רקע כללי 1. בפנינו תביעה לתשלום שכר עבודה (עבור חודש 7/06), הפרשי שכר הנובעים מהפרת חוזה לטובת צד ג', פדיון חופשה, דמי הבראה, חלף הודעה מוקדמת, פיצויי פיטורים, הפרשות למבטחים וכן תביעה לתשלום פיצוי בגין פיטורים שלא כדין. 2. הנתבעת הינה חברה העוסקת במתן שירותי נקיון. 3. התובעת הועסקה ע"י הנתבעת החל מיום 2.2.04 ועד ליום 16.8.06 (ראה - סע' 3 לתצהיר התובעת; נ/1). התובעת הועסקה כעובדת חודשית ועסקה במתן שרותי נקיון אצל מזמין שרות בשם: "אנשים ומחשבים" (להלן: "אנשים ומחשבים"). התובעת עבדה 5 ימים בשבוע משך 8 שעות ביום, החל מהשעה 11:00 ועד השעה 19:00 (ראה - סע' 6 לתצהיר מנהלת מחלקת עובדים בנתבעת - הגב' אינה חסידוב (להלן: "הגב' חסידוב"); סע' 4-5 לתצהיר התובעת). 4. מהראיות עולה, כי התובעת עבדה לשביעות רצונה המלאה של חברת "אנשים ומחשבים" וכי לאור זאת הסכימה "אנשים ומחשבים" בחודש 7/04, במסגרת הסכם מול הנתבעת, על העלאה בשכרה של התובעת. העלאה זו - כך עפ"י ההסכם - אמורה היתה להגזר מתוספת בסך של 500 ש"ח ששילמה "אנשים ומחשבים" לנתבעת החל מחודש 7/04 ואילך. בהתאם להסכם שבין "אנשים ומחשבים", כפי שמצא ביטויו בנספח ט' לתצהיר התובעת, שילמה "אנשים ומחשבים" מדי חודש לנתבעת סך של 500 ש"ח כאמור, זאת על מנת שהנתבעת תשלם סכום זה לתובעת במלואו בניכוי עלויותיה. העלאת השכר המוסכמת היתה פועל יוצא של עבודתה המאומצת של התובעת ב"אנשים ומחשבים" ובתמורה לכך שהתובעת - בנוסף לעבודות הנקיון - עסקה גם בהכנת אוכל עבור עובדי "אנשים ומחשבים" (ראה - עמ' 8 לפרוטוקול ש' 5-6). מהראיות עולה כי בעקבות הסכם זה בחודש 7/04 שילמה הנתבעת לתובעת תוספת שכר בסך של 500 ש"ח ברוטו, כך ששכרה בחודש זה הסתכם ב- 3,584 ש"ח ברוטו. דא עקא, שבחודשים שלאחר מכן הפחיתה הנתבעת את תוספת השכר ששולמה לתובעת ללא כל הסבר: בהתאם לכך שולמו לתובעת עבור החודשים 8/04 עד 12/04 סכומים נמוכים מ- 3,584 ש"ח והחל מחודש 12/04 ועד לסיום עבודתה של התובעת הועמדה תוספת השכר החודשית ששולמה לתובעת, על סך 300 ש"ח בלבד, כך ששכרה ברוטו הסתכם ב- 3,384 ש"ח. יצוין, כי הנתבעת לא הציגה לביה"ד את פרוט העלויות אותן היתה רשאית לנכות מהסך הנוסף של 500 ש"ח כפי שהועבר לידה מדי חודש ע"י "אנשים ומחשבים" על מנת שישמש להעלאת שכרה של התובעת. מהראיות עולה כי הנתבעת אף הגדילה לעשות, שעה שבניגוד להסכם שבינה לבין "אנשים ומחשבים" הפחיתה מהתוספת ששילמה האחרונה סכומים שונים עבור רווח (ראה - עמ' 17 לפרוטוקול עדות מנהל הנתבעת - מר נאור (להלן: "מנהל הנתבעת" או "מר נאור") ש' 17-19; נספח ט' לתצהיר התובעת). 5. בנוסף, עולה מהראיות - כי על אף שהתובעת השלימה בחודש 2/06 שנת עבודה מלאה נוספת, הרי שהנתבעת לא שילמה לה דבר בגין דמי הבראה עבור שנת העבודה החולפת. משכך, פנתה התובעת אל הנתבעת במכתב מיום 5.3.06 בבקשה לתשלום דמי ההבראה. את מכתבה הנ"ל שלחה התובעת לנתבעת גם ביום 5.4.06 ורשמה על גביו כי זוהי פניה שניה לנתבעת בענין זה (ראה - נספח ג' לתצהיר התובעת). 6. זאת ועוד, לגרסת התובעת, במהלך תקופת עבודתה היא ביקשה מס' פעמים מראש ובכתב לצאת לחופשה שנתית, אולם בקשותיה סורבו: מהראיות עולה כי ביום 20.9.05 פנתה התובעת בכתב למר נאור בבקשה לאשר לה חופשה שנתית בין התאריכים: 20.12.05 עד 4.1.06 (למשך 11 ימי עבודה) וזאת, לרגל חתונה של קרובי משפחתה שנערכה בגרמניה. התובעת חתמה את בקשתה במילים: "בבקשה, אשרו לי" (ראה - נספח ב' לתצהיר התובעת). חרף העובדה שבקשה זו הוגשה זמן רב מראש, הרי שהנתבעת סירבה להענות לה וזאת מהטעם שלא נמצא לתובעת מחליף. משכך, התובעת לא יצאה לחופשה כפי בקשתה (ראה - עמ' 5 לפרוטוקול