1. בכתב התביעה אשר הוגש בתיק זה טוענת התובעת, כי פוטרה מעבודתה בנתבעת בתאריך 30.12.07 לאחר שהודיעה לממונים עליה, במהלך חודש 12/07, כי היא בהריון. 2. התביעה, אשר מהותה הוגדרה על ידה כתביעה לתשלום "חלף הודעה מוקדמת ופיצויים בגין פיטורים שלא כדין", הוגשה לביה"ד בתאריך 7.1.09. לטענת התובעת, "פיטוריה מהעבודה מהווים אפלייה אסורה בהתאם לסעיף 2 לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח - 1988 (להלן: "החוק")" ומשכך - "על הנתבעת לפצותה בגין מכלול נזקיה אשר נגרמו לה בעקבות פיטוריה שלא כדין בהתאם לסעיף 10 לחוק" (ראה סעיף 15 לכתב התביעה). הפיצוי הנתבע על ידה מסתכם בסך כולל של 84,740 ש"ח, בגין שלושה ראשי נזק, כדלקמן: הפסד שכר ל - 6 חודשים בסך של 23,160 ש"ח, הפסד גמלת חופשת לידה בסך 11,580 ₪ ופיצוי בגין "עוגמת נפש ואובדן הנאות חיים, סכום מקסימאלי לפי החוק = 50,000 ₪" (ראה סעיף 16 לכתב התביעה). בנוסף תבעה התובעת תשלום חלף הודעה מוקדמת בסך של 638.40 ₪ (סעיף 8 לכתב התביעה). 3. הנתבעת מבקשת לסלק על הסף את התביעה ככל שהיא מושתתת על החוק, מן הנימוק, כי חלה התיישנות על תביעה זאת, משחלפו למעלה מ - 12 חודשים ממועד היווצרות העילה - בתאריך 30.12.07 (מועד הפיטורין) ונוכח מועד הגשת התביעה לביה"ד, בתאריך 7.1.09. הבקשה מושתתת על הוראות סעיף 14 לחוק, לפיו "לא יזדקק ביה"ד לעבודה לתביעה אזרחית בשל הפרת הוראת החוק שהוגשה לאחר שחלפו שניים עשר חודשים מיום שנוצרה העילה". 4. בתגובתה לבקשה טוענת התובעת, בתמצית: א. העובדות יוצרות עילות תביעה אשר אינן מוגבלות לעילות הקבועות בחוק. ב. עפ"י ההלכה הפסוקה יש ליתן פרשנות מצמצמת להוראות התיישנות, מה גם עת "מדובר באיחור זניח" של 7 ימים בלבד. ג. לאמתו של דבר, התביעה הוגשה לראשונה ביום 31.12.08 אולם "הוחזרה למשרד ב"כ התובעת מאחר ולא צויין בה סכום התביעה". 5. בתגובתו לתגובתה דלעיל של התובעת הוסיף ב"כ הנתבעת וטען, בתמצית: א. לביה"ד אין סמכות להאריך את תקופת ההתיישנות, נוכח הוראות החוק. ב. לגבי התביעה הראשונה, מדובר לכל היותר ב"ניסיון" להגישה. בסיכומו של דבר ההליך לא נפתח כלל. ג. בכל מקרה, אף ה"ניסיון" להגיש את התביעה , בוצע בחלוף תקופת ההתיישנות, משנעשה בתארך 31.12.08. הכרעה 6. לאחר שחזרתי ועיינתי בכתב התביעה, בבקשת הנתבעת, בתגובת התובעת ובתגובות לתגובות הגעתי למסקנה, כי אכן התביעה, ככל שהיא מושתתת על חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח - 1998 (להלן: "חוק השוויון") בלבד, הוגשה בחלוף תקופת ההתיישנות ודין הבקשה לסילוקה על הסף - להתקבל, כפי שיובהר להלן. א. מכתב התביעה על נספחיו עולה, כי