דינן של חופשות לידה והארכתן 60. השאלה הפרשנית האחרונה לה יש להיזקק קודם שנעבור לעניינה הפרטני של העותרת והשנויה במחלוקת מסוימת בין הצדדים היא אם יש להביא במניין תקופת ה"עיסוק" שלפי סעיף 58(ה) לחוק גם תקופות של חופשות לידה של אותה עוסקת ובכלל זה גם הארכת החופשה מעבר לקבוע בדין. בעניין זה, עמדת המשיב בתשובתו הייתה ש"לכל היותר" ניתן להכיר בחופשת לידה לה זכאית עוסקת לפי חוק עבודת נשים, תשי"ד-1954, כחלק מן העיסוק. אציין תחילה, כי לדידי פרשנות ראויה של סעיף 58(ה) לחוק היא כזו לפיה חופשת לידה על-פי דין תוכר כחלק מן העיסוק (ובלבד שהיא אכן מהווה המשך של עיסוק כמשמעו בחוק). פרשנות שכזו, עולה גם בקנה אחד עם הסדרים נורמטיביים אחרים המכירים בחופשת לידה על-פי דין, כחלק מדרישות הכשרה ועיסוק (ראו למשל, סעיף 11(ג) לכללי לשכת עורכי הדין (רישום מתמחים ופיקוח על התמחות), תשכ"ג-1962, הקובע שימי היעדרות של מתמחה שילדה, לרגל חופשת לידה, יבואו בחשבון לתקופת ההתמחות; ראו עוד, סעיף 6 לתקנות הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (הכשרה מעשית), תש"ע-2009 - שנחקק מכוח החוק מושא עתירה זו ועניינו היקף ההכשרה המעשית הדרושה - ולפיו חופשת לידה כמשמעה בחוק עבודת נשים לא תיחשב להפסקת רציפות ההכשרה המעשית). פרשנות מעין זו מגשימה גם את ההרמוניה הנורמטיבית סביב ההסדרים שמטרתם הגשמת השוויון ומניעת פגיעה בתנאי עבודה של הזכאים לחופשת לידה לפי חוק. 61. ומה באשר למקרים בהם מוארכת חופשת הלידה מעבר לקבוע בדין? העמדה המשתמעת מתשובת המשיב ולפיה יש להכיר "לכל היותר" בחופשת לידה על פי החוק, היא אפוא שאין מקום להביא בחשבון, לצרכי סעיף 58(ה) לחוק, בשום מקרה, חופשה שמעבר לחופשת לידה כהגדרתה בדין כאמור לעיל (ובכלל זה היעדרות שלאחר חופשת הלידה לפי סעיף 7(ד)(1) לחוק עבודת נשים). מוכן אני לקבל, כנקודת מוצא, שאין דינה של חופשת לידה על-פי דין - בה יש כעיקרון להכיר כ"עיסוק" ככל שהיא המשך של עיסוק כזה - כדין חופשה נוספת שלאחר מכן. חוק עבודת נשים קבע אמנם הסדרים ביחסים אל מול המעביד - המאפשרים לעובד המשך החופשה בלא שהדבר יביא לסיום יחסי העבודה. אולם, לבד מהעובדה שהחוק עצמו - בסעיף 7(ד)(1) לחוק עבודת נשים סייג את צבירת הזכויות וההכרה בחופשה נוספת זו, הרי שלצורך פרשנות סעיף 58(ה) לחוק, יש היגיון ומימוש תכליתו הסופית של החוק בכך שעל דרך הכלל, לא תיחשב תקופת חופשה נוספת שלאחר חופשת לידה על-פי דין, כ"עיסוק" לצורך סעיף 58(ה) לחוק. ודוקו: הבסיס לכך אינו בשל כך שמדובר בחופשה - שכן הגנה על זכויות העובד והשוויון צריכים לבוא לידי הגשמה גם בהגדרת "עיסוק" שלפנינו. הבסיס הפרשני למסקנתנו מצוי אפוא בכך שנדרש עיסוק "בהיקף ניכר". תנאי נוסף זה שבסעיף 58(ה) לחוק משמיע אפוא כי לצורך הגשמת תכליתו הסופית של החוק, אין די בעצם העיסוק - ולו במסגרת חופשה שבדין שלאחר חופשת הלידה וכהמשכה - ויש להראות עיסוק ניכר. 62. יחד עם זאת, אין לראות בכלל שלעיל משום כלל השולל את שיקול דעתו של המשיב לבחון בכל מקרה על-פי נסיבותיו את הארכת חופשת הלידה ואם אכן אין היא עולה כדי עיסוק בהיקף ניכר. בעניין אחרון זה יתכנו נסיבות מיוחדות ומקרי "גבול" בהם מדובר למשל באורכה קצרה ביותר או בתקופת גישור לקראת המשך העיסוק, תוך שיחסי העבודה ממשיכים, וכיוצא באלו נסיבות. כל עוד ניתן לראות בהמשך חופשת הלידה על-פי דין ככזו שאין בה כדי לקטוע את יחסי העבודה בעיסוק שהוא ב"היקף ניכר", אין אפוא לשלול א-פריורית את האפשרות לכלול במקרים מיוחדים גם תקופה זו של חופשה במסגרת חמש שנות העיסוק, והכל בשים לב לתכלית הסופית של הוראת-מעבר והיא ההגנה על אותם "עוסקים" שהסתמכו הסתמכות ממשית על מצב הדברים הנורמטיבי שקדם לחוק. לידהחופשת לידה