חזרה לעבודה חופשת לידה זכויות

פס"ד זה עוסק בשאלת זכאותה של התובעת לקבל דמי אבטלה בתקופה בה הייתה בחל"ת בשל חופשת לידה. הרקע לתביעה: א. התובעת, מתגוררת בישוב נגוהות, ועובדת כמורה בשני מקומות עבודה - בחברת מוסדות חינוך ובמשרד החינוך. העבודה מתבצעת הן בנגוהות והן באולפנת צביה שבאשקלון. התביעה מתייחסת לעבודתה של התובעת באשקלון. ב. התובעת יצאה לחופשת לידה ובעקבותיה לחל"ת, ולאחר מכן חתמה בלשכת התעסוקה כמובטלת לצורך קבלת דמי אבטלה, אלא שבפועל - לא קיבלה דמי אבטלה, ועל כך תביעתה זו. 3. עיקר טענות התובעת: א. לטענת התובעת, אין מדובר במצב בו הייתה טעות מקרית חד פעמית של מישהו מפקידי הנתבע, אשר אמרו לה שהיא יכולה לחתום בשירות התעסוקה ולקבל דמי אבטלה. התובעת בדקה זאת מס' פעמים, כולל באתר האינטרנט של הנתבע, וכלל מס' שאילתות שנשלחו לפקידי הנתבע/עמדת מידע - וכולם אמרו לה כי היא יכולה לחתום בתקופת החל"ת ולקבל דמי אבטלה. כך גם נאמר לה על ידי הפקידות בשירות התעסוקה, שם חתמה, וכן במידע שקיבלה מסניפים אחרים. לכן במקרה זה, כאשר הייתה כאן הטעיה של המערכת באופן החוזר על עצמו - לא ניתן להתנער מאחריות בטענה ש"טעות לא מקימה זכות". ב. גם הטענה כאילו הייתה יכולה לחזור לעבודתה - אם רק רצתה - אינה נכונה, וכך אף העיד מר יחיאל אמסלם, עד הנתבע, כי חזרתה לעבודה בתקופה זו של השנה (מאי), הייתה בעייתית מבחינתו. ג. היציאה לחל"ת לאחר חופשת הלידה הייתה בעייתית מבחינתה, וכאמור - כאמא לשמונה ילדים, לא הייתה עושה צעד זה של אי חזרה לעבודה (אף שלא הייתה מתקבלת בברכה חזרה לעבודה בתקופה זו של השנה) לולא היה הדבר מובטח לה שתוכל לכלכל את משפחתה בתקופה זו. 4. עיקר טענות ב"כ הנתבע: א. התובעת בחרה מרצונה שלא לחזור לעבודתה בתום תקופת חופשת הלידה, אף שמעסיקיה לא סירבו להחזירה לעבודה בתום חופשת הלידה. ב. משכך, לא נותקו יחסי עובד ומעביד ולפיכך התובעת לא עונה להגדרה של "מובטל", כאמור בסעיף 163(א) לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה-1995. ג גם אם תתקבל טענת התובעת כי הוטעתה על ידי פקיד התביעות לעצם זכאותה, וכי בשל כך אף נסעה במיוחד לחתום אבטלה - אין הטעות מצדיקה תשלום גמלה שלא על פי דין, ולכל היותר ניתן לפסוק לה הוצאות. 5. העדים: בפני בית הדין העידו התובעת בעצמה וכן שני עדי הנתבעת - מר יחיאל אמסלם ובגב' אורנה עסיס. 6. דיון: א. ראשית, יצויין, כי עדותה של התובעת אמינה בעיננו. במיוחד שוכנענו שלא הייתה מקדישה זמן ונוסעת אחת לשבוע ללשכת התעסוקה בקרית גת כשיש לה בבית שמונה ילדים ובתוכם תינוק קטן - לולא נאמר לה במפורש בעמדת המידע של הנתבע/ על ידי פקידי הנתבע, שתהיה זכאית לדמי אבטלה על פי חוק, אם תתייצב ותחתום בשירות התעסוקה, ומאידך לא הייתה ממשיכה את החל"ת לולא ידעה שיש לה דרך לפרנס את שמפחתה. למעשה גם ב"כ הנתבע אינה מתכחשת לעובדה שהתייצבות בשירות התעסוקה נעשתה מתוך טעות של מי מפקידי הנתבע, וכי יש מקום לכל הפחות לפצותה בדרך של הוצאות שנגרמו לה בשל כך. ב. התובעת נשאלה בעדותה: "כשהלכת לחתום בקריית גת, הם יכלו להציע לך עבודה, ואת אומרת לי שהרגשת שנכון לבית שלך שלא תחזרי לעבודה. איך זה מתיישב? ת. בעבודה שהיתה נגישה אני המשכתי לעבוד. אני מאוד אוהבת את העבודה שלי. אני לקחתי פסק זמן כי הייתי בטוחה שזה בסדר, לא היה לי שום עניין להחליף עבודה. ש. את אומרת שעבודה אחרת חזרת לעבוד בה? ת. כן, כי היא היתה ביישוב. מתוך דבריה אלה עולה, כי התובעת הגיעה באופן קבוע ללשכת התעסוקה בקריית גת, כי האמינה שבכך עושה את הנדרש ממנה לצורך קבלת דמי אבטלה. לדבריה, אהבה את עבודתה כמורה, ולא היו לה כוונות לעזוב את העבודה בעתיד. יחד