האם יצירת חובות חדשים במהלך קיום הליכים בהוצאה לפועל ופיזור חוק איחוד התיקים שם, הגם שניתן צו כינוס, יש בהם כדי לדחות בקשת חייב להכרזתו כפושט רגל? זו השאלה נשוא ההליך שלפניי. רקע כללי 1. ביום 9.9.08 ניתן צו כינוס לגבי החייב, בגדרו הושת עליו לשלם לכנ"ר סך של 300₪ לחודש החל מיום 1.9.08. לקראת הדיון בבקשתו להכרזתו כפושט רגל, הגיש הכנ"ר חוות דעת, ממנה עולה כי החייב עמד בתשלומים כסדרם, הגיש דוחות חודשיים עד מרץ 2009, והתייצב לחקירתו במועד ובשתי אסיפות הנושים שהתקיימו. טיעוני המבקש 2. אמנם תיק האיחוד בלשכת ההוצאה לפועל פוזר, אולם למעשה הופנה החייב להליכי פשיטת רגל. מדובר באדם חולה כבן 70 שנה, ולא תצמח כל תועלת מביטול ההליך. יצירת החובות מקורה במתן שיקים של המבקש (בשני בנקים) שנלקחו מביתו על ידי בנו הגר עימו הוא זה שסיבך את המבקש בחובות כתוצאה מהקמת חברות עסקים כושלים, ותצהיר על כך הוגש בזמנו ללשכת ההוצאה לפועל. לטענת החייב הבן חתם על השיקים ולא הוא, ונכון שהוא לא הגיש כנגד הבן תלונה למשטרה על כך. יש לבחון הנושא של יצירת החובות הן לאור חלוף הזמן, ולאור העובדה שדירתו נלקחה ממנו בשל חובות בנו. החייב לא יכול היה למנוע נטילת השיקים ופיזורם. טיעוני הנושה (חברת מחסני מיזוג ירושלים בע"מ) 3. עו"ד סרור טוען כי תיק האיחוד פוזר בשל העובדה שהחייב טען כי חתימתו זויפה בשיקים שהוצגו בדיון כאן, והחייב לא הגיש התנגדות לביצועם. ראש ההוצאה לפועל לא הפנה את החייב להליכי פש"ר אלא כך טענו החייב ובא-כוחו בדיון בעניין פקודת מאסר שהוצאה נגדו שם (14.4.08). החייב הוכרז ב-1998 כחייב מוגבל באמצעים, ונפתחו נגדו תיקי הוצאה לפועל. חוסר תום ליבו של החייב הינו הן ביצירת החובות והן במהלך ההליך כאן, והוא לא גילה על קיומם של כספים השייכים לו. הוגשו 4 תביעות חוב ע"ס כולל של 81,956 ₪ ולפיכך עליו להגיש הצעה להסדר נושים. מהדוח עולה כי הכנסתו הינה 5,600 ₪, ומסתבר שהן מגיעות כדי 7,400 ₪. עמדת הכנ"ר 4. בזמן היותו חדל פרעון יצר החייב חובות חדשים, שעה שהוא נמצא באיחוד תיקים, ואיפשר לבנו להשתמש בשיקים שלו. הכנ"ר מפנה לחוות הדעת שהגיש ומבקש לבטל ההליך. דיון 5. ביום 9.9.08 ניתן צו כינוס בעניינו של החייב, ובגדרו חויב בתשלום חודשי בסך 300 ₪ לחודש. לקראת הדיון שנקבע להכרזתו כפושט רגל, הגיש הכנ"ר חוות דעת שם נאמר כי לאסיפת הנושים הראשונה (19.5.09) לא התייצבו נושים, ואילו לשניה התייצב עו"ד סרור, אשר הגיש מטעם מרשתו תביעת חוב ע"ס 34,224 ₪. סך כל 5 תביעות החוב עומד על סך 81,956 ₪. לאור המתואר לעיל, מסקנת חוות הדעת הינה שיש לבטל את צו הכינוס. 