נכות מתאונה - פוליסת ביטוח חיים

מבוא בפניי תביעה לתשלום פיצוי בגין נכות צמיתה מתאונה בהתאם להוראות פוליסת ביטוח חיים מס' 11452208 (להלן: "הפוליסה"). נוכח המחלוקת בין הצדדים, העידו בבית המשפט התובע והמומחה למחלות לב מטעם בית המשפט פרופ' רוט. ניסיונות להביא הצדדים לכלל פשרה בתיק לא עלו יפה ולפיכך אין מנוס מלהכריע במחלוקת. תמצית טענות כתב התביעה המתוקן לאחר הגשת חוות דעת מומחה בית המשפט בתחום מחלות לב, פרופ' רוט, הגיש התובע כתב תביעה מתוקן שהסתמך על חוות דעתו. התובע נפגע ביום 15.12.05 בתאונת עבודה כאשר במסגרת הרמת משקלים כבדים לקה בהתקף לב. מומחה בית המשפט למחלות לב פרופ' רוט קבע לתובע נכות רפואית צמיתה בשיעור 38.75% ובהתאם להוראות הפוליסה על הנתבעת לשלם לתובע סך של 113,462 ₪ ונכון למועד הגשת כתב התביעה המתוקן סך של 144,484 ₪. עוד טען התובע כי עובר למועד התאונה הפוליסה לא הומצאה לו. תמצית טענות כתב ההגנה המתוקן הנתבעת הגישה כתב הגנה מתוקן לכתב התביעה המתוקן ובו הכחישה את האירוע, היות האירוע תאונה על פי הפוליסה, את התקף הלב וכן את הקשר הסיבתי בין האירוע לבין התקף הלב. הנתבעת גם הכחישה את שיעור הנכות ובין היתר טענה כי הנכות הנטענת, ככל שקיימת, היא כתוצאה ממחלה ולא מתאונה. הנתבעת הפנתה למכתב הדחייה ששלחה אל התובע ביום 21.7.08. בנוסף, הכחישה הנתבעת את הסכום שננקב בכתב התביעה כסכום הביטוח המקסימאלי בגין 100% נכות על פי הפוליסה מחמת העדר דיוק וטענה כי עותק מהפוליסה נמסר לתובע בסמוך לאחר הפקתה. בסיכומיה זנחה הנתבעת חלק מטענותיה. חזית המחלוקת לפי סיכומי הצדדים, המחלוקת ביניהם מתמקדת בעצם התרחשות האירוע הנטען על ידי התובע, האם היה בגדר אירוע חריג והאם יש הכרח שהאירוע יהיה אירוע חריג לצורך עמידה בהגדרה של "תאונה" על פי הפוליסה. יצוין, כי התובע אינו עקבי בעמדתו לגבי המחלוקת האם יש הכרח שהאירוע יהיה אירוע חריג לצורך עמידה בהגדרת "תאונה" על פי הפוליסה. מחד הוא מסתמך בסעיף 15 לסיכומיו על הקביעה בע"א 300/97 יהודה חסון נ' שמשון חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נב (5) 746 (להלן: "פסק דין חסון") לפיה כחלק מהמבחן להכרה באירוע תאונתי כ"תאונה" לצרכי הפוליסה יש ליישם את מבחני ההלכה הפסוקה לגבי תאונת עבודה ובין היתר כי יש לאבחן את האירוע בעבודה כאירוע חריג ומאידך הוא טוען בסעיף 26 לסיכומיו ובסעיף 2 לסיכומי התשובה שלו שטענת הנתבעת בסיכומיה לצורך באירוע תאונתי חריג אין בה ממש מאחר ואין דרישה לכך בפוליסה. הנתבעת בסיכומיה לא התייחסה לסכומים בהם נקב התובע בסיכומיו וגם לא חלקה על שיעור הנכות שהתובע ביקש בגינו פיצוי ולמעשה זנחה טענות אלה. הטענה היחידה של הנתבעת לגבי גובה הסכום הנתבע הייתה שאין לחייב אותה בתשלום ריבית מיוחדת נוכח המחלוקת הכנה בין הצדדים במקרה זה. דיון נסיבות התרחשות האירוע ביום 