עם זאת, מתוך דבריה עולה כי לא הייתה ממשיכה בחל"ת לולא נאמר לה במפורש על ידי פקידי הנתבע/עמדת המידע, כי תהיה זכאית לדמי אבטלה, וכי נקודה זו היוותה שיקול בהחלטתה להמשיך את החל"ת. לכן, לו ידעה שלא תהיה זכאית לדמי אבטלה, הייתה חוזרת לעבודתה, כיוון שהייתה זקוקה לכסף לפרנסתה. ג. כאמור, לטענת ב"כ הנתבע - גם טעות או הטעיה אינן יוצרות זכויות שאין לה על פי החוק, ובהיותה בחל"ת, לא עונה להגדרת "מובטל", שבחוק. בנוסף, התובעת לא הייתה באמת זמינה לקבל הצעות עבודה, ואף הבהירה כי הסכימה לעבוד בתקופה זו אך רק בעבודה שתהיה נגישה עבורה כאמא לשמונה ילדים (כפי שהמשיכה לעבוד מביתה, בעבודתה האחרת). ד. מטעם הנתבע העיד מר יחיאל אמסלם, אחראי מוסדות חינוך, ועוסק בקבלת עובדים, בחברת מוסדות חינוך. העד נשאל והשיב: "ש. כשאתם מאשרים חל"ת אחרי חופשת לידה, זה תלוי בזמן הלימודים, זה צריך להיות תואם, או שאפשר לקחת חל"ת מסוכות עד אדר? ת. בדרך כלל שחופשת לידה שאנו מאשרים לפי דרישת המורה, אלא אם כן יש אילוצים אז אנו מתאמים, כי להשיג מורה במיוחד בתחום המקצועי כמו תקשורת, לא קל להשיג מורה כזה. לכן מאפשרים למס' חודשים, ובמידה ולא אז נותנים שנה שלמה. במקרה הזה ב 22/2 אישרנו לה חופשה. ש. החופשה שמאשרים היא לפי מה שהמורה רוצה או שזה צריך להיות תואם לשנת הלימודים. נניח והיא רוצה לחזור שבועיים לפני סוף הלימודים, זה מתאפשר? ת. היא יכולה לבקש מס' חודשים ואנו מאשרים, ובמידה ויש מגבלות כי יש מורה שמחליפה אותה עד סוף שנת הלימודים, אנו מעדיפים שאותה מורה המחליפה תמשיך עד סוף שנה"ל. ש. ומה עושה אותה מורה שילדה עד סוף שנה"ל? ת. ממשיכה את החופשה, ההתחשבות היא הדדית. עקרונית שמורות לה הזכויות לחזור לעבודה במיוחד אחרי לידה. ה. עדה נוספת מטעם הנתבע הייתה גב' אורנה עסיס, העובדת באגף כוח אדם והוראה במשרד החינוך מחוז דרום. לדבריה:" עובדי הוראה רשאים לבקש חל"ת, ואם יש המלצה של הפיקוח אז נותנים. לגבי עובדות הוראה שמבקשות הארכת לידה, על פי החוק אף אחד לא יכול לסרב להם אז אנו מאשרים. בעיקרון אפשר עד שהילד בן שנה על פי החוק, לכן אנו מאשרים. בגלל שזה מוסד לימודים, התובעת במקרה הזה ביקשה עד סוף השנה ולא עד להגעת הילד לגיל שנה שנדמה לי שזה חודש מאי שזה ממש לקראת סוף שנה"ל. ש. לגבי התקופה של השנה הזאת, נניח שמשהיא בחופשת לידה שלה ביקשה חל"ת, ואתם כמובן הכנסתם מחליפה במקומה. ת. ברור. ש. ואחרי חודשיים היא מחליטה שהיא רוצה כסף והיא רוצה לחזור לעבודה? ת. על פי חוק אנו מחוייבים להחזיר אותה, יש פרק זמן שאנו מחוייבים להחזיר אותה גם אם איפשרנו לה חל"ת עד סוף השנה, ואנו מודיעים לממלאת מקום שנגמר פרק הזמן. ו. מהעדויות הנ"ל עולה, כי לפחות תיאורטית, לו התובעת הייתה אכן מבקשת לחזור לעבודה בבית הספר - גם אם הדבר לא היה נוח למערכת, היה הדבר אפשרי. כך גם לדברי מר אמסלם - אף שבנקודה זו מתעורר ספק מה היה קורה בשטח, לו הייתה מבקשת לחזור, כשהדבר היה יוצר חוסר נוחות במקום העבודה. ז. בנקודה זו, ואף שכאמור, עדותה של התובעת אמינה עלינו - לא ניתן לקבל את עמדתה כי תהיה זכאית לדמי אבטלה, כיוון שאינה עומדת בדרישות החוק. יחד עם זאת, מששוכנענו כי התובעת פעלה אך ורק בשל קבלת מידע שגוי, על פיו תהיה זכאית לדמי אבטלה, ואף טרחה ונסעה מדי שבוע במשך מס' חודשים לקריית גת, בעצת והנחיית פקידי הנתבע, הרי שיהיה מקום לפצות את התובעת בהוצאות משמעותיות, אך לא במתן דמי אבטלה, שאינם מגיעים לה על פי החוק. ח. לאור כל האמור לעיל הרינו פוסקים כדלקמן: התביעה לדמי אבטלה נדחית. יחד עם זאת, ולאור האמור לעיל - יישא הנתבע בהוצאות התובעת בסך של 5,000 ₪. לידהחזרה לעבודהחופשת לידה