ש' 10-11; סע' 9 לתצהיר התובעת). יוער בהקשר זה, כי ערים אנו לעדותו של מר נאור בחקירתו הנגדית, לפיה התובעת ביקשה לבטל את בקשתה לחופשה ולפדותה בכסף. דא עקא, שאנו איננו נותנים אמון בגרסה זו מהטעמים הבאים: § ראשית - מדובר בגרסה אשר מצאה ביטויה לראשונה בחקירתו הנגדית של מר נאור בלא שנמצא לה זכר בכתב ההגנה או בתצהירים שהגישה הנתבעת (ראה - עמ' 13 לפרוטוקול ש' 17-28). § שנית - מר נאור הודה בחקירתו הנגדית כי התובעת נהגה להעלות את פניותיה לנתבעת על הכתב "ולפנות ישר לעט ולנייר". מכאן - שלו היה ממש בגרסתו של מר נאור, הרי שסביר להניח שהנתבעת היתה מציגה לביה"ד מכתב מאת התובעת המודיע על ביטול בקשתה לצאת לחופשה ועל רצונה לפדות את החופשה בכסף. דבר שלא נעשה (ראה - עמ' 14 לפרוטוקול ש' 1-13). § שלישית - גרסתו הכבושה והמאוחרת של מר נאור אינה עולה בקנה אחד עם מכתבה של התובעת, כפי שנכתב בזמן אמת, מיום 2.7.06 וכפי שצוטט לעיל. מכתב בו כתבה התובעת כי היא "פספסה" את חתונתם של בני משפחתה בגרמניה עקב כך שהנתבעת לא אישרה לה לצאת לחופשה בחודש ינואר 2005. נזכיר כי הנתבעת לא הכחישה בזמן אמת את האמור במכתב זה, עת שהתיחסה אליו במסגרת מכתב התשובה שכתבה לתובעת בחודש יוני 2006 (ראה - נספח ב' לתצהיר התובעת). 7. מהראיות עולה - כי לאחר שהנתבעת לא שילמה לתובעת את דמי ההבראה להם היתה זכאית בגין שנת עבודתה הראשונה ולאחר שמנעה מהתובעת לנצל בפועל וברציפות את ימי החופשה השנתית שעמדו לזכותה ואף התעלמה מפניותיה החוזרות של התובעת בעניניים אלה - פנתה התובעת למנהלת "אנשים ומחשבים" - הגב' דליה פלד (להלן: "הגב' פלד") וערבה אותה בדברים. כן עולה מהראיות, כי הגב' פלד מצידה נזפה במר נאור ועמדה על מימוש זכויותיה של התובעת וכי רק בעקבות התערבותה של הגב' פלד שולמו לתובעת תשלומים המגיעים לה בגין דמי הבראה (ראה - סע' 14-17 לתצהיר התובעת). כן עולה, כי התערבותה של הגב' פלד למען התובעת הכעיסה את מר נאור. ביטוי לכעס זה ניתן למצוא במכתב ההתראה ששלחה הנתבעת לתובעת מיום 27.3.05 שכותרתו: "מכתב התראה לפני הפסקת עבודה" ואשר בו נכתב לאמור: "לפני מספר חודשים הוזמנת למשרדנו בשל בעיות שיצרת בינינו לבין חברת 'אנשים ומחשבים' בה את מועסקת מטעמינו. בשיחה הוזהרת והובהר לך: חברת 'אנשים ומחשבים' הם הלקוחות, 'הראשון בנקיון' הוא מעסיקך ואת בעיותיך הפרטיות והאישיות בנושאי העבודה עליך לפתור עם חברתנו ולא להטריד את אנשי חברת 'אנשים ומחשבים' שכן הדבר גורם לנו לנזק תדמיתי ויכול לגרום להפסקת העסקתנו במקום. מאז חזר על עצמו המקרה מספר פעמים, כאשר קיבלנו טלפונים מאנשי חברת 'אנשים ומחשבים' שהתקשרו לברר במשרדנו על בעיותיך האישיות לאחר שהתלוננת בפניהם. המקרה חזר על עצמו שוב לפני מספר ימים כאשר התקשרה אלינו בעלת המשרד, הגב' דליה. אינני יכול לקבל את דרך וצורך התנהגותך בשום פנים ואופן. הסברתי לך שדלת המשרד שלי תמיד פתוחה לכל בעיה וטענה שלך. יש טעם נפגם בהתנהגותך שכן אנו מרגישים שאת באופן שיטתי מנסה לסכסך בין חברתנו לבין חברת 'אנשים ומחשבים'. אם שוב אשמע שדיברת ופנית לאחד מאנשי חברת 'אנשים ומחשבים' בנושאים ובדברים שקשורים לעבודתך בחברתנו, אאלץ להפסיק במיידית את עבודתך במקום, שכן את לא מותירה לי שום בררה אחרת." 8. לאחר הדברים הללו, ביום 4.4.06 פנתה התובעת שוב אל מנהל הנתבעת - מר נאור בבקשה נוספת לאפשר לה לממש את זכותה לצאת לחופשה שנתית רציפה בין התאריכים: 1.8.06 ועד 15.8.06 (למשך 11 ימי עבודה). גם את הבקשה הזו חתמה התובעת במילים: "בבקשה, אשרו לי" (ראה - נספח ב' לתצהיר התובעת). על אף שבקשתה הנוספת של התובעת לאישור חופשה מיום 4.4.06 התייחסה לתקופת