15.12.05 התביעה היא בגין תשלום לפיצוי בגין נכות שנגרמה מתאונה. לפי נספח 121 לפוליסה שכותרתו "ביטוח נוסף - נכות מתאונה" הגדרת תאונה היא כדלקמן: "תאונה, פירושה-חבלה גופנית ללא קשר לסיבות אחרות שנגרמה על ידי גורם חיצוני אלים ומקרי, בתנאי שלא גרמה למות המבוטח". התובע טען בתצהירו כי הפוליסה לא נמסרה לו עובר למועד התאונה ביום 15.12.05. לטענת התובע ביום 15.12.05 במהלך עבודתו הוא נשלח לאילת לצורך הרכבת מטבח. התובע העלה יחד עם עובדים אחרים חלקי מטבח כבדים אל דירה בקומה השלישית ובעת שהרים יחד עם אחרים חלק מטבח כבד, בעודו מתנשף הרגיש כאבים חזקים מאוד בחזה והתמוטט. חבריו לעבודה פינו אותו לבית חולים יוספטל שם אושפז בשל התקף לב. מומחה בית המשפט קבע לו נכות בשיעור 38.75% ולפיכך הנתבעת מחויבת לשלם לו על פי הפוליסה סך נומינלי של 113,462 ₪ וזאת כפיצוי עבור נכות מתאונה. התובע נחקר בבית המשפט ובין היתר אישר את חתימתו על הודעה שנגבתה על ידי נציג הביטוח הלאומי (נ/5). באותה הודעה בעמוד האחרון נשאל התובע האם היה אירוע חריג בעבודה ביום התאונה והשיב שלא (שורות 1, 2). המחלוקת הראשונה בין הצדדים היא לגבי עצם קרות האירוע הנטען. קיים שוני מסויים בין התצהיר שנחתם על ידי התובע ביום 4.3.10 בו נטען שהתובע העלה עם עובדים אחרים חלקי מטבח כבדים אל דירה בקומה השלישית, לעומת התצהיר שנחתם על ידו ביום 6.3.07 וסומן נ/2 בו נטען כי התובע הרים יחד עם אחרים ארונות מטבח כבדים אל הקומה הרביעית של הבית (ללא מעלית). עם זאת, טענתו של התובע כי במהלך פעילות של הרמת חלקי מטבח כבדים חש לפתע בכאבים חזקים והרגיש קוצר נשימה נתמכת בתביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה מיום 12.1.06 (הוגשה על ידי הנתבעת וסומנה נ/6) שם נרשם כי הפגיעה של התובע היא מיום 15.12.05 בעת הרמת ארונות מטבח כבדים כאשר בעמוד האחרון למסמך שהוגש יש הצהרת מעביד החתומה לכאורה על ידי המנהל של התובע והמאשרת כי הפרטים שנמסרו על ידי העובד בטופס התביעה הם נכונים לפי מיטב ידיעת המעביד. מצב הדברים שהנתבעת הגישה מסמך זה הכולל הצהרת מעביד המאשרת באופן חלקי את הפרטים שנמסרו על ידי התובע לגבי האירוע הנטען מחליש את טענת הנתבעת בדבר עצם הכחשת האירוע ומהווה חיזוק לגרסת התובע לגבי נסיבות האירוע כאמור ב - נ/6. צודקת הנתבעת כי נטל ההוכחה להוכחת קרות מקרה הביטוח מוטל על התובע וכי התובע לא העיד עדים נוספים שעל פי טענתו עבדו איתו במועד האירוע ומצב דברים זה נזקף לחובת התובע. עם זאת, התנהלותה של הנתבעת במסגרת ניהול הגנתה בהקשר של הכחשת האירוע הנטען אינה עקבית. במכתב הדחייה שצירפה הנתבעת לכתב ההגנה ואשר נשלח אל התובע ביום 21.7.08 טענה הנתבעת כי אינה מאשרת את התביעה לנכות תאונתית מאחר ועל פי המסמכים הרפואיים מדובר בנכות ממחלה ולא מתאונה ואילו בפוליסה קיים כיסוי לנכות מתאונה בלבד. עוד