע למומחה שאלות הבהרה בתאריך 07/06/2012, ותשובות המומחה ניתנו מאוחר יותר. המומחה מצא, כי התובע סובל מזה שנים ממחלת חניכיים מתקדמת שאינה קשורה כלל למקרה התקיפה. כן קבע המומחה, כי אין כל קשר סיבתי בין תכנית הטיפול שהוצעה ע"י ד"ר זיני, המומחה מטעם התובע, לגבי השיניים התחתונות הקדמיות, למקרה התקיפה. מאידך, קבע המומחה, כי עקב מקרה התקיפה נגרם נזק לשיניים 36/38 ולהערכתו סביר להניח, כי עקב אותו מקרה תקיפה נגרמו נזקים גם לשיניים הסמוכות 35/37, אלא שנזקים לשיניים אלה לא תועדו בשל נפיחות ודימום שהיו בסמוך לאחר התקיפה. הגם שהבדיקה ע"י המומחה בוצעה יותר מ-12 שנים לאחר מקרה התקיפה, סבור המומחה "שככל הנראה" הממצאים בצילום מתאריך 01/04/2004 המצביעים על דלקת סב-חודית בשן 35, קשורים למקרה התקיפה. עוד מפרט המומחה בחוות דעתו את הטיפולים להם זקוק התובע, ככל שהם קשורים בקשר סיבתי למקרה התקיפה, ולצורך כך הוא מציע שתי תכניות טיפול חלופיות: האחת - תכנית טיפול ללא שתלים, עלותה הכוללת, הנוכחית והעתידית, 19,500 ₪; והתכנית השניה המוצעת על ידו - היא תכנית טיפול עם שתלים, עלותה הכוללת, הנוכחית והעתידית, 21,750 ₪. כבר אומר, כי יש להעדיף את התכנית הטיפולית המיטיבה עם התובע לשם שיקום הפה בעקבות מקרה התקיפה, הלא היא התכנית עם השתלים. 4. כאמור, התובע הפנה למומחה שאלות הבהרה. מתשובותיו של המומחה ניתן להבין, כי לא חל כל שינוי בקביעותיו ומסקנותיו כפי שצוינו בחוות-דעתו. אמנם המומחה לא התייצב לדיון היום, וכעולה מהודעתו שהגיעה לב"כ התובעת, זאת משום שזומן רק לאחרונה, אלא שב"כ הנתבעת ויתר על חקירתו בתום שמיעת העדים. אוסיף, כי אף אם הנתבע היה עומד על חקירת המומחה ולצורך כך היה מבקש דחיית מועד הדיון לישיבה נוספת, לא הייתי נעתר לבקשה, משום שהמומחה זומן ע"י הנתבע רק לאחרונה, ולא בהתאם להחלטת הזימון מ-04/11/12. הפסד שכר: 5. התובע טען בסיכומיו להפסדי שכר בעבר, אך לא הובאו על ידו ראיות כלשהן בדבר הפסדי שכר, לא לעבר ולא לעתיד, ומכאן שלא ראיתי לפסוק לתובע פיצוי בגין ראש נזק זה. יצוין עוד, שמפיו של התובע שמענו, כי מיד לאחר מקרה התקיפה הוא המשיך בעבודתו הרגילה במשרדי המועצה, דבר המצביע על כך שככל הנראה לא נעדר מעבודתו בעקבות התקיפה. התובע העיד בפניי, כי הוא נעדר מעבודתו כחודש ימים בעקבות מקרה התקיפה, אך שכרו שולם לו במלואו על ידי קיזוז מהחופשה השנתית שלו, אלא שגם בעניין לא הובאו ראיות כלשהן, ומכאן שדין הטענה להידחות. כך או אחרת, דין תביעת התובע לפיצוי בגין הפסד שכר לעבר להידחות גם נוכח כך שבתביעתו לא טען להפסד שכר כלשהו בעבר. כאב וסבל: 6. שני הצדדים העידו באשר לנסיבות מקרה התקיפה. בעוד שהתובע תיאר מקרה תקיפה ע"י אגרוף שגרם לו לשבר בשיניים, העיד הנתבע כי מדובר בסטירה על לחיו של התובע, ולא מעבר לכך, וכי האירוע התרחש לאחר שהתובע גרם נזקים והצפה באזור המחסן של הנתבע עקב עבודות של ציוד כבד, ואף לא נענה לקריאותיו החוזרות ונשנות להפסקת הצפת המים שאירעה במקום, עד שהנתבע ניגש למשרדי המועצה כשהוא זועם וכעוס על התנהלות התובע ואירע אשר שאירע. בכתב האישום תואר מקרה התקיפה כדלקמן: "...