הקיץ והוגשה כ-4 חודשים מראש, הרי שכבר ביום 9.4.06 הזדרזה הנתבעת להשיב עליה בשלילה במכתב בו כתבה כך: "לגבי החופשה, אנו לא מאשרים חופשים רצופים בשל המורכבות למציאת מחליפים ולכן נוכל לאשר לך חופשה למספר ימים מועטים/ רצופים. את מוזמנת לפנות למשרד לתיאום." (ראה - נספח ד' לתצהיר מר נאור). התובעת מצידה לא השלימה עם סירוב זה ומשכך פנתה ביום 2.7.06 שוב למר נאור בבקשה נוספת בכתב שכותרתה: "בקשה רביעית לחופשה שנתית". בפנייתה זו כתבה התובעת לאמור: "אני מבקשת לצאת לחופשה שנתית החל מה- 1.8.06 עד 15.8.06 סה"כ 11 ימים. ידוע לי ש- 6 ימים מגיעים לי על פי חוק מתחילת השנה ועליהם אבקש תמורה כספית ו- 5 ימים נוספים אבקש לקבל חופשה ללא תשלום. נימוקי הם: א.לא לקחתי חופשה שנתית המגיעה לי מבחינת החוק מפברואר 2004 כי החברה העדיפה לשלם לי בכסף ולא בימי חופש. ב.עלי לציין שרכשתי כרטיסי טיסה במיטב כספי כדי לבקר את אימי בת ה- 75 בגרמניה. ג.כמו כן, בתי מתגייסת לצבא והסבתא רוצה לראותה לפני הגיוס. ד.כמו כן, מטרת נסיעתי היא אירוע משפחתי נוסף שאליו אני מקווה להגיע, שלא כמו בשנה שעברה שפספסתי חתונה של בני משפחה, עקב כך שהחברה לא אישרה לי את החופשה. ה.תמיד הייתי עובדת נאמנה וחרוצה ומעולם לא עשיתי בעיות ולא פספסתי שעות עבודה. אבקש לאשר לי את החופשה הנ"ל. אני מצרפת צילום של כרטיס טיסה שלי שקניתי לגרמניה." (ראה - נספח ב' לתצהיר התובעת). הנתבעת בתגובה כתבה לתובעת מכתב מיום 3.7.06 המתיחס גם למכתב נוסף של התובעת באותו ענין מיום 21.6.06, לאמור: "מכתבך תמוה ואינני מבינו כלל. אף אחד לא טען מעולם שלא תקבלי את התנאים המגיעים לך ובכללם ימי חופשה. קיבלת את כל המגיע לך בעבר וכך גם יעשה בעתיד. החופשה אותה את מבקשת בתאריכים שצויינו במכתבך לא מאושרת ולא תאושר בשל הסיבות הבאות: § עשית לעצמך דין וחשבון: קבעת את אורך וזמן החופשה. § להזכירך הינך עובדת מהמניין ולא מנהלת את החברה. אינך יכולה להכתיב תנאים. § גישתך והצגתנו כמי שמתנקלים (צ.ל. מתנכלים) לך אינם נכונים כלל. לצערנו את ממשיכה לנקוט בדרך זו מאז שהתחלת לעבוד אצלנו, דבר שגורם לנו לנזק בלתי הפיך בקשר עם הלקוח. ישנם מספר עובדים ותיקים שהגישו בקשות חופשה שאושרה להם לפניך. לא נוכל להעניק לך בתקופה הזו יותר מארבעה ימי חופשה רצופים. את שאר ימי החופשה תקבלי בזמן אחר. במידה ותצאי לחופשה הינך עושה זאת על דעת עצמך ואנו נראה בך כמי שהתפטרה מחברתנו!!! ממתין לתשובתך." (ראה - נספח ב' לתצהיר התובעת. ההדגשות במקור). 9. זה המקום להבהיר כי ממכלול הראיות עולה - כי במהלך כל תקופת עבודתה של התובעת, מיום 2.2.04 ועד ליום 6.8.06, לא אושרה לתובעת חופשה שנתית רצופה של 7 ימים לפחות כמתחייב מסעיף 8 לחוק חופשה שנתית, התשי"א - 1951 (להלן: "החוק") וכי סך כל ימי החופשה שנטלה במהלך תקופת עבודתה לא עלה במצטבר על 10 ימים (לא רצופים) ובלשונה: "יום פה ויום שם". זאת, כאמור, על אף שהתובעת פנתה מספר פעמים בעל-פה ובכתב לנתבעת על מנת שתאשר לה חופשה רצופה. יצויין, כי ערים אנו לנסיונה של הנתבעת לשכנע את ביה"ד בגרסה, לפיה היא הציעה לתובעת ליטול חופשה של 7 ימים רצופים, אלא שאנו לא שוכנענו בגרסה זו שאינה מתיישבת עם מכתבי הנתבעת מזמן אמת, מהם עולה כי אורך החופשה המקסימלי שאושר לתובעת היה 4 ימים רצופים בלבד. כן עולה - כי לאורך כל תקופת עבודתה ביקשה התובעת מספר פעמים להפגש עם מר נאור על מנת לדון עימו ישירות בנושא החופשה, אולם זה האחרון סירב לדבר עימה (ראה - עמ' 16 לפרוטוקול עדות מר נאור ש' 7-9). נוסיף, כי בחקירתו הנגדית העיד מר נאור כי "יכול להיות" שהתובעת עשתה עשרות נסיונות לפנות אליו, אלא שהוא לא רצה לדבר איתה. עוד יוער כי על רקע דברים אלה תמוה בעינינו נסיונו של מר נאור להכחיש את הדברים בשלב מאוחר יותר בעדותו (ראה - עמ' 16 לפרוטוקול ש' 10). 