חופשת לידה ארוכה

1. תביעתה של התובעת מיום 22.7.07 לתשלום דמי אבטלה נדחתה על ידי המוסד לביטוח לאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 (להלן:"החוק"), מן הטעם כי לא צברה תקופת אכשרה כדין לזכאות לדמי אבטלה. על כך הוגשה התביעה לבית הדין. 2. במעמד הדיון המקדמי פירטה באת כוח המוסד כי לתובעת חסרה תקופת אכשרה. התובעת התפטרה באוקטובר 06' והתאריך הקובע הוא יולי 07'. היא אחרה להתייצב בלשכת התעסוקה ולכן אין ימי אכשרה מספקת. ההתייצבות בלשכה היתה ביולי 07'. באת כוח המוסד הגישה לתיק בית הדין את תחשיב הימים. 3. התובעת אישרה כי התייצבה לראשונה בלשכה ביולי 07'. התובעת טענה כי לפי החוק הגיעה לה חופשת לידה ארוכה יותר והיא יכלה גם להאריך אותה לחופשה ללא תשלום. מתוך התחשבות במעביד, מאחר וידעה כי לא תשוב לעבודה, לא עשתה זאת והודיעה על התפטרותה, אך הניחה כי היא עדיין זכאית לחופשת לידה. התובעת ביקשה להתחשב לפנים משורת הדין בתקופה הזו, שבה יכלה להיות בחופשה ללא תשלום לאחר לידה. בנוסף טענה כי היתה עובדת יומית ולא קיבלה משכורת גלובאלית. לטענתה משכורת הבסיס שלה חושבה לפי השעות שעבדה בפועל, לכן לטענתה, הייתה עובדת יומית - שאז חסר לה יום אחד בלבד לתקופת האכשרה. 4. ב"כ המוסד השיבה כי התובעת עבדה חודשים מלאים, כפי שעולה מתדפיס תחשיב תקופת האכשרה, דבר שאינו מאפיין עובדת יומית. עוד הגישה באת כוח את אישור המעסיק על תקופת ההעסקה בשכר, בו ציין המעסיק כי התובעת הועסקה כעובדת חודשית. הכרעה 5. סעיף 160(א) לחוק קובע מי זכאי לדמי אבטלה: "דמי אבטלה ישולמו למבוטח שהוא מובטל, אשר השלים את תקופת האכשרה כמוגדר בסעיף 161..." סעיף 161(א)(2) לחוק, קובע, לגבי עובד שכיר, כי תקופת האכשרה הנדרשת הינה 360 ימי עבודה בתוך 540 הימים שבתכוף ל"תאריך הקובע". 6. על פי סעיף 158 לחוק, "התאריך הקובע" הוא הראשון לחודש שבו התחילה תקופת האבטלה. החוק אינו מגדיר את המונח "תקופת האבטלה", או את המונח "אבטלה". עם זאת, סעיף 163 לחוק מגדיר "מובטל" מיהו, כדלקמן: "רואים אדם כמובטל אם הוא רשום בלשכת שירות התעסוקה כמחוסר עבודה לפני תנאים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה, והוא מוכן ומסוגל לעבודה במקצועו או בכל עבודה אחרת המתאימה לו..." (ההדגשה אינה במקור, מ.ל.). 7. אין די בעצם היותו של אדם מחוסר עבודה כדי לענות להגדרת "מובטל" על פי החוק, אלא יש צורך בקיומם של שני תנאים מצטברים נוספים והם: רישומו בלשכת התעסוקה כדורש עבודה וגם, היותו מוכן ומסוגל לעבודה במקצועו, או בכל עבודה אחרת המתאימה לו. מכאן, ש"התאריך הקובע" הינו הראשון לחודש שבו התייצב המבוטח לראשונה בלשכת התעסוקה. בעניין זה יש לזכור עוד כי מטרת ביטוח האבטלה הוא לאפשר לעובדים אשר נפלטו ממעגל העבודה, בתקופה הסמוכה לסיום עבודתם, קיום בכבוד עד שיקלטו במקום העבודה החדש. (עב"ל 20014/98 המוסד נ' יוסף דיאמנט, פד"ע לד 463), אך זאת בתנאים שקובע החוק ובראש ובראשונה - רישום בלשכת התעסוקה כדורש עבודה. 8. המוסד לביטוח לאומי, וכך גם בית הדין, אינו מוסמך להעניק גמלה מקום שלא התקיימו התנאים המזכים בה על פי הוראות החוק. למוסד נתנה אמנם הסמכה מיוחדת ליתן הענקות מטעמי צדק (סעיף 387 לחוק), אולם הסמכה זו אינה מתייחסת לאי תשלום גמלת דמי אבטלה מחמת אי השלמת תקופת אכשרה לפי סעיף 161 לחוק. בעניין זה כבר נפסק כי המוסד לביטוח לאומי מוסמך להפעיל את שיקול דעתו לפי שורת הצדק, אך ורק על פי המבחנים שנקבעו בסעיף 387 לחוק והתקנות שהותקנו מכוחו, ולא מעבר לכך. (דב"ע מט/102-0 אסתר לרנר נ' המוסד פד"ע כא 270). 9. לפיכך, לא ניתן לצערי להתחשב בטענתה של התובעת כי יש לקחת בחשבון תקופה שבה, כדבריה יכלה להאריך את חופשת הלידה לחל"ת או נימוק אחר לאי התייצבותה בלשכת התעסוקה סמוך לאחר סיום העבודה. 10. באשר לטענה הנוספת שהעלתה התובעת בדבר היותה עובדת יומית. טענה זו אינה עולה בקנה אחד עם פירוט ימי העבודה מידי חודש בחודשו (חודש מלא) וכן אישור המעסיק כי הועסקה ב- 100% משרה. 11. אין מנוס מדחיית התביעה. סוף דבר 12. א. התביעה נדחית. ב. כמקובל בהליכים שעניינם ביטחון סוציאלי, אין צו להוצאות, על אף דחיית התביעה. חופשת לידהלידה