תקף הנאשם את המתלונן... בכך שחבט בפניו באגרופו וזה נזקק לטיפול רפואי עקב נפיחות בצדו השמאלי התחתון של פיו ושבר של שתי שיניים שבעקבותיו נאלץ לבצע עקירה של אחת משיניו.". הנתבע הודה בכתב האישום כפי שהוא, והורשע על בסיס הודאתו. על-פי התיעוד הרפואי שהונח בפניי ואשר צורף לתצהירו של התובע שהוגש כתצהיר עדות ראשית, לא התרשמתי מגרימת חבלה גופנית משמעותית במיוחד. כל אשר הוצג בפניי הוא מסמך רפואי של ד"ר שמוט, רופא שיניים, מתאריך 15/02/2000 (יומיים לאחר התאונה) בו מצוין, כי התובע פנה לד"ר שמוט בתאריך 13/02/2000 עם כאבים חזקים בשיניים ונפיחות בלסת התחתונה בצד שמאל. הרופא נתן לתובע טיפול אנטיביוטי לשם הורדת הנפיחות. לא הוצגו מסמכים רפואיים כלשהם המלמדים על טיפולי שיניים בתקופה שלאחר מכן, ככל שהם קשורים למקרה התקיפה. הרישום הרפואי הראשון שהוצג לאחר מכן הוא מתאריך 22/04/2004 של בית-חולים הדסה וממנו עולה, כי הטיפולים המצוינים שם, בהשוואה לממצאיו של המומחה מטעם בית-המשפט, אינם קשורים לתאונה. גם הקבלות שצורפו לתצהיר התובע כולן משנת 2004 (200 ₪ מתאריך 22/04/2004 של בי"ח הדסה שבהם אין כל פירוט המצביע על הרלוונטיות של הוצאה זו לפגיעה נשוא התביעה; קבלה על סך 4,611 ₪ מתאריך 21/12/2009 של בי"ח הדסה, תשלום עבור חו"ד המומחה מטעם התובע; קבלה על סך 2,300 ₪ בתאריך 02/09/2012 בגין ביצוע ניתוחים שונים שגם הם אינם קשורים לחבלה נשוא התביעה; קבלה על סך 582 ₪ שככל הנראה אף היא מבי"ח הדסה בגין ניתוחים שאינם קשורים לחבלה נשוא התביעה, ואחרונה, קבלה על סך 200 ₪ של בי"ח הדסה בגין טיפולים שאף הם אינם קשורים לחבלה נשוא התביעה). כאמור, הטיפול המוצע ע"י מומחה בית-המשפט הינו ביצוע שתלים בשן 36 וכתר חרסינה בשן 35 וכתר חרסינה על גבי שתל בשן 36. עפ"י חוות דעת המומחה יש לחזור על טיפול זה בעתיד בחלוף כ-15 שנים ומאחר ומדובר בתובע שהינו יליד 1956, אשר טרם ביצע את הטיפול הראשון, ובהנחה שהתובע יבצע את הטיפול הראשון מיד לאחר מתן פסק-הדין, כי אז יזדקק לטיפול אחד נוסף בגיל 71. נוכח האמור, ובהתחשב בחומרת הפגיעה ונסיבותיה, ובהתחשב בטיפולים הרפואיים שעבר התובע בשיניו, הן בעבר והן אלה שצפוי לעבור בעתיד, הנני מעמיד את הפיצוי בגין כאב וסבל על סך 30,000 ₪. הוצאות רפואיות: 7. ההוצאות הרפואיות להן זכאי התובע עפ"י חוות דעת המומחה מטעם בית-המשפט, בהתאם לתכנית הטיפולים של ביצוע שתלים מתחלקת לשני מרכיבים: האחד טיפול נוכחי בעלות של 10,750 ₪, והשני טיפול עתידי (בעוד 15 שנים) בעלות של 11,000 ₪. השווי הנוכחי של הטיפול העתידי, אשר אמור להינתן בעוד 15 שנים, לפי טבלאות ההיוון עומד על סך 7,060 ₪ (מקדם היוון 0.6418). בנוסף, לסכומים הנ"ל הנני מעמיד, על דרך האומדנה, את הפיצוי בגין הוצאות רפואיות לצורך טיפולי שיניים אותם עבר התובע בסמוך לאחר התקיפה, אף שלא הוצגו קבלות המעידות על כך, על סך 500 ₪. אם כן, סך כל הפיצוי בגין ראש נזק זה יעמוד על -.18,310 ₪. עזרת צד ג': 8. התובע לא טען, לא בתצהירו ולא בסיכומיו להפסדי שכר כלשהם בגין עזרת צד ג'. מכל מקום, לא הובאה ראיה כלשהי בגין הפסדים כאלה, כך שלא ראיתי לפסוק פיצוי בגין ראש נזק זה. הוצאות נסיעה עתידיות: 9. יש להניח, מן הסתם, כי טיפולי השיניים יהיו כרוכים בהוצאות נסיעה לצורך הגעה למרפאת רופא השיניים. לא הובאו בפניי נתונים באשר למספר הביקורים להם יזדקק התובע לצורך ביצוע הטיפולים. בנסיבות, אעמיד את הפיצוי בגין ראש נזק זה על סך 1,000 ₪, על דרך האומדנה. מעבר לאמור, לא הוכחו בפניי ראשי נזק נוספים. לסיכום: 10. אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבע לשלם לתובע פיצוי בסך 49,310 ₪. לסכום הנ"ל יש להוסיף הוצאות משפט בסך של 8,000 ₪, זאת בהתחשב בין היתר בעלות חוות דעת המומחה מטעם התובע ובחלקו של התובע בשכ"ט המומחה מטעם בית-המשפט. הסכומים הנ"ל, בסך כולל של 57,310 ₪, ישולמו לתובע, תוך 30 ימים מיום המצאת פסק-הדין לנתבע, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. חוות דעת מומחהמומחהשינייםחוות דעת