בפני בקשת הנתבע למחיקת התביעה מחוסר סמכות מקומית ותגובת התובעת. הנתבע סומך בקשתו על הטענה כי מקום מגוריו ומקום קרות התאונה הינם בירושלים ועל כן הסמכות המקומית הינה לבית משפט השלום בירושלים. טענת התובעת היא כי יש לראות בזכות הקמה לה מכוח סעיף 9א) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה (1975 כהתחייבות אשר מקום ביצועה בכתובת התובעת בהיותה חבות על פי דין. הצדדים אינם חלוקים לגבי מקום מגורי הנתבע או מקום קרות התאונה ולפיכך אבחן את טענת התובעת כי בית משפט זה קונה סמכות מכוח החלופה הקבועה בתקנה 3(א)(3) לתקנות סדר הדין האזרחי – המקום שנועד לביצוע ההתחייבות. גישת הפסיקה היא כי יש לפרש את הדיבור התחייבות בתקנה 3(א)(3) לתקנות סדר הדין האזרחי בצורה רחבה ובאופן המתאים מבחינת סדרי הדין להוראות הדין המהות. בית המשפט קבע כי ככל שמדובר בתובענות לתשלום כסף, תוצאה בלתי נמנעת היא צמצום היקף התפרשותה של תקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי, כאשר בתובענה המבוססת על חבות על פי דין, בית המשפט פירש את שאלת הסמכות המקומית לאור הוראות הדין המהותי המצויות בסעיפים 44 ו- 61 לחוק החוזים [חלק כללי] תשל"ג - 1973 באופן שלעניין הסמכות הולכים אחר המקום בו חייב הנתבע לבצע המוטל עליו. (ראו: רע"א 6920/94 לוי נ' פולג ואח, פ"ד מט(2)931; ; רע"א 11180/08 עיריית מודיעין- מכבים-רעות נ' ארד ד. הנדסה בע"מ ; י.זוסמן סדר הדין האזרחי, מהדורה שביעית 1995, עמ' 76). אין חולק כי במקרה שבפניי התביעה מבוססת על זכות החזרה המוקנית לתובעת על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. בנסיבות אלה שילוב הוראות תקנה 3(א)(3) לתקנות סדר הדין האזרחי עם סעיפים 44 ו-61 לחוק החוזים מוביל למסקנה כי ככל שתוכח התביעה יהיה על הנתבע לקיים חבותו כלפי התובעת במקום מושבה שהינו בתחום סמכותו של בית משפט זה ועל כן מקובלת עליי עמדת התובעת כי לבית משפט זה סמכות לדון בתובענה. תאונת דרכיםמחיקת תביעה / הליךסמכות מקומית