10. מהראיות עולה עוד כי בנסיבות הללו פנתה התובעת שוב לגב' פלד - מנהלת "אנשים ומחשבים" וסיפרה לה על סירובה של הנתבעת לאשר לה יציאה לחופשה רצופה בחודש אוגוסט 2006. כן עולה, כי הגב' פלד לא נותרה אדישה לפנייתה של התובעת, כי היא (הגב' פלד) צידדה בבקשת התובעת לצאת לחופשה רצופה כפי שהתבקשה על ידה וכי "אנשים ומחשבים" היתה נכונה לסייע לנתבעת במציאת פתרונות אלטרנטיביים לתקופת ההעדרות של התובעת. על דברים אלו כמו גם על חמתה של הנתבעת בעקבות פנייתה של התובעת ל"אנשים ומחשבים" ניתן ללמוד, בין היתר, ממכתב הנתבעת לתובעת מיום 20.7.06 בנושא בקשתה לחופשתה, בו נכתב לאמור: "לאחר פניותיך הרבות על ידי מספר גורמים ולאחר שבחנו לעומק את בקשתך הוחלט בחברתנו לא לענות לבקשתך בחיוב. הסיבה להחלטתנו היא שאין באפשרותנו למצוא מחליפים ראויים ואין זה מקובל עלינו שהלקוח יספק פתרונות אלטרנטיביים. צר לנו על המצב שנוצר אך האשמה היחידה הינה את שביצעת את הדברים על דעת עצמך מבלי לשתף אותנו תחילה בכוונותיך. על אף האמור נמשיך לנסות ולמצוא פתרון לסיטואציה שנוצרה. במידה ותהיה לנו תשובה חיובית נעדכן אותך במכתב נוסף שישלח אליך. להזכירך ב- 1.8.06 עליך להתיצב לעבודה (אלא אם כן נאמר לך אחרת), במידה ולא תעשי כך נראה בך כמי שהתפטרה מחברתנו. אנו מזהירים אותך שמעשיך עלולים לגרום להפסקת עבודתנו במקום [אנשים ומחשבים] ולהסב לנו נזק כספי רב." (ראה - נספח ב' לתצהיר התובעת). על נסיונה של חברת "אנשים ומחשבים" להחלץ לעזרת התובעת ניתן ללמוד גם מעדותו של מר נאור בחקירתו הנגדית. זאת, חרף נסיונו לעמעם עובדה זו ובלשון הפרוטוקול: "לשאלת בית הדין - האם נכון שאנשים ומחשבים הסכימו לכך שהיא [התובעת] תצא לחופשה והם ימצאו פתרון. מי פנה בענין החופשה של התובעת חוץ ממנה והסבר את האמור במכתב מיום 20.7.06 'פתרונות אלטרנטיביים'. ת.לא מתקבל על הדעת שלקוחות שלי, לא מכיר את זה, לא קיים דבר כזה שלקוחות שלי יספקו פתרונות. כשאני אומר מספר גורמים זה מתכוון לכך שהיא פנתה לאינה [הגב' חסידוב] או למישהו אחר במשרד. אני מניח שמישהו מ'אנשים ומחשבים' פנו אלי בנושא החופשה של התובעת בחודש אוגוסט. זו היתה הכוונה לפתרונות אלטרנטיביים. אני לא יודע איזה פתרונות אלטרנטיביים הם הציעו. הם לא אמרו שיש להם פתרונות אלטרנטיביים. הם רצו לבדוק ולספק פתרונות אלטרנטיביים. זה יכול להיות שיביאו חברה אחרת שתתן שרות. הם לא אמרו שיש להם פתרון. לא שאלתי אותם איזה סוג של פתרון יש להם. אני מניח שהם רצו להביא חברה אחרת. אם היה להם פתרון, הם היו אומרים." (ראה - עמ' 15 לפרוטוקול ש' 20 ואילך; עמ' 16 ש' 1-5). 11. אין חולק על כך שהתובעת יצאה, בסופו של יום, לחופשה שנתית מיום 1.8.06 ועד ליום 15.8.06 וזאת, על אף שחופשה זו לא אושרה ע"י הנתבעת. התובעת אף הודיעה על כוונתה לממש את זכותה לניצול ימי חופשה בפועל בהודעת פקס' מיום 26.7.06. זאת, שעה שהנתבעת מצידה השיבה להודעה זו בכתב כדלקמן: "בהמשך לפקס ששלחת אלינו היום (26.7.06), אנו מבינים שאת לא מתכוונת להגיע לעבודה בתאריך 1.8.06. כפי שהסברנו לך כבר עשרות פעמים, איננו יכולים להרשות לך בתקופת הקיץ הלחוצה חופשה ארוכה. אנו רואים במעשיך כמי שמבקשת להתפטר מחברתנו. אינך משאירה לנו שום ברירה. במידה ולא תתיצבי לעבודה ב- 1.8.06 נראה בך כמי שהתפטרה מחברתנו." 