קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תאונה בדרך מהעבודה לבית של ההורים: ההליך 1. לפנינו ערעור על פסק-דינו של בית-הדין האזורי בירושלים (השופט גוטמן - אב-בית-הדין; ה"ה בן סעדון ושיפמן - נציגי ציבור; תב"ע מד/184-0) אשר קבע, כי המשיבה היתה בדרכה מהעבודה למעונה עת נפגעה בתאונת דרכים ביום 28.9.1983. 2. העובדות, כפי שנקבעו על-ידי בית-הדין האזורי, הן: א) המשיבה, רווקה, הינה בעלת חנות בוטיק ברחוב ריבלין בירושלים, וגרה בדירה שכורה בירושלים; ב) את החגים מבלה המשיבה בבית הוריה בנתיבות, ובנוסף לכך היא נוסעת לבית הוריה לשבתות - פעמיים-שלוש בחודש, ומדי פעם גם בימי החול לשם הבאת סחורה לחנותה בירושלים; ג) בית הוריה של המשיבה בנתיבות הוא בן 3 חדרי שינה וסלון גדול. להוריה של המשיכה עוד 5 ילדים מלבדה, מהם שניים הגרים עם ההורים. מלבד הורי המשיבה וילדיהם - לא מתגורר איש בביתם; ד) בטופס התביעה לתשלום דמי פגיעה ציינה המשיבה את כתובתה בדירה השכורה בירושלים; ה) במשרד הפנים ובפנקס קופת-חולים רשומה המשיבה כתושבת נתיבות, והיא מצביעה בבחירות - בנתיבות; ו) ביום 28.9.1983, שהיה ערב חג שמחת תורה - יצאה המשיבה מחנותה לבית הוריה בנתיבות. את דרכה עשתה באוטובוס וישבה בספסל האחורי שלו. לאחר שיצא האוטובוס מירושלים - נשמע קול פיצוץ ופרצו להבות מהחלק האחורי החיצוני של האוטובוס. המשיבה נדחקה ונחבלה עד שמצאה עצמה בחץ. לאחר שהגיעה לבית הוריה בנתיבות פנתה לטיפול רפואי. 3. המחלוקת היחידה היתה, הניתן לראות בבית הוריה של המשיבה "מעון" של המשיבה. הצדדים סיכמו טענותיהם בבית-הדין האזורי, בכתב על-פי החלטת אב-בית-הדין (חרף העובדה שהמערערת לא היתה מיוצגת!). המשיבה טענה, כי מעונה הוא בנתיבות, מקום בו היא שוהה בחגים וחלק מהשבתות, בעוד בירושלים היא מצויה באופן זמני. המוסד לביטוח לאומי טען, כי מעונה של המשיבה הוא דירתה השכורה בירושלים. 4. בית-הדין האזורי פסק, כי בהיות המשיבה אשה בלתי-נשואה, יש ראות בדירת הוריה בנתיבות את מעונה. "אכן למשיבה גם מעון בירושלים, אך אין בכך כדי לגרוע מהיות גם בית הוריה - מעון של המשיבה, כמשמעות מונח זה בחוק". 5. בערעור טען בא-כוח המוסד: א) המשיבה עצמה לא ראתה בדירה בנתיבות את "מעונה", וכינתה אותו, בכל השלבים, "בית הוריה"; ב) מרכז חייה של המשיבה בירושלים; ג) לא נטען כי למשיבה חדר משלה בבית ההורים בנתיבות. 6. המשיבה טענה, כי היא רואה בבית הוריה בנתיבות את מעונה הקבוע, ובירושלים - מקום מגורים זמני. דבר זה יש ללמוד מהרישומים הרשמיים - תעודת זהות ופנקס קופת-חולים - ומהעובדה שהדירה בירושלים הינה דירה שכורה. הוסיפה המשיבה וטענה, כי נסיעתה היתה מיועדת להבאת תוצרת-כריות, אותן תופרת אמה לצורך מכירה בחנותה. פסק-הדין 1. א) סעיף 36לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח- 1968 (להלן - חוק הביטוח הלאומי) קובע, לענייננו, לאמור: " .36 רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם - (1) ארעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום בו הוא לן אף אם אינו מעונו או מן העבודה למעונו, או ממקום עבודה אחד למשנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו"; ב) עיון בסעיף מראה, כי המחוקק מבחין בין "מעון" למקום בו לן מבוטח. ללמדך - לא כל מקום בו לן המבוטח הוא "מעון". 2. מעון הוא המקום בו מרכז חייו של המבוטח, ולא מקום בו הוא מצוי לעתים. בדב"ע מד/81- 0 נדונה השאלה, היכן "מקום מגוריו" של סטודנט באוניברסיטה בירושלים, רווק המתגורר במעונות הסטודנטים בירושלים, והנוסע לבאר-שבע מדי יום חמישי ושוהה בה עד יום א' בצהריים. בשהותו בבאר-שבע גר הסטודנט בבית הוריו, ועובד לפרנסתו בעירית באר-שבע. באותו עניין קבע בית-הדין, כי "מרכז חייו" של הסטודנט הוא בירושלים, ולכן - מקום מגוריו בירושלים. 3. אף לענייננו ניתן לקבוע, כי מרכז חייה של המשיבה הוא בירושלים, עיר בה שכרה דירה ובה היא מנהלת עסק לפרנסתה, ומכאן, כי מעונה של המשיבה בירושלים. העובדה, שהיא נוסעת לבית הוריה בחגים ומדי מספר שבועות, אינה הופכת את דירת הוריה למעונה-היא; כשם שהעובדה, שהדירה שבה היא מתגוררת היא בשכירות חודשית, אינה פוגמת ב"קביעות" הנדרשת ממעון. 4. ממסכת העובדות אף לא ניתן להסיק, כי למשיבה שני "מעונות". המערערת לא השכילה להראות, כי לה "פינה" קבועה משלה בבית הוריה, וניסתה "לשנות חזית" במהלך הדיון, בטענה, כי הנסיעה בה נפגעה היתה נסיעה לצורך הבאת סחורה לחנותה. 5. סופו של דבר - בית הוריה של המשיבה בנתיבות אינו "מעונה" של המשיבה, והתאונה בה נפגעה ביום 28.9.1983 לא היתה בבחינת תאונת עבודה מכוח סעיף 36(1) לחוק הביטוח הלאומי. 6. הערעור מתקבל. אין צו להוצאות.תאונה בדרך / חזרה מהעבודההשעיה