מונחת בפני התנגדותה של הגב' אביבית יורמן (להלן: "החייבת") להתראת פשיטת רגל אשר הומצאה לה על-ידי עו"ד קלמן קרני (להלן: "הנושה"), הנסמכת בעיקר על עיכוב הליכים שהוצא כנגדה בהליכי הוצאה לפועל. הנושה מתנגד לבקשה, ועומד על כך כי ינקטו הליכי פשיטת רגל כנגד החייבת. לאחר שהונחו בפני תגובות הצדדים, נחה דעתי כי נכון וצודק בנסיבות העניין לעשות שימוש בסמכותי לפי תקנה 241, ליתן החלטה שלא במעמד הצדדים. וכך אני עושה ומבטלת כפי שנכתב בבקשה גופה, את הדיון הקבוע ליום 22.4.02. טענות החייבת: 1. הנושה מנסה, מזה שנים ארוכות לגבות ממנה שטר-חוב, עליו חתמה בכדי להבטיח התחייבויות כספיות של בעלה לשעבר. במסגרת זו, נקט נגדה הנושה הליכי הוצאה לפועל שונים, אשר לטענתה עולים בחלקים לכדי רדיפה של ממש. 2. אלא, שחוב נשוא התראה זו אינו חובה היחיד של החייבת, אשר יש לה חובות שונים ורבים, אשר גרמו לטענתה, ל"מבול הליכים" שניחתו עליה בהוצאה לפועל. 3. בכדי להתגונן, ביקשה להיות מוכרזת כחייבת מוגבלת באמצעים, דבר אשר אמנם נעשה ביום 28.11.00, ונקבע לה תשלום חודשי של 1,000 ש"ח. כמו כן, קבע ראש ההוצל"פ כי: "כל תיקי ההוצל"פ כנגד החייבת יאוחדו, וההליכים בהם יעוכבו" 4. מאוחר יותר, לאחר חקירת יכולת נוספת במסגרת תיק האיחוד, הועלה התשלום החודשי של החייבת ל 5,000 ש"ח בחודש. 5. במצב זה, פעולות הנושה אינן אלא נסיונות סרק להפעיל על החייבת לחץ פסול, תוך התעלמות מעיכוב ההליכים החל בתיקי ההוצל"פ. החייבת מוסיפה וטוענת כי עיכוב הליכים זה מתפרש כ"עיכוב כדין" של ביצוע פסק הדין או השטר נשוא החיוב, במובן השולל המצאת התראת פשיטת רגל לפי סעיף 3 לפקודת פשיטת הרגל. תגובת הנושה; 6. החייבת מתחמקת מתשלום חובה במשך שנים ארוכות, ועוסקת בהברחת נכסים, זאת בעיקר על-ידי רישום נכסיה על-שם אחרים. כך למשל רשמה מכונית על שם בתה ומכונית אחרת על שם בעלה לשעבר. מהלכים אלו של החייבת הביאו את הנושה לנקיטת הליכים כנגד אותם נסיונות להברחת נכסים. 7 במהלך חקירת היכולת שנערכה לה, העידה החייבת עדויות סותרות, ותחילה הכחישה אף את דבר נישואיה לבעלה. רק לאחר מכן, "נזכרה" לספר כי הם נישאו בנישואין אזרחיים בקפריסין. וכך קבע לעניין זה ראש ההוצל"פ: "מהחקירה עולה כי החייבת אכן נשואה ומתגוררת עם בעלה, על אף שנעשה נסיון להציג את בעלה כחבר, כאשר הקשר בין החייבת ובעלה רעוע... החייבת העידה עדויות סותרות באשר לגובה הוצאות הכלכלה של המשפחה... יש לראות את החייבת כחייבת אשר משתמטת מתשלום חובותיה" (ההדגשות שלי - ו.א). 8. החייבת הינה בעליו של עסק משגשג לשידוכים, אשר מקנה בידה הכנסה גבוהה. 