אליבא דתובעת היא פוטרה לאלתר ביום 30.12.07 ובו ביום נמסר לה מכתב פיטורין , אף הוא מן המועד הנ"ל (ראה הודעת הפיטורין כמו גם סעיף 4 למכתב ב"כ התובעת אל הנתבעת. שני המסמכים צורפו לכתב התביעה). ב. כנטען במפורש בסעיף 15 לחוק , עילת התביעה מושתתת על "אפליה אסורה בהתאם לסעיף 2 לחוק". גם לגבי הפיצויים הנתבעים הבהיר ב"כ התובעת בסעיף 16 לתביעה, כי אלה נתבעים "בהתאם לסעיף 10 לחוק" (להזכיר, "החוק" הוא חוק השוויון - ע.ק). ג. עפ"י סעיף 14 לחוק: "לא יזדקק ביה"ד לעבודה לתביעה אזרחית בשל הפרת הוראות חוק זה שהוגשה לאחר שחלפו שניים עשר חודשים מיום שנוצרה העילה...". ד. משעילת התביעה הושתתה במפורש על הוראות סעיף 2 לחוק השוויון ומועד הפיטורין הוא 30.12.07 - ברי, כי משהוגשה התביעה בתאריך 7.1.08 , בחלוף למעלה מ 12 חודשים ממועד היווצרות העילה, הרי חלה התיישנות על התביעה ככל שהיא מבוססת על הוראות חוק השוויון בלבד ועל הסעד הנתבע מכוחו. ה. ההלכה אליה מפנה ב"כ התובעת, בדבר מתן פרשנות מצמצמת להוראות התיישנות עפ"י הדין הכללי (חוק ההתיישנות) אינה חלה על מקרה כגון זה משמדובר בהוראת חוק ספציפית, לפיה נקבעה תקופת ההתיישנות מקוצרת , בשים לב לתכלית העומדת ביסוד ההוראה , עליה עמד ביה"ד הארצי לעבודה בעע 404/05 בנוז נגד חיפה כימיקלים, בזו הלשון: "כאשר המחוקק מבקש לאזן בין אחריות כבדה שהוא מטיל לתקופת התיישנות , הוא מקצר את תקופת ההתיישנות....חוקים אלה המקצרים את תקופות ההתיישנות מבקשים לאזן בין הקושי שהם מטילים על נתבע לבין תכלית הסעד שהחוק מבקש להעניק לתובע". הנה כי כן , מדובר בהוראת חוק ספציפית הגוברת על הוראת ההתיישנות עפ"י הדין הכללי ולביה"ד אין כל סמכות להאריך את התקופה. ו. באשר לטענת התובעת בתגובתה, כי לאמתו של דבר הגישה את תביעתה עוד ביום 31.12.08, אלא שזו הוחזרה לה ע"י ביה"ד משלא כימתה את תביעתה ולא שולמה האגרה - אין בידי לקבלה. מעבר לכך שאף אם הוגשה התביעה ביום 31.12.08 - היא הוגשה באיחור, מקובלת עלי לחלוטין טענת הנתבעת כי התביעה כלל לא הוגשה אף בתאריך הנ"ל , לכל היותר נעשה "ניסיון" להגישה. לעניין זה מופנית תשומת לב ב"כ התובעת להוראות תקנה 5(א) לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות) התשכ"ט - 1969 (להלן: "תקנות האגרות") , לפיה: "בעל דין או בא כוחו המביא הליך לפני ביה"ד ישלם את האגרה שיש לשלמה בעד אותו הליך עם הבאתו , והוא כשאין הוראה אחרת לעניין זה בתקנות אלה". בתקנה 18 לתקנות האגרות נקבע , ככל הצריך לענייננו, דלקמן : "לא יזדקק ביה"ד לכל הליך מההליכים המפורטים בתוספת הראשונה, אלא אם שולמה בעדו, בכפוף לתקנות אלה, האגרה הקבועה