6. הקושי המרכזי בבקשה זו הינו עובדת היות החובות נובעים משיקים שנמשכו מחשבונותיו של החייב משני בנקים, (בנק אוצר החייל בע"מ ובנק הדואר) אשר לטענת החייב נלקחו על ידי בנו ונחתמו על ידו מבלי שיכול היה למנוע זאת, וכאשר אין מחלוקת שהחייב ידע על כך אולם לא התלונן במשטרה, ואף לא הגיש התנגדות לביצוע שטר בבקשות לביצוע שהוגשו נגדו בהוצאה לפועל על ידי הנושים - לרבות מחסני מיזוג ירושלים בע"מ. מדובר (לגבי הנושה הנ"ל) בשיקים בסכומים שנעים בין כ-2,000 ₪ עד 11,000 ₪ שנמשכו לאורך תקופה של כארבעה חודשים בשנת 2006, כאשר הראשון הופקד ביום 10.2.06 והאחרון ביום 2.5.06. משמעות הדבר הינה שלפחות בחודש פברואר 2006 ידע החייב על השימוש בשיקים שלו, והחזרתם מן הסיבה "אכ"מ" דהיינו: אין כיסוי מספיק, ולא נתן הוראת ביטול לגביהם לבנקים, לא התלונן במשטרה, ובחודש יוני 2006 משהוגשו השיקים לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל, לא הגיש התנגדות. 7. אכן החייב צירף לבקשה למתן צו הכינוס, בין היתר, את פרוטוקול הדיון לפני כב' ראש ההוצאה לפועל עאסי עבאס מיום 14.11.07, שם נאמר בין היתר: "החייב: אני לא חייב. אני לא מכיר אותם ולא יודע מי הם. לאן הגיעו השיקים, מי זה בכלל? התנגדתי במכתב שגם זה שמצא את השיק, הבן חתום שהוא לקח השיקים והוא פיזר אותם והכל. הגשנו זאת לפה ואמרו לנו שצריך להגיש ברמלה. זו התשובה של רמלה. זה שמסר לו את השיקים שייגש אליו. והחתימה על השיקים שם היא אינה חתימה שלי. שיוכיח לי שהחתימה שלי. אני עומד אחר כל מלה שלי. ב"כ הזוכה: אני מתפתה לחקור את החייב על מנת שיתברר שהוא לא הצהיר אמת ואז היי [כך במקור] רוצה שתיק זה יועבר למשטרת ישראל לחקירה...". בדיון לפני, בנוסף פרט לדברי בא כוחו, ביקש לומר כדלקמן: "החייב: לגבי מה שאמר עו"ד סרור בעניין של השיקים - אני לא ראיתי את השיקים. הבן שלי גר אצלי ולקח את פנקס השיקים בלי רשותי. הבן שלי חתם על השיקים את החתימה שלי. לא הגשתי התנגדות בהוצאה לפועל כי זה הבן שלי. אני התנגדתי לזה שהוא קיבל את השיק, וגם אמרתי בבית המשפט שזאת לא החתימה שלי. בעניין הערבויות שחתמתי, חבר ביקש ממני לעשות לו טובה אז חתמתי לו". 8. לא אוכל לקבל דברים אלה כמצדיקים את התנהלותו של החייב. אין מדובר באדם שזה המפגש הראשון שלו בהוצאה לפועל שהרי, כעולה ממצבת החובות שלו, הוא בא ויוצא בערכאות החל משנת 1989 וכלה בשנת 2007, כאשר מרבית החובות הינם כתוצאה משיקים שסורבו. אדם במצבו אשר יודע כי אין ביכולתו לעמוד במשיכת שיקים שיכובדו, ויודע על מצבו של בנו, שעה שהוא עצמו מספר כיצד בנו הוא זה שסיבך אותו בחובות עד כדי שדירתו מומשה על ידי נושים, אינו יכול להחזיק בביתו פנקסי שיקים של