12. ביום 15.8.06, עם שובה של התובעת מחופשתה היא יצרה קשר טלפוני עם הנתבעת אך נענתה כי היא (התובעת) מפוטרת. חרף זאת, התיצבה התובעת לעבודתה ב"אנשים ומחשבים" ביום 16.8.06, שם נמסר לה (לתובעת) וכן לגב' פלד, ע"י הנתבעת, כי היא (התובעת) אינה עובדת עוד בשרותה של הנתבעת מאחר והיא יצאה לחופשה שנתית על דעת עצמה. נוסיף בהקשר זה כי התובעת הציגה לביה"ד מסמך מיום 29.8.08, אשר נערך ע"י "אנשים ומחשבים" המאשר את דבר התיצבותה לעבודה בחברה זו לאחר חזרתה מחופשתה בחו"ל ביום 16.8.06 - במסמך זה אוזכרה גם הודעת הנתבעת, לפיה התובעת התפטרה משום שיצאה לחופשה ללא אישור ומשום שבחרה "לעשות לעצמה דין וחשבון" (ראה - נספח ב' לתצהיר התובעת). 13. אין חולק, כי לאחר הדברים הללו לא שילמה הנתבעת לתובעת שכר עבור חודש עבודתה האחרון. זאת, לטענת הנתבעת משום שהתובעת יצאה לחופשה ללא אישור ובכך התפטרה ללא מתן הודעה מוקדמת. מצב דברים שאיפשר לנתבעת (לשיטתה) לקזז משכרה האחרון של התובעת תשלום בגין אי מתן הודעה מוקדמת (ראה - מכתבה של הנתבעת מיום 21.8.06; נספח ח' לתצהיר התובעת). 14. לאור הדברים הללו, הגישה התובעת ביום 12.3.07 את התביעה שבפנינו, במסגרתה עתרה לתשלום הזכויות כמפורט בפתיח ובהסתמך על הטענה, לפיה הנתבעת פיטרה אותה מעבודתה, שלא כדין, בעקבות דרישתה לצאת לחופשה על פי החוק ולאור תלונותיה על הפרת זכויותיה בפני מזמינת השרות ("אנשים ומחשבים"). הכרעה זכאות התובעת לתשלום פיצויי פיטורים, חלף הודעה מוקדמת ושכר עבודה עבור חודש 7/06 15. התובעת טענה כאמור, כי היא פוטרה מעבודתה וזאת משהנתבעת לא איפשרה לה לשוב לעבודה לאחר תום החופשה. לחילופין, טענה התובעת כי מדובר בהתפטרות בדין פיטורים, זאת משום שבנסיבות הענין לא היה מקום לצפות כי היא תמשיך בעבודתה לאחר שהנתבעת הפרה את זכויותיה על פי חוק ומנעה ממנה לממש את זכותה לחופשה. 16. אשר לדעתנו יאמר - כי מקבלים אנו את גרסת התובעת, לפיה יש לראות בנסיבות המקרה פיטורים ולא - התפטרות ונפרט: כידוע, הכלל הוא כי על מנת להסיק על מעשה התפטרות יש להשתכנע בכך שהעובד גילה דעתו באופן חד משמעי כי אין בכוונתו להמשיך בעבודתו. במקרה דנן, כל שגילתה התובעת הוא - רצון לממש את זכויותיה ליטול חופשה רצופה על פי חוק חופשה שנתית. זאת, שעה שהנתבעת סירבה באופן עיקבי לאפשר לה (לתובעת) לממש את זכויותיה החוקיות. התובעת גילתה את דעתה בענין זה, הן במכתביה והן בהתנהגותה, אשר לימדו על כך כי אין לה כל כוונה או רצון להפסיק לעבוד בנתבעת. אנו סבורים כי אין ליחס בנסיבות הענין, כל משמעות לאמירות במכתביה של הנתבעת לפיהן - היא (הנתבעת) תראה בתובעת כמי שהתפטרה מעבודתה ככל שהתובעת תממש את זכותה לצאת לחופשה. זאת, בשים לב להלכה הפסוקה הקובעת כי הודעת המעביד כי הוא רואה את התנהגותו של עובדו כהתפטרות אין די בה ללמד על אקט של התפטרות. זאת, שעה שלא ניתן לייחס להתנהגות העובד כוונה ברורה להביא את היחסים לידי סיום. יוער, כי אין אנו מקלים ראש בחומרת מעשיו של עובד הנוטל לעצמו חופשה על דעת עצמו ללא תיאום עם מעבידו ובמועד הנוח לו. התנהלות זו יכולה בנסיבות להחשב כעבירת משמעת ובנסיבות מסוימות אף כעבירת משמעת חמורה. עם זאת, במקרה דנן, נטילת החופשה ע"י התובעת במועד בו נטלה לא היתה אלא פועל יוצא של ההתנהלות הפסולה של הנתבעת; דהיינו - נטילת החופשה ללא אישור על ידי התובעת היתה תוצאה ישירה של התעלמות הנתבעת מהוראות החוק החרות המחייב מתן חופשה רצופה של 7 ימים לפחות מדי שנה בשנה. זאת, שעה שהנתבעת מנעה מהתובעת נטילת חופשה רצופה כאמור משך למעלה משנתיים, כאילו היו הוראות החוק המלצה בלתי מחייבת. מעבר לכך, נציין כי התרשמותנו היא - כי הנתבעת אף העמידה במכוון את התובעת במצב של חוסר ברירה בנסיון ליצור מצב דברים אותו תוכל "לפרש" מאוחר יותר כהתפטרות. התרשמותנו זו מבוססת על