9. עיכוב ההליכים כנגד החייבת אינו אלא עיכוב הליכי הוצל"פ ספציפיים והכפפתם לתיק האיחוד, ואין בו בכדי למנוע מתן התראת פשיטת רגל. עד כאן העובדות וטענות הצדדים, ולהלן החלטתי; המסגרת הנורמטיבית; 10. לב המחלוקת המונחת לפני הינו, למעשה, איזון השיקולים הראוי שיש לעשות בין החייב לנושה, וזאת כאשר בין הצדדים מתנהלים כבר הליכי הוצאה לפועל, ובמסגרתם הוצאו החלטות ואף ניתנו צווי תשלומים. בית משפט זה נדרש כבר בעבר לנפקותם של הליכי הוצאה לפועל והיחס בינם לפתיחת הליכי פשיטת רגל, וזאת במסגרת החלטותי בעניין בשא 15382/01 אפל נ' פריניר, ובשא 17884/01 פריינטה נ' פיניציה, אלא שדומה כי יש מקום להבהיר דברים ולהעמידם על מכונם. 11. הכלל הבסיסי, אשר עומד כרקע לשאלת פתיחתם של הליכי פשיטת רגל, נסקר על-ידי בהחלטתי בפרשת אפל הנ"ל, כדלקמן: "עקרון העל הבסיסי, אותו יש לשקול בכל דיון בהתנגדות להתראת פשיטת רגל, הינו העקרון היסודי של "חובות יש לשלם, לאלתר ובמלואם". מהותה של התראת פשיטת רגל אינה הזמנה למשא ומתן אודות החוב או הסכסוך המשפטי בין הצדדים אשר קדם לפסק הדין שקבע כי קיים חוב. התראת פשיטת רגל כשמה כן היא - התראה לחייב כי עליו לשלם את חובו במלואו, ולאלתר, אחרת יחשב למי שעשה מעשה פשיטת רגל. בדרך זו, מספקת התראת פשיטת הרגל לנושה מכשיר משפטי פשוט יחסית להפעלה, המקנה בידו הוכחה משפטית מוגמרת המעבירה את החייב מהתחום "הסולבנטי", אל תחילת הליכי פשיטת הרגל". כמו כן, נקבע כבר בשורה ארוכה של החלטות, כי לחייב אין, כפועל יוצא מכך, כל זכות מוקנית כי הנושה ינקוט נגדו דווקא בהליכי הוצאה לפועל. קל וחומר, שאין לחייב זכות מוקנית כי "ימוצו" הליכי הההוצאה לפועל כנגדו. בית המשפט יפעיל את שיקול דעתו וימנע ממשלוח התראת פשיטת רגל, רק אם הוא סבור כי בנסיבות המקרה, עצם השימוש בהליך זה, ולא בהליך אחר, מעיד על חוסר תום-לב או הפעלת לחץ פסול מטעם הנושה כאמצעי טקטי, למשל, למנוע מהחייב לנצל את זכות הערעור המוקנית לו כדין. נטל ההוכחה, לעניין זה, מוטל כל-כולו על החייב, ואין הוא מן הקלים להרמה. אין החייב יכול לצאת ידי חובתו על-ידי טענה בעלמא כי הנושה "רודף אותו" או כי "אין בהליכי פשיטת רגל תועלת לנושים בנסיבות העניין", טיעון אשר נקבע כחסר כל ערך כבר בהחלטתי בבש"א 12488/01 בעניין קורן נ' לה-מור. כפועל יוצא מכך, נובעת גם מסקנה חד-משמעית, כי עיכוב הליכים פנימי הנעשה בהוצאה לפועל, במובן זה שהליכים שונים הננקטים כנגד החייבים יעוכבו בתמורה לקבלת תשלום חודשי במסגרת תיק איחוד, אין לו ולא כלום לעניין סעיף 3 לפקודת פשיטת הרגל. זאת גם ובעיקר משום כך כי אין מדובר, בשום פנים ואופן, על עיכוב הביצוע של פסק הדין או השטר נשוא החיוב, אלא על הסדר גרידא בעניין אופן הביצוע; כל משמעותה של החלטה זו היא כי דרך גביה אחת בהליכי הוצאה לפועל תבוא במקום דרך אחרת, הא ותו לא. לכן, יוצא כי דין טענת החייבת בעניין זה להדחות. 12. לעניין נפקותו של צו תשלומים שנקבע בהוצאה לפועל, והחייב עומד בו כסדרו; לטענה זו יש, אכן, משקל מסויים, אלא שאין בכך "מחסום חלוט" המונע מהנושה בהכרח ובכל מצב מלנקוט בהליכי פשיטת רגל אף אם החייב עומד בצו התשלומים החודשי כסדרו. בלא לקבוע רשימה סגורה בעניין זה, יוער כי לעניין תשלום חודשי בהוצאה לפועל, על בית המשפט להתייחס לכל השיקולים הבאים: א.