חלקה הנתבעת במכתב הדחייה על שיעור הנכות. במכתב הדחייה הנ"ל אין כפירה מפורשת בהתרחשותו של האירוע הנטען. הנתבעת בסיכומיה הסתפקה בהפניה להכחשה המפורשת של התרחשות התאונה שנטענה בכתב ההגנה ולא התייחסה לטענות התובע בסיכומיו בדבר כך שהיא לא כפרה באירוע הנטען במכתב הדחייה וגם לא להנחיית המפקח על הביטוח כי מבטחת אינה יכולה להעלות טענות נוספות מעבר לאלה שנטענו במכתב הדחייה שנשלח אל המבוטח. נוכח האמור לעיל, הנתבעת אינה רשאית לכפור בכך שהאירוע אירע במהלך עבודתו של התובע בעת הרמת ארונות מטבח כבדים אולם אין באמור לעיל לשלול את זכותה של הנתבעת לכפור בעובדות נוספות הנטענות על ידי התובע כמו למשל שהיה מדובר במאמץ חריג או בלתי רגיל (כפי שמסר למומחה בית משפט בסתירה לעדותו במוסד לביטוח לאומי) או בעובדות נוספות בהקשרים אלה. נוכח עדות התובע (אף שמדובר בעדות יחידה של בעל דין) שנתמכה בהצהרת המעביד (בעמוד אחרון ב - נ/6) כי האירוע הנטען אירע לו ביום 15.12.05 במהלך פעילות מאומצת של הרמת ארונות מטבח כבדים, אני קובע שהאירוע התרחש במהלך פעילות מאומצת של הרמת ארונות מטבח כבדים. ככל שהתובע היה מעוניין לבסס טענתו כי הייתה זו עבודה חריגה הכרוכה במאמץ בלתי רגיל כמו גם את חלקו ומאמציו שלו בעבודה באותו יום וכיו"ב היה עליו לזמן למתן עדות את אלה שעבדו איתו באתו יום ומשלא עשה כן הדבר פועל לחובתו בהקשר של הוכחת עובדות אלה. פסק הדין שניתן על ידי מותב זה בתיק אחר שהתנהל בין הצדדים (ת.א. 40355/06) אומנם אזכר את האירוע הנטען אולם לא דן בנסיבותיו ולפיכך אין בו להשליך לענייננו. טענת התובע כי המוסד לביטוח לאומי הכיר באירוע הנטען כתאונה עבודה אינה מעלה ואינה מורידה מאחר ואין בפני את הנתונים המלאים שעמדו בבסיס קביעת המוסד לביטוח לאומי וממילא פסק הדין ניתן בהסתמך על הראיות שבפני ולא בהסתמך על קביעת גוף זה או אחר. האם נסיבות האירוע הן בגדר אירוע חריג והאם יש הכרח שהאירוע יהיה אירוע חריג לצורך עמידה בהגדרה של "תאונה" על פי הפוליסה התובע טען בסיכומיו, כי בין על פי לשון הפוליסה ובין על פי השכל הישר והציפיות הסבירות של המבוטח שלא קיבל לידיו את הפוליסה, התקף הלב הוא תוצאת אירוע תאונתי ולכן מתקיים מקרה הביטוח ועל הנתבעת לפצות את התובע בגין נזקיו. לטענתו, יש לפרש את הוראת הפוליסה כנגד המבטח שהוא מנסח הפוליסה בדרך אשר תיטיב עם המבוטח ושיש בה ליצור חבות ולא לאיינה. התובע זכאי לפיצוי מאחר ונסיבות התאונה תואמות את הגדרת אירוע תאונתי על פי הפוליסה והדין. הרמת המשקל על ידי התובע היא גורם חיצוני אלים ומקרי לפי ההלכה הפסוקה. התובע העיד כי אירוע התקף הלב אירע מיד וסימולטנית עם הרמת המשקל וכתוצאה מכך, האירוע הוכר כתאונת עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי ואף המומחה מטעם בית המשפט פרופ' רוט קבע כי ישנו קשר סיבתי ישיר וברור בין התאונה