התנהלותה התמוהה של הנתבעת, אשר לא רק שלא עשתה מאמץ סביר על מנת לאפשר לתובעת לממש את זכותה - לצאת לחופשה על פי חוק, אלא שהיא אף דחתה על הסף את הצעותיה של חברת "אנשים ומחשבים" שנועדו לאפשר את יציאתה של התובעת לחופשה. התרשמות זו מתחזקת אף נוכח העובדה שהנתבעת מיהרה להודיע לתובעת על סירובה לאפשר לה לצאת לחופשה בחודש אוגוסט 2006 סמוך לאחר הגשת הבקשה על אף שנותרו עוד מספר חודשים למועד החופשה המבוקש. כן יאמר כי הרושם לפיו הנתבעת היתה מעוניינת להביא למצב בו התובעת תפסיק את עבודתה "מיוזמתה" מתחזק נוכח נימתם הזועמת של המכתבים שכתבה הנתבעת לתובעת בעקבות פניותיה של האחרונה ל"אנשים ומחשבים" על מנת שיסייעו בידה לממש את זכויותיה כעובדת הנתבעת. זאת, לאחר שפניותיה של התובעת לנתבעת לצורך מימוש זכויות בסיסיות מכח חוק מגן או צו הרחבה, לא זכו להתיחסות. 17. לאור האמור, אנו קובעים אפוא כי התובעת היתה זכאית לתשלום פיצויי פיטורים בהתאם לסכום הנתבע בסך של 8,460 ₪ בצירוף פיצוי הלנת פיצויי פיטורים בסך של 4,000 ₪ ובנוסף לכך גם הפרשי הצמדה וריבית שישא סכום הקרן החל מיום 16.8.06 ועד למועד התשלום המלא בפועל. בתביעת שיעורם המופחת של פיצויי ההלנה הבאנו בחשבון שיקולי מידתיות כמתחייב מעקרונות חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (ראה - עב (ת"א) 6992/00 יצחק ביטש נ' דליה אדרוקי, ניתן ביום 25.5.03; להלן: "עניין ביטש"). בנוסף, אנו מחייבים את הנתבעת בתשלום עבור חלף הודעה מוקדמת בסך של 3,382 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 16.8.06 ועד למועד התשלום המלא בפועל. 18. לאור קביעתנו לעיל - לפיה הנתבעת היא זו שפיטרה את התובעת - הרי שהמסקנה היא כי הנתבעת אף לא היתה רשאית לקזז כל סכום בגין אי מתן הודעה מוקדמת משכרה של התובעת. אי לכך, על הנתבעת לשלם לתובעת את שכר עבודתה לחודש 7/06 בסך של 3,584 ש"ח, בצירוף פיצויי הלנת שכר בסך של 2,000 ₪ ובנוסף לכך גם הפרשי הצמדה וריבית שישא סכום הקרן החל מיום 1.8.06 ועד למועד התשלום המלא בפועל. לצורך קביעת שיעור פיצויי ההלנה הבאנו בחשבון מחד את ההתנהלות הפגומה של הנתבעת, אשר קיזזה שלא כדין את מלוא השכר לו היתה זכאית התובעת ומנגד הבאנו בחשבון שיקולי מידתיות כמתחייב מעקרונות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו (ראה - עניין ביטש). זכאות התובעת להפרשי שכר 19. כפי שציינו לעיל, בחודש 7/04 היתה זו "אנשים ומחשבים" שיזמה את ההעלאה בשכרה של התובעת, כאשר על פי ההסכם שבינה לבין הנתבעת שילמה "אנשים ומחשבים" סכום נוסף לנתבעת בסך של 500 ש"ח שיועד להעלאת שכרה של התובעת. מסכום זה היתה הנתבעת רשאית לקזז - כך לפי ההסכם - הוצאות בלבד. דא עקא, שמן הראיות עולה, כאמור, כי הנתבעת הפרה את ההסכם שבינה לבין "אנשים ומחשבים" בכך שהיא (הנתבעת) הפחיתה בנוסף להוצאותיה גם רכיב של רווח. לאחר הפחתה זו עמדה תוספת השכר ששולמה לתובעת החל מחודש דצמבר 2004 על סך 300 ש"ח בלבד (מתוך סך של 500 ש"ח שהעבירה "אנשים ומחשבים" לנתבעת). 20. נקדים ונציין כי אכן מקובלת עלינו עמדת התובעת, לפיה ההסכם שנערך בין "אנשים ומחשבים" לבין הנתבעת לענין העלאת שכרה (של התובעת) הינו הסכם לטובת צד ג' כמשמעו בסעיף 34 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג - 1973 וכי הסכם זה הופר ע"י הנתבעת משזו האחרונה ניכתה על דעת עצמה מהסכום שהעבירה לה "אנשים ומחשבים" סכום מסוים בגין רווח. משכך, עומדת לתובעת לענין הסכם זה הזכות לדרוש את קיום החיוב של הנתבעת כלפי "אנשים ומחשבים" ואף הזכות לדרוש פיצוי הולם בגין הפרתו. בהקשר זה, סבורים אנו כי יש לפצות את התובעת, הן בגין הנזק הממוני