מה גובה התשלום החודשי לעומת סך חובותיו המשוער של החייב? ככל שיוכח כי התשלום החודשי גבוה, והוא מסוגל לכסות את חובו של החייב, או חלק ניכר ממנו, בתוך זמן סביר, כך יטה בית המשפט לראות בפתיחת הליכי פשיטת רגל פגיעה בלתי מוצדקת בזכויות החייב. מאידך גיסא, ככל שמדובר בחייב שחובותיו גבוהים יותר, ואילו תשלומו החודשי נמוך יותר, כך ילך ויפחת משקלו במערכת השיקולים לעניין פתיחת הליכי פשיטת רגל. זאת, שכן מעצם עקרון הבסיס כי "חובות יש לשלם, במלואם ולאלתר" נובע, כי אין לאלץ את הנושה להמתין שנים ארוכות בטרם יקבל לידו נתח משמעותי מסכום חובו. ב.האם מדובר בחוב חלוט, במובן זה שאין עליו עוד ערעור, או שמה הליכים משפטיים מהותיים עודם תלויים ועומדים בין הצדדים? אם אכן תלוי ועומד ערעור, שאינו נראה לבית המשפט כהליך סרק על-פניו, כך יטה בית המשפט יותר לראות בתשלום חודשי משמעותי איזון אינטרסים ראוי בין אינטרס הנושה לקבל את חובו לאלתר בהעדר צו עיכוב ביצוע מערכאה מוסמכת, לבין זכויות החייב, אשר עלולות להתקפח כתוצאה מהליך פשיטת רגל שינקט נגדו בטרם עת. ג.האם יש לנושה הנמקה משכנעת אחרת לנקוט בהליכי פשיטת רגל לאלתר? הנמקה כזו יכולה להיות, למשל, חשד כי החייב עוסק, לצד תשלומו החודשי, גם בהברחת נכסים ובכך משנה חלוף הזמן את מצבו של הנושה לרעה, לעיתים אף באופן בלתי הפיך. לעניין זה יוער, כי ככל שבנימוק למתן התראת פשיטת רגל עסקינן, אין הנושה נדרש להוכיח את חשדו ברמה של מאזן הסתברויות הנהוג במשפט אזרחי. די, לעניין זה, כי יצביע על יסוד סביר לחשש, בכדי שבית המשפט של פשיטת רגל יקח עניין זה בחשבון בין שיקוליו ויתן לו את מעמדו הראוי באיזון האינטרסים, לפי נסיבות המקרה. כמו כן, מן הראוי להעיר, כי מרגע שניתן פסק דין כנגד החייב המחייבו לשלם סכום כסף, הרי אין לחייב זכות מוקנית כי לא ינקטו נגדו הליכי פשיטת רגל, זאת אף אם הוא מגיש ערעור. החייב, המבקש עיכוב הליכי פשיטת רגל, מבקש בכך למעשה מעין "סעד מן הצדק" אשר בכדי להיות ראוי לקבלו, עליו לבוא לבית המשפט בידיים נקיות. נסיון להברחת נכסים, או כל נסיון אחר לסכל ולפגום בגביה דרך הליכי הוצאה לפועל, די בה, בדרך-כלל, כדי להצדיק נקיטה בהליכי פשיטת רגל לאלתר, גם אם ערעורו של החייב תלוי ועומד. הכרעה בנסיבות המקרה דנן; 13. די בעיון בנסיבות מקרה זה, כדי להבהיר כי דין התנגדותה של החייבת להדחות על-פניה, וזאת על אף התשלום החודשי בן 5,000 ש"ח אשר אותו היא משלמת במסגרת הליכי ההוצאה לפועל. יתר על כן; ספק אם יש צורך, לעניין זה, להזקק אף לטענותיו של הנושה בעניין זה, שכן די בעולה מכתבי בית הדין של החייבת עצמה בכדי לדחות את התנגדותה לאלתר. 