אותה עבר התובע לבין אוטם שריר הלב. הנסיבות של הרמת משא כבד לגובה ארבע קומות הן בגדר מאמץ חריג וגם מומחה בית המשפט ראה במאמץ שבוצע על ידי התובע במועד התאונה כמאמץ פיזי קשה כאשר אלמלא אותו מאמץ פיזי אשר סביר כי היה חריג לא היה מתרחש אירוע הלב. התובע הוסיף טען והדגיש בסיכומי התשובה מטעמו כי בפוליסה אין דרישה לקיומו של "אירוע חריג", והנתבעת מנסה להכניס לפוליסה דרישות שלא נזכרו בה. עוד הוסיף וטען, כי נסיבות האירוע בענייננו הן בגדר אירוע חריג וכי הרמת מטבח אינה אירוע סטנדרטי ואינה מתרחשת בכל יום ובוודאי שאינה במהלכם הרגיל של הדברים. מנגד, טענה הנתבעת בסיכומיה כי על פי ההלכה, במקרה כמו שלנו של פרשנות חוזה ביטוח למקרה של נכות מתאונה והשאלה האם ניתן לראות באוטם שריר הלב אירוע שנגרם כתוצאה מהתאונה יש להיעזר בהלכות הנוהגות בדיני עבודה. על פי ההלכה, על מנת שאוטם שריר הלב יוכר כאירוע שנוצר מתאונה על התובע להוכיח "אירוע חריג". קביעת קיומו של "אירוע חריג" היא קביעה משפטית המושתתת על מערכת ראייתית באשר לשגרת יומו של התובע ובאשר לחריגותם של האירועים העומדים ביסוד התובענה ביחס למהלך יומו של התובע ואין מקום להיזקק לחוות דעת רפואיות בשלב הראשון של הדיון. בענייננו, התובע אישר בעדותו כי עבודת נגר היא עבודה פיזית קשה הכרוכה בעבודת סבלות לרבות הרמת משקלים. במועד שנגרם לתובע אוטם שריר הלב לא היה כל אירוע חריג ו/או מאמץ בלתי רגיל ביחס לשגרת יומו של התובע ולכן לפי הוראות הדין אין קשר סיבתי בין שיעור הנכות לבין האירוע הנטען והמוכחש. הקשר הסיבתי כאמור לעיל נבחן מבלי להיזקק לחוות דעת רפואית שכן מדובר בקביעה משפטית על רקע הנסיבות הראייתיות באשר לשגרת יומו של התובע ולפיכך אין חשיבות לעמדת המומחה מטעם בית המשפט. מעבר לכך, הוסיפה הנתבעת מחמת הזהירות כי גם המומחה מטעם בית המשפט פרופ' רוט סבר שלעניין הקשר הסיבתי בין אוטם שריר הלב לבין אירוע כלשהו יש צורך באירוע חריג שהוא יוצא מן הכלל ועל מנת לבחון אותו יש לדעת את הכלל. לפיכך, טענה הנתבעת כי אוטם שריר הלב לא אירע כתוצאה מהתאונה לא כל שכן כהגדרתה בפוליסה. שני הצדדים הפנו לפסקי דין שונים התומכים לטענתם בעמדתם. בית המשפט העליון התייחס למחלוקת דומה למחלוקת נשוא ענייננו בפסק דין חסון שם נדונה תביעה לפיצוי בגין נכות על-פי פוליסה שהסעיף הרלוונטי בפוליסה שם דומה לענייננו ונוסחו: "נספח זה מכסה נכות לצמיתות כתוצאה בלעדית מתאונה בלתי צפויה אשר נגרמה במישרין על ידי אמצעי חיצוני." (שם, עמ' 752). בית המשפט העליון קבע שבפרשנות חוזה ביטוח ניתן גם להיעזר, במידת מה, בהלכות הנוהגות בדיני עבודה והתייחס למבחנים אותם נקט בית הדין לעבודה בסוגיית הקשר הסיבתי בין העבודה לתאונה, כלומר להתקף לב ובין היתר קבע כדלקמן (שם, עמ' 764, 765): "ניתן להצביע על שני מבחנים עיקריים חלופיים שאותם נקט בית-הדין