שנגרם לה עקב הפרת ההסכם והן בשל הפרת חובת תום הלב. משכך, יש לחייב את הנתבעת בתשלום ההפרשים שבין השכר ששולם לתובעת בפועל לבין השכר שהיה משולם לה לו הוענקה לה מלוא התוספת ששילמה "אנשים ומחשבים" לנתבעת בסך של 500 ש"ח מדי חודש. יוער, כי ערים אנו לכך שבמסגרת ההסכם שבין "אנשים ומחשבים" לבין הנתבעת היתה הנתבעת זכאית לנכות מהסכום של 500 ש"ח את הוצאותיה (ואותן בלבד). דא עקא, שהנטל להראות מהו היקף ההוצאות המדויק רובץ לפתחה של הנתבעת, אשר לא עמדה בנטל זה. מעבר לכך וכפי שקבענו כאמור - יש לטעמנו מקום לפסוק לזכות התובעת, מעבר לנזקה הממוני, גם פיצוי כספי נוסף בגין הפרת חובת תום הלב וזאת על מנת לשרש התנהגות נפסדת מעין זו של הנתבעת. 21. לאור כל האמור, בהסתמך על תחשיב התובעת (ובהעדר תחשיב נגדי), הרי שאנו מחייבים את הנתבעת בתשלום הפרשי שכר בסך של 4,941 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.7.05 ועד למועד התשלום בפועל. מאחר ועל החיוב בפיצויי הלנת שכר בגין מרבית התקופה חלה התיישנות מהותית, הרי שאנו מחייבים את הנתבעת בתשלום הפרשי הצמדה וריבית בלבד על סכום זה. זכאות התובעת לתשלום פדיון חופשה ודמי הבראה 22. התובעת טענה כי במהלך כל תקופת עבודתה שולמו לה דמי הבראה בסך של 2,605 ש"ח בלבד וכי על הנתבעת לשלם לה בגין תקופת עבודתה סכום נוסף בסך של 868 ש"ח. הנתבעת מצידה אשר עליה הנטל להראות כי שולמו לתובעת דמי הבראה במלואם, לא סתרה את תחשיב התובעת. אי לכך, אנו מחייבים את הנתבעת בתשלום דמי הבראה בסך של 868 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית החל מיום 16.8.06 ועד למועד התשלום המלא בפועל. 23. בנוסף עתרה התובעת גם לתשלום פדיון חופשה, כאשר מן הראיות עולה - כי במהלך תקופת עבודתה ניצלה התובעת 10 ימי חופשה בלבד. בנסיבות הללו, אף אם צודקת הנתבעת בטענתה כי היא שילמה לתובעת תשלומים שונים בגין פדיון חופשה במהלך תקופת עבודה - זאת בלא שהתובעת נטלה חופשה בפועל - הרי שאין בכך כדי להועיל לנתבעת ולפטור אותה מהחובה לשלם לתובעת תשלום נוסף בגין פדיון חופשה, כשם שנקבע בענין ע"ע (ארצי) 324/05 ריבה אצ'ילדייב נ' עמישב שירותים בע"מ, ניתן ביום 27.3.06. נציין, כי הלכה זו נועדה לשרש נוהג פסול דוגמת זה שאימצה הנתבעת של הימנעות ממתן חופשה בפועל ע"י הפיכתו לבלתי משתלם למעביד. הלכה זו נועדה למנוע ירידתן לטמיון כל אותן מטרות חשובות שמבקש חוק חופשה שנתית להשיג ובכלל אלה מתן הזדמנות לעובד להתרענן ולחזק את קשריו המשפחתיים והחברתיים. משכך, אנו מחייבים את הנתבעת בתשלום פדיון חופשה לתובעת, בגין 14 יום, בסך של 3,654ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית החל מיום 16.8.06 ועד למועד התשלום המלא בפועל. זכאות התובעת לתשלום הפרשות למבטחים 24. מהראיות עולה כי במהלך כל תקופת עבודתה לא שילמה הנתבעת עבור התובעת הפרשות לקופת הגמל. זאת, על אף שהיתה מחוייבת לעשות כן מכח הוראות צו ההרחבה בענף הנקיון. אי לכך, אנו מחייבים את הנתבעת בתשלום סכום ההפרשות לקופת הגמל, בהתאם לתחשיבי התובעת ובהעדר תחשיב נגדי, בסך של 6,000 ש"ח, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית החל מיום 1.6.05 ועד למועד התשלום המלא בפועל. זכאות התובעת לתשלום פיצוי בגין פיטורים שלא כדין 25. התובעת טענה בכתב התביעה כי היא פוטרה מעבודתה לאלתר בעקבות דרישתה לצאת לחופשה שנתית ובעקבות תלונותיה על הפרת זכויותיה כפי שהועלו מול מזמינת השרות - "אנשים ומחשבים". 