שני בנקים בידיעה שבנו ישתמש בהם, או לנהוג ב"עצימת עיניים". התנהלות זו אינה מצביעה על יצירת חובות בתום לב. המסר לציבור אינו יכול להיות שהתרת שימוש בפנקסי שיקים לבן משפחה לעשות בהם שימוש וליצור חובות, במיוחד כאשר האדם נמצא במצב של חדלות פרעון בעצמו, תתקבל בהבנה על ידי בית המשפט ותאפשר לו לחסות תחת הגנתה של פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: "הפקודה"). 9. אכן, ליבת הכרזת פשיטת רגל על אדם הינה שאלת תום הלב ביצירת החובות. עומדים על כך המחברים שלמה לוין ואשר גרוניס, בספרם פשיטת רגל, מהדורה שניה, תשס"א, בציינם: "השאלה העיקרית העומדת לפני בית המשפט בדונו בשאלה האם להכריז את החייב פושט רגל לפי בקשתו היא האם פעל החייב בתום לב [סעיף 18ה(א)(2) לפקודה]. לשאלה זו יש ליתן תשובה בנוגע לשתי תקופות שונות: האחת, לפני הגשת הבקשה לבית המשפט; האחרת, מאז הגשת הבקשה". (שם, 169). בהמשך דנים המחברים בדרך יצירת החובות כגון בדרכי רמייה או הברחת נכסים, ומוסיפים: "לעומת זאת, אם החייב פעל עת שנוצרו החובות בצורה הוגנת, אין מקום חסום את דרכו..." (שם, 169). הנה כי כן, לא ניתן לומר שהתנהלותו של החייב ביצירת החובות הללו נעשו בצורה הוגנת כלפי הנושים. 10. ב"כ החייב מפנה את בית המשפט לפסק הדין בע"א 3224/07 - אברהם בן דוד נ' כונס הנכסים הרשמי, תק-על 2009(2), 1208, לענין חוסר תום לב, שם נאמר, מפי כב' השופט א' גרוניס, כדלקמן: "חוסר תום לב יכול אכן להביא לדחייה של בקשת חייב להכריזו פושט רגל. יחד עם זאת, חובה לזכור שחוסר תום לב הינו מושג רחב ביותר, ויש להתייחס אליו על רקע הנתונים הספציפיים הנוגעים לחייב המסוים. נקודה בעלת חשיבות בהקשר זה מתייחסת לאלמנט הזמן. גם כאשר מתגלה חוסר תום לב מסויים ביצירתו של חוב, יתכן שחלוף הזמן ישמש כמשקל נגד או שיהיה בו כדי לרפא את הפגם. אין להתייחס באותה אמת מידה לחייב שיצר חובות לפני שנים רבות ונוהלו נגדו הליכי הוצאה לפועל במשך שנים, תוך מימוש נכסיו, ואל חייב שיצר חובות רבים תוך תקופה קצרה ויוזם הליכי פשיטת רגל זמן קצר לאחר יצירת החובות ובלא שהתנהלו נגדו כלל הליכי הוצאה לפועל". (שם, פסקה 8). ודוק, בפרשת בן דוד הנ"ל, חלפו שנים רבות מאז יצירת החוב לבין מועד הגשת הבקשה להכנס להליך פשיטת רגל, דהיינו למעלה מ-15 שנים, בעוד שבמקרה דנן מדובר בתקופה של כשנתיים, וזאת אף על רקע פיזור תיק האיחוד בהוצאה לפועל. העולה מן המורם, כי לא אוכל להעתר לבקשה להכרזתו של החייב כפושט רגל. יחד עם זאת, אאפשר לחייב להגיש הצעת הסדר, לאור גובה החובות כמפורט לעיל, וזאת תוך 45 יום, או אז יכנס הכנ"ר אסיפת נושים לצורך אישורו. תום לבהוצאה לפועל