לעבודה לבחינת סוגיית הקשר הסיבתי בין העבודה לתאונה, קרי בין העבודה להתקף הלב (ד"ר ש' קובובי רמ"ח ושס"ה - סוגיות בתאונות עבודה [29], בעמ' 18-37). האחד הוא מבחן המאמץ הבלתי רגיל. מן הראוי לציין כי בית-הדין הארצי לעבודה כבר הכיר בעבר בעובדה כי אוטם שריר הלב פוקד, למעט מקרים נדירים, מי שמקנן בקרבו תהליך תחלואתי של טרשת עורקים המהווה בסיס ורקע לאוטם שריר הלב (ראה דב"ע מו/139-0 יצחק - המוסד לביטוח לאומי [21]). תהליך תחלואי זה שבו נוצר רובד טרשתי המצטבר בדופנות העורק יוצר אמנם את התשתית לאירוע הלב, אולם חסימת העורק נגרמת בדרך-כלל בשל היווצרות קריש דם החוסם, באופן פתאומי, את העורק (ראה דב"ע מב/30-0 שמואלי - המוסד לביטוח לאומי [22], בעמ' 69-70). מחקרים הראו שקריש דם כאמור יכול להיווצר כתוצאה מהתכווצות העורק הטרשתי וזאת עקב מאמץ פיזי בלתי רגיל או מתח נפשי מיוחד ופתאומי (דב"ע תשן/179-0 זיו - המוסד לביטוח לאומי [23], בעמ' 26). כדי שאוטם שריר הלב יוכר כ"תאונת עבודה", יש להוכיח שהעורק נסתם על-ידי קריש דם, אשר הופעתו היא תולדה של מאמץ מיוחד, נפשי או גופני, מוגדר בזמן או במקום, שמקורו בעבודה. להקלת נטל ההוכחה, נקבע בפסיקת בית-הדין הארצי לעבודה מבחן "האירוע החריג" (ראה בג"ץ 1199/92, 4118 לוסקי ואח' נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח' [14], בעמ' 759). על-פי מבחן זה יש לבחון אם המבוטח היה נתון במהלך עבודתו למאמץ בלתי רגיל. אם יוכיח הנפגע כי אוטם שריר הלב נגרם עקב מאמץ בלתי רגיל ייחשב האירוע כאירוע שאירע עקב עבודתו (עב"ל 16/62 המוסד לביטוח לאומי - מולכו [20] - מאמץ בלתי רגיל עשוי להתרחש גם כאשר הנפגע עוסק בעבודתו הרגילה; דב"ע לא/17-0 המוסד לביטוח לאומי - הרשקוביץ [24] - את השפעת המאמץ יש לבחון סובייקטיבית - האם לגבי הנפגע היה זה מאמץ בלתי רגיל; דב"ע מו/139-0 הנ"ל [21] - כל הנדרש מהעובד על-פי מבחן ה"אירוע החריג" הוא להביא ראשית ראיה להתרחשות בעבודה, שלפי מהותה עלולה הייתה לגרום להתקף או להחישו; בג"ץ 338/83 הטלי נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח' [15] - ניתן להכיר באוטם שריר הלב כתאונת עבודה גם אם השפעת העבודה אינה רבה בהרבה מהשפעת נתונים אישיים, ובלבד שאינה פחותה בהרבה מהם; בג"ץ 1063/91 פפו נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח' [16] - ביסוד מבחן המאמץ המיוחד ניצבת ההנחה הרפואית כי להוציא מקרים נדירים, אוטם שריר הלב אינו פוקד, אלא את מי שמקנן בקרבו תהליך תחלואתי המהווה בסיס ורקע להיווצרות האוטם, המאורע החריג הוא העלול לגרום את בוא האוטם או להחישו)." בהמשך לקביעות אלו קבע בית המשפט העליון כי המבחן שאומץ על ידי הפסיקה והנוהג הוא מבחן המאמץ הבלתי רגיל ולא המבחן השני שהוא מבחן הסיכון וכי בהקשר של תביעה לפיצוי בגין נכות על פי פוליסה, אם נגרם למבוטח אוטם