26. כפי שקבענו לעיל, הסיבה לפיטוריה של התובעת היתה עמידתה על זכותה ליטול חופשה בפועל בהתאם להוראות חוק חופשה שנתית ופנייתה ל"אנשים ומחשבים" על מנת שזו תפעל אצל הנתבעת למימוש זכויותיה. אנו סבורים, כי פיטורים בנסיבות כפי שהוכחו בפנינו אכן מהווים פיטורים שלא כדין: משמע - סבורים אנו כי פיטוריו של עובד מהטעם שהוא עומד על מימוש זכויות מכח משפט העבודה המגן - מהווים פיטורים שאינם כדין. נדגיש כי מסקנתנו זו עומדת בעינה גם נוכח האופן שבו פעלה התובעת למימוש זכויותיה; דהיינו - משהוכח כי פיטורי התובעת היו קשורים גם לאופן זה שהתבטא בפנייה למזמין השרות ("אנשים ומחשבים") על מנת שיפעל אצל הנתבעת למימוש זכויותיה לחופשה ולתשלום דמי הבראה. זאת, לאחר שפניה מוקדמת אל המעביד לא הועילה ולאחר שהגורם המוסמך אצל המעביד סירב לדבר עם התובעת אודות זכויותיה. משמע - סבורים אנו כי עומדת לעובד, המועסק בתבנית העסקה מורכבת, זכות מלאה לפנות למזמין השרות וליידע אותו בדבר הפרת זכויות מכח משפט העבודה המגן. זאת, לאחר שפניות מוקדמות של העובד אל מעבידו בענין זה לא הועילו. משכך, פיטורי עובד בשל העובדה שעשה שימוש בזכות זו מהווים פיטורים שלא כדין. נוסיף, כי הכרה בלגיטימיות של פניה כאמור של העובד למזמין השרות הינה חיונית לצורך אכיפה יעילה של זכויות המגן בתבניות העסקה מורכבות. מאידך, אין בפניה כאמור פגיעה באינטרס של המעביד, המחויב ממילא לקיים את מצוותו של משפט העבודה המגן ללא פשרות ובשקיפות ביחס לכל הצדדים הקשורים בתבנית ההעסקה המורכבת. תבנית העסקה המטילה על הצדדים לה מערכת מורכבת של חובות וזכויות הדדיות. במאמר מוסגר יאמר - כי אין לשלול אפשרות, לפיה יתכן ובנסיבות מסוימות יחשב עירובו של מזמין השרות במערכת היחסים החוזית שבין העובד לבין מעבידו כהפרה של חובת הנאמנות של העובד. זאת בשונה מן הנסיבות שבפנינו בהן מדובר במימוש זכויות מגן, שעה שהפניה למזמין השרות נעשתה לאחר שפניה ישירה למעבידו לא הניבה תוצאות ושעה שתלונותיה של התובעת אודות הפרת זכויותיה נעשו בתום לב ועל יסוד בסיס מוצק. 27. אי לכך, אנו מחייבים את הנתבעת בתשלום פיצוי בגין פיטורים שלא כדין כפי הסכום הנתבע, בסך של 3,584 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית החל מיום 16.8.06 ועד למועד התשלום המלא בפועל. סוף דבר 28. לאור כל האמור לעיל, אנו קובעים כי הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים כדלקמן: § סך של 8,460 ש"ח בגין פיצויי פיטורים בצירוף פיצויי הלנת פיצויי פיטורים בסך 4,000 ₪ ובנוסף לכך גם הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 16.8.06 ועד למועד התשלום המלא בפועל. § סך של 3,382 ש"ח בגין חלף הודעה מוקדמת, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 16.8.06 ועד למועד התשלום המלא בפועל. § סך של 3,584 ש"ח בגין שכר עבודה לחודש 7/06 בצירוף פיצויי הלנת שכר בסך של 2,000 ש"ח בנוסף לכך גם הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.8.06 ועד למועד התשלום המלא בפועל. § סך של 4,941 ש"ח בגין הפרשי שכר, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית החל מיום 1.7.05 ועד למועד התשלום המלא בפועל. § סך של 868 ש"ח בגין דמי הבראה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 16.8.06 ועד למועד התשלום המלא בפועל. § סך של 3,654 ש"ח בגין פדיון חופשה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 16.8.06 ועד למועד התשלום המלא בפועל. § סך של 6,000 ש"ח בגין הפרשות לקופת גמל, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.6.05 ועד למועד התשלום המלא בפועל. § סך של 3,584 ש"ח פיצוי בגין פיטורים שלא כדין, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 16.8.06 ועד למועד התשלום המלא בפועל. 29.נישואין / חתונהחופשה ללא תשלום