בתוספת האמורה, או שמביא ההליך פטור מאגרה או שתשלומה נדחה....". על יסוד תקנה 18 לתקנות האגרות נקבע בפסיקה, כי אין לקבל לרישום הליך שלא שולמה בעדו אגרה. כן נקבע בפסיקה, כי מועד תשלום האגרה הוא מועד הגשת ההליך לכל עניין, לרבות לצורך בחינת השאלה אם הליך ערעורי הוגש במועד או באיחור. בענייננו, עובר לניסיון להגיש את התביעה הראשונה, לא זו בלבד שלא שולמה האגרה אלא שהתביעה אף לא כומתה, הגם שהוכתרה כתביעה ל "פיצויים בגין פיטורים שלא כדין" ובסעיף הסעדים התבקש ביה"ד, במפורש, לחייב את הנתבעת "לשלם לתובעת את סכום התביעה". דא עקא שסכום התביעה לא ננקב וכל שנרשם (בפתיח לכתב התביעה) : "סכום התביעה: בהתאם לסמכות כב' ביה"ד" (?). עפ"י ההלכה הפסוקה , משמדובר בתביעה שהינה כספית במהותה , חלה על התובע חובה מן הדין לכמת את תביעתו. אפנה לעניין זה לפסק דינו של ביה"ד הארצי בתיק ברע 722/08 יהב נגד המדינה, שם נדונה בקשת רשות ערעור על החלטת ביה"ד האזורי לפיה נמחקה תביעה לפיצוי בשל הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה , משהוגשה לביה"ד מבלי שכומתה ומבלי ששולמה האגרה בגינה. הבקשה נדחתה ע"י ביה"ד הארצי שחזר והדגיש את ההלכה הפסוקה לפיה מוטלת חובה על התובע להגיש את מלוא תביעתו הכספית, כשהיא מכומתת, כך - הן לגבי נזק ממוני והן לגבי נזק לא ממוני וזאת אף בשים לב לקושי היחסי או הטרחה העשויים להתעורר בכימות התביעה (כך לטענת התובע, שם). כן מופנים הצדדים לפסה"ד אשר ניתן לא מכבר בתיק עע 806/06 זעירא נגד אוניברסיטת בא אילן ואחר' (פס"ד מתאריך 25.8.09) הנה כי כן, משלא כומתה התביעה הראשונה, משלא שולמה האגרה בגינה והוחזרה על כן למגישה, הרי מדובר בהליך שכלל לא "נפתח" (אף לו הוגשה התביעה הנ"ל בטרם חלפה תקופת ההתיישנות וכאמור, לא כך בענייננו). 7. לסיכום ועל יסוד כל האמור לעיל במצטבר, הבקשה לסילוק על הסף מתקבלת בחלקה, ככל שהיא מבוססת על חוק השוויון והוראותיו - בלבד. יחד עם זאת, בשים לב לטענת ב"כ התובעת, כי העובדות כמפורט בכתב התביעה -יש בהן כדי לבסס עילות תביעה נוספות, "שאינן מוגבלות לחוק" (חוק השוויון - ע.ק) ואלה לא פורטו בתגובתו, הרי - על מנת שיהא לתובעת יומה בביה"ד, הנני מאפשרות לב"כ התובעת להגיש , תוך 15 ימים מהיום, כתב תביעה מתוקן בו תפורטנה עילות התביעה הנוספות / האחרות (שאין מקורן בחוק השוויון) ואשר צומחות, לטענתו, מאותה מערכת עובדתית, על יסודה הוגשה התביעה בתיק זה. כתב התביעה המתוקן יועבר במישרין ובו זמנית לב"כ הנתבעת , אשר יגיש כתב הגנה תוך 15 ימים ממועד קבלת כתב התביעה המתוקן. דיון מוקדם יתקיים בתיק זה ביום 29.12.09 בשעה 12:00. לידהחופשת לידה