שריר הלב עקב הצירוף של מצבו הגופני ואירוע תאונתי יש לראות באירוע התאונתי אירוע אשר גרם לנכות באופן בלעדי. עולה אפוא כי התובע נדרש להוכיח אירוע חריג או מאמץ בלתי רגיל כדי לבסס את הטענה בדבר הקשר הסיבתי בין פעילות הרמת ארונות המטבח על ידו להתקף לב בו לקה וכך גם דורשת הפסיקה (ראה למשל גם פסק דינו של בית המשפט המחוזי בע"א (ת"א) 3345/06 חביב רפי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ). צודקת הנתבעת כי מפסיקת בית הדין לעבודה עולה לכאורה כי קיומו של אירוע חריג הוא קביעה עובדתית משפטית המתבססת על הראיות לגבי שגרת יומו של התובע וכי מדובר בשני שלבים, כאשר בשלב ראשון ניתנת קביעה עובדתית על ידי בית המשפט האם מדובר באירוע חריג ורק ככל שנקבע כך עוברים לשלב שני בו ממנה בית המשפט מומחה רפואי מטעמו (ראה למשל עב"ל (ארצי) 377/09 ראובן אלון נ' המוסד לביטוח לאומי). עם זאת, בענייננו המשפט התקיים כמקשה אחת וניתנה חוות דעת על ידי מומחה בית המשפט למחלות לב פרופ' רוט ולפיכך יש מקום לבחון גם את קביעות חוות הדעת והבסיס להן. התובע אישר את חתימתו על ההודעה שנגבתה על ידי נציג הביטוח הלאומי (נ/5), במסגרתה מסר כי לא היה אירוע חריג בעבודה ביום התאונה (נ/5 עמ' 5 שו' 2 - 1). התובע אישר כי עבודת נגרות בשגרה היא עבודה פיזית קשה הכרוכה בסבלות וכי נגר מרים פריטים, לוחות עץ, ארונות וכיו"ב ששוקלים משקל רב ואפילו 40 ק"ג (פרו' עמ' 9). התובע גם אישר כי במסגרת עבודתו אצל המעביד הוא עסק בנגרות, ייצור רהיטים ובהתקנה והרכבת רהיטים אצל לקוחות (נ/5 עמ' 1 שו' 8 - 6). בתצהירו מתאר התובע את נסיבות האירוע ומציין שבעת הרמת חלק מטבח כבד בעודו מתנשף ומאמץ (צריך להיות כנראה מתאמץ - א.פ.) הרגיש כאבים חזקים מאוד בחזה. בסתירה לגרסתו של התובע כאמור לעיל ממנה עולה שלא היה כל אירוע חריג בעבודה באותו יום וכי היה מדובר בעבודה שגרתית גם אם מאומצת, מסר התובע למומחה בית המשפט פרופ' רוט שהמאמץ הגופני שנדרש ממנו באותו היום היה חריג ומתיש. פרופ' רוט מציין כי התובע מסר לו את הדברים לאחר "תשאול" מכוון (עמ' 4 לחוות הדעת). התובע מסר למומחה כי "ביום האוטם לדבריו עבד קשה מהרגיל ונזקק למאמץ חריג" (עמ' 3 לחוות הדעת) ובהמשך לדברים אלה של התובע כותב המומחה שמצב זה יכול להוות טריגר להתפתחות קריש דם שהוא גורם האוטם ומציין שטריגר כמו עבודה פיזית מאומצת וחריגה יכול לגרום להתפתחות התקף לב בלתי צפוי ב - 4.9% מהמקרים (כל ההדגשות שלי - א.