14. מקריאת החלטות ראש ההוצאה לפועל, אשר צורפו לבקשה, עולה כי סך חובותיה של החייבת גדול ביותר, ומתקרב ל 2 מיליון ש"ח. בנסיבות אלו, אין בתשלום חודשי של 5,000 ש"ח בכדי לכסות את החוב, אלא אם ימשך מעל ל 30 שנים! משקלה של עובדה זו מתעצם גם ובעיקר לאור העובדה כי החיוב הספציפי, נשוא התראת פשיטת הרגל דנן, הינו חלוט ואין כל ערעור תלוי ועומד כנגדו. בנסיבות אלו, כאשר עצם קיום החוב אינו שנוי במחלוקת, ותשלומי ההוצל"פ אינם מסוגלים לכסות ולו חלק קטן ממנו תוך זמן סביר, אין כל סיבה שלא לפתוח בהליכי פשיטת רגל. בעניין זה יוער, כי אמנם החוב הספציפי הוא קטן יחסית אל מול היקף חובותיה של החייבת, אלא שהחייבת עצמה לא טרחה, אף בעצם כתב התנגדותו, לציין כי תלויים ועומדים ערעורים על חובות אחרים, אשר יש בהם בכדי לשנות את תמונת המצב הכללית בעתיד הנראה לעין. 15. לא זאת, אלא אף זאת; עובדות המקרה והתנהגות החייבת, כפי שהן משתקפות מהחלטותיו המפורשות של ראש ההוצאה לפועל אשר צוטטו בתחילת החלטתי זו, מעידות על חוסר תום לב אשר גילתה במסגרת הליכי ההוצאה לפועל. זאת, כולל נסיון להעלים מידע בחקירות יכולת, תוך נסיון, שלא כדין, לקנות מעמד של חייבת מוגבלת באמצעים ולשלם אגב כך תשלום קטן בהרבה מיכולתה האמיתית. דברי ראש ההוצאה לפועל, בעניין זה, מדברים בעד עצמם. דומה כי התנגדות מעין זו יכולה היתה לאפשר לנושה לפתוח בהליכי פשיטת רגל גם אם היה ערעור של החייבת תלוי ועומד. קל וחומר כי כך הוא הדבר במקרה דנן, בהעדר ערעור כדין. לא זאת, אלא אף זאת; עסקינן בחוב, שראשיתו בסכום מצומצם יחסית של כ 54,000 ש"ח, אשר נפסק לפני כ 10 שנים (!), ומאז לא נפרע. בינתיים, תפח החוב לכדי כמעט פי 4 מסכומו המקורי. גם זה שיקול חשוב המכוון את בית המשפט לאשר פתיחתם של הליכי פשיטת רגל לאלתר. לעניין זה יוער, כי יתכן ודווקא הליכי פשיטת רגל יסייעו במקרה דנן אף לחייבת עצמה, בעוצרם את מרוץ הריבית הגורם לחובותיה, אשר דומה כי אין לה כל אפשרות לפורעם לאלתר, מלהמשיך ולתפוח. 16. די בכל האמור לעיל כדי לדחות את ההתנגדות על הסף, באשר אין בה מאומה, ודומה אין אין עסקינן אלא בהתנגדות סרק אשר לא נועדה אלא בכדי לדחות את הבלתי נמנע. לעניין זה יוער כי לא ירדתי לסוף דעתה של החייבת, לעניין טענותיה בדבר "רדיפה" אשר רודף אחריה הנושה. דומה, כי נתבלבלו אצל החייבת מושכלות יסוד; זאת, באשר היא זו אשר נטלה לעצמה חירות שלא לשלם את חובותיה במשך שנים ארוכות, נוהגת בחוסר תום לב בהליכי ההוצאה לפועל ומשלמת סכומים בלתי ריאליים יחסית לסך חובותיה (זאת בלא להתייחס לפסקי הדין כנגדה אשר הובאו בידי הנושה, המעידים על יותר מראשית ראיה לנסיון להברחת נכסים). כל זאת, כאשר היא מכנה את נסיונות הנושה לקבל בחזרה את כספו כ"רדיפה", "התשה" ו"קנטור". להתנהגות מסוג אשר כזה, לא יכול בית המשפט לתת את ידו. 17. מכל האמור לעיל עולה, כי דין ההתנגדות להדחות. בנסיבות העניין, תשא החייבת בהוצאות הנושה ובשכר טרחת עורך-דין בסך 10,000 ש"ח בצרוף מע"מ, אשר ישאו ריבית והצמדה כדין מהיום ועד ליום התשלום בפועל. תום לבהוצאה לפועל