פ.). נוכח תשובותיו של התובע לנציג המוסד לביטוח לאומי (נ/5) שם מסר כי לא היה אירוע חריג ביום האירוע ועדותו לגבי מהלך עבודתו השגרתית ועבודתו של נגר בכלל לעומת הדברים שמסר למומחה בית המשפט כי המאמץ הגופני שנדרש ממנו באותו יום היה חריג ומתיש, אני סבור שהתובע מסר למומחה בית המשפט מידע מגמתי, לא נכון ומוטה לגבי חריגות המאמץ הגופני שנדרש ממנו באותו יום וזאת על מנת לקדם את עניינו. אין באמור לעיל לגרוע מקביעתי קודם לכן כי האירוע הנטען אירע במהלך הרמת ארונות מטבח כבדים על ידי התובע. מומחה בית המשפט הגיע למסקנה בחוות דעתו כי קיים קשר סיבתי ברור וחד משמעי (כלשונו) בין התרחשות האוטם והעבודה הפיזית הקשה והחריגה אשר ביצע התובע באותו היום ואשר במהלכה אירע האוטם (עמ' 6 לחוות הדעת) וזאת בהסתמך על המידע המגמתי והמוטה שמסר לו התובע. בעדותו בבית המשפט העיד פרופ' רוט כי אוטם נגרם ב- 5% מהמקרים כתוצאה מחשיפה למאמץ גופני חריג וזאת כוונתו כשהוא אומר אירוע חריג (פרו' עמ' 23). המומחה העיד גם שכשהוא כותב אירוע חריג בחוות דעתו הוא מסתמך בעיקר על המאמץ החריג של התובע (פרו' עמ' 13). נוכח האמור לעיל ובהתחשב בכך שלא היה ארוע חריג במהלך עבודתו של התובע ביום 15.12.05 יש להתייחס בזהירות רבה לקביעתו של מומחה בית המשפט לגבי הקשר הסיבתי בין עבודתו של התובע באותו יום להתקף לב שלקה בו מאחר והמומחה הוטעה על ידי התובע. יצויין גם שהתובע לא זימן לעדות את חבריו לעבודה שהיו עימו בעת התרחשות האירוע ביום 15.12.05 והיו יכולים להעיד עד כמה אם בכלל העבודה באותו יום היתה חריגה ו/או מתישה באופן בלתי רגיל ומה היה חלקו של התובע בעבודה ובאיזה שלב בעבודה וכיו"ב חווה התובע את כאביו. משלא עשה כן, קטן עוד יותר משקלה של טענת התובע בפני המומחה כי היה מדובר במאמץ חריג, מה עוד שהדברים סותרים את גרסת התובע עצמו. לפי גרסתו של התובע ולשיטתו לא היה אירוע חריג באותו יום ולמעשה מבחינה סובייקטיבית התובע סבר שלא נדרש למאמץ חריג (ראה נ/5) ולפי עדותו נראה שגם מבחינה אובייקטיבית הרמת משקלים כבדים היא חלק מעבודתו השוטפת של נגר. למומחה בית המשפט מסר התובע מידע מגמתי ומוטה כאילו היה זה אירוע חריג וגרם לכך שהמומחה הסתמך על מצג מגמתי זה בקביעת הקשר הסיבתי בין עבודת התובע בהרמת הארונות לאוטם. בנוסף, על פי הפסיקה נדרש אירוע חריג או מאמץ בלתי רגיל כדי לבסס את הקשר הסיבתי בין המאמץ הגופני של התובע בהרמת משקל כבד במהלך עבודתו לאוטם שאירע, מצב דברים שהתובע לא הוכיח בענייננו. נוכח האמור לעיל, אין די בכך שהתקף הלב התרחש במהלך עבודתו השגרתית גם אם מאומצת של התובע לבסס את הקשר הסיבתי בין הרמת הארונות להתקף לב בו לקה. איני מקבל את טענת התובע כי הוא לא קיבל את הפוליסה ולמד על פרטיה לראשונה בבית המשפט וזאת נוכח המידע המגמתי והמוטה שמסר למומחה בית משפט ושמחליש את מהימנות טענותיו. לסיום לפיכך, לא שוכנעתי שהתובע לקה בהתקף לב עקב עבודתו בהרמת ארונות מטבח שלא הייתה כשלעצמה חריגה או כרוכה במאמץ בלתי רגיל ולפיכך אין מדובר בנכות מתאונה ולכן דין התביעה להידחות. נוכח נסיבות המחלוקת, התובע ישלם לנתבעות שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט בסכום מופחת בסך כולל של 5,000 ₪. ביטוח חייםפוליסהנכות